פסקי דין על אהרן בלוקה | פסקי דין על רחמים אליצור

18178-05/18 עשא     29/11/2018




עשא 18178-05/18 אהרן בלוקה נ' רחמים אליצור








בית משפט השלום בירושלים



עש"א 18178-05-18 בלוקה נ' אליצור





בפני
כב' השופט גד ארנברג
, סגן הנשיא


מערער

אהרן בלוקה



נ
ג
ד


משיב

רחמים אליצור


פסק

דין

השאלה שעולה בהליך זה היא מהו המועד שממנו ואילך רשאי חייב בתיק הוצל"פ לטעון טענת פרעון
כאשר תיק ההוצל"פ נפתח למימוש

פסק דין
המאשר פסק בורר. וליתר דיוק, חייב הטוען שקיים את פסק הבורר, לאחר שניתן פסק הבורר אך לפני שזה אושר על ידי בית משפט,
האם יוכל הוא להעלות טענה זו במסגרת בקשה בטענת פרעתי או שמא עליו לנקוט בדרך אחרת.

בנדון דנן, הצדדים (עם צדדים נוספים) העבירו לבוררות מחלוקת ביניהם בקשר לבית משותף המצוי ברח' עוזיאל 97 ירושלים.

פסק הבוררות
שניתן בסיום ההתדיינות
כלל 2 אופציות לביצוע.

האחת,
תשלום של 12,000 ₪ שישלמו המערער ומשפחה נוספת למשיב וכן הם יטפלו בענין הוצאת היתר בניה למחסן (בבור המים).

השניה,
תשלום דמי איזון בשיעורים שונים בהם חוייבו המערער והמשפחה הנוספת לשלם למשיב.

פסק הדין שניתן ביום 9.2.12 קבע מועד שעד אליו היו אמורים המערער והמשפחה הנוספת להודיע באיזו אופציה בחרו.

בחלוף כ- 5 שנים הגיש המשיב בקשה לאישור פסק הבוררות
בבית המשפט המחוזי. המערער בתשובתו לבקשה לאישור פסק הבוררות טען כי פסק הבוררות
כבר קויים על ידו כאשר בחר באופציה הראשונה שניתנה לו.המערער טען איפוא כי אין לו התנגדות לאישור פסק הבוררות
מה גם שהמועד להגשת בקשה לביטול הפסק,
חלף עבר לו.

בית המשפט המחוזי אישר את פסק הבורר באשר קבע כך:

"משחלף המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות ואף
הוגשה הודעה על הסכמה – אני מאשר את פסק הבוררות
מיום טז בשבט תשע"ב (9.2.12) שניתן ע"י "בית הדין
לממונות כתר תורה בין וגן וניתן לו תוקף של

פסק דין
".

המשיב פתח תיק הוצל"פ לביצוע הפסק כאשר הוא בוחר באופציה השניה שנקבעה בפסק הבוררות.

המערער הגיש בקשה בטענת פרעתי וכן בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ .
למעשה המערער
חזר על טענותיו, בתשובה לבקשה לאישור פסק הבוררות,
לפיהן מילא אחר פסק הבוררות עוד לפני שזה אושר על ידי בית המשפט בכך שבחר באופציה הראשונה והפקיד על פיה שיק בבית הדין שנתן את פסק הבוררות. (להשלמת התמונה יש לציין שהמשפחה הנוספת שהיתה צד לדיון בבוררות שילמה למשיב את הסכום שנקבע לה לפי האופציה השניה בפסק הבוררות).

כבוד רשם ההוצל"פ אריאל לנגה דחה את הבקשה כאשר קבע כי טענת פרעון של פסק בוררות שמועדה קודם לאישור הפסק על ידי בית המשפט לא יכולה להיטען בלשכת ההוצאה לפועל. לשכת ההוצאה לפועל מחוייבת לבצע פסקי דין כפי שניתנו. ככל שמועלית טענת פירעון שקדמה למועד מתן פסק הדין,
על רשם ההוצל"פ לדחות אותה. במקרה שתיק ההוצאה לפועל נפתח למימוש

פסק דין
שאישר פסק בוררות,
מועד מתן
פסק הדין הוא המועד שבו אישר בית המשפט את פסק הבוררות ולפיכך ככל שטענת הפירעון קודמת למועד זה, אף אם היא מתייחסת למועד שלאחר מתן פסק הבוררות, על ידי הבורר, אין לרשם ההוצאה לפועל סמכות לדון בה.

על החלטה זו הוגש הערעור.

המערער טוען כי יש לראות את מועד מתן פסק הבוררות כמועד מתן פסק הדין ולפיכך כל טענת פירעון שמועדה לאחר מכן
יכולה להיטען בלשכת ההוצאה לפועל ועל רשם ההוצל"פ לדון בה. המערער טוען כי הערכאה המאשרת את פסק הבוררות לא נכנסת כלל לשאלת קיום הפסק או אי קיומו,
כל שהיא בודקת היא האם קיימת עילה לביטול הפסק, אם לאו. אמנם
נכון שטענת הפירעון כבר הועלתה על ידו בשלב הבקשה לאישור פסק הבוררות,
ואולם לבית המשפט לא היתה סמכות לדון בה ובוודאי שהוא לא הכריע בה. בית המשפט הדן בבקשה לאישור פסק בוררות
נתון ב- ד' אמותיו המצומצמות של חוק הבוררות ואינו דן בטענות פירעון.

המשיב טוען כי אין להתערב בהחלטת כב' הרשם. המשיב טוען כי המערער העלה כבר את טענותיו במסגרת הבקשה לאישור פסק הבוררות ולמרות הטענות שהועלו על ידו
אושר פסק הבוררות כלשונו. המשיב טוען עוד כי הוא מעולם לא קיבל מבית הדין או מהמערער הודעה לפיה המערער בחר באופציה הראשונה שנקבעה בפסק הבוררות.
לא זו בלבד אלא שהתנהלות המערער במשך הזמן שחלף ממועד מתן פסק הבוררות,
מונעת למעשה מהמשיב לקבל את ההיתר על המחסן שהיה חלק מהאופציה הראשונה. בנוסף לאמור, טוען המשיב, כי
העובדה שהמשפחה הנוספת שהיתה צד להליך הבוררות שילמה לפי האופציה השניה מלמדת שזו האופציה שנבחרה ולא האופציה הראשונה כפי שטוען המערער.
לענין טענה זו האחרונה יש לציין שהמערער טען שהתנהלותה של המשפחה האחרת, אף אם היא בחרה באופציה השניה, אינה מחייבת אותו מה עוד שהסכום שעליה היה לשלם לפי האופציה השניה,
הינו כשליש מהסכום שעל המערער היה לשלם לו בחר באופציה זו.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי אין להתערב בהחלטת כב' הרשם. טענת הפירעון שהעלה המערער נובעת כולה מאירועים שאירעו לטענתו, המוכחשת על ידי המשיב, לפני אישור פסק הבוררות על ידי בית משפט. על פי ההלכה הפסוקה,
כאשר מוגש לביצוע

פסק דין

המאשר
פסק בורר, מה שמבוצע בלשכת ההוצאה לפועל
הוא אותו
פסק דין

שאישר את פסק הבורר. לפיכך אם טענת הפירעון הינה במועד שקדם לאישור פסק הבורר על ידי בית המשפט, לא ניתן להעלות אותה בלשכת ההוצל"פ והמקום להעלותה במסגרת הבקשה לאישור פסק הבורר
או בהליך נפרד אחר.

בנסיבות אילו וכיוון שהטענה כאן היא טענת פירעון למועד שקדם לאישור פסק הבוררות וכיוון שהטענה כבר נטענה בהליך של אישור פסק הבוררות וכיוון שמדובר בשאלות עובדתיות ומשפטיות שבמחלוקת ולפיכך אף לא ראוי שהם יידונו בפני
רשם ההוצל"פ שתפקידו לבצע את פסקי הדין, יש לדחות את הערעור וכך אני עושה.

המערער ישלם הוצאות הערעור בסך 3,000 ₪ שישולמו מתוך כספי הערובה, היתרה תוחזר למערער אם אין מניעה אחרת לעשות כן.


ניתן היום,
כ"א כסלו תשע"ט, 29 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.







קלדנית: כרמלה עובדיה






עשא בית משפט שלום 18178-05/18 אהרן בלוקה נ' רחמים אליצור (פורסם ב-ֽ 29/11/2018)