פסקי דין על נועה האוספטר-עמיר | פסקי דין על צופיה האוספטר

36743-04/17 תאמ     28/11/2018




תאמ 36743-04/17 נועה האוספטר-עמיר נ' צופיה האוספטר








בית משפט השלום בכפר סבא


28 נובמבר 2018
תא"מ 36743-04-17 האוספטר-עמיר נ' האוספטר




בפני

כב' הרשם הבכיר איתי רגב


תובעת

נועה האוספטר-עמיר


נגד

נתבעת
צופיה האוספטר



פסק דין


1.
לפני תביעה על סך 22,000 ₪, שתחילתה בשיק שהגישה התובעת לביצוע ובהתנגדות שהגישה הנתבעת לביצועו של שיק זה.

2.
בהתנגדות טענה הנתבעת כי מסרה את השיק לידי בנה, לשם רכישת בגדים לבתו, ובהנחה כי סכום השיק יהיה כמה מאות שקלים. בפועל, מילא הבן את הסכום שלעיל על גבי השיק ומסרו לתובעת, בת זוגו לשעבר.
3.
לאחר שהתקבלה ההתנגדות הוגשו תצהירים לתיק ולאחר מכן הסכימו הצדדים כי פסק הדין יינתן לאחר שיגישו סיכומיהם.

4.
מלבד תצהיר התמיכה של הנתבעת בהתנגדות הוגש גם תצהיר מטעם בנה, ערן. ערן העיד כי ניצל את תמימותה ואת טוב לבה של אמו, וכי נכנע ללחציה של התובעת והעביר לה את השיק (והוסיף כי הודיע לה שלא תפדה את השיק וכי הוא יעביר לה כסף להוכחת רצינותו לקשר עמה). ערן מצהיר כי אמו, הנתבעת, "לא צריכה להיענש בשל טיפשותי" (פסקה שניה לתצהיר, לא ממוספרת).
5.
ערן מוסיף כי שיקר לתובעת באשר לנסיבות השיק והסכמת אמו למסירתו (זאת בהתייחס לנטען בתצהיר התובעת, כמצוין להלן) ומציין כי אמו מצויה במצב כלכלי "עגום וקשה".

6.
התובעת, בתצהירה, טענה כי השיק נמסר לה על ידי ערן עקב חובותיו כלפיה וכי בינם מתנהלים הליכי הוצאה לפועל. התובעת מציינת כי הסכימה לקבל את השיק רק לאחר שערן הסביר והבטיח לה שאמו מודעת לכך וכי השיק נמסר בהסכמתה ובהרשאתה (ומפנה להודעות טקסט התומכות בטענה זו).

7.
בסיכומי הנתבעת חזרה הנתבעת על הנטען לעיל וטענה כי בנסיבות אלו אין התובעת אוחזת בשיק כדין ואינה זכאית לפרעונו. לטענת הנתבעת, התובעת ידעה כי ערן זייף את השיק וכי לה (לנתבעת) אין קשר לחוב.
8.
בסיכומי התובעת נטען, מנגד, כי השיק נמסר "על החלק" וזאת בהרשאתה המלאה של הנתבעת לערן. התובעת הצביעה על סתירות בגרסאות הנתבעת ועל המנעותה מלצרף עדות בנה להתנגדות כראיה לחיזוק הטענה שהשיק נמסרה באישורה ובהרשאתה.
9.
בסיכומי התשובה חזרה הנתבעת על טענותיה שלעיל.

10.
התביעה שלפני היא תביעה שטרית, ולפיכך עומדת לזכות התובעת חזקת התמורה מכוח סעיף 29 לפקודת השטרות [נוסח חדש]. משכך, נטל הראיה, המונח בדרך כלל על כתפי התובע מתהפך ועובר אל כתפי הצד השני, אשר חילל את השטר.

11.
מהראיות עולה כי באשר לחלק מהנסיבות אין מחלוקת עובדתית – השיק נחתם על ידי הנתבעת (עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 18.10.17, שורה 27, למשל) ונמסר על ידה לערן ללא סכום. ערן הוא שמילא את הסכום בשיק ומסר אותו לתובעת ולעדותו אף שיקר וטען בפני
ה שהשיק נמסר באישורה ובהרשאתה של הנתבעת.
12.
מה, אם כן, דינו של שיק שנמסר בחריגה מהרשאה (ככל שמתקבלת גרסת הנתבעת שהסכימה לתת את השיק ביחס לסכום של 400 ₪ בלבד) ומבלי שצד ג' ידע על החריגה מההרשאה (וגם לעדותו של ערן לא היה על התובעת לדעת על החריגה מההרשאה, כאמור)?

13.
האם התובעת אוחזת כשורה בשיק?
התשובה לכך חיובית.
14.
אוחז כשורה מוגדר כך בסעיף 28 לפקודה:
" (א) אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:
(1)
נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;
(2)
נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה".

15.
סעיף 29(ב) לפקודה קובע כי:
"כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר".

16.
משעה שאין מחלוקת שהשיק נמסר לתובעת כשהוא שלם ותקין (ערן הוא שמילא בו את הפרטים החסרים, ולא התובעת), ומששוכנעתי כי התובעת קיבלה את השיק בתום לב (נוכח עדותה על הפעולות שביצעה טרם קבלת השיק לשם וידוא הוצאתו באישורה ובהסכמתה של הנתבעת וכי הוא צפוי להיות מכובד; ונוכח גרסתו של ערן המאשר כי שיקר לתובעת בעניין זה) ובעד ערך (ממשי) (השיק נמסר, לגרסת התובעת, בתמורה לחובותיו של ערן כלפיה) – הרי שהתובעת היא אוחזת כשורה.
17.
בסעיף 37(2) לפקודה נקבע:
"היה אוחז כשורה, הריהו אוחז השטר כשהוא נקי מכל פגם שבזכות קנינם של צדדים קודמים לו, וכן מכל טענות-הגנה אישיות גרידא שהיו להם בינם לבין עצמם, ויכול הוא לאכוף תשלומו על כל צד החב על פי השטר".

18.
משמעות האמור היא שלתובעת בעלות בשטר נקייה מפגם וקניינה שלם, ובמצב זה נטל ההוכחה עובר לנתבעת להוכיח טענת הגנה טובה.

19.
בע"א 9/71 גרשון דוד נ' בנק לייצוא בע"מ, פ"ד כו (1) 169, 172 נקבע: "מסמך שלא נעשתה בו אף לא מסירה ראשונה אינו מקנה זכות, אף לא לאוחז כשורה. ס' 20(א) לפקודת השטרות אינו מסייע לאוחז כשורה בנסיבות כאלה. אין להשוות מעילה באמון בסיחור שטר למצב שבו שטר לא הוצא כלל אלא נגנב או אבד. מקום שפלוני הסכים שאלמוני ייעשה בשטרות כרצונו, יש לראות את מסירת השטרות על ידי אלמוני כפעולה שבוצעה גם על ידי פלוני ועל כן אין בסיס לטענה שהשטרות לא הוצאו כדין ולא נעשתה מסירה, ולאוחז כשורה עומדת הוראת ס' 20(ג) לפקודת השטרות המעמידה חזקה חלוטה בעניין תקפות המסירות של הצדדים הקודמים".
20.
ור', לשם השוואה, תא"מ 11634-04-15, ת"ט 399-08-15 (רמלה) צים פיננסים בע"מ נ' ביסט יועצים בע"מ, כב' הרשם הבכיר נ' רף, פס"ד מ יום 5.7.17) שם נדחתה התביעה לאחר שבית המשפט שוכנע כי השיקים נגנבו ולא התקבלה טענת התובעת כי היא אוחזת כשורה.

21.
במקרה דנן, לא רק שלא נגנב השיק או אבד אלא הוא נמסר בכוונה וביודעין על ידי הנתבעת ומשכך לא קמה לה טענת הגנה טובה. התוצאה היא כי דין התביעה להתקבל.


22.
אשר על כן, אני מקבל את התביעה ומשכך יראו את ההתנגדות כאילו נדחתה. ההליכים בתיק ההוצאה לפועל ישופעלו ככל שלא יפרע החוב בתוך 30 יום. אני פוסק הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 4,500 ₪, שיתווספו להוצאות ולשכר הטרחה שבתיק ההוצאה לפועל.

23.
זכות ערעור כחוק.

ניתן היום,
כ' כסלו תשע"ט, 28 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.









תאמ בית משפט שלום 36743-04/17 נועה האוספטר-עמיר נ' צופיה האוספטר (פורסם ב-ֽ 28/11/2018)