פסקי דין על דניאל וקנין | פסקי דין על כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון | פסקי דין על עו"ד דוד אליעזר הרשקוביץ | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן |

51870-09/16 פשר     29/11/2018




פשר 51870-09/16 דניאל וקנין נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון, עו"ד דוד אליעזר הרשקוביץ, המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן








בית המשפט המחוזי בחיפה



פש"ר 51870-09-16 וקנין נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני



לפני
כבוד השופט
איל באומגרט

החייב
דניאל וקנין


נגד


המשיבים
1. כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון
2. דוד אליעזר הרשקוביץ
(נאמן), עו"ד
3. המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן


החלטה


1.
לפניי בקשת החייב להחיל את ההפטר
שניתן לו על חובותיו ב

פסק דין
מיום 24.10.2018 על חוב המזונות שהוא חב למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").

2.
החייב הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו. בקשתו נעתרה ועובר לדיון שנקבע בשאלת הכרזתו כפושט רגל, הגיש הנאמן דוח מסכם במסגרתו המליץ על מתן הפטר לאלתר לחייב. כאמור, המלצת הנאמן
נעתרה ב

פסק דין
מיום 24.10.2018 ועתה נותר להכריע בשאלה – האם ההפטר יחול גם על חוב המזונות.

כעולה מדוח הנאמן, החייב הוא יליד 1961, גרוש משתי נשים ולו ארבעה ילדים בגירים. עוד ציין הנאמן כי החייב מתגורר בדירה הנמנית על מאגר הדיור הציבורי ומשלם בגין שכר דירה 400 ₪ לחודש.

בנוסף ציין הנאמן כי לחייב נקבעה דרגת נכות ע"י המל"ל, בגינה הוא זכאי לקצבה שעמדה אז על 2,692 ₪ לחודש. מפאת צנעת הפרט לא יפורטו לקויות החייב.


לעמדת הנאמן, לחייב אין כושר השתכרות.

3.
לטענת החייב, יש להחיל את ההפטר גם על חוב המזונות שהוא חב למל"ל.
בבקשתו חוזר החייב על אשר צוין בדוח
הנאמן, תוך שהוא מדגיש שהוא חסר כושר השתכרות ומתגורר בשכירות סוציאלית. עוד מפנה החייב לכך שקיומו במשורה על קצבת מל"ל שנכון להיום עומדת על סך של 3,272 ₪.

4.
המל"ל מתנגד לבקשה וטוען כי הוא נכנס בנעלי הזכאים למזונות, דהיינו ילדי החייב, והוא זה ששילם את מזונותיהם שכן החייב לא עמד בכך. מוסיף וטוען המל"ל כי באם תיעתר בקשת החייב תסוכל מטרת המחוקק בפקודה וייווצר מצב המעודד חייבים שלא לשלם מזונות.

לא זו אף זו, המל"ל מפנה לכך כי קבלת הבקשה תפגע בקופת המדינה שכן היא זו שבסופו של דבר מימנה את מזונות הקטינים.

יתרה מזו, המל"ל מפנה להוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 לפיהן גביית חוב מזונות מתבצעת בהתאם להנחיות רשם ההוצאה לפועל תוך שמירה על כבוד החייב.

עם זאת סבור המל"ל כי נוכח מצבו של החייב יהיה זה נכון לבצע קיזוז של 10% מקצבת הנכות הכללית לה זכאי החייב וזאת מידי חודש בחודשו, לטובת תשלום המזונות.

5.
הנאמן סבור כי בעמדת המל"ל יש כדי לאזן בין נסיבות החייב לבין מטרות הפקודה.

6.
החייב, בתגובתו לתשובת המל"ל, חוזר על בקשתו ומדגיש כי נוכח הכנסתו בשיעור של 3,272 ₪ ממנה עליו לקיים את עצמו, גם 10% מהווים סכום משמעותי שאם יגרע ממנו לא יוכל לקיים את עצמו.

7.
סעיף 69(א) לפקודה קובע:
"צו הפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:... (3) חבות לפי

פסק דין
לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה."

כלומר, העולה מהאמור לעיל הוא כי אין בצו הפטר כדי לפטור את פושט הרגל מחבותו לפי

פסק דין
למזונות. מכאן, שעל פניו, ההפטר לא יחול גם על חוב למל"ל בגין מזונות שכן המל"ל נכנס בנעלי הזכאי למזונות.

8.
בע"א 5628/14 סלימאן נ. סלימאן (פורסם במאגרים) נקבע:
"על רקע חשיבותו החברתית של מוסד המזונות, מיושם החריג הקבוע בסעיף 69(א)(3) במשורה ובמקרים חריגים בלבד, שבהם נתון החייב במצב קשה, שאינו יכול להשתפר – בין מבחינה כלכלית, לרבות היעדרם של נכסים בבעלותו ומיצוי יכולת ההשתכרות שלו, בין מבחינת בריאותו הלקויה וגילו המתקדם בין עקב הימשכות ההליכים בעניינו לאורך שנים רבות, בין לנוכח לפגיעה בזכותו לקיום מינימלי בכבוד, ולרוב מכל הבחינות הללו גם יחד..."

ברע"א 7940/13 קצקה נ. כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים) וע"א 6456/13 ישעיהו נ. גמזו (פורסם במאגרים) נקבע כי שעה שמונחת בפני
בית משפט של חדלות פירעון בקשה למתן הפטר מחוב מזונות, עליו לשקול, בין היתר, את השיקולים הבאים: הכנסת החייב, כושר השתכרות החייב בהווה ובעתיד, נכסים בבעלותו – אם יש, גילו ומצבו הרפואי של החייב, נסיבות היווצרות החוב, הזמן שחלף מאז יצירתו והאם ככל שתידחה הבקשה תיפגע זכות החייב לקיום מינימלי.

9.
בענייננו, החייב כבן 57, ילדיו בגירים, אין המדובר בחוב מזונות שוטף אלא בחוב עבר ודומה כי החוב איבד מאופיו כחוב מזונות ודומה יותר לחוב רגיל.

מצבו הכלכלי והרפואי של החייב קשה. לחייב אין כושר השתכרות והמל"ל עצמו קבע לחייב דרגת נכות המלמדת על אי כושר לעבודה, בגינה משלם המל"ל לחייב קצבה בשיעור של 3,272 ₪ והוא מתגורר בשכירות סוציאלית. לא זו אף זו, צבר הלקויות שיש לחייב מלמד כי לזה אין כושר השתכרות לא בהווה ולא בעתיד.

דומה כי אף המל"ל, חרף התנגדותו העקרונית לבקשה, מודע למצבו הקשה של החייב ורק מטעמים עקרוניים ומטעמי מדיניות מבקש לגרוע מקצבת החייב 10% מידי חודש. עמדת המל"ל מובנית נוכח תפקידו הציבורי והחברתי. אולם, במקרה דנן גריעה של 10% מקצבה של 3,272 ₪ תהווה פגיעה משמעותית ביכולת החייב להתקיים ויש להלום את טענתו כי לא יוכל להתקיים בכבוד ככל שעמדת המל"ל תתקבל.

10.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת ונקבע בזאת כי ההפטר שניתן לחייב יחול גם על חוב המזונות למל"ל.


ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ט, 29 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.










פשר בית משפט מחוזי 51870-09/16 דניאל וקנין נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון, עו"ד דוד אליעזר הרשקוביץ, המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן (פורסם ב-ֽ 29/11/2018)