פסקי דין על עיריית רחובות | פסקי דין על אברהם תמיר וייסנבלום

10327-03/18 חנ     04/12/2018




חנ 10327-03/18 עיריית רחובות נ' אברהם תמיר וייסנבלום








בית משפט לעניינים מקומיים ברחובות



ח"נ 10327-03-18 עיריית רחובות
נ' תמיר וייסנבל




בפני

כבוד השופטת אדנקו סבחת- חיימוביץ


בעניין:
עיריית רחובות



המאשימה


נגד


אברהם תמיר וייסנבלום



הנאשם


הכרעת דין

כתב האישום
1.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה לפי סעיף 10(א)(13) לחוק עזר לרחובות (העמדת רכב וחנייתו) (להלן: "חוק העזר"), תשס"ח-2008, בכך שביום 25/8/2016 בשעה 10:51, ברחוב בית הפועלים 7 החנה את רכבו בתחום תחנת אוטובוס.

2.
עסקינן בעבירה של ברירת משפט בגינה קיבל הנאשם הודעת תשלום קנס (להלן: "הדוח") וזה הודיע כי ברצונו להישפט על העבירה שיוחסה לו ובהתאם לכך הוגש כתב האישום שלפני.

3.
הנאשם כפר במיוחס לו, טען כי
לא החנה את רכבו בתחום תחנת אוטובוס. במקום בו החנה את רכבו, ברחוב הרצל 138 או 140 אין כלל תחנת אוטובוס. עוד טען הנאשם כי התמונות שצורפו לדוח אינן נושאות תאריך ומדובר בתמונות "מפוברקות".

4.
בנסיבות אלה, נשמעה עדותו של הפקח וכן הוגשו ראיות מטעם המאשימה ת/1 עד ת/5.

דיון והכרעה
5.
לאחר שמיעת הראיות, הסיכומים ובחינת העדויות שהובאו לפני,
אני קובעת כי המאשימה הוכיחה את העבירה המיוחסת לנאשם מעל לכל ספק סביר ואלה נימוקי.

6.
סעיף 10(א)(13) לחוק העזר קובע כך:


"(א)
לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות:
...

(13)
בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור – בתוך עשרים מטרים לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטרים אחריו, בשני צדי הדרך; ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים עשר מטרים או יותר".

7.
מטעם המאשימה העיד הפקח ארז אפרתי, אשר מסר כי הגיע לרחוב בית הפועלים 7 ברכב וכי הוא צילם את התמונות המתעדות את ביצוע העבירה. התמונות צולמו מתוך הרכב. העד הסביר כי אמנם נרשם שהעבירה בוצעה בכתובת הרצל ליד מספר 136 אך הדבר אירע בשל טעות בתוכנת הניווט, וכי המקום המדויק הוא בית הפועלים 7, הכתובת בה צולם הרכב כשהוא חונה בתחום תחנת אוטובוס. העד הסביר כי ניתן לראות בתמונות ב- ת/2 שמדובר בבניין מספר 7. המקום מוכר לעד מעבודתו ואין כל ספק כי מדובר ברחוב בית הפועלים 7 ולא בכתובת שנרשמה בדוח.

בחקירתו הנגדית הסביר העד על התקלה לגבי מקום ביצוע העבירה "זה לא אני עושה, המחשב מתעד את הכתובת באופן אוטומטי ואנחנו אחר כך יושבים ועורכים את הלוח לפי המיקום המדויק" (עמ' 4 שורות 30-31). העד הוסיף, כי העדכון מתבצע בדרך כלל במקום ובנסיבותיו של תיק זה התיקון נעשה בדיעבד לאחר פנייתו של הנאשם. העד מסר, כי על התמונות שצילם ישנו רישום של מועד הצילום.

העד אישר כי עבר הסמכה אך זו לא כללה הכשרה על ידי משטרת ישראל והודה שאינו מחזיק באישור של אגף התנועה במשטרת ישראל. המאשימה בתגובה הגישה את תעודת הפקח של העד שהוסמך על ידי ראש הרשות המקומית (ת/5).

8.
הנאשם מסר, כי החנה את רכבו ברחוב הרצל 132 והוסיף "לא חניתי באותו תאריך ברחוב בית הפועלים" (עמ' 7 שורות 2-3), אף שלא כך טען במענה לכתב האישום.
עוד טען הנאשם, כי קיבל את ההודעה על שינוי מקום ביצוע העבירה רק 4 ימים לפני מועד הדיון הקודם הגם שכתב האישום נושא את הכתובת בית הפועלים 7 והוגש ביום 22/10/17.

לדברי הנאשם, אין כל היגיון בטענות המאשימה מאחר שרחוב הרצל 136 רחוק מרחוב בית הפועלים 7 מרחק העולה על אלף מטר.

עוד טען הנאשם, כי הצילומים "לא נעשו במקום הזה באותו תאריך" (עמ' 7 שורות 10-11), אך בהמשך אישר כי "יכול להיות שזה צולם באותו תאריך אבל הודבק במקום אחר" (עמ' 7 שורה 13). בחקירתו הנגדית, ריכך הנאשם מגרסה זו לגבי המקום המופיע בתמונות "אני לא מזהה, אבל יכול להיות שזה בית הפועלים. אני לא מתווכח" (עמ' 7 ש' 27). משכך, הנאשם לא חולק על כך שרכבו צולם במקום ברחוב בית הפועלים.

כשנשאל הנאשם האם ייתכן שהחנה שם את רכבו, השיב "יכול להיות שעצרתי ...יכול להיות שעצרתי באיזה מקום לדקה יש שם ממול חנות שנקראת להט יכול להיות שעצרתי לקחת משהו לדקה זה גם היה אחרי תחנת אוטובוס לא בדיוק בתחנת האוטובוס זה היה 30-40 מ' אחרי התחנה יכול להיות שלקחתי משהו והם הדביקו לדבר הזה. יכול להיות שזה רכב חולף אשתי היתה באוטו באותו רגע" (עמ' 7 שורות 29-32). הנאשם אישר כי ירד מהרכב למספר רגעים על מנת לקחת שואב אבק מהחנות. בגרסה זו של הנאשם יש לחזק את ראיות המאשימה, כי רכבו של הנאשם הוחנה במקום המצולם בתמונות, בית הפועלים 7, בתחום תחנת אוטובוס.


9.
אמנם במענה לכתב האישום טען הנאשם, כי מדובר בתמונות "מפוברקות", אך לא עלה בידו לסתור את התמונות שהוגשו ב- ת/2, תמונות אשר נושאות את תאריך ביצוע העבירה, 25/8/2016 בשעה 10:51. הנאשם לא חלק על כך שהרכב המופיע בתמונות הוא רכבו. מהתמונות עולה בבירור כי אותו רכב חונה בתחום תחנת אוטובוס, ללא כל ספק.

10.
בתמונה השלישית והשישית ב- ת/2 ניתן לראות שמספר הבניין לידו חונה הרכב הוא 7 והנאשם לא חלק על כך שמדובר ברחוב בית הפועלים כפי שהעיד הפקח. אין בידי לקבל טענות הנאשם לפגם בכתובת משזה תוקן, כך שכתב האישום מתייחס לכתובת הנכונה בה בוצעה העבירה, כך שלא נגרמה לנאשם כל פגיעה.

11.
הנאשם טען, כי המפקח חייב להחזיק באישור של ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, אחרת כתב ההסמכה שלו חסר תוקף, ומשום כך אין תוקף חוקי למתן הדוח.
הנאשם לא הצביע על המקור החוקי לטענה זו והיא נטענה בעלמא.
סעיף 23(א)(1) לתקנות התעבורה שכותרתו "ציות לשוטר, פקח ועובד חברת נתיבי ישראל בע"מ" קובע כך:


"(א)
עובר דרך חייב לציית –
(1)
להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני)".

ככל שהנאשם התכוון לסמכותו של פקח בהפעלת סמכות שמקורה בסעיף זה, הרי שבענייננו מדובר באכיפת הסדרי חניה בתחום הרשות והנאשם לא נדרש לציית להוראות מכח סמכות שהפעיל הפקח. כל פעולות הפקח הן רישום דוח בגין חניה בניגוד לחוק ולא מתן הוראות לאזרח שנדרש לציית להן.

בנסיבות אלה, לא הוכח, כי לצורך רישום דוח חניה בתחומי הרשות נדרש הפקח להסמכה כנדרש בסעיף 23 לעיל.

12.
הנאשם טען, כי הצילום של רכבו נעשה על ידי הפקח בהיותו בתוך הרכב, ולכן יש פגם בצילומים אלה מאחר שהפקח לא טרח לבדוק את ביצוע העבירה טרם שניתן לנאשם הדוח.
מדובר בצילום המצוי בשליטה מלאה של הפקח ולכן לא מצאתי כל פגם בעובדה שהתמונות צולמו מתוך רכבו של הפקח ולא כשהוא עובד מחוץ לרכבו. הפקח העיד על אופן צילום התמונות, אלה נושאות את תאריך הצילום והנאשם אישר בסופו של יום, כי רכבו חנה במקום ועל כן לא מצאתי שנפל כל פגם באופן תיעוד ביצוע העבירה.

13.
מכל האמור לעיל, עלה בידי המאשימה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר ולא עלה בידי הנאשם להוכיח קיומה של הגנה או קיומו של ספק סביר ולכן אני מרשיעה אותו במיוחס לו.


זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד בתוך 45 ימים.




ניתנה היום, כ"ו כסלו תשע"ט, 04 דצמבר 2018, במעמד הצדדים














חנ בית משפט לעניינים מקומיים 10327-03/18 עיריית רחובות נ' אברהם תמיר וייסנבלום (פורסם ב-ֽ 04/12/2018)