פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על עמוס מימון

58872-07/17 תאמ     02/12/2018




תאמ 58872-07/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' עמוס מימון








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 58872-07-17 כלל חברה לביטוח בע"מ
נ' מימון



לפני
כבוד הרשמת הבכירה ויג'דאן חליחל


התובעת:

כלל חברה לביטוח בע"מ


נגד


הנתבע
:

עמוס מימון


פסק דין

1.
לפניי תביעת שיבוב בסך של 32,607 ש"ח, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה, בעקבות נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 09.03.2017.


טענות הצדדים ומהלך הדיון
2.
בזמן התרחשות התאונה, התובעת הייתה המבטחת של
רכב מ.ר. 32-505-76(להלן:" רכב התובעת"). הנתבע
היה בעל
ונהג רכב מ.ר. 54-187-51
(להלן: "רכב הנתבע").

3.
על פי טענת התובעת, התאונה אירעה עת נסע רכב הנתבע באופן מסוכן וחוסר זהירות ו/או כתוצאה ממהלך ניסיון עקיפה מסוכנת פגע ברכבה בזמן היה בעצירה מוחלטת בנתיבו.

4.
על פי טענות הנתבע, נהגת רכב התובעת הגיחה באופן פתאומי מתוך חנייה, דיברה בטלפון ופגעה ברכבו בעוצמה. הנתבע ניסה למנוע את התאונה וסטה שמאלה אך מאחר והכביש דו סטרי לא יכול היה לסטות הרבה.

5.
אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לאחריות לתאונה ובאשר להיקף הנזק.

6.
נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.


דיון והכרעה:
7.
הואיל ומדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי, בהתאם לקבוע בתקנה 214 ט"ז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

8.
על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקחת בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה ואנמק-

9.
בחנתי את עדות נהגת רכב התובעת, ואני קובעת כי עדותה, אמינה וקוהרנטית ואני מעדיפה אותה על פני גרסת הנתבע והעד מטעמו. לפי עדותה, לאחר שיצאה מחניון אחרי שהסתכלה לשני הצדדים, התאונה התרחשה כאשר
הייתה בעצירה מוחלטת ביציאה מהחנייה. לדבריה, נמסר לה על ידי עד לתאונה שהיה
במקום, כי התאונה התרחשה בזמן שהנתבע
עקף רכב אחר.
במהלך שמיעת עדותה, ולאחר שנתבקשה לסמן את מקום התרחשות התאונה, לפי תמונת מיקום התרחשות התאונה בתוכנת גוגל מאפס, הנהגת זיהתה את מקום התאונה וציינה כי "הנתבע התנגש בי אחרי שהמתנתי מאחורי הפס שהיה שם" (עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 24-25 ).
עדות נהגת התובעת נתמכת בגרסה, אשר מסרה בטופס ההודעה על תאונה מטעמה מיום 14.3.2017, לפיו ביציאה מחניה "עמדתי כדי לתת זכות קדימה לרכבים שנסעו בכביש, הרכב הפוגע עקף/חתך את הרכב שהיה מלפניו וחזר לנתיב ופגע ברכבי".

10.
לעומת עדות נהגת התובעת, בחנתי את גרסת הנתבע ומצאתי קשיים בגרסה זו, כך למשל, הנתבע
לא ידע לתת מענה לשאלה בחקירתו הנגדית,
מדוע כשהוא נוסע בכביש ישר עם שדה ראיה רחב,
לפי התמונות שהגיש, לא ראה את רכב הנתבעת, השיב: " היא פשוט התדרדרה ולא יכולתי לברוח לא לפה ולא לפה, כי אחרת הייתי נכנס ברכבים אחרים."


(עמ' 3 לפרוטוקול שורות
21-22 ).
הטענה שרכב התובעת הדרדר ולא היה באפשרותו
לברוח אינה מתיישבת עם שדה הראייה שיש בכביש ישר, ואין סיבה שהוא לא יבחין ברכבה לפני שהגיע למיקום התרחשות התאונה. אוסיף על כך, כי כאשר נשאל בחקירה הנגדית, כיצד הוא לא הבחין ברכבה ממרחק של 50-100 מטר, הוא השיב:

"ת.
לא ציפיתי שהיא תדרדר לצומת. מי יצפה שבן אדם שעומד בצומת יתדרדר לצומת." גם מתשובתו זו, לפי הוא לא ציפה שרכב שעומד בצומת, יש בה כדי לחזק את גרסת התובעת, שהיא אכן עמדה ועצרה בצומת ושהוא ראה אותה, אך לא ציפה ליציאתה, דבר אשר מחייב כל נהג שמגיע לצומת להאט, ואם הוא אכן היה נוסע בזהירות ולא במהירות שחייבה אותו לבלום בחקירה כפי שהעיד, גם אם הוא היה מבחין ברכב "מדרדר" כפי שהוא טען, יכול היה למנוע את התאונה (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 29-31).

11.
אציין, כי צפיתי בסרטון אשר הוגש לבית המשפט מטעם הנתבע, אך אין הרבה
מה ללמוד ממנו, במיוחד שהוא מתעד את מיקום הרכבים אחרי התאונה ולאחר שהנתבע הזיז את רכבו. יחד עם זאת, הנתבע טען
מיקום הרכב הוא "אולי רכב התובעת נגרר מטר, מטר ועשרה" (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות
17-19), ויש בטענה זו כדי לחזק את גרסת נהגת התובעת, שהיא אכן הייתה בעצירה לפני קו ההמתנה ולא הספיקה לצאת לכביש הראשי.

12.
עדות הנתבע אינה מתיישבת עם דברי העד מטעמו,אחיו, אשר נסע לידו. לפי גרסת עד זה ולהבדיל מגרסת הנתבע לפיה רכב התובעת הדרדר לצומת, העד מסר שרכב התובעת יצא בפתאומיות ונכנס ברכבם בפינה. כשנשאל אם משהו הסתיר את שדה הראייה של הנתבע לפני התאונה, מסר שלא היה משהו שצריך להסתיר אותה וחזר וטען שהיא נכנסה לצומת. אם אכן המצב היה כזה, אז במצב של שדה ראייה רחב, שבה ניתן היה לראות את רכב התובעת, התאונה לא הייתה צריכה להתרחש, אלא אם רכב הנתבע היה סוטה ימינה לצד רכב התובעת ובכך הייתה נגרמת התאונה.

13.
אוסיף על כל האמור לעיל, כי מעיון בתמונות הנזק עולה, לפיהן
רכב התובעת נפגע בפינה הקדמית ולא באמצע הרכב, דבר אשר מחזק את טענת התובעת, כי רכבה טרם יצא מהצומת והתאונה לא התרחשה כפי שנטען על ידי הנתבע לאחר שרכבה הדרדר לצומת, אחרת הנזק היה אמור להיות במיקום אחר ולא בפינה.

14.
על בסיס התרשמותי ממהימנות העדים, מהגרסה הלא משכנעת שמסר
הנתבע אני מעדיפה את גרסת נהגת התובעת וקובעת כי האחריות על התאונה חלה על הנתבע, אשר סטה תוך כדי נסיעה לעבר רכבה ופגע בו בזמן שהייתה בעצירה מוחלטת. גרסה זו עולה בקנה אחד עם תמונות הנזק, ויתר הראיות כולל תמונות ממקום התאונה
ואף ממיקום הרכבים כפי שהם מופיעים בסרטון.

15.
על בסיס האמור אני מוצאת לנכון לקבל את התביעה
במלואה ולכן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 32,607 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל, אגרת משפט ששולמה, שכר העדה כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 3,963 ₪. הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום,
כ"ד כסלו תשע"ט, 02 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.











תאמ בית משפט שלום 58872-07/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' עמוס מימון (פורסם ב-ֽ 02/12/2018)