פסקי דין על גאולה אשכנזי | פסקי דין על משה תדמור | פסקי דין על עמיצור אלפסי |

462/84 א     10/04/1991




א 462/84 גאולה אשכנזי נ' משה תדמור, עמיצור אלפסי






בית המשפט המחוזי בנצרת.
פרוטוקול

מס' תיק אזרחי:462/84
בפני
השופט: מר זועבי


התובעת: גאולה אשכנזי
נ ג ד

הנתבעים: .1משה תדמור

.2עמיצור אלפסי


פסק דין


.1התובעת גאולה אשכנזי
(להלן התובעת) פנתה לבית משפט בתביעתה
לצוות על ביטול רישום החלקות א'+ב' בשמם של הנתבעים משה
תדמור (להלן הנתבע הראשון), ועמיצור אלפסי
(להלן הנתבע השני)
ושניהם יקראו הנתבעים ולהחזיר הרישום הקודם על כנו וזה בנוגע
לשתי חלקות אדמה 37גוש + 13990חלקה 2גוש 13994אדמות יסוד
המעלה שיקראו (להלן החלקות). התובעת טוענת בתביעתה שהמנוח
יוסף אלפסי, (להלן המנוח) שהוא אביהם של התובעת והנתבעת כאשר
נפטר בתאריך ,15.3.83הוריש לאשתו המנוחה עליזה אלפסי (להלן
המנוחה) על פי צוואה מיום ( 25.2.82להלן הצואה) את שתי
החלקות. וכי המנוח העבירן ולפני פטירתו, החלקה 37גוש 13990
הנ"ל על שם אשתו במכר ללא תמורה. בתאריך 29.5.83נפטרה
המנוחה והשאירה אחריה היורשים: התובעת, הנתבעים ועוד שתי
בנות רבקה גולדברג ושרה רוסו.

התובעת עוד טוענת שלאחר פטירת המנוחה הוגשה לבית המשפט
המחוזי בנצרת תביעת עזבונות 323/83למתן צו ירושה ולא נודע
לתובע על כך בזמן הנכון ובעקבות טיפול בתיק העזבונות הוברר
לתובעת שהנתבעים רשמו החלקות על שמם בטאבו במכר ללא תמורה
מהמנוחה לפני פטירתה. התובעת טוענת בסעיף 9לכתב התביעה
שהחתימות הנחזות להיות חתימתה של המנוחה לגבי שטרי המכר
בנוגע לשתי החלקות שלפיהם הועברו שתי החלקות על ידי המנוחה
לנתבעים, אינן חתימות המנוחה ועוד טוענת שהמנוחה מעולם לא
חתמה ומעולם לא הופיעה בפני
עו"ד ברוך ריזניק שאישר שטרי
המכר כאילו הופיעו הצדדים בפני
ו ולטענתה ששטרי המכר לגבי שתי
החלקות הובאו לעו"ד ריזניק כאשר מולאו מקודם וכאשר היו
חתומים על ידי הנתבעים ועל ידי חתימה שאינה חתימתה של
המנוחה, ועו"ד ריזניק לטענת התובעת אישר החתימות מבלי
שהצדדים יופיעו בפני
ו וזאת תמורת סכום כסף שקבל ובניגוד לחוק
ולתקנות ולחילופין טוענת התובעת בסעיף (9ה) שלא הוסבר למנוחה
משמעות החתימה והתוצאה המשפטית הנובעת מחתימתה בהתאם לחוק
ועל כן דין העסקה גם מנימוק זה להתבטל.

ועוד טוענת התובעת שהמנוחה בתאריך שנחזה להיות תאריך השטר לא
היתה מסוגלת להבין כלל את התוצאות המשפטיות הנובעות מהחתימה
על שטר המכר כיוון שהיתה סנילית לחלוטין ומצב מנטלי ונפשי
לפיו לא היתה לה שום אפשרות להבין את המעשה והחתימה וכי
הנתבעים ידעו והיו צריכים לדעת על מצבה זה ועוד טוענת
שמעשיהם של הנתבעים ובמיוחד שהיו באותו זמן מסוכסכים עם
המנוחה והמנוח, הוא מעשה גזל אשר מנצל מצבה השכלי של המנוחה
ואשר בא לנשל את התובעת מזכויותיה בחלקות ובעזבון אמה המנוחה
ועוד טוענת שמעשיהם של הנתבעים וכאשר היו חייבים לדעת על מצב
המנוחה מהווים תרמית וגזילה ויש במעשה משום עשיית עושר ולא
במשפט.

.2הנתבעים טוענים שהמנוח נתן עוד בחייו לאשתו המנוחה את שתי
החלקות במתנה וזה עוד ב- 13.7.82כאשר חתם המנוח על תצהירים
בפני
עו"ד טנאי להעביר החלקות על שם המנוחה וכי הם קבלו
החלקות במתנה מהמנוחה בעודה בחיים והם מכחישים טענות התובעת.

הנתבעים טוענים שהמנוחה חתמה על יפוי כח ושטרי המכר בתאריך
13.12.82בפני
עו"ד ריזניק. ועוד טוענים כי המנוחה ובשעת
חתימתה על שטרי המכר ויפוי הכח היתה צלולה בדעתה ותפקדה ככל
אדם רגיל. והמנוחה העבירה מרצונה הטוב והחופשי את החלקות על
שם הנתבעים מאחר ולתובעת ניתנו מרכוש ההורים חלקת אדמה אחרת
בשטח 17דונמים וגם הבנות היורשות האחרות שרה ורבקה קבלו שטח
אדמה מרכוש ההורים בשטח של 20דונמים ועוד טענו שהם היו
המעבדים והמחזיקים ברכוש הוריהם בו בזמן שהתובעת ויתר
היורשות לא נקפו אצבע בזה ועל כן מבקשים הנתבעים לדחות
התביעה.

.3התיק ישן משנת 1984ומיד עם הגשתו ניתן על ידי בית המשפט צו
מניעה בתיק המרצה 490/84והבעיה פשוטה מאוד ולא היה צורך בכל
הדיונים וניתן היה לסיים התיק בזמן קצר, אולם באי כח הצדדים
בחרו בשיטת הסחבת וכל פעם בקשו דחיות מכל מיני נימוקים
וסיבות. התיק נקבע לשמיעה לתאריך ,14.9.84אולם באותה ישיבה
בקש בא כח התובעת דחיה בנימוק שמרשתו התובעת לא הופיעה ולאחר
שהסכים לצמצום צו המניעה הסכים בא כח הנתבעים לדחיה. בישיבת
28.10.84התחיל בית המשפט לשמוע ראיות ותוך כדי שמיעת עדותו
של העד עו"ד ריזניק, העלה עו"ד ריזניק ענין רציני של הדחה
ושוחד דבר שאלץ בית המשפט להעביר הענין לחקירה משטרתית.

בית המשפט קבע המשך הדיון לתאריך .3.1.85בתאריך זה נודע לבית
המשפט על פתיחת תיקים נגד החשודים ונגד עו"ד ריזניק ועל כן
נבצר מבית המשפט להמשיך בדיון עד לסיום החקירה ובכל זאת נקבע
מועד חדש לשמיעת התיק 10.6.85מועד זה נדחה לפי בקשת בא כח
התובעת ובהסכמת בא כח הנתבעים. ראה ב.ש. .574/85והתיק נקבע
לתאריך ,19.9.85בישיבה זו עמל בית המשפט ומאחר ומדובר באחים
ואחיות, הרבה כדי שיגיעו להסכם פשרה ואכן הגיעו אולם בקשו
זמן לנסח הסכם הפשרה ולהגישו מודפס לבית המשפט ושוב בקשו
הצדדים דחיות כדי לסיים הפשרה אבל הצדדים לא היגעו להסכם
והתיק נקבע לתאריך 2.4.86ולאחר מכן לישיבת 8.7.86אולם
ישיבה זו נדחתה בגלל בית המשפט אשר היה עסוק בשמיעת תיק
פלילי עם שלושה עצורים ובית המשפט פיצה הצדדים וקבע התיק
לשני מועדים .5.11.86 ,24.9.86המועד הראשון נדחה לפי בקשת
ב"כ התובעת עו"ד מינא בגלל שרותו במילואים ראה ב.ש. .1002/86
והיו עוד מספר דחיות ועוד, באי כח הצדדים נהגו בשיטת החקירה
הארוכה ובשיטת ההתנגדויות דבר שגרם לבית המשפט דיון ארוך
ומתן החלטות רבות ראה. ב.ש. 240/87בנוגע להזמנת עד מומחה.

ישיבת 3.5.87שהיתה קבועה לשמיעת המומחים גם היא נתבטלה לפי
בקשת באי כח הצדדים בגלל יום הזכרון. ישיבת 27.12.87לא
נתקיימה בגלל טעות המזכירות בית המשפט שלא הזמינה הצדדים ראה
החלטה עמ' .62לאחר מכן נעשו מספר נסיונות על ידי בא כח
התובעת לדחיות נוספות ובקשו להזמין מחדש עו"ד ריזניק ובית
המשפט שמע טענות והחליט בישיבת 2.3.88לא להזמין מחדש עו"ד
ריזניק. ישיבת 23.6.88לא התקיימה בגלל עיסוקו של בית המשפט
בבוקר ואי יכולתם של באי כח הצדדים להתחיל בדיון ובשמיעה
בשעות אחר הצהרים ובית המשפט היה ערוך לשבת עד שעות הערב ראה
פרטכל עמ' .87באי כח הצדדים גם טענו לגבי שאלת קבילותה של
הודעתו במשטרה של העד שלאעטה שנפטר הצדדים סיכמו טענותיהם
ובית המשפט לא הרשה הצגת העדות שלו במשטרה. ראה החלטה עמ' 88
ושוב המשך הישיבה מתאריך 2.10.88נדחה לפי בקשת עו"ד כורי בא
כח התובעת וזאת על מנת לאפשר לעו"ד מינה שהוא חקר התיק זה,
לחזור מחוץ לארץ ולחקור עדת ההגנה מס' .11בית המשפט סיים
שמיעת הראיות בתאריך 29.11.88כאמור אחרי מספר רב של ישיבות
ומספר רב של דחיות וסחבת בחקירת העדים הוארכה יתר על המידה
ולפעמים לא לענין. בית המשפט היה ער שמדובר בקרובי משפחה שהם
אחיהם והתייחס לצדדים בהיותם כך בתקווה שיגיעו להסדר.

בית המשפט ציווה על הגשת סיכומים. בא כח הנתבעים הגיש סיכומיו
בזמן ובא כח התובעת הגיש סיכומיו באחור של שבעה חודשים לאחר
שקבל הארכות לפי בקשות שהוגשו לבית המשפט על ידו וכאשר לא
היתה התנגדות מטעם בא כח הנתבעים. תגובת בא כח הנתבעים הגיע
לבית המשפט בתאריך 10.9.89לאחר מכן הובא התיק בפני
ומאחר
ובית המשפט היה עסוק בשמיעת תיקים פלילים ובגלל סיבות אישיות
חשובות, ובגלל ריבוי חומר הראיות נגרם האחור בכתיבת פס"ד
אולם יצויין שעל אף הזמן שחלף מאז סיום שמיעת הראיות ועד
היום ולאחר עיון בחומר הראיות ובמסמכים נשאר הרושם מהעדים
טרי, וזכור לי הרושם מהעדת העדים עו"ד ריזניק, התובעת, רחל
תדמור ויתר העדים וזכורה לי כל התנהגותם של העדים ועל כן לא
השפיע חלוף הזמן על הרושם שלי ולא השפיע מאומה על מתן פס"ד
בימים אלה והארכתי בהקדמה זו על מנת לציין השתלשלות הענינים
ומדוע ארכה שמיעת התיק זמן כה רב. ומכאן לניתוח חומר הראיות.

.4עיינתי בחומר הראיות ובכל המסמכים ובסיכומי באי כח הצדדים
והנני קובע את העובדות הבאות כמוכחות:
א. התובעת ושני הנתבעים ועוד שתי אחיות שרה רוסו ורבקה
גולדברג הם כולם אחים וילדי המנוחים עליזה ויוסף אלפאסי.

ב. המנוח יוסף אלפאסי נפטר בתאריך 15.3.83ועליזה
אלפאסי נפטרה בתאריך .29.5.83

ג. המנוחים עליזה ויוסף היו תושבי יסוד המעלה ועד למותם וגם
הנתבעים ורבקה גולדברג היו והם עד היום תושבי יסוד המעלה.
התובעת מתגוררת בירושלים.

ד. ליוסף אלפאסי היו אדמות ביסוד המעלה. נשוא התיק שתי חלקות
חלקה 37גוש 13990שטחה 20.694דונם וחלקה 2גוש 13994
שטחה 9.986דונם. החלקה 37הועברה בתאריך 6.9.82במכר ללא
תמורה של המנוח לשמה של המנוחה ובתאריך 21.3.83נרשמה
החלקה בשמם של הנתבעים גם במכר ללא תמורה ובתאריך 7.7.83
נרשמה החלקה 2הנ"ל בשם המנוחה לפי צואה ראה נ/ 12ובתאריך
14.7.83נרשמה בשם הנתבעים כמכר ללא תמורה ראה נסחי רשום
בתיק המרצה 490/84וראה שטרי המכר ת/ ,3ת/.4

ה. בשנת 1975הוגשה תביעה אזרחית 357/75מטעם המנוח אלפסי
יוסף נגד עמיצור אלפסי
שהוא הנתבע השני בתביעה הנוכחית.

הצדדים הגיעו לבית המשפט העליון וניתן פס"ד בפשרה ראה
ע.א. 914/79בית המשפט העליון ת/.9

ו. לבית המשפט מחוזי בנצרת הוגשה המרצה 337/83בתיק עזבונות
169/83גם הוגש תיק אפוטרופסות .223/83בית משפט מחוזי
נתן צו לפיו נתן תוקף לצוואת המנוח ומונה עו"ד טנאי כמנהל
עזבון ועו"ד ויסמן מונה כמפקח על פעולות מנהל העזבון ראה
החלטת בית המשפט נ/.12

.5א. יש לציין עובדה חשובה שהמנוחה נפטרה בתאריך 29.5.83וטענת
הנתבעים שהיא העבירה להם ללא תמורה את שתי החלקות בתאריך
13.12.82עת שחתמה המנוחה על שטרי מכר ויפוי כח בפני
עו"ד
ריזניק ובתאריך 21.3.83נרשמה החלקה 37בשמם בטאבו לפי
שטר מכר 1876/83הוא ת/ 3ובתאריך 14.7.83נרשמה החלקה 2
בשמם בטאבו לפי שטר מכר 4496/83והא ת/+4ת/ 1דהיינו שחלקה
2נרשמה בשמם בטאבו לאחר פטירת אמם המנוחה ועל כן השאלה
המכרעת ושצריכה דיון בהתחלה ולדעתי תפטור כל השאלות
השנויות במחלוקת והיא שאלת חתימת המנוחה על שטרי המכר
בפני
עו"ד ריזניק שטרי המכר שהוו הבסיס לרישום בטאבו אותו
מבקשת התובעת לבטל על סמך הטענות שהעלתה בתביעתה וכפי
שפורטו לעיל. בענין זה העידו מספר עדים עו"ד ויסמן,
שרגיל, רזניק והעדים יוחנן רוסו, דב מנלסון, עזריקן
מיכאלי, אמנון תדמור, מוחמד אבו אלהיגא וגב' רחל תדמור
והנתבעים לא העידו בכלל.

ב. אתחיל בעדותו של עו"ד ברוך ריזניק ובעדויות הן עדויות
התביעה והן עדויות ההגנה בקשר לעדותו. הוא הוזמן מטעם
התובע הוא עד תביעה מס' .2העד אומר בעמ' 5 "אינני מכיר
גאולה אשכנזי
. אבל משה תדמור
ועמיצור אלפאסי היו אצלי וגם
היתה אישה אחת בשם גב' תדמור. חודש לפני זה היתה אצלי גב'
עליזה אלפאסי שהכרתי אותה ואת בעלה כשעבדתי בפיקא". העד
ממשיך ואומר שהמנוחה בקשה ממנו לעשות פעולה בטאבו וכי
בתאריך 13.12.82הופיעה היא עם הבנים שלה ולאחר שעיין
בשטר המכר זכר שהבנים שהופיעו בפני
ו הם משה תדמור
ועמיצור
אלפאסי. ואמר שהם חתמו בפני
ו על שטרי המכר לאחר שהוא
הדפיס אותם והמנוחה שלמה לו שכר טרחתו. ראה עמ' ,5העד
הכחיש שהוא הודה בפני
עו"ד ויסמן ושרגיל שהמנוחה לא חתמה
בפני
ו דהיינו דחה והכחיש הטענה העקרית של התובעת וכאן העד
הטיח אשמה חמורה כלפי עו"ד ויסמן ואמר שהוא הציע לו
בנוכחות עו"ד שרגיל שוחד כדי שישנה עדותו ועוד אמר שההצעה
של עו"ד ויסמן היתה לפני חצי שנה במזנון בית המשפט מחוזי
בחיפה ולשאלת בית המשפט מדוע לא פנה למשטרה ענה העד
שמעולם לא פנה למשטרה נגד חבר למקצוע. ועוד אמר שהיום
דהיינו ביום מתן עדותו בפני
התוודה בפני
ו עו"ד שרגיל
במסדרון בית המשפט ובנוכחות הבנים אלפאסי ותדמור ושלאעטה,
שאכן עו"ד ויסמן הציע לו בזמנו שוחד כדי שישנה עדותו
ויגיד שהמנוחה לא חתמה בפני
ו. כאמור זוהי עדותו של עו"ד
רזניק ובאי כח התובעת ניסו כמה פעמים להזמינו מחדש אולם
בקשתם נדחתה.

ג. עו"ד ויסמן העיד ואמר שהוא נפגש עם עו"ד רזניק ובנוכחות
עו"ד שרגיל כדי לברר ענין החתימות על שטרי המכר. בית
המשפט הרשה עדות בעל פה נגד מסמך בכתב הואיל וטענת התובעת
שהחתימות מזוייפות ואינן של המנוחה וכי המנוחה רומתה ועל
כן וכאשר קיימות טענות מרמה וזיוף ברור שעדות בעל פה היא
אשר תצביע לבית המשפט על נסיבות החתימות. עו"ד ויסמן אמר
שעו"ד רזניק הודה בפני
הם שהמנוחה לא הופיעה בפני
ו ולא
חתמה על שטרי המכר אלא שהופיעה בפני
ו גב' רחל תדמור
ופיתתה אותו והביאה לו שטרי המכר מודפסים ולא ידוע מי
הדפיס אותם ועוד אמר שמצפונו נוקף לו והוא מתקרב לגיל
גבורות. ראה עדותו עמ' .22,21,16,15עו"ד ויסמן אמר שעשה
זאת בתוקף תפקידו כאפוטרופוס של המנוחה.

ד. עו"ד שרגיל אישר דברי עו"ד ויסמן ואמר עו"ד רזניק הודה
בפני
הם שהמנוחה לא הופיעה בפני
ו ולא חתמה על שטרי המכר גם
העד יוחנן רוסו ספר על הודייתו של עו"ד ריזניק בנסיבות
אחרות על זה שהמנוחה לא הופיעה בפני
ו ולא חתמה על שטרי
המכר ראה עדותו עמ' .42,41העד הזה אמר שעו"ד רזניק דבר
עמו מעבר לדלת וכאשר הדלת היתה סגורה ואמר לו שהוא עו"ד
רזניק ולאחר ששאל אותו על הענין, ענה עו"ד רזניק שאכן
הופיעה בפני
ו אישה כבת 40שמנמונת והביאה לו מסמכים שטפל
בהם ואמרה לו שאמא שלה היתה בבית חולים. דברים אלה אושרו
על ידי העד דב מנלסון ראה עמ' .26

בסיכום עדויות התביעה לגבי הודעתו של של עו"ד רזניק היו
ברורות וחד משמעיות שמתוכן לומדים שרזניק הודה בפני
הם
שהמנוחה לא הופיעה בפני
ו ולא חתמה על שטרי המכר נשוא
הענין.

ה. העדה גילה שפשק חזקה בי הדעה שהמנוחה לא נסעה ביום
13.12.82לחיפה ואני מקבל עדותה של העדה ראה גם ת/ .5העדה
שטפלה במנוחה אמרה שהמנוחה לא הודיעה לה על כוונתה לנסוע
לחיפה באותו יום.

ו. עד ההגנה עזריקן מיכאלי העיד שזכור לו יום אחד בסוף דצמבר
82שהמנוחה באה לבית תדמור ואמרה שנוסעת לעו"ד בנוגע
לאדמות. (בשלב זה בית המשפט ולאחר שראה שיש שיבוש בעמודי
פרטכל תקן העמודים מישיבת 1.6.88החל מעמ' 69ועד 78
למספרים הנכונים המתוקנים (79א) עד (79כ)) העד נחקר
בחקירה נגדית ואמר שהחל מספטמבר 82היו לו שיחות עם
המנוחה אבל לא על ארועים מיוחדים ולא זכור שום ארוע מלבד
הארוע עליו העיד לגבי האדמה. עו"ד מינה מצטט מדברי העד
כאילו אמר שבספטמבר ראה המנוחה מתכוננת לנסיעה עם רחל
תדמור ומשה תדמור
בדקתי ענין זה ולא מצאתי סימוכין לכך
העד אמר בעמ' (79ד) מקודם ":72נקראתי למלואים בחודש
יוני 82ל- 3חודשים. בספטמבר חזרתי לעבודה בספטמבר היו לי
שיחות עם הזקנה. היו לי שיחות אמרתי לה מה שלומך איך את
מרגישה. אבל לא היו לי שיחות על ארועים מיוחדים" ובהמשך
אמר: "לא היו לי אירועים כמו האירוע עליו ספרתי שהיא ספרה
לי על ענין האדמה". העד הזה זכר טוב מאוד לדבריו שיחה של
כמה מלים שאמרה לו המנוחה נוסעת בענין האדמה וזכר שזה היה
בדצמבר ולא זכר אירועים או דברים אחרים למרות שהיה ביחסים
טובים עם משפחת תדמור ועבד אצלהם. העד לא שכנע אותי ולא
נתן שום נימוק או סיבה שגרמה לו לזכור דווקא דבר קטן מאוד
שהזקנה אמרה לו שנוסעת בענין האדמה. ואפילו הייתי מקבל
דבריו שהזקנה אמרה לו שנוסעת לעו"ד בנוגע לאדמה, הרי הוא
לא נכח בפגישה ולא ציין מועד מדויק לנסיעתה ולא אמרה לו
לאיזה אדמה מתכוונת היא. העד לא זכר פרטים יותר חשובים
ואם זכרונו כל כך טוב וזכר השיחה עם הזקנה, היה חייב
לזכור פרטים אחרים דוגמת תאריך פטירת הזקנה והפרש הזמן
בין פטירת המנוח לבין פטירת המנוחה.

ועל כן אני כבר קובע שהעד לא יכול להצביע בוודאות שהמנוחה
נסעה לעו"ד רזניק ועל כן קובע אני שאין כל קשר בין עדותו
לבין ענין נשוא הדיון ולא יכול היה לעזור לנתבעים ועוד
וכפי שפרטתי לעיל אינני יכול לסמוך על עדותו ואינני
מקבלה. הוא עשה עלי רשום שבא לעזור בענין לנתבעים.

גם עדותו של אמנון תדמור לא עזרה לנתבעים ולא סיפר על
הפגישה עם עו"ד רזניק ולא חיזק בכלל טענת הנתבעים.
ז. העדה רחל תדמור מעידה שנסעה עם בעלה ועם עמיצור אלפאסי
והמנוחה לחיפה ופגשו בדרך באדם בשם שלאעטה וכלם
לדבריה נסעו נסעו לעו"ד רזניק ושם חתמה המנוחה על שטרי
המכר. ועוד ספרה שהיה איתם עוד אדם בשם אבו אלהיגא שהוא
גיסו של שלעאטה שנתלווה אליהם. העדה אמרה בעמ' " 97הגברת
אלפאסי המנוחה בראש השנה 1982בחודש תשיעי בערך או עשירי
אמרה לנו שהיא רוצה להעביר למשה בעלי ולעמיצור אחיו את
האדמות ואת הבית שווה בשווה: פעם אחת אמרה שהיא נוסעת
לחיפה כדי להסדיר את הענין בחיפה את ענין הקרקעות". העדה
ממשיכה ומספרת שהמנוחה נסעה לבדה לעו"ד והיא חזרה וסיפרה
לעדה על זה שהיתה אצל עו"ד ומסרה לו פרטים על האדמה וכי
העו"ד אמר לה שהמסמכים יהיו מוכנים בעוד חודש שתבוא היא
עם הבנים לחתום על הניירות. ועוד ספרה שהמנוחה הדריכה
אותם איך להגיע למשרדו של עו"ד רזניק וכי כולם נכנסו
לעו"ד רזניק דהיינו היא עצמה, בעלה, עמיצור והמנוחה ועוד
הקבלן שלאעטה שלדבריה בקשה ממנו המנוחה להתלוות בהיותו
הקבלן שלה והתלווה העד אבו אלהגיא ועוד ספרה שעו"ד רזניק
הסביר למנוחה את מהות העסקה בנוכחות כולם והמנוחה ושני
הבנים חתמו על מסמכים רבים. בענין זה אמר עו"ד רזניק שבאו
אליו הבנים והזקנה ולא אמר שבאו אליו עוד אנשים ולא נשאל
על ידי בא כח הנתבעים שום שאלה בנוגע לזה. ועוד מפליא
הדבר שזקנה מחליטה לבדה לנסוע לעו"ד בחיפה ועזבה מספר רב
של עו"ד באזור, ולא הובאה בפני
שום ראיה או מסמך שעו"ד
רזניק היה העו"ד שלה מקודם דבר שהביא אותה לחזור אליו
בענין רגיש כזה. ולהפך הוכח שטפלו בה עו"ד אחרים ועל כן
נשאלת השאלה מדוע דווקא לנסוע לחיפה לעו"ד רזניק.

.6המומחה לכתב יד מטעם התובעת שאול הללי הגיש חוות דעת ת/6
והעיד בפני
ראה עדותו עמ' .66עו"ד פרץ בא כח הנתבעים התנגד
לעדותו של עד זה בטענה שהיא עדות שמיעה ובית המשפט דחה טענה
זו. וכאן המקום לפרט מדוע בית המשפט לא ראה בעדותו של המומחה
כעדות שמיעה מאחר ומדובר בעד מומחה לכתב יד שיכול גם להעיד
על מצב נפשי בעת ביצוע כתב היד וגם יכול להעיד על מצב כתב
היד. העד הללי אשר חוות דעתו שלפיה קבע שקיימת סבירות גבוהה
כי לא נמצאו סימני זיוף של החתימות וכי בוצעו על ידי אותו
אדם ועל כן נפלה הטענה של התובעת שהשטרות לא נחתמו על ידי
המנוחה ונשאר לקבוע אם נחתמו בפני
עו"ד רזניק או נחתמו
בנסיבות אחרות. העד המשיך ואמר שבבדיקה ישנם סימנים של חוסר
בהירות וצלילות המחשבה על גבי המסמכים 01-05והחתימות עליהם
בוצעו בתנועה פיזית מותשת וניכרים סימני טשטוש חושים וחוסר
עירנות וניכרים סמני חוסר יציבות נפשית וזה מצביע על תנודות
מצב הגוף והנפש בשעת ביצוע החתימות וניכר בהם שהחותמת לא
הבינה אל נכון מהות המסמכים עליהם חתמה, בו בזמן שהחתימה על
המסמך 06אינה מראה הסימנים של טשטוש החושים וחוסר הערנות
שבמסמכים .01-05

העד עמד מאחורי חוות דעתו כאשר נחקר נגדית ואמר שעל אף שהיתה
קיימת בפני
ו רק חתימה אחת מלפני שלוש עשרה שנה ויתר החתימות
הן בזמן קרוב לתאריך חתימת שטרי המכר, הוא בטוח בחוות דעתו.
ובסיכום אמר שמצב נפשי של החותם ובהירות חשיבה אפשר לבחון רק
על סמך חתימות מבלי לערוך השוואה. העד אמר שחוות דעתו של
הגרפולוג חגג אינה נכונה והוא הסביר.

.7המומחה לכתב יד מטעם הנתבעים יצחק חגג הגיש חוות דעתו נ/7
והוא הגיע למסקנה שהחתימות על שני שטרי המכר נכתבו על ידי
המנוחה אלפסי עליזה ואין בהן חריג. ובעדותו בפני
אשר חוות
דעתו אבל אמר שהחתימות על שטרי המכר נעדרים ספונטניות והדבר
יכול להצביע על כך שהכותב מבוגר וכתב ידו הססני רועד קשה לו
לכתוב, או מזיוף או ממחלת הכותב. העד הסביר בעמ' 60את האופי
של החותם או מחלתו וחולשתו על כתב ידו. ועוד אמר שבלי תאריכי
המסמכים לא היה יכול להגיע למסקנות חד משמעיות והוא לא הסכים
עם דברי חוות דעתו של הללי לגבי ענין של מחלת אלפאסי בעת
החתימה כי חסרים לו נתונים בסיסיים על מחלתה וגם חסרים
מסמכים חתומים על ידה בזמן המחלה ולפני ואחרי המחלה. העד אמר
ששאל הנתבעים ורחל תדמור אם המנוחה היתה חולה בעת החתימה
וענו לו לא והוא לא התחשב שהיא חולה.

.8העד חסן מוחמד אבו עאלהיגא עד ההגנה ,9מספר שנסע עם שלאעטה
ועלה יחד עם המנוחה והבנים למשרדו של עו"ד ושם ראה אותם
חותמים על מסמכים ואף ידע לספר שהמדובר בשני גושים ובית ועוד
סיפר שהזקנה היתה מלאת גוף והיתה בסדר. העד הוא גיסו של
שלאעטה דהיינו אחותו נשואה לשלאעטה ולדבריו הגיעו אליו
הנתבעים דרך אשתו של שלאעטה. עדותו בענין זה מעוררת תמיהה
רבה ואם זה נכון שנכח אצל עו"ד רזניק הרי הוא נכח במקרה ולא
ידע שיבוא להעיד ואם כך בטוח שלא עורר אצלו הענין הזה כל
חשיבות והוא עצמו אמר שיתכן והיה מזהה האנשים אם יראה אותם.

שלעאטה שהיה בקשר עם הנתבעים הוא נפטר. העדה רחל תדמור ספרה
ששלאעטה אמר לה שהבחור שהיה עמו ויחד איתם הוא אח אשתו ולא
נקב בשם ולא אמרה שאמר להם על מקום מגוריו והנה נוסעים היא
ובעלה לאחותו של העד דהיינו לאשת שלאעטה והנה היא ידעה ולפי
התאור שמדובר בעד חסן. ראה עדות רחל תדמור עמ' .112העד לא
ידע לתאר איך הגיע למשרדו של עו"ד רזניק עוד אמר העד שהמנוחה
אמרה שהיא מעבירה שני גושים ובית ביסוד המעלה ודברים אלה
אמרה לפני שחתמה. העד לא זכר פרטים אחרים מאותו יום דוגמת
סוג הרכב בו נסעו הנתבעים ורחל והמנוחה לא ידעה לתאר החצר
מלבד זה שהיו בחדר שלחן וכסאות וכשנשאל איך הוא זכר מה אמרה
הזקנה ענה שאם בית המשפט ישאל אותו היום יזכור זאת בעוד
עשרים שנה. תשובה שהוסיפה תמיהה על תמיהה. העד חזר בדיוק כמו
תקליט על משפטים שאמרה בזמנו הזקנה לדוגמא ששאלה עו"ד רזניק
מספר שאלות לגבי הניירות, דברים אלה אמרו אותם העדים האחרים
והעד הזה חזר עליהם. העד עשה עלי רושם לא מהימן ודבריו אינם
מתקבלים על דעתי כי לא יתכן שאם נכון שהזדמן במקום שיזכור
פרטי העסקה ודברים שהיו בין הדוברים ועוד איך יתכן שעסקה
במקרקעין תחתם בפני
עו"ד בנוכחות אנשים זרים שאינם
עדים לעסקה, האם ידעו הנתבעים אז שהם יגיעו לבית המשפט בענין
זה ועל כן הכינו העדים? אינני מקבל עדותו של העד.

.9נכון הוא שצד רשאי לא להעיד במשפטו בבית משפט וזה לא צריך
לזקוף לחובתו, אולם בנסיבות המקרה הנוכחי עובדת אי מסירת
עדות על ידי הנתבעים או אחד מהם היא מתמיהה כי הם חתמו על
שטרי המכר ומה יותר טוב מאשר להעיד על חתימתם בפני
עו"ד
רזניק כאשר הם טוענים שאמם המנוחה חתמה יחד איתם בפני
עו"ד
רזניק ובמשרדו בחיפה ואני קובע שבהחלטתם לא להעיד מהווה סיבה
נגדם כי לא הביאו בפני
שום סיבה סבירה על התנהגותם זו. וזה
הווה בפני
סיבה נוספת שלא אאמין לעדותו של רזניק וליתר
העדויות וכאמור הגעתי לאותה המסקנה בלי נימוק זה.

.10 לאחר שעיינתי בחומר הראיות כפי שנתחתי אותו ועל סמך הרושם
שהשאירו על בית המשפט בשעת הדיון וכפי שהוסבר לעיל עדיפות
עלי עדויות התביעה בנוגע לשאלה של חתימת שטרי המכר, על
עדויות ההגנה ואינני מקבל עדותו של עו"ד רזניק ולא כדי ההגנה
ומקבל עדויות התביעה ועדיפה עלי עדותו של עו"ד ויסמן ועו"ד
שרגיל ועדותה של גילה שפשק ויתר עדי התביעה וקובע על סמך כל
החומר ששטרי המכר ויפוי הכח וכל המסמכים האחרים שנתחזו להיות
חתומים בפני
עו"ד רזניק לא נחתמו על ידי המנוחה בנוכחות עו"ד
רזניק ובמשרדו. אלא הם אכן נחתמו ואושרו על ידי עו"ד רזניק
ויתכן במשרדו בחיפה אבל קובע אני שהובאו אליו מוכנים
ומודפסים וזה לא נכון מה שהעיד רזניק שהוא הדפיסם. ועל כן
התוצאה היא שהמנוחה לא חתמה על שטרי המכר בנוכחות עו"ד רזניק
כטענת ההגנה אלא נחתמו במקום אחר ובנסיבות אחרות כטענת
התביעה ומכאן לשאלה אם קביעה זו מספיקה לקבל התביעה ולקבוע
בטלות שטרי המכר שהיו בסיס לרישום או שמא חתימתה של המנוחה
במקום אחר מהווה התחייבות ובסיס לרישום.

.11 הנתבעים טענו ששטרי המכר נחתמו על ידי המנוחה ואושרו על
ידי עו"ד רזניק וכשהוכח שטענה זו אינה נכונה, נפל היסוד
החוקי בענין האישום שחובה היתה לאשר החתימה של המוכר והקונה
בפני
עו"ד ועל כן העסקה נעשתה בניגוד לתקנות המקרקעין (ניהול
ורישום) וזה נימוק מספיק לבדו לבטל שטרי המכר ובעקבותיו
הרישום בטאבו אולם בזה לא אסתפק ואעבור לשאלה השניה אם חתימת
המנוחה על שטרי המכר יכולה להוות בסיס לרישום ולכשרות העסקה.

.12 לאחר ששמעתי שני המומחים לכתבי יד והתרשמתי מהם ועיינתי
בעדויות משני הצדדים ובמסמכים אני קובע שאכן החתימות על שטרי
המכר הן חתימותיהם של המנוחה והשאלה כעת איך הושגו חתימות
אלה ואם הן מחייבות.

א. שוכנעתי מדברי העד המומחה הללי שאול ואני מאמץ קביעותיו
כפי שהתבטאו בעדותו בפני
וכפי שהוסבר לעיל וכפי שצויין
בחוות דעתו, מה עוד שהוכח בפני
ואני מקבל עדות עדת התביעה
רבקה גולדברג שהיחסים בין הורי המנוחים לבין שני הנתבעים
לא היו טובים והוכח שהיו בניהם הליכים משפטיים אפילו
הגיעו בערעור לבית משפט העליון ואני מקבל דברי העדה
שהנתבעים תמיד לחצו על המנוחה שתחתום להם ותוותר להם על
מה שרשום בשמה ראה עדותה עמ' 29גם העיד על מצבה של
המנוחה שהיתה חולה ומבולבלת ובוכה. ראה עדותה עמ' 30גם
העד יוחנן רוסו העיד על היחסים הלא טובים בין ההורים לבין
הבנים הנתבעים. העד דיבר על מצבה של המנוחה לפני היום
הקובע 13.12.82שהיא לא תפקדה והיתה חולה והיה לה מצב
חוסר זכרון ודברים אלה יכולים עדי ראיה שטפלו וראו המנוחה
להעיד עליהם ואין צורך דווקא בעדות רפואית כי עובדות אלה
הם תוצאת החיים היומיומיים. העד יוחנן רוסו מעיד בעמ' 46
על זה שהנתבעים היו מתקרבים למנוחה ומנסים להחתימה על
ניירות ועוד אמר שהיא לא היתה במצב שלא הכירה אותם וזה
היה סמוך מאוד לאחר התאריך .13.12.82

העדה אסתר ליבוביץ עשתה רושם מהימן ושל עדה דוברת אמת,
היא העידה על היחסים הרעים שהיו בין המנוחה לבין הנתבעים.
העידה על המשפט שהיה בינהם שגם היה בנוגע לקרקעות. אמרה
שהמנוחה בכתה ואמרה לה שרודפים אחריה ועוד אמרה שהיה לה
הרושם שהמנוחה לא הבינה על מה שחתמה וזו תשובתה לשאלה
לגבי התצהירים עליהם חתמה דווקא בפני
ב"כ התובעת. ואני
מקבל דבריה כאשר אמרה בעמ' " 71עמיצור הגיע לירושלים
התארח בבית הורי, הוא אמר לי שהוא מוכן לטפל באמא, אם
אנחנו נעזור לו לקבל את הדירה, הוא מוכן לטפל בה כל ימי
חייה". ולאחר שקבלתי דברי העדה כאמינים אני קובע שדברים
אלה מוכיחים שבתאריך 13.12.82לא היו שטרי החוב חתומים
והם נחתמו לאחר מכן וכל הנסיבות הנ"ל מצביעות על כך
שנחתמו לא בדרך החוקית ומבלי שתבין המנוחה על מה היא
חותמת. גם התובעת אישרה עדויות העדים האחרים וגם היא
סיפרה על היחסים הרעים ועל האיומים שהפעילו הנתבעים על
המנוחה שתתן להם אדמה.

.13 הוכח בפני
שהמנוחה היתה בבית חולים כי בתאריך 26.4.83
מונה לה אפוטרופוס וזה מצביע על כך שמצבה היה קשה והיתה חולה
סעודית ולא היתה מסוגלת לדאוג ולטפל בעצמה ובעניניה, ראה
נ/ ,1ראה גם עדות גילה שפשק ועדות של עו"ד ויסמן.

.14 לאור כל האמור לעיל הוכח בפני
ללא כל ספק שהמסמכים ת/,1
ת/ 2ת/ 3ויתר המסמכים ותצהירי העברה, לא נחתמו על ידי המנוחה
בפני
עו"ד רזניק. וכי המסמכים האלה נחתמו אכן על ידי המנוחה
כאשר היתה במצב בריאותי לא טוב ותחת השפעה ולחץ הנתבעים או
מטעמם וכי המנוחה לא הבינה בכלל על מה היא חותמת ומה משמעות
חתימתה ואפילו אם לא הייתי מגיע למסקנה ולהחלטה שהחתימות
הושגו בכפיה ולחץ ומבלי שתבין המנוחה משמעותן גם אז וכאשר הם
בניגוד לתקנות המקרקעין ולא נחתמו ולא אושרו בפני
עו"ד, הרי
גם אינם בעלי נפקות חוקית ואינם בעלי ערך ויש לבטלם.

ועל כן התוצאה אליה הגעתי שאני מקבל התביעה ומצווה לבטל את
העברת החלקות 37גוש 13990וחלקה 2גוש 13994אדמות יסוד
המעלה משם עליזה אלפאסי לשם הנתבעים משה תדמור
ועמיצור אלפסי

ולהחזיר רישום החלקות כפי שהיה לפני העברה על שם המנוחה
עליזה או על שם עזבונה או יורשיה או לפי צוואה אם קיימת
לגביהן. כמו כן אני מכריז שיפוי הכח ת/ 2הינו בטל ומבוטל ולא
ניתן לעשות בו שימוש ואני מצווה על רשם המקרקעין למחוק
שמותיהם של הנתבעים ולהחזיר הרישום כאמור לעיל לשם עליזה
אלפאסי או ליורשיה או עזבונה ובהתחשב בתוצאה אליה הגעתי
ובעמל הרב שהשקיעו באי כח הצדדים ובמספר הרב של הישיבות
שהיו, הנני מחייב הנתבעים ביחד וכל אחד לחוד לשלם לתובעת
הוצאות ויציאות המשפט כולל שכר טרחת העדים והעד מומחה ועוד
סך של 10,000שקל חדש שכ"ט עו"ד בצירוף מ.ע.מ. וריבית והצמדה
החל מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום 10.4.91במעמד באי כח הצדדים.

ע. ר. זועבי, שופט.








א בית משפט מחוזי 462/84 גאולה אשכנזי נ' משה תדמור, עמיצור אלפסי (פורסם ב-ֽ 10/04/1991)