פסקי דין על קפלן את לוי בע"מ | פסקי דין על ארקדי גרמן | פסקי דין על מיכאל גרמן |

7423-12/17 עע     04/12/2018




עע 7423-12/17 קפלן את לוי בע"מ נ' ארקדי גרמן, מיכאל גרמן








בית הדין הארצי לעבודה


ע"ע 7423-12-17



ניתנה ביום

04 דצמבר 2018

קפלן את לוי בע"מ
המערערת

-
1.ארקדי גרמן
(המנוח)

2.מיכאל גרמן
המשיב


בשם המערערת – עו"ד ויקטור ברק
בשם המשיב – עו"ד אורה רבין


החלטה

הרשמת אפרת קוקה
1.
לפני בקשה המשיב ליתן לו אפשרות להגיש ערעור גם מטעמו על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב מיום 27.10.2017 (סע"ש 15640-10-14; להלן – פסק הדין).

רקע הדברים
2.
המערערת הגישה ערעור על פסק הדין ביום 5.12.2017. בהחלטה מיום 28.12.2017 הביא בית הדין לידיעת המערערת, כי על פני הדברים ערעורה הוגש באיחור (בן מספר ימים) ומשכך בכוונת בית הדין שלא לקבלו לרישום. המערערת הגישה לבית הדין התייחסותה לאמור בהחלטה מיום 28.12.2017 ולחלופין בקשה להארכת מועד להגשת הערעור. בהחלטה מיום 22.9.2018, הורה בית הדין על קבלת ערעורה של המערערת לרישום. זאת נוכח מסקנתו, כי לא ניתן לקבוע שהערעור הוגש באיחור, בהעדר המצאה כדין של פסק הדין למערערת.
3.
ביום 8.10.2018, פנה המשיב לבית הדין בבקשה לאפשר הגשת ערעור גם מטעמו על פסק הדין, היא הבקשה שלפני.

הכרעה
4.
לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

פסק דינו של בית הדין האזורי ניתן ביום 27.10.2017 והומצא לבאת כח המשיב ביום 1.11.2017 בשעה 14:18 באמצעות תיבת הדואר האלקטרוני שנמסרה לבית המשפט לצורך המצאת כתבי בי-דין. המדובר בהמצאה בהתאם לתקנה 497ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 החלה בבית הדין לעבודה מתוקף תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

יצויין, כי במועד ביצוע ההמצאה, הייתה מעודכנת במערכת נט המשפט תיבת דואר אלקטרוני פעילה של באת כח המשיב שנמסרה לבית המשפט לצורך המצאת כתבי בי-דין. בהתאם, חל המועד אחרון להגשת ערעור מטעם המשיב ביום 3.12.2017. הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור הוגשה ביום 8.10.2018, קרי, באיחור ניכר של למעלה מ – 10 חודשים.

5.

תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991,
מסמיכה את בית הדין או את הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות "מטעמים מיוחדים שיירשמו".

בית המשפט העליון קבע עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים" כדלקמן:
"... במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה"
[1]
.

עוד קבעה ההלכה הפסוקה את הכלל לפיו, איחור של ימים בודדים או אף של יום אחד בהגשת הערעור טעון תרוץ והצדקה[2]

. וכי "אכן יש ולעיתים אף איחור של יום אחד לא יהווה "טעם מיוחד". כזאת היא עת אין בידי בעל הדין כל צידוק אחר נוסף לבקשה, או אם קיימת מצדו התרגשות חסרת הסבר[3]

".
הלכה פסוקה היא, כי גישתו הסלחנית של בית הדין בהכרה בקיומו של טעם מיוחד "תעמוד למבקש הארכת מועד רק אם יעלה בידו להוכיח כי הסיבה לעיכוב מקורה, ולו בחלקה, בנסיבות חיצוניות שהן מחוץ לשליטתו"[4]

.
הצורך להצביע על "טעם מיוחד" נובע מכלל סופיות הדיון, לגביו נפסק כדלקמן:

"סופיות הדיון מחייבת תחימת מועדים להתמשכותם של הליכים, כאשר בחלוף זמן סביר מסיומם, מתגבשת צפייתו של הצד שכנגד כי מסכת ההתדיינות בה נטל חלק תהפוך לנחלת העבר... לאור עקרון "סופיות הדיון" עומד לצד שכנגד הזכות לכלכל ענייניו מבלי שחרב הערעור תהא תלויה על צווארו זמן ממושך".

כחלק מההגנה על אינטרס סופיות הדיון, מייחס בית הדין משקל גם למידת האיחור בהגשת הערעור[5]

. ככל שגדל האיחור, כך יקשה על המבקש להצדיקו והוא ידרש להצביע על טעם מיוחד בעל אופי מובהק.

מן הכלל אל הפרט
6.
במקרה שלפני, הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור מטעם המשיב הוגשה לבית הדין באיחור של ממש, בחלוף למעלה מעשרה חודשים מהמועד האחרון להגשת הערעור. במצב דברים זה, נדרש המשיב להצביע על טעם מיוחד בעל אופי מובהק להצדקת האיחור. המשיב לא עמד בנטל זה. טענותיו של המשיב בעניין מצב בריאותו לא פורטו בטיעוניו כנדרש, המשיב לא ביאר מהן התקופות בהן היה מצוי באשפוז, ולא טען וממילא לא הוכיח, כי נמנע ממנו הטיפול בהגשת הערעור במשך למעלה מ – 11 החודשים שחלפו ממועד מתן פסק הדין. זאת ועוד, טענותיו של המשיב בעניין מצב בריאותו לא נתמכו באסמכתא או במסמך רפואי כלשהו. בנסיבות אלה יש לקבוע, שהמשיב לא הוכיח שמצב בריאותו מנע ממנו את הטיפול בהגשת הערעור במשך תקופת האיחור הארוכה.

7.
טעם נוסף שהעלה המשיב להצדקת הבקשה, עניינו בהודעתו למערערת, לפיה
ככל שיוגש ערעור מטעמה, יגיש המערער ערעור על פסק הדין גם מטעמו. נימוק זה אינו מהווה טעם להארכת המועד, וודאי שאינו מהווה טעם מיוחד. ראשית, הודעה זו של המשיב למערערת נעשתה לראשונה במסגרת תשובתו מיום 15.1.2018 לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור מטעם המערערת, כחודש וחצי לאחר המועד האחרון להגשת הערעור מטעמו. בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע, כי נשלל אינטרס סופיות ההליכים של המערערת או כי המשיב פעל כנדרש לקידום הטיפול בהגשת הערעור. שנית, לא ניתן לראות בהודעתו המאוחרת והמותנית של המשיב למערערת, כי יגיש ערעור מטעמו ככל שיוגש ערעור מטעמה, כבקשה להארכת מועד להגשת ערעורו. מובהר, כי בעל דין החפץ להגיש ערעור עצמאי, נדרש לפעול להגשתו במועדים הקבועים בדין, ולכל הפחות, לפעול להגשת בקשה סדורה להארכת מועד להגשת הערעור במסגרת המועדים הקבועים בדין להגשת הערעור, ואינו יכול להמתין חודשים ארוכים בחוסר מעש לתוצאות הדיון בבקשתו של הצד שכנגד להגשת ערעור.
לאור האמור יש לקבוע, כי הודעתו של המשיב מיום 15.1.2018 אינה מהווה טעם מיוחד להארכת המועד.

אוסיף, כי במכלול נסיבותיה של הבקשה ובהעדר טעמים מיוחדים להארכת המועד, אין די בקיומו של הליך תלוי ועומד בדמות ערעורה של המערערת, על מנת להיעתר לבקשה להארכת המועד להגשת ערעור המשיב (השוו: ע"ע 2381-10-16 מבטחים – גלולה, 17.10.2017). מה גם, שהמשיב לא טען במסגרת הבקשה להארכת מועד, כי יש להאריך את המועד מטעם זה.

8.
טענותיו של המשיב בעניין סיכויי הערעור גם בהן אין בנסיבות העניין משום הצדקה לקבלת הבקשה. זאת לנוכח העובדה, שהמשיב לא נימק את טענותיו בעניין סיכויי הערעור, ומשעל פני הדברים פסק דינו של בית הדין האזורי מעוגן בהוראות הדין ובהלכה הפסוקה.

9.
לאור האמור, נדחית הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור המשיב.

הוצאות הבקשה יובאו בכלל חשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בסיום ההליך.

ניתנה היום,
כ"ו כסלו תשע"ט (04 דצמבר 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.






[1]

ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904.
[2]
ע"א (עליון) 694/01 מדינת
ישראל נ' לאה ויסמן, מיום 30.07.01.

[3]
עא"ח (ארצי) 30/06 רוני שמעון בע"מ – חארבי עליאן, מיום 20.12.06.

[4]
דב"ע (ארצי) נג/59 -9 אליעזר גת – הבנק הבינלאומי הראשון, פד"ע כה 552

.
[5]

יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ס' 688.







עע בית הדין הארצי לעבודה 7423-12/17 קפלן את לוי בע"מ נ' ארקדי גרמן, מיכאל גרמן (פורסם ב-ֽ 04/12/2018)