פסקי דין על ליאור יעקובי | פסקי דין על משרד החינוך | פסקי דין על עיריית רמלה | פסקי דין על מיכל דדון ואח' |

31408-02/16 עתמ     27/11/2018




עתמ 31408-02/16 ליאור יעקובי נ' משרד החינוך, עיריית רמלה, מיכל דדון ואח'








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 31408-02-16 יעקובי נ' משרד החינוך
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת בדימוס
זהבה בוסתן


עותרים

ליאור יעקובי
ע"י עו"ד לירן מיכאל


נגד


משיבים

1.משרד החינוך
ע"י עו"ד ענת בינדר גילעדי
2.עיריית רמלה
ע"י עו"ד סופי ויטלם

3.מיכל דדון

ע"י עו"ד ענת בינדר גילעדי
4.ועד הורים בית ספר קריית האומנים (משיב פורמלי)








פסק דין



העתירה הראשונה – עת"מ 32985-03-15

1.
במועד הרלוונטי לעתירה, השנים תשע"ג תשע"ד ותשע"ה, היה העותר הורה לתלמידים בבית הספר "קרית האומנים" ברמלה
(להלן "בית הספר") ולטענתו, בשנת תשע"ד, שימש כגזבר ועד ההורים.
לטענת העותר, בשנים הללו היתה בבית הספר "התנהלות מפרה של מנהלת בית הספר, הגב' מיכל דדון, בכל הקשור לתשלומי הורים, ומחדלם של המשיב וכן עירית רמלה מלפקח אחר התנהלות זו ומלבדוק את טענותיו של העותר"
משפניותיו של העותר לגורמים שונים במשרד החינוך
(המשיבה 1) ובעירית רמלה (המשיבה 2) לבדוק את טענותיו
לא נשאו פרי
הוא הגיש עתירה בה עתר למספר סעדים, ובין השאר "למנות מבקר חיצוני (רו"ח) לשם בדיקת הדוחו"ת הכספיים של בית הספר והתאמתם לנהלי משרד החינוך
" (עת"מ 32985-03-15 ולהלן "העתירה הראשונה").

2.
בעקבות הגשת העתירה הראשונה מינה משרד החינוך
רו"ח חיצוני לבדיקת טענות העותר. בעקבות זאת מחק העותר את העתירה הראשונה.

ממצאי דו"ח הביקורת
3.
דו"ח הביקורת נערך על ידי רו"ח והתייחס
לטענות הנוגעות להתנהלות הכספית בבית הספר כפי שהועלו על ידי העותר בעתירה הראשונה. בין השאר התייחסה הביקורת לכל הנוגע לגביית תשלומי הורים בהתאם לחוזרי מנכ"ל משרד החינוך
. הדו"ח נערך בצורת טבלה ובה ארבע עמודות. בעמודה הראשונה צויין מספר הסעיף בעתירה הראשונה בו מפורטת הטענה. בעמודה השניה מובאת
טענת העותר כפי שהיא מפורטת באותו
סעיף, בעמודה השלישית מפורטת תגובת בית הספר ובעמודה הרביעית מצויה מסקנת עורך דו"ח הביקורת לסעיף הספציפי.

4.
בפתח הדו"ח רוכזו המסקנות ובסעיף 4 נאמר:
"מהשיחות והפגישות שקיימנו עם מנהלת בית הספר ומפקח מטעם עיריית רמלה
עלה כי בשנים תשע"ג – תשע"ה קיימים אי התאמות ואי דיוקים ברישום וניהול כספי המוסד.
לטענתם הסיבות לכך היו כדלקמן:
1. מנהלת המוסד החלה את תפקידה בתחילת שנת תשע"א ולא שימשה בעבר כמנהלת.
כמו כן, מנהלת המוסד לא קיבלה הדרכה/חפיפה/ליווי מקצועי מתאים לצורך ביצוע תפקידה בנושאים הכספיים וניהול תקציבים וכתוצאה מכך התקציב לא נוהל בצורה תקינה.
2.
מועד נעילת שנת הכספים במערכת התפעולית של המוסד הינו סמוך לסוף שנת הלימודים. כתוצאה, קיים מספר רב של חשבוניות ספקים אשר לא נקלטו/נקלטו לכרטיסים שגויים. בנוסף, עוזרת המנהלת, אשר היתה אחראית בפועל לקליטת מסמכים במערכת כספים של המוסד, לא ביצעה את עבודתה בצורה יסודית ותקינה והדבר הוביל לפיטוריה.
3. המפקח מטעם העיריה לא בודק את הניוד של ההוצאות בין השכבות מסיבה כי לרוב, במועד ביצוע עבודתו, קיימת במוסד חוסר התאמות בנקים.
4. במהלך שנת תשע"ג למדו במוסד כיתות א' – ח'. לקראת סוף השנה נמסר למנהלת כי החל משנת הלימודים תשע"ד שכבות ו' – ח' יועברו למוסד אחר. לאור האמור לעיל ומכיוון שלא נאספו כספים בתחילת השנה לצורך מימון מסיבת סיום משותפת שהתקיימה לכיתות ו'-ח', נאלץ המוסד לגבות את הסכום בסמוך למועד המסיבה (אותו סכום לכל תלמיד בכל השכבות) ולהשתמש בכספים הקיימים אשר יועדו מלכתחילה למסיבות כתתיות.
יצוין כי תכנון וגביית כספים בגין מסיבת סיום לשכבות ו'-ח' נעשה בשיתוף עם ועד ההורים;
5.
כתוצאה מהעזיבה של שכבות ו'-ח' ואי החזרת הספרים אשר נרכשו עבורם במסגרת פרויקט "השאלת ספרים" נוצר במוסד גרעון בשנת תשע"ג.
6. יושבת ראש ועד הורים של בית הספר הינה אשתו של התובע. בנוסף לכך, אישור חריגה בהוצאות של בית הספר הובא לאישור ועד ההורים וקיימים פרוטוקולים החתומים על ידי אשת התובע המוכיחים אישור החריגה.
מההערות שהובאו לעיל עולה כי קיימת זליגה של משאבים בין השנים, זליגה בין סעיפי תקציב שונים וכן אי דיוקים בדיווח במערכת אפיק
"
(ההדגשה שלי – ז.ב.) .

העתירה הנוכחית
5.
עם השלמת הבדיקה העביר משרד החינוך
לידי העותר
תמצית של ממצאי הדו"ח
(נספח א לעתירה). משרד החינוך
סרב
להעביר לידי העותר
את דו"ח הביקורת במלואו.
העותר לא השלים עם כך


והגיש את העתירה דנא. לטענתו, ממצאי הבדיקה שהועברו לידו מצביעים על בדיקה שאינה מספקת, אך די בהם כדי לראות שטענות המשיבים בעתירה הראשונה לפיה התנהלות הכספית בבית הספר היתה ללא דופי אינה נכונה.

6.
בעתירה שבפני
עתר
העותר להצהיר ולקבוע כדלקמן:
א. לחשוף את דו"ח הביקורת של רואה החשבון.
ב. להורות על מינוי רואה חשבון, מטעם בית המשפט, אשר יבדוק את טענותיו של העותר כפי שהן מפורטות בעתירה.
ג. בהתאם לממצאי הבדיקה לקבוע כי המשיבים לא מילאו את חובותיהם ונמנעו מלפקח אחר התנהלות מנהלת בית הספר בכל הקשור לתשלומי הורים.
ד. כי המשיבים לא מילאו חובותיהם ונמנעו מלבצע בדיקות חשבונאיות בקשר עם תשלומי ההורים בבית הספר.
ה. כי המשיב 1 נדרש להעמיד לדין את מנהלת בית הספר בשל התנהלות מפרה של חוזרי מנכ"ל משרד החינוך
בכל הקשור לתשלומי הורים;
ו. להורות על השבת כל הכספים אשר היו אמורים להיות מוחזרים להורים בשנים הרלוונטיות, בהתאם לנוהלי משרד החינוך
, וכל הכספים אשר נוצלו בחוסר סמכות, למטרות שלא יועדו.

7.
עובר לדיון המקדמי
הגיעו הצדדים להסדר דיוני בו הוסכם כי דו"ח הביקורת במלואו יועבר לידי העותר. לאחר שהעותר עיין בדו"ח
הוא הודיע כי הוא עומד על המשך עתירתו.

8.
בהמשך, בישיבה מיום 13.7.17ביקש העותר להתמקד בשתי טענות בלבד כדי להוכיח את עתירתו ולהצדיק את קבלת הסעדים שנותרו לאחר שקיבל לידיו את דו"ח הביקורת במלואו וויתר על מינוי רואה חשבון מטעם בית המשפט:
א.
קיים לטענתו פער בין הסכום שנמצא בקופת בית הספר בסיום שנת הלימודים תשע"ד ועמד על 43,000 ₪, לסכום שנמצא בקופת בית הספר בתחילת שנת תשע"ה ועמד על
20,000 בלבד.
לפער זה אין כל הסבר לטענתו.
ב. על פי חוזר מנכ"ל תשס"ג/3 3.11-9, שעוסק בתשלומי הורים ניתן היה לגבות מההורים, בשנת תשל"ד, עבור "שירותים מרצון",
סך של 250 ₪ עבור כל תלמיד. בסעיף 5 לחוזר המכ"ל פורטו מספר דוגמאות של "שירותים מרצון"
קרן קר"ב
נכללה בדוגמאות אלה.
בשנות הלימודים תשל"ד ותשל"ה נגבו מכל תלמיד בבית הספר סך של
450 ₪
עבור "שרותים מרצון". סך של 200 ₪ מסכום זה נרשמו במערכת אפיק

(הפלטפורמה האינטרנטית המיועדת לפרוס בפני
ההורים מידע תמציתי על סוגי התשלום שאושרו לגביה – ז.ב.) כשתשלום עבור תל"ן (תכנית לימודים נוספת – ז.ב.). לטענת העותר לא מתקיים תל"ן
בבית הספר והתשלום המירבי שניתן לגבות מהורה עבור "שרותים מרצון" הוא 250 ₪ לשנה בלבד. בפועל נגבומכל תלמיד
450 ₪ ודווחו במערכת אפיק באופן לא נכון.

9.
משרד החינוך
השיב לטענות אלה בכתב. משרד החינוך
אישר כי לא מתקיים תל"ן
בבית הספר וסכום של
200 ₪ נגבה מכל הורה עבור קרן קר"ב, בנוסף לסך של 250 ₪ עבור "שירותים מרצון". סכום זה נרשם במערכת אפיק בחלונית המיועדת לתל"ן.
משרד החינוך
הסביר כי הדיווח במערכת אפיק נעשה עבור קרן קר"ב נעשה תחת החלונית של תל"ן
מאחר שמערכת אפיק, אינה מתואמת לקליטת התשלומים עבור קרן קר"ב. לטענת משרד החינוך
, הגבייה עבור תכנית קר"ב הינה נפרדת מהגבייה עבור "שירותים מרצון" שהתשלום המירבי עבורם הוא אכן 250 ₪ ואינו כולל את תכנית קר"ב הממומנת על ידי שלושה גורמים: משרד החינוך
, הרשות המקומית וההורים. ההשתתפות של כל אחד מהצדדים המממנים נקבעת על פי הדרוג החברתי – כלכלי של כל רשות ומדד הטיפוח של בית הספר. בית הספר קרית האומנים גבה סכום של 250 ₪ עבור רכישה של "שירות מרצון" ו- 200 ₪ עבור קרן קר"ב. משרד החינוך
הפנה למסקנות דו"ח הביקורת שם נרשם כי "מערכת אפיק לא הותאמה לקליטת תשלומים עבור קרן קר"ב.
ניתן לראות באופן ברור כי 200 ₪ נגבו בעבור קרן קר"ב".
משרד החינוך
הבהיר כי חוזר המנכ"ל אליו הפנה העותר, תשס"ג/3 3.11-9, שעוסק בתשלומי הורים ובו (בסעיף 5) מופיעה קרן קר"ב כדוגמה לשירותים אותם ניתן לכלול תחת "שירותים מרצון" תוקן בחוזר מנכ"ל תשס"ג/6(א)
מיום 2.2.03 ובו
נגרעה קרן קר"ב
מ"שירותים מרצון".

10.
המידע שנמסר על ידי משרד החינוך
ולפיו חוזר המנכ"ל תוקן ורקן קר"ב נגרעה מכלל ה"שירותים מרצון" היה שגוי ואני יוצאת מתוך הנחה כי שגיאה זו נעשתה בתום לב.
משהופנתה תשומת ליבו של משרד החינוך
לעובדה זו
הוגשה על ידו הודעה מתקנת בה אישר והסביר כי התיקון בחוזר המנכ"ל תשס"ג/6(א) אינו נוגע לסעיף 5 בחוזר המנכ"ל תשס"ג/3 3.11-9 הקובע מהם שירותים מרצון.
יחד עם זאת ועל אף
שלא הצביע על אסמכתה בכתב עמד משרד החינוך
על דעתו כי מדובר בתיקון בו הושמטו מספר דוגמאות של שירותים מרצון ולמעשה בפועל תכנית קר"ב איננה חלק מתשלומים מרצון. הסבר זה כפי שיפורט להלן לא היה לו על שיסמוך והוא נועד אך ורק כדי להצדיק את התנהלות משרד החינוך
וחמור מכך להמשיך בהתנהלות זו במקום לתקן אותה.
משרד החינוך
הבהיר
כי התשלום עבור תכנית קר"ב, בבתי ספר הלוקחים חלק בתכנית קרב,
אינו נגבה במסגרת שירותים מרצון כיוון שלענין קרן קר"ב קיים חוזר מנכ"ל נפרד תשס"ד/10 (א) שנושאו "תכנית קרב למעורבות בחינוך" שעודכן בחוזר מנכ"ל תשע"ב/10 (א) והוא מכיל הנחיות לרשויות ולמוסדות שתכנית קרב מתקיימת בהם.
11.
אשר לפער שבין 43.000 ₪ בסוף שנת הלימודים תשע"ד לבין 20,000 ₪ בתחילת שנת הלימודים תשע"ה, טען משרד החינוך
כי לא נמצאה אסמכתא לטענה. לא לסכומים הנטענים ולא לפערים הנטענים.

12.
בדיון, שינה משרד החינוך
מעמדתו כפי שבאה לידי ביטוי בהודעה המתקנת שהגיש
וטען כי קיימת אי בהירות בענין חוזרי המנכ"ל, ובמשרד החינוך
עצמו
ישנה מחלוקת האם קרן קר"ב נגרעה מהשירותים אותם ניתן לרכוש כ"שירותים מרצון" או שהיא מהווה חלק משירותים אלה. נטען כי המצב המשפטי בעייתי ומורכב וכיום שוקדים על הכנת חוזר אחד ואחיד שיכלול את כל התיקונים בתוכו. וכך נאמר על ידי ב"כ משרד החינוך
בדיון:
"אנו רואים את אותה תכנית (תכנית קר"ב- ז.ב.) כחלק מתל"ן. הגורמים המקצועיים הסבירו לי שאת כל המידע הזה מעבירים [ל]מנהלי בי"ס הם יודעים כיצד לגבות את אותה תכנית קר"ב, היא נגבתה כפי שמשרד החינוך
הורה לה לגבות אותו, בנפרד מהגבייה. יש חוזר מנכ"ל לאותה תכנית קר"ב וכשהורה בית ספר מבקש לדעת על מה הוא משלם מפנים אותו לאותה תכנית קר"ב".

13.
באשר לפער הכספי הבהירה באת כח משרד החינוך
כי משרד החינוך
אינו מנהל את חשבונות הבנק של בית הספר ואין לו מידע בענין זה. המידע לגבי חשבונות הבנק מצוי בידי הרשות המקומית האחראית על ניהול הכספים ומלווה את ההתנהלות הכספית על ידי רואה חשבון מטעמה.

דיון והכרעה
קרן קרב
14.

חוק לימוד חובה, התש"ט-1949
מגדיר

בסעיף 1
חינוך חובה מהו:
"לימוד המיועד לילדים ולנערים והניתן בשלוש-עשרה שנות לימוד, מהן שלוש בגן לילדים בגיל 3 עד 5 ועד בכלל, ועשר שנות לימוד בכיתות א' עד י' לילדים ולנערים בגיל 6 עד 15 ועד בכלל".



סעיף 6 לחוק לימוד חובה
קובע כי מי שחל עליו לימוד חובה על-פי החוק, זכאי לחינוך חינם במוסד חינוך רשמי (
סעיף 6(א)(1)
).
לעקרון חינוך חינם
נקבעו חריגים שבהתקיימם מותרת גביית תשלומים מההורים. אחד החריגים קבוע בסעיפים 6(ד) ו- 6(ד1) לחוק לימוד חובה:
"(ד) מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה, לא ידרשו בעדו דמי הרשמה או כל תשלום אחר בעד לימודיו במוסד חינוך רשמי או בעד לימודיו במוסד חינוך אחר שאוצר המדינה נושא בשכרם לפי סעיף קטן (ג);
ואולם רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד, ובמוסד חינוך שאינו רשמי - רשות החינוך המקומית כאמור או בעל המוסד, יהיו רשאים, באישור השר, לגבות תשלומים והחזר הוצאות, בשיעורים שהשר יקבע, בעד אספקה שהם נותנים לו, ובעד שירותים שהם נותנים לו נוסף על השירותים אשר השר הגדיר אותם בתקנות כשירותים מקובלים. אישור השר וקביעת שיעור התשלומים והחזר הוצאות בידי
השר טעונים אישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
(ד1) מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה יהיה מבוטח בביטוח תאונות אישיות, באמצעות רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד; התשלומים שייגבו מהמבוטחים בעד הביטוח ייקבעו על ידי השר במסגרת התשלומים לפי סעיף קטן (ד)
" (ההדגשות אינן במקור).

ה"שירותים המקובלים" הנזכרים
בסעיף 6(ד)
לעיל, שבגינם לא ייגבה תשלום, פורטו
בתקנה 1 לתקנות לימוד חובה (שירותים מקובלים), תשי"א-1950.


מכוח סעיפים 6(ד) ו-6(ד1) לחוק לימוד חובה,
נגבים תשלומי הורים מהסוג המכונה
תשלומי חובה
המיועדים כיום
לכיסוי ביטוח תאונות אישיות ובריאות השן ו
תשלומי רשות
בהם נכללים שירותים המנויים בסעיף 4 לחוזר מנכ"ל תשס"ג/3(א), וביניהם - שיעורי שחיה, טיולים וסיורים לימודיים, השאלת ספרי לימוד וחוברות עבודה, "סל תרבות" ומסיבות.
משרד החינוך
מפרסם כל שנה את הסכומים המירביים המותרים לגבייה עבור כל אחד מן השירותים, לאחר שהם מקבלים את האישורים המתאימים מגורמים שונים. תשלומים אלה, כשמם כן הם, בגדר רשות בלבד. אין לחייב בתשלומם הורה שאינו מעוניין בקבלת השירות. יתר על כן, אם הוחלט לקיים את השירות למרות אי-הסכמת כל ההורים, יש לשתף את כל התלמידים באותו שירות או לדאוג לפעילות חינוכית חלופית לתלמיד שאינו משתתף בשירות. יצוין כי תשלומים שבעבר נכללו ברשימת תשלומי החובה, הועברו לרשימת תשלומי הרשות, והפכו אופציונליים רק להורים המעוניינים בכך.

שני רכיבים נוספים הכלולים ב"תשלומי הורים" הם תשלום עבור "
תכנית לימודים נוספת" -
(תל"ן), ותשלום עבור
"רכישת שירותים מרצון"
.


תל"ן
- תכנית לימודים נוספת - ניתנת בעיקר במקצועות הלימוד בהם התלמידים מתקשים, בצורת תגבור לימודים והעשרתם, בשעות אחר הצהריים. על פי חוזר המנכ"ל
על התכנית לקבל את אישור הפיקוח במחוז. עם אישור התכנית, יש להודיע על כך להורי התלמידים באותו מוסד, ולפרט את מהותה כתכנית רשות ואת עלותה למי שמבקש שילדו ייטול בה חלק. אין לחייב הורה בתשלום עבור תל"ן אם אינו חפץ בכך, או אינו יכול לעמוד בתשלום (סעיף 13 לחוזר המנכ"ל תשסג/3(א)9 -3.11).
התשלום עבור תל"ן
מוסדר
בסעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953,

בתקנות חינוך ממלכתי (תכנית השלמה ותכנית נוספת), תשי"ד-1953
שהותקנו מכוח החוק האמור,

ובסעיף 6(ה) לחוק לימוד חובה.




סעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי,
שכותרתו "
תכנית נוספת", קובע כי:

"השר [החינוך והתרבות] רשאי, בתנאים שנקבעו בתקנות, לאשר למוסד חינוך רשמי, לפי דרישת הורי תלמידים באותו מוסד, תכנית לשעות נוספות על השעות שנקבעו בתכנית הלימודים, ובלבד שכל ההוצאות הנובעות מביצוע התוספת יחולו על הורי התלמידים המתחנכים על פיה או על רשות החינוך המקומית שהתחייבה לשאת בהן על חשבונה"


סעיף 6(ה) לחוק לימוד חובה
מוסיף על כך, וקובע כי:

"הוראות סעיף קטן (ד) אינן גורעות מהוראות סעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953, ובמוסד חינוך שאינו רשמי - מכוחה של התחייבות לשאת בהוצאותיה של תכנית לשעות נוספות על השעות שנקבעו בתכנית הלימודים".

שילובן של שתי הוראות אלה משמעו כי החובה שנקבעה
בסעיף 6(ד) לחוק לימוד חובה
בדבר קבלת אישור ועדת החינוך של הכנסת לגביית תשלומים והחזר הוצאות במקרים המתוארים בסעיף, אינה גורעת מהוראות
סעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי,
הקובעות, בין היתר, כי אישור תכנית לימודים נוספת, הניתן על-ידי שר החינוך, מותנה בהטלת ההוצאות הנובעות ממנה על כתפי הורי התלמידים המשתתפים בתכנית, ואישור זה אינו כפוף לאישור ועדת החינוך של הכנסת.
כאמור, אין מחלוקת כי בבית הספר קרית האומנים אינה מופעלת תכנית תל"ן.

תשלום עבור
רכישת שירותים מרצון

נועד לממן שירותים המוצעים על-ידי בית הספר, על-פי רוב כדי לחסוך בהוצאות על-ידי ביצוע רכישה מרוכזת של מוצרים, או שירותים לנוחיותם של ההורים. יש לקבל לצורך גבייה זו את אישור הורי
כל התלמידים המבקשים את השירות, וכן את אישורו של המפקח על בית הספר. אין לחייב תלמידים להיזקק לשירותים אלה ולחייב את ההורים ברכישתם. שיעור ההוצאה נקבע בתיאום עם ועד ההורים המוסדי, לאחר שהתקבלה ההסכמה לרכישת השירות.


כדוגמה לשירותים מרצון מוזכרים בחוזר המנכ"ל תשס"ג/3(א)9 – 3.11 חוגים, רכישה מרוכזת של ספרי לימוד, שימוש באינטרנט, רכישת תוכנות ולומדות מחשב, תלבושת אחידה, עיתון בית ספר, הזנה, קרן קר"ב ועוד (סעיף 5 לחוזר המנכ"ל)

בכל שנה מפרסם משרד החינוך
את הסכומים המירביים המותרים לגבייה עבור כל אחד מן השירותים. והוא גם מפרסם מדי שנה בחוזר המנכ"ל את התעריפים המרביים והמומלצים לגבייה מההורים.
הסכום המירבי לגביה עבור תל"ן לשנת תשע"ה נקבע על 177 ₪ ועבור רכישת שירותים מרצון (שכאמור קרן קר"ב נמנית עליהם) על סך 250 ₪.


15.
חוזר מנכ"ל תשע"ב/10 (א) החוזר העדכני בענין "תכנית קרב למעורבות חינוכית"
עליו הצביע משרד החינוך
כחוזר המכיל הנחיות לרשויות ולמוסדות החינוך ש"תכנית קר"ב" מתקיימת בהם, אינו מכיל הוראות כיצד יש לסווג את התשלום.

בסעיף 1 לחוזר המנכ"ל תשע"ב/10 (א) נאמר כי "תכנית קר"ב
למעורבות בחינוך" (להלן "תכנית קר"ב) היא מסגרת
לתכניות מיוחדות המאושרות על ידי משרד החינוך
בבתי ספר ובגני ילדים כתוספת לתכניות הלימודים הפורמאליות. התכנית מופעלת על ידי זכיין שזכה במכרז פומבי". חוזר זה אינו בא במקום חוזר תשס"ג/3(א)9 – 3.11 הדן בתשלומי הורים ואינו משנה אותו, אלא הוא בנוסף אליו.

16.
כאמור, משרד החינוך
הודיע תחילה לביהמ"ש כי חוזר תשס"ג/3(א)9 – 3.11 אינו בתוקף החל משנת 2003, ואחד העידכונים
בו נעשה בחוזר מנכ"ל תשס"ג/6 (א) מיום 2.2.03.
דיווח זה התברר כשגוי. השגיאה
נבעה ככל הנראה מכך שחוזר המנכ"ל תשס"ג/6 (א) נועד לתיקון סעיף 4.6 שדן ב"סל תרבות" ולא בסעיף 5 שדן ב"רכישת שירותים מרצון". בחוזר תשס"ג/6 (א) (המתקן) נאמר: "בגלל תיקון בנושא "סל תרבות" שברצוננו להכניס לסעיף קטן 4.6 של סעיף 3.11-9 בחוזר הוראות הקבע סג/3(א) אנו מפרסמים שוב את עמ' 9 ו-10 של הסעיף ומבקשים להחליפם בדפים הישנים". תחילתו של
סעיף 4.6 הוא בעמ' 9 והמשכו הוא בעמ' 10 ולאחריו בא סעיף 5, עדיין בעמ' 10. המשכו של סעיף 5 הוא בעמ' 11. בעמ' 10 נמצאות רק
שתי דוגמאות של "שרותים מרצון". שאר הדוגמאות של "שירותים מרצון" ובכלל זה קרן קר"ב מצויות בעמ' 11 שהחלפתו לא התבקשה
בחוזר תשס"ג/6 (א). מכאן ככל הנראה נבעה הטעות בדיווח שלמשרד החינוך
לבית המשפט ומשהתגלתה הטעות הגיש משרד החינוך
הודעה מתקנת.
כפי שציינתי, אני מניחה שטעות זו נעשתה בתום לב.
אלא, שמשרד החינוך
כשנחשף לטעות, במקום לתקנה, בין אם על ידי תיקון חוזר המנכ"ל ובין אם על ידי הוצאת הוראות חדשות למנהלי בתי הספר
התבצר בטעות והודיע לבית המשפט כי הוא מתייחס לקרן קר"ב "כאילו" מדובר בתל"ן. עמדה זו
אין לה על מה שתסמוך והיא מנוגדת לאמור בחוזרי המנכ"ל שהוציא משרד החינוך
בעצמו והיא מטעה את
מנהלי בתי הספר שמתבקשים לדווח לא על פי נוהלי משרד החינוך
.
חוזרי מנכ"ל ברורים ומפורטים והם נועדו להגביל את סכום השתתפות ההורי. הדיווח במערכת אפיק נועד לספק שקיפות ולאפשר להורים לדעת מהם המטרות עבורם
נגבה מהם כל סכום והאם הוא תואם את הוראות חוזר המנכ"ל.
כל פרשנות אחרת שמנסה
לסווג שירות אחד כאילו הוא שירות אחר מאפשרת גבית כספים ביתר שלא על פי חוזרי מנכ"ל וללא קבלת האישורים הנדרשים.


17.
לאור האמור אני קובעת כי
קרן קר"ב נכללת במסגרת "שירותים מרצון" וסכום הגביה המירבי שניתן לגבות עבור "שירותים מרצון" ובכלל זה קרן קר"ב הוא בהתאם למפורסם בחוזרי מנכ"ל בכל שנת לימודים.
בבית ספר קרית האומנים נגבו בשנות הלימודים תשל"ד ותשל"ה
סכומים גבוהים ממה שמותר
היה לגבות עבור "שירותים מרצון"
בהתאם להוראות בחוזרי המנכ"ל.


הפער בין סוף שנת הלימודים תשע"ג לתחילת שנת הלימודים תשע"ד
18.
אשר לטענה זו היא לא נטענה במסגרת העתירה הראשונה ודו"ח הביקורת לא התייחס אליה.

משרד החינוך
בתגובתו ציין כי לא נמצאה אסמכתא לטענה. לא לסכומים הנטענים ולא לפערים הנטענים ובנוסף לכך ניהול חשבונות הבנק של בית הספר לא
נעשה על ידי משרד החינוך
ואין לו מידע בענין זה. המידע לגבי חשבונות הבנק מצוי בידי הרשות המקומית האחראית על ניהול הכספים ומלווה את ההתנהלות הכספית על ידי רואה חשבון מטעמה.

19.
בנסיבות אלה לא ברור מהיכן שאב העותר את הנתונים האמורים ולא ניתן היה להגיע למסקנה בענין זה.

העמדה לדין של מנהלת בית הספר
20.
לאור הודעת משרד החינוך
כי הוא הנחה את מנהלי בתי הספר לדווח על התשלום עבור קרן קר"ב תחת החלונית של תל"ן במערכת אפיק
אין מקום להורות על העמדה לדין משמעתי של מנהלת בית הספר אשר פעלה בהתאם להוראות שקיבלה.


יתרה מכך, משרד החינוך
הודיע כי ערך עם המנהלת שיחת ברור ולא מצא מקום להעמידה לדין משמעתי. העתירה בפני
היא עתירה מנהלית ובית המשפט אינו שם עצמו

במקום הרשות המנהלית המחליטה אלא בוחן את החלטתו בראי המשפט המנהלי. לא ראיתי מקום להתערב בהחלטה זו במקרה זה.

החזר כספי
21.
אשר להחזר הכספי, עסקינן בעתירה מנהלית. החזר כספי איננו חלק מהסעדים אותם ניתן להושיט בעתירה מנהלית .

סוף דבר
22.
סוף דבר אני קובעת כי הן על יסוד דו"ח הביקורת והן על יסוד הממצאים בעתירה זו ההתנהלות הכספית בבית הספר היתה שלא בהתאם לחוזרי המנכ"ל, וכל עוד אין תיקון בחוזר המנכ"ל יש לפעול בהתאם לאמור בו ולא לסטות ממנו.

ועוד הערה, אילולא "התעקשותו" של העותר לקבל תשובות
לטענותיו העובדות לא היו צפות וההתנהלות הפסולה היתה ממשיכה.

23.
לאור התוצאה אליה הגעתי תשלם המשיבה 1 לעותר את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.




ניתן היום,
י"ט כסלו תשע"ט, 27 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.













עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 31408-02/16 ליאור יעקובי נ' משרד החינוך, עיריית רמלה, מיכל דדון ואח' (פורסם ב-ֽ 27/11/2018)