פסקי דין על לוי יפת | פסקי דין על לוי שמעון | פסקי דין על לוי רחמים | פסקי דין על לוי ישי | פסקי דין על לוי אשר ואחר | פסקי דין על עזרא מכפש | פסקי דין על רשם האגודות השיתופיות ואחר' |

434/97 הפ     06/10/1997




הפ 434/97 לוי יפת, לוי שמעון, לוי רחמים, לוי ישי, לוי אשר ואחר נ' עזרא מכפש, רשם האגודות השיתופיות ואחר'





בבית משפט המחוזי ב נ צ ר ת
פרוטוקול

תיק ה.פ: 434/97
תיק המ': 5084/97
בפני
: כבוד השופטת ד"ר נאוה דנון


המבקשים: .1לוי יפת

.2לוי שמעון

.3לוי רחמים

.4לוי ישי

.5לוי אשר
.6לוי נתן
.7לוי דני
.8לוי יאיר
.9לוי גליה

נ ג ד

המשיבים: .1עזרא מכפש

.2רשם האגודות השיתופיות
" .3בני פוריה" אגודה חקלאית שיתופית בע"מ
ה ח ל ט ה

ביום 27/8/92פרסם רשם האגודות השיתופיות את ההודעה דלקמן: "אני
מודיע בזה, שלאחר שלושה חודשים מיום פרסום הודעה זו יימחק שמה של
האגודה המפורטת להלן מפנקס האגודות השיתופיות והאגודה תבוטל, אלא
אם כן יראו לי תוך המועד הנ"ל סיבות המחייבות אחרת. שם האגודה -
בני פוריה - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ; תאריך הרישום: ,26/6/80
מס' האגודה: ( 57/2665י"פ התשכ"ב, עמ' )4467ההודעה פורסמה מכוח
סעיף ( 59ו) (ד') לפקודת האגודות השיתופיות ולפי סעיף ( 368ג')
לפקודת החברות (נוסח חדש) התשמ"ג-.1983

ביום 24/11/1994פרסם רשם האגודות השיתופיות בילקוט הפרסומים 4263
"הודעה סופית בדבר מחיקה מפנקס האגודות השיתופיות" של האגודה
הנ"ל.

בתאריך 28/1/97פנה עזרא מכפש
לבית המשפט המחוזי בנצרת בתיק ה.פ.
317/97בבקשה להחייאת האגודה, בני פוריה, לאחר שנמחקה שם האגודה
מספרי רשם האגודות השיתופיות. בבקשתו הסביר את הסיבות להחיאתה של
האגודה השיתופית בני פוריה להלן "האגודה".

בתאריך ,30/1/97הגישה עו"ד רחל רין, מנהלת מחלקה משפטית באגף
לאיגוד שיתופי, את עמדתה שלרשם האגודות אין התנגדות שביהמ"ש יורה
על החייאת האגודה בכפוף למספר תנאים אותם צריכה האגודה לקיים.

בתאריך 16/2/97נתן כבוד השופט גינת

פסק דין
בתיק ה.פ. 317/97
המורה על החייאתה של האגודה השיתופית וכמו כן הורה על האגודה למלא
את התחיבויותיה עפ"י דין כמפורט בפסק הדין.

בתאריך 9/7/97פנו המבקשים בתיק המרצה 5084/97בבקשה לביהמ"ש למתן
צו מניעה זמני כנגד המשיבים, " 3-1מעשות כל פעולה, מצג מעשה או
מחדל מכל סוג שהוא לרבות שינוי מצב פיזי משפטי ו/או תיכנוני ביחס
למקרקעין נשוא ההסכם ולחילופין להורות כי המשיבה מנועה מכריתת
הסכם כלשהוא עם צד שלישי בכלל ובפרט לרבות כל הסכם נוסף עם מנהל
מקרקעי ישראל בתיק 22048754לאחר שיפוג הסכם השכירות החקלאי
העונתי שלה ביום .31/8/97מבוקש כי צו המניעה הזמני יחול עד תום
ההליכים בתובענה העיקרית והכל לגבי המקרקעין המפורטים בבקשה.

להלן טענות המבקשים:
פס"ד של השופט גינת התיימר להשיג סעד של החייאת האגודה לאחר
שנמחקה ע"י רשם האגודות השיתופיות כדין בשנת ,1994בעוד המחוקק
נמנע מלהחיל מנגנון החייאת אגודה שיתופית על פי פקודת האגודות
השיתופיות לאחר שנמחקה ע"י רשם האגודות השיתופיות כדין.

סעיף 50לפקודות האגודות השיתופיות לטענת המבקשים, דן אך ורק
בביטול רישום אגודה שיתופית אין בו או בפקודה בכלל סעיף תואם
לסעיפים 367או 369לפקודת החברות.

כיוון שהפקודה נעדרת סעיפים דוגמת סעיפים 367או 369לפקודת
החברות אין לביהמ"ש סמכות לדון בבקשה להחייאתה של אגודה שיתופית.

אין ללמוד כאן היקש מדיני חברות או לעשות שימוש בדוקטורינת
"הסמכות הטבועה". של בית המשפט טוענים הם כי בסעיפים 64ו- 65
לפקודה המסמיכים את מחוקק המשנה (שר העבודה), ואת הזרוע הביצועית
(רשם האגודות משיב מס' )2למלא את הנורמות החקיקתיות הקבועות
בפקודה באמצעות חקיקת משנה לא תמצא כל הסמכה לקבוע בסדרי משנה
ביחס להחייאת אגודות שיתופיות שנמחקו.

כמו כן טוענים המבקשים כי תקנה 40לתקנות הפירוק המאפשרת לרשם
האגודות להחיות אגודה שפורקה, אף היא מחוסרת סמכות בפני
עצמה.
מחוקק המשנה לא הוסמך כלל להתקינה בפקודה עצמה, ולכן לא ניתן
ליצרה "אגב אורחא" בחקיקת משנה ואילו מנגנון ההחייאה נעדר כולו
מחקיקת המשנה.

לסיכום: טענות המבקשים הן, כי חקיקת המשנה לא כוללת בתוכה סעיפי
חוק הנותנים לרשם האגודות השיתופיות או לחילופין לביהמ"ש סמכות
להחיות אגודה שיתופית שנמחקה וכי אף תקנות שתוקנו כגון תקנה 40
לתקנות הפירוק אין בה משום מתן לגיטימציה אף לרשם להחיות אגודה
שיתופית שנמחקה.

לפיכך טעה כב' השופט גינת ואף חרג מסמכותו כשנתן את פס"ד להחיות
את האגודה השיתופית בני פוריה.

מנגד באים המשיבים וטוענים כדלקמן:
לביהמ"ש המחוזי סמכות להורות על החייאתה של האגודה השיתופית.
משיב 1הינו חבר באגודה בני פוריה אגודה חקלאית, שימש בעבר כיו"ר
האגודה ומאז חבר מן השורה.

מוסכם שביהמ"ש מחוזי נטול סמכות לדון בבקשה להחייאתה של אגודה
שיתופית אשר רישומה בוטל עפ"י סע' )1( 50לפקודת האגודות
השיתופיות, אולם השוני הוא שבמקרה דנן אין המדובר בביטול רישומה
של אגודה עפ"י סעיף )1( 50לפקודה כי אם במחיקת שמה של האגודה
עפ"י סעיף 368לפקודת החברות.

קיים הבדל מהותי בין ההוראות הנוגעות לביטול רישומה של אגודה
שיתופית עפ"י סע' )1( 50לפקודה לבין ההוראות בדבר מחיקת שמה של
האגודה בפנקס עפ"י סע' 368לפקודת החברות.

ההבדל לטענת המשיב הוא שסעיף )1( 50לפקודת האגודות השיתופיות
ענינו ביטול רישומה של אגודה שיתופית ע"י רשם האגודות השיתופיות
לאחר שזו פורקה עפ"י סעיף 46לחוק האגודות השיתופיות.

ואילו במקרה דנן השתמש הרשם בסמכותו למחוק את שמה של האגודה מכוח
סע' 368לפקודת החברות. סמכות שנשאבה מהוראות סעיף ( )1( 59ד)
לפקודת האגודות השיתופיות הקובע כי בענייני האגודה יחולו הוראות
סעיף 368לפקודת החברות ודבר אין לכך עם פירוק אגודה.

לאחר עיון בטענות המשפטיות שהעלו הצדדים ולאחר בדיקת האסמכתאות
שצורפו יש לבדוק אם יכול ביהמ"ש לעשות היקש מפקודות החברות מקום
שפקודת האגודה השיתופיות נעדרת הוראות.

האם ניתן לקחת מתוך פקודת החברות, סעיפים אותם פקודת האגודות
השיתופיות אינה מכילה ולהחילם לצורך עניין זה.

על כך כותב המלומד שלמה לנדרס במאמר "היקש או מוקש - על מילוי
החסר בתחום האגודות השיתופיות", הפרקליט, מ, )1992( 484כי, החברה
המסחרית והאגודה השיתופית הן תאגידים במשפט הפרטי, אשר הדינים
לגבי שניהם הוסדרו בחקיקה מנדטורית שנכללה במשפט הישראלי. אולם
בעוד שפקודת החברות מונה 395סעיפים, כוללת פקודת האגודות
השיתופיות 65סעיפים בלבד.

השוואה פשטנית זו כשלעצמה מלמדת, כי המחוקק המנדטורי, נהג בחסכנות
מופלגת בכל האמור בהסדרת ענייני האגודות השיתופיות.

הסיבה טוען מחבר המאמר נעוצה בקושי הבסיסי בהגדרת המושג קואופרציה
ועקרונותיו.

אומר מי שהיה רשם האגודות השיתופיות ד"ר ל. גרפונקל "לא עלה עד
עכשיו למדע לתת בנוסחה אחת הגדרה של המושג "קואופרציה" אשר תתקבל
על דעת כולם ותכלול את כל סימני ההכר שלה על כל צורותיה וסוגיה
הרבים בארצות השונות". (ל' גרפונקל קובץ הרצאות בקורס לקואופרציה
בביה"ס הגבוה למשפט ולכלכלה בת"א (.1 )1965

כמו כן הוא מסביר כי המחוקק חש שלא ניתן להקיף במכלול הוראות חוק
כלליות את כל הצורות האפשריות של הקואופרציה. על כן ניסח את
הוראותיו במכוון בצורה בלתי מחייבת ככל האפשר, תוך מתן יכולת
נרחבת לשלטונות לנהוג בגמישות, ובדומה לכך, גם פקודת האגודות
השיתופיות אינה ממצה, ואינה מתיימרת למצות את ההוראות הנדרשות
להסדרת ענייני האגודה השיתופית. למעשה יש לראות את הפקודה כ"חוק
מסגרת". היא כוללת הוראות החלטיות בעניין הקמתן, קיומן ופירוקן של
אגודות שיתופיות, אולם מעניקה סמכות נרחבת לשר העבודה ולרשם
האגודות השיתופיות לסטות מהאמור בה ואף להשלימה על ידי התקנת
תקנות שונות. דא עקא, למרות ששר העבודה ורשם האגודות השיתופיות
עשו שימוש בסמכויותיהם, ההסדר המשפטי לגבי אגודות שיתופיות עדין
לוקה בחסר ובית המשפט נקרא להשלימו.

מוסיף ואומר המחבר כי מתוך בחינת הפסיקה עולה כי על אף שבמקרים
רבים מייחס ביהמ"ש חשיבות לייחודה של האגודה השיתופית, ניכרת בקרב
השופטים נטיה להחיל עליה, על דרך ההיקש כללים ועקרונות שמקורם
בדיני החברות. (ראה לדוגמא ע"א 198/87סקא נ. "דן" פד"י מ"ד ()2
391שבו החליט ביהמ"ש העליון מפי הנשיא שמגר לעשות היקש לדיני
החברות, בעניין של אגודה שיתופית).

מסקירה כללית של פסקי דין בנושא נראה שבתי המשפט נוטים לייחס
לפקודת האגודות השיתופיות הוראות מפקודת החברות שפקודות האגודות
השיתופיות אינה מכילה אותם. זה בהמשך לכך שאף בפקודת האגודות
השיתופיות ישנה הפניה לפקודת החברות והיא אף מצוות המחוקק עצמו.

סעיף )2( 9לפקודת האגודות השיתופיות מורה, שהוראות שני סעיפים
מפקודת החברות, יחולו על אגודה שיתופית "ממש כאילו הייתה המילה
"חברה כוללת אגודות שיתופיות וכאילו היו המילים "רשם החברות"
כוללות את "רשם האגודות השיתופיות" ואמנם התוצאה היא שההלכות
שנפסקו לגבי "חברה" הוחלו גם על אגודות שיתופיות.

סעיף 59לפקודת האגודות השיתופיות שכותרתו "השימוש בפקודת החברות"
מגדיר את המקרים בהם יחולו סעיפי פקודת החברות על אגודות שיתופיות
פרט למותנה בסעיף )2( 9ו- )1( 60של הפקודה, וקובע כי הוראות
פקודת החברות תחולנה על אגודות רשומות בכל הנוגע למחיקת אגודות
שעברו ובטלו מן הפנקס בהתאם להוראת סעיף 368של פקודת החברות.

מטרתו היא ליצור מעין איזון ע"י כך שבתי המשפט לא יחילו את כל
פקודת החברות על פקודת האגודות השיתופיות. משמחק רשם האגודות את
האגודה בני פוריה על פי הוראת סע' 59לפקודת האגודות השיתופיות
( )1ד', בהתאם לסעיף 368לפקודת החברות ולא עפ"י סע' )1( 50
לפקודת האגודות השיתופיות שענינו בטול רישום לאחר פירוק, ברור
שעלינו לפנות לסע' 59לפקודת האגודות השיתופיות ולנסות למצוא שם
את התשובה והתרופה.

הגעתי למסקנה כי ניתן להשתמש בהוראת סעיף 369לפקודת החברות לצורך
בטול מחיקת האגודה וזאת מהטעמים הבאים:
.1סעיף )1( 59ד' אומר במפורש, כי הוראות פקודת החברות תחולנה על
אגודות שיתופיות בכל הנוגע למחיקת אגודות שעברו ובטלו מן הפנקס
בהתאם להוראות סעיף 242של פקודת החברות. סעיף )6( 242בנוסחו
הישן הוא סעיף 369של פקודת החברות דהיום בנוסח חדש; והוא חל
על אגודות שיתופיות מכח החוק, הן פקודת האגודות והן פקודת
החברות.

זה מסיים למעשה את הוויכוח.

.2אולם מן הראוי להוסיף, כי גם אילו לא כלל סעיף )1( 59לפקודת
האגודות השיתופיות את סעיף 369לפקודת החברות היה מקום להחילו
משום שאי החלתו ואי הכללתו בסעיף )3( )1( 59לפקודת האגודות
השיתופיות היתה נחשבת בעיני להשמטה, ללקונה לא מכוונת של
המחוקק משהפנה לשימוש בסעיף 242לפק' החברות המורה על מחיקת
חברה או אגודה ולא הפנה לבטול המחיקה.

ראשית - אין שום הגיון לאפשר לרשם האגודות למחוק אגודה שלא
מטעמי פירוק ולא לאפשר לו לבטל המחיקה, למרות היותו "משוכנע
]שהאגודה[ המשיכה בעסקיה או היתה מופעלת בעת שנמחק שמה, או
שראה מטעם אחר שמן הצדק הוא להחזיר את שמה לפנקס (סעיף 369
לפקודת החברות). יש לזכור כי לרשם סמכות למחוק שם חברה שאינה
בפירוק עפ"י סעיף ( 368א) רק כשהיתה לו סיבה להניח שחברה אינה
ממשיכה בעסקיה או אינה מופעלת.

שנית - אין מקום להפלות בין חברה לאגודה בענין זה.

שלישית - משפעל הרשם לפי סמכותו עפ"י פקודת החברות ולא עפ"י
פקודת האגודות השיתופיות, דהיינו מחק שם ולא בטל רישום עקב
פירוק, אין מקום ואין הגיון להפעיל את חצי ההפניה לפקודת
החברות, דהיינו לאפשר למחוק אך לא לאפשר להחיות לבטל המחיקה
וזאת כאשר בקשה מסוג זה ניתן להגיש תוך 20שנה מיום פרסום
ההודעה על המחיקה ברשומות, ואפילו שגה הרשם בפעולת המחיקה,
דהיינו שהחברה המשיכה בעסיקה או היתה מופעלת כשנמחקה על ידו.

יש לשים לב לכותרת הסעיף "מחיקת שם חברה" רק השם הוא שנמחק.

סעיף ( 368ה) ממשיך ואומר כי עם פרסום הודעת המחיקה, תחוסל
החברה ובית המשפט רשאי לפרקה. כלומר קיימים מקרים בהם הגוף
המשפטי ממשיך להיות בעל נכסים למרות ששמו נמחק, מעין המת החי,
וקיימים מקרים שהוא גם ממשיך בעסקים ובמקרים אלה ניתן לבטל את
המחיקה. כאמור אין לי ספק שאפילו (ולא כך הדבר) היתה מושמטת
ההפניה לחציו השני של סעיף 242לפק' החברות - הרי הייתה זאת
לקונה שעל בית המשפט היה להשלימה בדרך של היקש והשלמה.

.3ב"כ המשיבים מצביע על הדברים שנאמרו בע"א " 103/75ארקיע" קווי
תעופה בישראל נ' רשם האגודות פד"י ל' (:298 )2
"לדעתי, הדבר נעלה מספק. כשזכה נושא מסויים (ובעיקר "נושא
טכני") לחקיקה ספציפית מכוונת, לא נשאר למקום זכויות או
סמכויות נוספות, שזיכרן לא בא באותה חקיקה. "הסמכות הקבועה"
היא מקור מפוקפק ליצירת סמכויות לזכויות כאלו. זאת אמרנו בענין
ע"א ,417/74מנהל מס שבח מקרקעין נ' פאליי (מנהל מס שבח
מקרקעין, נתניה נגד הארי פאליי: פד"י כרך כט ( )1ע' ,)685 ,681
בעמ' 685על יד האות ב', והוא הדין גם כאן. אף אם קיים נוהל
בבתי המשפט להחייאת אגודות שרישומן בוטל, והוא נוח לאלה
העוסקים באגודות שיתופיות, נראה לי שאין לבסס על נוהל כזה
סמכות שאינה כתובה על ספר החוקים. ויש גם ספק בעיני, אם סמכות
כזאת רצויה היא, ופרט כשאין מבקשים להחיות את האגודה כדי לגבות
ממנה (או מחבריה) חוב המגיע ממנה, אלא כדי לאפשר לה לגבות
חובות שמפרקיה ברשלנות לא גבו לפני ביטול האגודה. אך זוהי שאלה
אחרת. כאן דנים אנו מבחינת המצב המשפטי הקיים, ולפי המצב הזה
ברור שאין הסמכות מעוגנת לא בחוק החקוק ואף לא בסמכותם
"הטבועה" של בתי-המשפט. מכאן שהמערערת זכאית לקבל הצהרה,
שכלפיה חדלה המשיבה מס' 4להתקיים כתאגיד".

דברים אלה נאמרו לגבי החיאת אגודה ופירוקה ולא לגבי אגודה
שנמחקה וההבדל ברור. אגודה שפורקה עברה הליך חוקי בו השתתפו
נושים, חברים ורשם האגודות. קשה מאוד, אם בכלל אפשרי לבטל
הליכי פירוק ולהחזיר הגלגל אחורה בעקבות הדבר אינו רצוי ולכן
אין גם מקום לבטל רישום שבא בפקודת פירוק, בעוד שמחיקה עקב
העדר פעילות עסקית הינה דבר הפיך ורצוי.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני נגד המשיבים.

המבקשים ישלמו הוצאות בקשה זו בסך של -. 2,500ש"ח + מע"מ.

ניתן היום .06/10/97

הותר להפצה החל מהיום.

____________________
ד"ר נאוה דנון
, שופטת

ר050847ב
ריבן מירב









הפ בית משפט מחוזי 434/97 לוי יפת, לוי שמעון, לוי רחמים, לוי ישי, לוי אשר ואחר נ' עזרא מכפש, רשם האגודות השיתופיות ואחר' (פורסם ב-ֽ 06/10/1997)