פסקי דין על אוהד סנדלר | פסקי דין על ת.נ.ל.יעוץ והשקעות | פסקי דין על הראל חברה לביטוח |

34233-05/17 תאמ     04/12/2018




תאמ 34233-05/17 אוהד סנדלר נ' ת.נ.ל.יעוץ והשקעות בע"מ, הראל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 34233-05-17 סנדלר נ' ת.נ.ל. יעוץ והשקעות בע"מ
ואח'



לפני
כבוד השופטת אפרת בוסני


התובע:

אוהד סנדלר


נגד


הנתבעות
:

1.ת.נ.ל. יעוץ והשקעות בע"מ

2.הראל חברה לביטוח בע"מ


פסק דין


1.
ביום 25.6.2016 במהלך כניסת רכב מספר רישוי 6165352 של התובע (להלן: "הרכב") למתקן שטיפת מכוניות סמוך לגני התערוכה בתל אביב, נפגע הרכב וניזוק כאשר אחת מזרועות מתקן השטיפה, פגעה ברכב. בגדרה של התביעה נתבעים נזקי הרכב ופיצוי בגין טרחה והטרדה.

המחלוקת עיקרה בשאלת אחריות נתבעת 1, מפעילת מתקן השטיפה, ומבטחיה, לאור טענתן כי התובע לא שעה להוראות מפעיל מתקן השטיפה ולשילוט במקום ולחץ על דוושת הבלם ו/או שילב להילוך בעת כניסתו למתקן השטיפה. מחלוקת נוספת היא בשאלת הנזק.

טענות הצדדים בכתבי הטענות ומהלך הדיון
2.
לטענת התובע בכתב התביעה אחת מזרועות השטיפה של מתקן השטיפה נתקעה ברכב בעת שהרכב נכנס למתקן השטיפה, ובניסיון לשחרור הזרוע על ידי מי מעובדי המתקן, פגעה הזרוע במכסה המנוע ובכנף השמאלית של רכב התובע והסבה להם נזק. התובע טוען להיפוך נטל הראייה על הנתבעות שאין בהתנהגותן התרשלות מכוח כלל "הדבר מדבר בעד עצמו", ולחלופין לרשלנות נתבעת1 ואחריותה לנזקיו.

3.
הנתבעות דוחות בכתב ההגנה את טענות התובע וטוענות כי האחריות לאירוע הנזק רובצת לפתחו של התובע. לטענת הנתבעות, מדובר במכונת שטיפת רכבים השוטפת מידי יום מספר רב של רכבים. מפעיל מכונת השטיפה הזהיר את התובע שלא ללחוץ על דוושת הבלם ולא לשלב להילוך עובר לכניסתו למתקן השטיפה, ובכניסה למתקן מוצב שילוט המורה לנהגים להימנע מלחיצה על דוושת הבלם ולהישאר בהילוך סרק, אלא שהתובע פעל בניגוד לכך, לחץ על דוושת הבלם ו/ או שילב הילוך בעת שטיפת הרכב וגרם בכך לאירוע. הנתבעות מתנגדות להיפוך נטל הראייה ומכחישות את הנזק.

4.
בתיק העידו התובע, נהג הרכב בעת התרחשות אירוע הנזק, ומנהל העבודה בנתבעת 1 אשר נטען שהפעיל את מתקן השטיפה והיה במקום בעת התרחשות האירוע. במצורף לכתב התביעה הוגש טופס דיווח על האירוע של התובע למבטחי הרכב, חוות דעת שמאי שבדק את הרכב, תמונות הרכב (תמונות בצבע הוגשו בדיון - סומנו ת/1), קבלה וחשבוניות תיקון וכן חשבונית שכר טרחת השמאי ואישור אי הגשת תביעה למבטחי הרכב.

בתום פרשת הראיות סיכמו באי כוח הצדדים טענותיהם בעל פה ואני נדרשת להכרעה, אשר כמצוות תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 תנומק בתמצית.

דיון והכרעה
5.
אקדים ואומר, בחנתי את העדויות ואת הראיות, נתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים, ועל יסוד התשתית הראייתית שעמדה בפני
י הגעתי לכלל מסקנה להטיל את האחריות לאירוע ולנזקי הרכב באירוע על נתבעת 1, מפעילת מתקן השטיפה. אבהיר טעמי;

6.
טרם היכנס לעובי הקורה אבהיר כי לא ראיתי לקבל את טענת התובע להעברת נטל הראייה על כתפי הנתבעות מכוח כלל "הדבר מדבר בעד עצמו"
הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין. החלת הכלל אינה מתיישבת עם פרוט התובע בכתב התביעה ובעדותו את הנסיבות שגרמו לאירוע אשר הביא לנזק ובכך לא מתמלא התנאי הראשון מבין התנאים המצברים לתחולת הכלל (ראו;
רע"א 9113/05

מדינת ישראל נ' אבו גו'מעה
(9.12.2007); ע"א 3518/16 פוגל נ' עיריית טבריה(25.10.2018)).

הגם שנטל ההוכחה היה ונותר על כתפי התובע, כמי שמבקש "להוציא" מהנתבעות, בנסיבות המקרה כאשר המארג הראייתי מלמד שאין למעשה מחלוקת שהרכב ניזוק כאשר אחד מרכיבי מתקן השטיפה - זרוע המתקן - פגע ברכב ו"נתקעה" על מכסה המנוע של הרכב בעת שהרכב היה בתחילת תהליך השטיפה במתקן השטיפה, המחלוקת העיקרית הנטושה בין הצדדים נסבה על טענת הנתבעות שהתובע הוא שגרם להתרחשות האירוע משפעל בניגוד להוראות מפעיל המתקן והשילוט במקום כשלחץ על דוושת הבלם ו/ או שילב הילוך בעת שטיפת הרכב. טענת זו שמעלה הנתבעת כמוה כטענת "הודאה והדחה" ועל הנתבעת להוכיח טענה זו. אלא שהנתבעת לא צלחה את משוכת הוכחת הטענה.

ולעצם העניין;

7.
מעדותם של התובע ומר יוסי מגלשוילי, עד הנתבעות ומפעיל מתקן השטיפה במועד האירוע (להלן: "עד הנתבעות"), נמצאתי למדה כי לא הייתה מחלוקת לגבי הנסיבות בהן ניזוק רכב התובע. היינו; שני העדים היו תמימי דעים שהרכב ניזוק כאשר אחת מזרועות מתקן השטיפה האוטומטית (הזרוע השמאלית) פגעה בחלקו הקדמי של הרכב כשהרכב נכנס למתקן השטיפה ו"נתקעה" במכסה המנוע. כן לא הייתה מחלוקת שהתובע היה מודע לכך שעל הרכב להיות בהילוך סרק כשהוא נכנס למתקן השטיפה ושאין ללחוץ על דוושת הבלם. התובע אישר שהוא שוטף את הרכב במקום מספר שנים ומכיר את תהליך השטיפה ושעל הרכב להיות בהילוך סרק (עמ' 2 שו' 2-3).

8.
בנוגע לנסיבות פגיעת זרוע מתקן השטיפה ברכב, סיפר התובע בעדותו החופשית שמכונת השטיפה החלה למשוך את הרכב בו ישב, סבון הגיע לחלון הרכב ולפתע הוא שמע דפיקות על החלון ועובד הנתבעות אמר לו לעצור כי יש תקלה במכונת השטיפה וכיבה אותה. לדברי התובע, עובד הנתבעות אמר לתובע לנסוע לאחור, התובע העביר להילוך אחורי והחל בנסיעה לאחור, עובד הנתבעות סידר משהו במכונה ואז נשמע "בום" ו- "מה ששוטף את החלק הקדמי נחת על המכסה מנוע שלי כשהוא כיוון אותי לאחור" (עמ' 2 שו' 11). כאשר נשאל התובע כיצד אירע הנזק הוא חידד ואמר: " במהלך השטיפה יש מברשת קדמית שמסתובבת שיושבת על שני צירים, כנראה ברחה מהציר ונחתה לי על מכסה המנוע. זה היה בתהליך שהמכונה שואבת אותי פנימה כשאני על הילוך סרק קדימה" (עמ' 2 שו' 19-22 21 -19).

בחינת עדותו החופשית של התובע מלמדת לכאורה על שתי גרסאות של התובע בנוגע לאופן בו ניזוק הרכב ממתקן השטיפה. האחת - כאשר הרכב בעודו בהילוך סרק "נמשך" קדימה לתוך מכונת השטיפה; השנייה - כאשר מכונת השטיפה נעצרה ובהוראת עובד הנתבעת הוא נסע לאחור. נאמר לכאורה שכן, בחקירתו הנגדית הבהיר התובע את גרסאותיו והסביר שהרכב ניזוק פעמיים, פעם אחת כאשר הרכב היה בכניסה למתקן השטיפה אז נפלה זרוע מתקן השטיפה על מכסה המנוע וכאשר נסע לאחור לבקשת עובד הנתבעת, אז הזרוע שהייתה על מכסה המנוע שקעה עמוק יותר והחמירה את הנזק (עמ' 3 שו' 15-18 ושו' 23-24). הסבר זה של התובע ועדותו לכך שזרוע מתקן השטיפה פגעה ברכב וננעצה במכסה המנוע והוסיפה ופגעה ברכב בעת שרכב התובע החל בנסיעה לאחור לבקשת עובד הנתבעות, נתמכים בעדותו של עד הנתבעת, מפעיל מתקן השטיפה במועד האירוע. חיזוק נוסף לכך יש בטופס ההודעה ובנזק לרכב התובע, בהתאם לתמונות הנזק וחוות דעת השמאי.

9.
עד הנתבעות, מי ששימש כמנהל עבודה בנתבעת במועדים הרלבנטיים, העיד שהוא הפעיל את מתקן השטיפה במועד האירוע והוא טיפל בהכנסת הרכב למתקן השטיפה בשל מחסור בעובדים. עדותו לא נסתרה. העד, שלדבריו חדל לעבוד בנתבעת לפני שנתיים, עשה רושם כן ומהימן בעדותו ותיאר בעדותו את תהליך שטיפת כלי הרכב במתקן השטיפה ואת הנסיבות בהן ניזוק הרכב. לדבריו, לפני כניסת רכב למתקן שטיפת הרכבים מנקים את הרכב בחומרי ניקוי וקיטור. במקום קיים שילוט המורה לשלב להילוך סרק ולא ללחוץ על דוושת הבלם או על בלם היד וכך הוא גם
הנחה את התובע (עמ' 5 שו' 26-27). העד אישר בעדותו שאחת מזרועות מברשת הניקוי במכונה נתקעה על מכסה המנוח וכי על מנת לשחרר הרכב מבלי לשבור את הזרוע הוא ביקש מהתובע לנסוע לאחור (עמ' 5 שו' 3-5).

10.
מתקן השטיפה, אליבא עדותו של עד הנתבעות, הוא מתקן אוטומטי בו נע רכב במסילה, בתוכה מסתובב רולר שתפקידו למשוך את הרכב פנימה קדימה לתוך המסילה. כאשר המכונה בפעולה בכניסה למכונה, יוצא מזלג אנכי למסילה בהטיה שנתפס בצמיג השמאלי ולפניו מגרעת המונעת מהרכב להתקדם ולזוז קדימה או אחורה, אז הרולר של המתקן "דוחף" את הרכב קדימה במסילה לעבר מברשת הניקוי במהירות של 2-3 קמ"ש. מברשת הניקוי בנויה משתי מברשות אנכיות (זרועות) המסתובבות מלמעלה לכיוון צדי הרכב. לפני מברשת הניקוי שתי עיניות ומתזי סבון ווקס. כאשר רכב נקלט בעיניות, זרועות מברשת הניקוי מתחילות בתנועה ונעות לכיוון צדי הרכב. לדבריו, במקרה זה הרולר נתן דחיפה והרכב הגיע במהירות ("עף") לכיוון מברשת הניקוי. הזרוע השמאלית לא הספיקה להגיע לצד הרכב ו"עלתה" על מכסה המנוע (עמ' 4-5 ועמ' 6 שו'16-21). העד אישר שהזרוע עשויה מברזל שבקצה שלה ג'ילדות ניקוי וכי ראה את הברזל על מכסה המנוע (עמ' 7 שו' 16-19). תמונות נזק ברכב (ת/1) בהן נראה שקע מעוגל במכסה המנוע ברכב בצד שמאל
ופגיעה בכנף שמאלית קדמית, תומכים בכך.

11.
מעדות התובע הנתמכת בעדותו של עד הנתבעות וסימני הנזק ברכב בהתאם לתמונות הרכב שהוגשו כראייה, נמצאתי למדה כי זרוע מברשת הניקוי של מכונת השטיפה האוטומטית שהופעלה על ידי נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") ננעצה במכסה המנוע של הרכב וגרמה לנזק. לאור מסקנה זו מהעדויות והראיות, אחת היא אם הזרוע ננעצה תחילה במכסה המנוע של הרכב, או אם
בעקבות בקשת עובד הנתבעת מהתובע לנסוע לאחור בניסיון לשחרר את הזרוע מהרכב ללא שבירתה, ננעצה עוד יותר זרוע מברשת הניקוי ברכב והנזק הוחמר - הגורם לנזק ברכב הוא רכיב מרכיבי מכונת השטיפה של הנתבעת – זרוע שמאלית של מברשת הניקוי.

12.
בכתב התביעה נטען לכך שהנזק לרכב ארע במהלך כניסת הרכב למתקן השטיפה כאשר אחת מזרועות מכונת השטיפה נתקעה במכסה המנוע וכי בניסיון לשחרר את הזרוע פגעה הזרוע במכסה המנוע ובכנף. אינני רואה בכך סתירה לעדותו של התובע אשר קיבלה בעניין זה חיזוק בעדותו של עד הנתבעות. בטופס ההודעה שצורף לכתב התביעה מסר התובע "באתי לשטוף את הרכב... ומברשת השטיפה פגעה ברכבי כאשר נתקעה וניסו לחלץ אותה". בתרשים אופן האירוע בטופס ההודעה צוירה זרוע מצד שמאל של הרכב כמי שפגעה ברכב, אך לא נזכרת גרסת התובע בעדותו להחמרת הנזק ברכב בעקבות נסיעתו בהוראת הנתבעת לאחור. בכך אין לגרוע ממהימנות גרסתו של התובע בנוגע לאופן בו ארע האירוע בעקבותיו ניזוק הרכב, עת שעד הנתבעות תמך בעדותו את גרסת התובע ואישר כי הזרוע השמאלית של מברשת הניקוי במכונת השטיפה "נתקעה" במכסה המנוע של הרכב כשהרכב נכנס למתקן השטיפה וכי הורה לתובע לנסוע לאחור כדי לשחרר את הזרוע שנתקעה.

13.
התובע לא היה עקבי בעדותו איזה חלק של מברשת הניקוי של מכונת השטיפה פגע ברכב. תחילה העיד התובע שהיה זה "העמוד הרוחבי" (עמ' 2 שו' 27-31 ועמ' 3 שו'
1-7 ו-30-31) ובשלהי חקירתו מסר שהזרוע האנכית היא שפגעה ברכב (עמ' 4 שו' 6). עם זאת, אינני סבורה כי מדובר בפרט מהותי ויש בכך לפגום באמינות גרסת התובע לנסיבות הפגיעה ברכב, שכאמור, אושרו בעדותו של עד הנתבעות. התובע העיד שבעת האירוע חלון הרכב היה עם סבון (עמ' 2 שו' 5). לדברי עד הנתבעות הרכב האירוע התרחש שניות מכניסת הרכב למתקן השטיפה ותיאר את תנועת זרועות מברשת הניקוי מלמעלה והמרכז לצדדים. לא מן הנמנע שהתובע ששמשת רכבו מכוסה סבון ורואה את תנועת המברשת מעליו סבר שמדובר בזרוע רוחבית. די שאציין כי בטופס ההודעה האוטנטי תיאר התובע בתרשים האירוע פגיעה משמאל וציין "זרוע".

14.
למעשה עיקר המחלוקת בין הצדדים נטושה בשאלה האם הרכב היה בהילוך סרק בכניסתו למכונת השטיפה כגרסת התובע או שמא הרכב היה בהילוך נסיעה כגרסת עד הנתבעות ובגין כך הרכב "נמשך" במהירות לתוך מתקן השטיפה וניזוק מזרוע מברשת הניקוי.

התובע העיד שהרכב היה בהילוך סרק בעת שנכנס למתקן השטיפה, תהליך שלדבריו היה מוכר וידוע לו משנים של שימוש במתקן השטיפה הנדון (עמ' 2 שו' 2-4). עדותו בעניין הייתה עקבית ואחידה גם בחקירתו הנגדית והותירה רושם מהימן. התובע, על פי עדותו שלא נסתרה, נהג לשטוף רכב במתקן השטיפה של הנתבעת במשך שנים, הוא אישר שידע שעליו להיות בהילוך סרק בתהליך השטיפה ולא הוצג כל טעם מדוע יסטה ממנהגו.
עד הנתבעת העיד, מנגד, שהרכב היה בהילוך נסיעה. לדבריו, הוא עמד במרחק של 8 מטר לערך מהנקודה בה האירוע אירע, לפני הכניסה לשטיפה וראה מהמרחק זה שהרכב "עף" במהירות לתוך מכונת השטיפה. הוא עצר את המכונה אבל הרכב כבר נסע וכשהגיע לרכב הנהג פתח את החלון והוא ראה שהרכב בהילוך נסיעה (עמ' 5 שו' 1-2). בשלהי חקירתו הנגדית "נזכר" עד הנתבעות להוסיף שהוא אמר לתובע שהוא בהילוך והתובע אמר שיתכן וטעה (עמ' 9 שו' 1). הגם שהתרשמתי שמדובר בעד אמין ומהימן התקשיתי לקבוע כממצא שרכב התובע היה בהילוך
d
במתקן השטיפה, אך על יסוד עדותו של עד הנתבעות לפיה ראה לאחר שהזרוע פגעה ברכב שהרכב בהילוך נסיעה או בשל שראה את הרכב "עף". לכל היותר מדובר בגרסאות שקולות ואין בכך להטות את הכף לטובת גרסת הנתבעות עליהן מוטל להוכיח כי רכב התובע היה בהליך נסיעה. בוודאי כאשר טענת הנתבעות נסמכת על עדותו של עד יחיד הנמסרת למעלה משנתיים לאחר האירוע, הגם שעד הנתבעות אישר שהוא דיווח טלפונית לחברת הביטוח ביום האירוע על שארע (עמ' 7 שו' 28 - 25). הדיווח שנמסר לנתבעת 2 ביום האירוע, לא הוצג כראייה על ידי הנתבעות.

15.
מעדותו של עד הנתבעות לא ניתן לקבוע שמהירות תנועת הרכב בתוך מתקן השטיפה פרושה שהרכב היה בהילוך
d
. כאשר עד הנתבעות נשאל מה לדעתו גרם לאירוע הוא הסביר "שהאוטו זז מהר לכיוון המברשת רק מסיבה אחת אפשרית שהאוטו היה בדרייב" (עמ' 5 שו' 16-17). ניכר בתשובתו שמדובר בהנחה בלבד ולא בעדות ראייה. העד היה, לדבריו, במרחק של 8 מטרים מאחורי הרכב בעת שזרוע מברשת הניקוי של מתקן השטיפה פגעה ברכב (עמ' 4 שו' 28).
במרחק כזה כשהרכב לפניו, לא סביר שהעד ידע לומר אם הרכב בהילוך נסיעה או בהילוך סרק. למעלה מזה, בהמשך סתר עד הנתבעות עצמו הנחה זו כאשר העיד עדותו החופשית "גם אם האוטו היה בדרייב הוא לא היה נוסע" (עמ' 5 שו' 31).

16.
בעדותו החופשית הדגים עד הנתבעות את מהלך האירוע והבהיר "יכול להיות שהיה בברקס, או משהו אני לא יודע בזמן הזה. הרולר דחף את האוטו 2-3 קמ"ש במסילה ע"י כך שהוא נתפס בצמיג השמאלי אחורי" (עמ' 5 שו' 10-12) והמשיך "אני לא יודע איך האוטו הגיע לדרייב. יכול להיות שהאוטו הגיע בדרייב ולא העביר לניוטרל" (עמ' 5 שו' 17-18). בחקירתו הנגדית הסביר עד הנתבעות "כשאוטו בדרייב, והרולר עלה ונתן לו את הכוח ומשך אותו עם האנרגיה של המנוע של האוטו, זה יכול לקרות, אם לא שמים בניוטרל - זה יכול לקרות בכל אוטו" (עמ' 7 שו' 2 - 1). העד היחיד שהובא לעדות מטעם הנתבעות לא ידע לומר אם הרכב היה בבלימה או בנסיעה בעת שנפגע מזרוע מכונת השטיפה. הוא אינו יודע איך הרכב הגיע להילוך נסיעה, כאשר הוא עצמו מתאר בעדותו שלפני הכניסה למתקן השטיפה הרכב היה בהילוך סרק. העד סיפר בעדותו שהוא הניח חומרי ניקוי על הרכב וניקה את הרכב בקיטור במשך 3-4 דקות כאשר "בזמן הזה הרכב הוא בהילוך סרק" (עמ' 5 שו' 5). לאחר מכן הרכב עבר לנקודת המגרעת שם הרכב נעצר ולא יכול להתקדם קדימה או אחורה עד שהרולר של המתקן דוחף את הרכב קדימה במסילה (עמ' 5 שו' 13-14). כיצד, אפוא, מבקש עד הנתבעות לטעון שהרכב, אשר היה בהילוך סרק ייתכן שהגיע בנסיעה ולא העביר לניוטרל? כשהעד התבקש להבהיר כיצד רכב שהיה בעצירה, כאשר הוא ניקה אותו בסבון ובקיטור מספר דקות,
היה לדבריו בנסיעה בכניסתו למתקן השטיפה, תשובתו "כמו שאמרתי, יש מגרעת, יש ברזל וגם אם האוטו היה בדרייב הוא לא היה נוסע. וזה תלוי בכוח של האוטו, אם היה ברכב אמריקאי הוא היה עף, ואם זה לקסוס, הוא פחות מגיב ופחות יעוף" (עמ' 5 שו' 31-33). תשובה זו
מלמדת שלא הגעת הרכב למתקן השטיפה בנסיעה היא שגרמה להדיפתו במהירות לעבר מברשת הניקוי וזרועותיה (שכן הרכב גם אם הגיע בנסיעה היה נעצר לדברי עד הנתבעות במגרעת), אלא "הרולר", רכיב של מתקן השטיפה, שתפקידו לדחוף את הרכב במהירות של 2-3 קמ"ש לתוך המתקן הוא שגרם לכך. עד הנתבעות המשיך והסביר "כשהאוטו בדרייב, והרולר עלה ונתן לו את הכוח ומשך אותו עם האנרגיה של המנוע של האוטו, זה יכול לקרות, אם לא שמים בניוטרל- זה יכול לקרות בכל אוטו" (עמ' 7 שו' 1-2) ואף אישר שאירוע כזה התרחש בעבר במתקן השטיפה, פעם או פעמיים (עמ' 7 שו' 3-4). אלא שעל פי עדות עד הנתבעות, הרולר יוצא מהמגרעת בה, לדבריו,
הרכב נמצא בניוטרל (עמ' 5 שו' 12-13).

17.
מעדותו של העד נמצאתי למדה שהרולר נמצא במרחק של 3-4 מטרים ממברשת הניקוי, וביניהם במרחק של 1-1.5 מטרים מהרולר שתי עיניות שעם זיהוי רכב מגיע מנקודת הרולר מתחיל תהליך של התזת סבון ווקס ולאחר כמה שניות הרכב מגיע למברשת הניקוי על שתי זרועותיה (עמ' 7 שו' 10-13 ועמ' 8 שו' 22-26). במקרה זה, העיד עד הנתבעות כי ה"עין" לא הספיקה לספור והרכב
הגיע במהירות (עמ' 7 שו' 10-13). לא השתכנעתי שהרכב היה בהילוך נסיעה. זו לא הפעם הראשונה שהתובע מגיע למתקן השטיפה, הוא אישר שידע שעליו להיות בהילוך סרק ולא הוצגה סיבה סבירה
שלפתע ישנה אורחותיו, והגם שהגיע בהילוך סרק לנקודת המגע עם הרולר העביר את הילוך הסרק להילוך נסיעה. בנוסף, לא ניתן לשלול כאפשרות סבירה
קיומו של כשל ברכיבי מתקן השטיפה.
חיזוק לכך יש בעובדה שהרכב לא ניזוק מזרוע ימין של מברשת הניקוי.
אליבא עדותו של עד הנתבעות, בשל מהירות הגעת הרכב זרוע שמאל של מברשת הניקוי לא הספיקה להגיע לצד שמאל של הרכב. במברשת הניקוי זרוע נוספת שתנועתה לכיוון דופן ימין של הרכב. אם פגיעת זרוע שמאל ברכב נבעה מהיות הרכב בהילוך נסיעה, כיצד זרוע ימין לא פגעה אף היא ברכב? לכך אין מענה.

18.
הנתבעת היא מפעילת המכונה מכירה אותה ואת רכיביה על תכונותיהם המיוחדות
. היה על הנתבעות לצרף מסמכים המעידים על תקינות מתקן השטיפה ורכיביו ועל בדיקות תקופתיות שנעשו. שכן מי לא יתקע לידינו כי קיימת אולי, בעיה מסוימת במסוע או ברולר מתקן השטיפה שגרמה להאצת הרכב במסילה ללא תיאום עם המברשת העליונה וה"ג'ילדות" הצידיות, או שמא היה כשל בעיניות או בציר תנועת זרועות מברשת הניקוי? הנתבעות
לא הציגו תשתית
ראייתית לתקינות מתקן השטיפה, הרולר העיניות וזרועות מברשת הניקוי. זאת, במיוחד כאשר הנתבעת מודעת לכך שפעולת ה"רולר" של מתקן השטיפה בכניסת רכב למתקן יכולה להדוף כלי רכב שאינו בהילוך סרק במהירות ותוך שניות לעבר זרועות מברשת הניקוי העשויות מברזל של המתקן, וכי אירועים דומים אירעו בעבר. עד הנתבעות, העיד שעבד 12 שנים בנתבעת ובקיאותו במנגנון פעולת מתקן השטיפה ניכרת. אולם, מדובר בעניין שבמומחיות שהיה על הנתבעות לתמוך אותו בחוות דעת מומחה ובמפרט טכני של מתקן השטיפה על מנת להוכיח שמתקן השטיפה היה תקין ובטוח לשימוש, וכי לא תיתכן אפשרות אחרת להתרחשות האירוע פרט להגעת רכב שנמצא בהילוך סרק שהרכב היה בהילוך נסיעה (
d
). בעדותו של עד הנתבעות, אין די לקביעת ממצא ולעמידת הנתבעות בנטל ההוכחה. זרועות מברשת הניקוי במתקן עשויות מברזל. כאשר
מדובר בזרועות ברזל הנכנסות לפעולה ומקיפה את הרכב מאמצע לצדדים באמצעות עינית ומגנון השהייה של מספר שניות, היה על הנתבעות להביא לעדות איש טכני או מומחה הבקיא במנגנון הפעולה ובכשלים העלולים להתעורר בו. אם הנתבעת מודעת שיש סיכון לפגיעה של זרוע ברזל של מתקן אותו היא מפעילה ברכב בו יושב אדם, היה עליה להביא עדים למתן עדות להוכחת קיומם של מנגנוני בטיחות למניעת הסיכון. זו התנהלות סבירה שיש לצפות שתהיה רווחות במתקנים כגון אלה, ובנתבעת בכלל זה

19.
לכך יש להוסיף כי בחקירתו הנגדית אישר עד הנתבעות שבעקבות האירוע הפסיקה מכונת השטיפה לעבוד, טכנאי הגיע לתיקון לאחר מספר שעות והתיקון עלה כסף (עמ' 8 שו' 3-5 שו' 9). הנתבעות לא הביאו לעדות את הטכנאי ללמד איזה נזק נגרם למתקן השטיפה, והאם התיקון שביצע חרג מתיקון זרוע מברשת הייבוש. מדובר במחדל ראייתי נוסף הפועל לחובתן. אם לא די בכך, המכונה מושבתת כל אותן שעות ולמרות שהנתבעות טוענות לאחריות, לא מוגשת תביעה כנגד התובע בגין נזקי מכונת השטיפה ואי הפעלתה ואף לא נטען לחיוב התובע בכך. הדבר אינו סביר.

אציין עוד שעד הנתבעות אישר כי הוא צלצל לביטוח ביום האירוע ואף צילם את הנזק למכונה (עמ' 7 שו' 26,31-32). לא הוצג רישום הדיווח הטלפוני של שיחתו בחברת הביטוח ואף לא הוצגו תמונות הנזק במכונה שצילם העד.

20.
אשר לאפשרות שהרכב היה במצב
p
("פרקינג"), עד הנתבעות הבהיר כי הדבר אינו אפשרי. לדבריו "כי בניוטרל לא יכול היה לקרות דבר כזה. בפרקינג זה גם לא היה יכול לקרות, רק היה קופץ הרולר, והיה מקפיץ את האוטו אבל לא היה מושך אותו קדימה" (עמ' 8 שו' 18-19).

21.
מכל האמור, הנתבעות לא הוכיחו את טענתן לכך שהרכב היה בהילוך נסיעה וכי זרוע מברשת הניקוי פגע ברכב בשל כך. אינני סבורה שהנתבעות הוכיחו שצורת הפגיעה ברכב מעידה על כך שהרכב היה בהילוך נסיעה, כנטען בסכומי הנתבעות. גם אם הזרוע שפגעה ברכב היא זרוע אנכית ומכוונת להגיע לצד שמאל, לא ניתן להעדיף כאפשרות סבירה שהעינית לא קלטה את הרכב בשל פגם אחר ברכיבי מתקן השטיפה או בעינית או כי קיים היה כשל באילו מרכיבי המתקן או מברשת הניקוי או הרולר, ולא בשל ההילוך ברכב.

23.
בשאלת הנזק נתגלעה מחלוקת שעיקרה בטענת הנתבעות לאי התאמת חשבוניות התיקון לחוות דעת השמאי שבדק את הרכב והעריך את נזקיו. אזכיר כי השמאי לא נחקר על חוות דעתו ולא הוגשה חוות דעת נגדית מצד הנתבעות.

לכתב התביעה צורפו שתי חשבוניות תיקון בסך של 3,622 ₪ וסך של 13,434 ₪ המתייחסות לרכיבים שפורטו בחוות דעת השמאי וסכומן כסכום הערכת הנזק בחוות דעת השמאי (17,056 ₪) הרכב תוקן, כפי העולה מחשבוניות התיקון. סכום הקבלה שצורפה לכתב התביעה (בסך 16,729 ₪) נמוך מסכום החשבוניות, וסכום זה בלבד אני מקבלת. לסכום זה יש להוסיף את שיעור ירידת הערך שקבע השמאי שחוות דעתו צורפה לכתב התביעה ולא נסתרה (3,149 ₪) ואת שכר השמאי בהתאם לחשבונית שצורפה (1,232 ₪). סה"כ 21,110 ₪.

אינני מקבלת את התביעה בגין טרחה והטרדה שלא הוכחו.

סוף דבר
24.
לאור כל האמור הנתבעות, יחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 21,110 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (16.5.2017) ועד למועד התשלום בפועל, אגרת משפט (מחצית ראשונה ושנייה) ושכר טרחת עורכי דין בסך של
4,500 ₪. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום.

ככל שלא שולמה המחצית השנייה של האגרה, התובע ישלם תשלום זה תוך 7 ימים.



ניתן היום,
כ"ו כסלו תשע"ט, 04 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 34233-05/17 אוהד סנדלר נ' ת.נ.ל.יעוץ והשקעות בע"מ, הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/12/2018)