פסקי דין על דירלי החזקות בע"מ | פסקי דין על רונית צדקה | פסקי דין על יעקב הסטולר | פסקי דין על איריס כהן |

6645-03/18 א     27/11/2018




א 6645-03/18 דירלי החזקות בע"מ נ' רונית צדקה, יעקב הסטולר, איריס כהן








בית משפט השלום בהרצליה


ת"א 6645-03-18 דירלי החזקות בע"מ
נ' צדקה ואח'









לפני
כבוד השופט
גלעד הס


התובעת

דירלי החזקות בע"מ


נגד

ה
נתבעים

1. רונית צדקה
2. יעקב הסטולר
3. איריס כהן



החלטה


לפניי בקשה מטעם הנתבעים לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעים היה והתביעה תדחה.
רקע
1.
התובעת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר במסגרתה טענה כי הנתבעים חייבים לה סכומי כסף משמעותיים לאור פרויקט בניה. התביעה נסמכה, בין היתר על מסמכים בכתב, ובפרט נספח ו' לכתב התביעה.
2.
הנתבעים הגישו בקשת רשות להגן. ביום 10.10.18 התקיים דיון בבקשת הרשות להגן. בסיומו של הדיון ולאחר חקירת נגדית, קבע בית המשפט כי על אף שיש קושי בהגנה לנוכח לנספח ו' לכתב התביעה, אין מדובר בהגנת בדים ויש לתת רשות להגן.
3.
הנתבעים הגישו בקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים. בית המשפט נתן לתובעת זכות להגיב על הבקשה ובשלב מאוחר יותר גם להגיש תצהיר לעניין נכסיה.
המסגרת הנורמטיבית
4.
התובעת הינה חברה, ולפיכך ההסדר הרלוונטי לעניין חיוב בערובה להוצאות הינו זה הקיים במסגרת סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: "סעיף 353א'"), הקובע:

"הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
5.
הפסיקה פרשה את סעיף 353א כך שבמקרה שמדובר בתובעת שהינה חברה בע"מ הנטייה הינה כי בית המשפט יחייב את החברה בערובה להוצאות הנתבע, כאשר הנטל להוכיח כי אין מקום בחיוב כאמור מוטל על החברה, ר' רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (פורסם במאגר נבו, 13.07.2008) (להלן: "נאות אואזיס").
6.
עוד נקבע בפסיקה כי בית המשפט ימנע מלחייב חברה בהפקדת ערובה כאמור בהתקיים אחת משתי חלופות: הראשונה, במקרה בו החברה הוכיחה כי יהיה בידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם אכן תחויב בהן. השנייה, היא חלופת "שסתום", וזאת כאשר בית המשפט סבור כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה, לעניין זה, ר' רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם במאגר נבו, 11.02.2009).
7.
לאור מבחנים אלו, אבחן האם ראוי לחייב את התובעת כאן בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים.
מן הכלל אל הפרט
יכולת תשלום ההוצאות היה ויוטלו על התובעת
8.
בתגובה הראשונית לבקשה התובעת טענה כי סכום של מיליון ₪
מצויים בידי ב"כ הנתבעים כנאמנים והיא זכאית לקבלם, ומכאן בוודאי שתוכל התובעת לשלם את הוצאות הנתבעים ככל שאלה יפסקו כנגדה. עוד הוסיפה התובעת כי קיים סיכוי רב כי תזכה בתביעה כאשר זו מבוססת על שלושה הסכמים בכתב בהם נקבע כי הכספים הקיימים בחשבון הנאמנות שייכים לה. אציין כי לאחר הגשת התגובה לתשובה התקיים דיון בבית המשפט ובמסגרתו התרתי לתובעת להשלים טענותיה בצירוף תצהיר אשר יפרט את נכסיה מהם יוכלו הנתבעים להיפרע במידת הצורך.
9.
בהתאם, הגישה התובעת הודעה לפיה במסגרת הסכם שהושג בין הצדדים ביום 18.10.18 בתיק ה"פ 54039-05-18 בבית משפט המחוזי תל אביב הורה בית המשפט המחוזי לנאמנים לשלם לתובעת סכום של מיליון ₪, והתובעת קיבלה סכום זה לידה.
לטענת התובעת די בכך כדי לקבוע כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבעים במידה והתביעה תדחה. להודעה צרפה התובעת את פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי. לאחר קבלת תגובת הנתבעים, אפשרתי לתובעת להגיש תצהיר אודות נכסיה.
10.
התובעת הגישה "תגובה מעודכנת" וחזרה על טענותיה תוך שצרפה תצהיר של רו"ח של התובעת במסגרתו הצהיר זה כי : "כמי שמכיר היטב את החברה ומכין את מאזניה מזה מספר שנים אוכל לקבוע בוודאות כי אין לדירלי כל בעיה לשאת בתשלום הוצאות משפט בסכום של 50,000 ₪".
11.
לטעמי מן האמור לעיל עולה כי התובעת, כחברה בע"מ, לא עמדה בנטל ההוכחה כי תוכל לשלם את ההוצאות היה ואלו יפסקו לחובתה.
12.
כאמור, כהוכחה לאיתנה הכלכלי, טוענת התובעת כי קיבלה לידה סכום של כמיליון ₪ ובהתאם לבחינתו המקצועית של רואה החשבון מטעמה אין כל סיבה בגינה לא תוכל לשלם הוצאות בגובה של 50,000 ₪. אולם, אף כי טענות אלו יש בהן ממש, עדיין אין בהן די,
כאשר התובעת לא הציגה כל מסמך או דו"ח המעיד על מצבה הפיננסי ואיתנה הכלכלי באופן ברור.
תצהירו של רואה החשבון מטעמה בהיות כוללני, לא ברור ואינו נסמך על נספחים כלשהם ובפרט דוחות כספיים. ראוי היה שרואה החשבון היה מפרט על מה מבוססת עמדתו, או לכל הפחות, מצרף דוחות כספיים.
13.
אחזור ואציין כי הכלל הוא כי חברה בע"מ תחויב בתשלום ערובה להוצאות, כאשר פטור מתשלום הינו החריג. בענייננו, התובעת כאמור לא הצליחה להוכיח כי אכן מתקיים החריג וזאת כאשר לא הוצגה הראיה ממשית על חוסנה הכללי.
הצדקה בנסיבות העניין
14.
בית המשפט בעניין נאות אואזיס לעיל יצק תוכן לחלופה המאפשרת אי הטלת ערובה להוצאות בנסיבות העניין:
"משמע, בהחליטו בבקשה להפקדת ערובה נתון לבית המשפט שיקול דעת. במסגרת הפעלת שיקול דעתו עליו ליתן דעתו לשיקולים שונים, ובכלל זה לשאלות האם הוגשה התובענה בתום לב ומה סיכוייה, האם הוגשה הבקשה לערובה רק כדי למנוע תביעה אמיתית של החברה וכן האם מצבה הכספי הרעוע של החברה התובעת נגרם על ידי התנהגות הנתבע, ועוד
".
15.
לא מצאתי נסיבות מיוחדות המצדיקות אי הטלת ערובה להוצאות הנתבעים במקרה שלפני.
מדובר בסכסוך כספי בין התובעת, חברה יזמית, מול הנתבעים אשר טוענים כי אינם חבים לתובעת כל תשלום נוסף בגין החוזה שנחתם בין הצדדים, או חלפיהם. בנסיבות אלו כאשר מדובר בסכסוך כספי בין גופים אזרחיים, אין מקום לסטות מן הכלל בנושא.
16.
לעניין סיכויי התביעה, הרי שבשלב מוקדם זה של ההליך, לא ניתן לחוות דעה של ממש בדבר סיכוייה, אולם נראה כי מדובר בתביעה ראויה הנסמכת על מסמכים מפורשים בכתב. אולם, למרות שהתביעה נראית ראויה, יש לציין בהקשר זה כי עדיין קיימת מחלוקת עובדתית אשר יש לבררה, כפי שעולה מהחקירה במסגרת הבקשה ליתן רשות להגן.
לפיכך, אני סבור כי למרות שמדובר בתביעה ראויה, עדיין אין בכך בכדי לפטור את התובעת מתשלום ערובה להוצאות הנתבעים.
שקלול ואיזון
17.
לאור האמור לעיל, כאשר מצד אחד לא מצאתי הוכחה ברורה לחוסנה הכלכלי של התובעת ומצד שני מדובר בתביעה ראויה, אולם המצריכה בירור עובדתי, ולאחר שהבאתי בחשבון גם את זכות הגישה לערכאות, בהקשר של התובעת, אני סבור שיש מקום לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים.
עם זאת, אני סבור כי ההפקדה צריכה להיות בסכום מתון המשקף את סיכויי התביעה בשלב זה וכן את העובדה כי התובעת אכן קיבלה סכום כסף משמעותי.
לאחר שבחנתי את סכום התביעה וההוצאות הצפויות בהליך זה, ולאור האיזון לעיל, אני קובע כי הערובה תהיה בסך של 20,000 ₪.
סיכום
18.
לאורה אמור לעיל התובעת תפקיד ערובה בסך של 20,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעים וזאת עד ליום 16.12.2018.
19.
איני עושה צו להוצאות, אולם הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בסופו של הליך.
ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ט, 27 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 6645-03/18 דירלי החזקות בע"מ נ' רונית צדקה, יעקב הסטולר, איריס כהן (פורסם ב-ֽ 27/11/2018)