פסקי דין על אופיר אלימלך שוורץ | פסקי דין על הכונס הרשמי | פסקי דין על עו"ד שוקי שועלי | פסקי דין על יצחק טנג'י – נושה |

4275-04/14 פשר     28/11/2018




פשר 4275-04/14 אופיר אלימלך שוורץ נ' הכונס הרשמי, עו"ד שוקי שועלי, יצחק טנג'י – נושה








בית המשפט המחוזי בבאר שבע




פש"ר 4275-04-14 שוורץ נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'





בפני

כב' השופט
ישראל פבלו אקסלרד


החייב

אופיר אלימלך שוורץ
ע"י ב"כ עוה"ד צחי אלמגור


נגד


המשיבים

1. הכונס הרשמי
2. עוה"ד שוקי שועלי
, מנהל מיוחד
3. יצחק טנג'י – נושה
- ע"י ב"כ עוה"ד אורלי צברי

החלטה

השאלה אשר עומדת להכרעה עתה בתיק זה, הינה האם יש מקום להורות על החרגתו של חוב החייב לנושה יצחק טנג'י (להלן: "הנושה") מצו הפטר שיינתן לחייב, ככל שיינתן, בהמשך הדרך. יוזכר כי החוב לנושה נוצר בעקבות

פסק דין
שניתן לזכותו בהליך אזרחי, בתביעה שהוגשה על ידו נגד החייב. התביעה הוגשה כתביעת נזיקין על כך שהחייב, לפני כ-17 שנה, דקר את הנושה בסכין ארבע דקירות באזור הלב ובבית החזה, הנושה נזקק לניתוח לסגירת הפצע בלב ולתפירת איברים פנימיים. גם כתב אישום הוגש נגד החייב ובעקבות הודאתו של זה, הוא נדון לשנתיים מאסר בפועל. תביעת החוב של הנושה אושרה בסכום של 753,400 ₪.

ההחלטה מיום 18.7.16 בבקשתו הקודמת של החייב לקבל הפטר –
1.
החייב הגיש בעבר בקשה לקבל הפטר כנגד תשלום נוסף לקופה בסך של 25,000 ₪. הנושה התנגד למתן הפטר לחייב בתנאים אלה והחלטה בבקשת החייב ניתנה ביום 18.7.16. יודגש כי איש מן מהמעורבים בהליך, לא ביקש לבטל את הליכי פשיטת הרגל בטענה של העדר תום לב ביצירת החובות. יחד עם זאת, מטבע הדברים, שאלת
תום הלב וכן השאלה אם יש ליתן לחייב הפטר בתנאים שביקש, גם לגבי החוב לנושה, נדונה בהחלטה הנ"ל. לאחר שסקרתי את פסיקת בתי המשפט במקרים בהם נוצרו חובות של חייב בהליך פשיטת רגל בנסיבות של ביצוע עבירות, לרבות עבירות אלימות קשות, הוריתי על דחייתה של הבקשה להפטר. הותרתי פתוחה את בקשתו של הנושה, כי בכל מקרה יוחרג החוב אליו מן ההפטר שיקבל החייב בקובעי, כי ראוי לשאלה זו שתידון בבוא העת, משיבוא החייב בהצעה ראויה והוגנת עבור נושיו.

2.
משלא הוגשה הצעה על ידי החייב, הגיש הנאמן עדכון, במסגרתו גם דיווח על פיגורים בתשלום שיצר החייב ועל אי הגשת דוחות. הנאמן ביקש להורות על ביטול ההליכים. בעקבות עדכון זה, הוגשה תגובה מצד החייב, במסגרתה הוא הציע להעשיר את הקופה בסכום של 60,000 ₪ ב-60 תשלומים חודשיים. הנאמן סבר כי בטרם תידון ההצעה, ראוי להכריע בתביעת החוב של הנושה, כמו גם בסוגית החרגת החוב מן ההפטר, במסגרת הליך פשיטת הרגל. לאור הסכום הנמוך של ההצעה נראתה בעיניי עמד הנאמן מכאן ההחלטה דנן.

עמדות הצדדים -
3.
החייב מבקש לקבל הפטר כנגד תשלום הסכום האמור וביקש כי ההפטר יחול גם על החוב לנושה. החייב טוען כי הוא עובד קשה לפרנסתו, הוא אב לשני ילדים ועומד להיוולד לו ילד נוסף. הוא טוען כי כבר חלפו שנים רבות מהמקרה וכי יש ליתן לו הפטר.


4.
עמדת הכונ"ר הינה כי במידה ויינתן לחייב הפטר, יש להחילו גם על החוב לנושה וכי אין סיבה שלא לעשות כן.

5.
עמדת הנושה הינה כי, יש להחריג את החוב אליו, כך שיתאפשר לו לגבותו מן החייב, גם אם יקבל זה הפטר.

דיון והכרעה -
6.
לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, אני סבור
שיש להורות על קביעת דיון בבקשתו של החייב לקבל הפטר, אליו יוזמנו הנושים, אך נוכח הסכום אשר מציע החייב, יש להורות כבר בשלב הזה, כי החוב לנושה, יוחרג מהוראות צו ההפטר.

7.
נדמה לי שאין צורך להכביר במילים לגבי חומרת הנסיבות אשר יצרו את החוב של החייב לנושה. הפציעה היתה קשה, לנושה נותרה נכות, החייב הורשע ונדון למאסר. לא למותר לציין כי החייב לא שילם ולו במקצת מחובו לנושה, בטרם פנה להליכי פשיטת רגל. עוד חשוב להדגיש, כפי שפורט בהחלטה מיום 18.7.17, כי החייב נמנע, במתכוון, מלמסור העתק צו הכינוס לנושה וזו הסיבה שתביעת החוב הוגשה ב"איחור" כה רב. דבר אי מסירת צו הכינוס לנושה נודע רק בשלב שבו עלתה השאלה אם קיימת מתכונת למתן לחייב הפטר, בתנאים כאלה או אחרים.

8.
פסקי הדין אשר דנו בנסיבות של יצירת חוב בעבירה, לרבות באלימות, נסקרו על ידי בהחלטה מיום 18.7.17 ולא אחזור על כך במסגרת החלטה זו. אציין רק, כי הנושא עלה בעיקר בהקשר לשאלה אם יש מקום לתת צו כינוס במקרה הזה או האחר או אם יש להורות על ביטול צו הכינוס בשל נסיבות יצירת חובות כאמור. השאלה אם יוחרג חוב שלידתו בעבירה לא נדונה באופן ישיר בבית המשפט העליון, אך היא עלתה במקרים ספורים בערכאה הדיונית – בתי המשפט המחוזיים. יחד עם זאת, קיימת התייחסות עקרונית, ללא הכרעה, באחד מפסקי הדין כפי שראה להלן.


9.
ב-ע.א. 3083/13 פלונית נגד יפים שיכמן ואח' (11.1.15, פורסם בנבו), נדון ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי להכריז על חייב כפושט רגל, למרות שהחוב העיקרי שלו נוצר בנסיבות של ביצוע עבירות סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, הלנה והעסקה שלא כדין, סרסרות ועושק. המערערת הייתה בתה של אחת מקורבנות העבירות, אשר נטלה נפשה בכפה, עת שהה החייב בכלא. המערערת הגישה תביעה נגד החייב וניתן לטובתה

פסק דין
המחייבו לשלם כמיליון ₪. מכאן עיקר התנגדותה של המערערת להכרזת החייב כפושט רגל. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 18.7.17, הערעור נדחה ובית המשפט הותיר את ההכרזה של החייב שם כפושט רגל, על כנה. יחד עם זאת, ציין בית משפט עליון הנכבד מספר דברים והם אשר רלוונטיים היום לעניינו כאן. בית המשפט העליון ציין את אמירתו של בית המשפט המחוזי לפיה, יהיה מקום לשקול את האפשרות להחריג את החוב שנוצר בעבירות החמורות, לפי הוראות סעיף 69(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה"), כחוב אשר נוצר במרמה. בית המשפט העליון לא הביע כל דעה בעניין זה והותיר את ההכרעה לבית המשפט החוזי, בבוא העת. בית המשפט העליון גם מצא לנכון להפנות להוראות סעיף 62(ב) לפקודה וציין שהוא מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב להתנות תנאים בהפטר. עוד כתב כב' השופט סולברג בפסק דינו, כי אם יש ב"סגולותיה" של תקנת הציבור כדי למנוע מתן צו כינוס או לשלול הכרזה מלכתחילה, הרי שמקל וחומר יש בכוחה לתת אותותיה גם בסופו של ההליך ולהציב תנאים למתן צו הפטר, לחוב פרטני כזה או אחר. בלי לטעת מסמרות ציין כב' השופט סולברג, שיתכן שבשילובם של סעיפים 69(א)(2)
ו-62(ב) לפקודה, יהיה משום דרך מוצא למערערת שמה, ולאו דווקא בעיכוב מתן ההפטר למשך תקופה של שנים.


10.
אם כן, רואים אנו כי הגם שהדברים לא נקבעו לצורך ההכרעה במקרה הספציפי אשר נדון בבית המשפט העליון, הובעה דעה לפיה, ההוראות הנ"ל של סעיפי הפקודה, או הצירוף שלהן, עשוי להיות בו משום בסיס משפטי להחרגת חוב אשר נוצר בעבירה, גם אם לא קיימת הרשעה בעבירה של מרמה דווקא. כן ניתן לעשות שימוש בעיקרון "תקנת הציבור".

11.
רוח הדברים שמצאנו לענייננו בהלכת שיכמן, יושמה לא אחת בערכאות הדיוניות. כך למשל, בהחלטתה של כב' השופטת י.בלכר בפש"ר (חי) 6907-09-16 פלוני נגד הכונס הרשמי
ואח' (28.10.18, פורסם בנבו). באותו המקרה, נדון חוב שמקורו בפיצוי שנפסק בהליך פלילי לקורבן עבירה ואשר עמד לגבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות. נוסף על קביעתו של בית המשפט, כי יש לראות בחוב כחוב בשל קנס, שאינו בר הפטר לפי סעיף 69(א)(1) לפקודה, מצא בית המשפט, כי החוב נוצר בנסיבות של מרמה שנעשתה כחלק מעבירות המין שבעקבותיהם נפסק הפיצוי. בהמשך מצא בית המשפט באותו המקרה, כי יש מקום להחריג את החוב מן ההפטר, גם בשל התנהגות שלא בתום לב ובניגוד לתקנת הציבור. בית המשפט מצא, מן הסתם, כי החוב נוצר שלא בתום לב ותוך פגיעה מהותית בתקנת הציבור וגם מנימוק זה, מצא לנכון להורות על החרגת החוב מן ההפטר.

12.
אפנה גם לפש"ר (תא)46687-02-16 זריהן ואח' נגד הכונ"ר (8.1.17, פורסם בנבו), שם דובר בחוב שנוצר בהתאם ל

פסק דין
בתביעה בגין נזקי גוף. המדובר היה בתקיפה של הנושה על ידי החייב ואחרים, שבמהלכה נפגע הנושה בפגיעות חמורות. גם שם החייב הורשע ונדון לעונש מאסר (בעבודות שירות). בית המשפט שם (כב' השופט ד. חסדאי) מצא שאין מקום להורות על ביטול הליך פשיטת הרגל, אך קבע כי החוב כלפי הנושה לא יופטר ממנו החייב בסופו של יום, גם אם יזכה לקבל הפטר.

13.
סעיף 69 (א)(2) לפקודה מורה כי צו ההפטר לא יפטור פושט רגל מ"חוב או חבות שנוצרו במירמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור".
סעיף 62(ב) לפקודה מסמיך את בית המשפט "להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו – רשאי בית המשפט... לבטל בכל עת את צו ההפטר".

14.
בכל הכבוד, מוצא אני כי יש מקום ליישם במקרה שלפניי את הפתרונות האפשריים, כפי שהוצגו על ידי כב' השופט סולברג בעניין שיכמן. נכון כי החוב של החייב דנא לנושה לא נוצר בנסיבות של מרמה כי אם בנסיבות של אלימות חמורה. אילו היה בנסיבות העבירות גם מעשה מרמה באופן כזה או אחר, הרי לא היה מקום לספק בדבר תחולתו של הסעיף המונע מחייב לקבל הפטר מחוב שכזה. אך לטעמי, יש לומר, כי אם במקרה של מרמה מצא המחוקק להורות על החרגת חוב מצו הפטר, הרי מקל וחומר יש לומר כי מוקנית לבית המשפט סמכות להחריג חוב שנוצר בנסיבות של פגיעה כה חמורה בגופו של אדם תוך ביצוע עבירת חמורות. כפי שציין בית המשפט העליון הנכבד, הסמכות המוקנית לבית המשפט המחוזי בסעיף 62(ב) להתנות מתן הפטר בתנאים כאלה או אחרים, הינה רחבה ביותר ולטעמי, בוודאי כוללת בחובה, על דרך קל וחומר מהוראות סעיף 69(א)(2), את הסמכות שלא ליתן הפטר מחוב שנוצר בנסיבות האמורות ובכך למנוע מחוטא, לשון המעטה, לצאת נשכר ובסכומים גבוהים ביותר. תקנת הציבור ועיקרון תום הלב בהליכי פשיטת רגל מחייבים, במקרה הזה, את זו הפרשנות ואת זו התוצאה. למרות חלוף השנים, החייב לא פיצה את הנושה ולו במקצת מחובו כלפיו וגם זאת ייזקף לחובתו של החייב דנן.

סוף דבר
-
15.
מכל המקובץ אני מורה כי חובו של החייב כלפי הנושה, כפי שאושר על ידי הנאמן בהכרעת החוב, יוחרג מצו ההפטר, אם וככל שיינתן לחייב, בהמשך ההליך.



16.
דיון בבקשתו של החייב לקבל הפטר יתקיים ביום 10/2/19 בשעה 9:30
.

17.
הכונ"ר יזמן הנושים
.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ט, 28 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.









פשר בית משפט מחוזי 4275-04/14 אופיר אלימלך שוורץ נ' הכונס הרשמי, עו"ד שוקי שועלי, יצחק טנג'י – נושה (פורסם ב-ֽ 28/11/2018)