פסקי דין על עירית ירושלים | פסקי דין על עראק זכייה עראק מוחמד דאהר עאידה דאהר עראק פדוא | פסקי דין על עפ"י מינוי הלשכה לסיוע משפטי |

36401-12/17 תאק     03/12/2018




תאק 36401-12/17 עירית ירושלים נ' עראק זכייה עראק מוחמד דאהר עאידה דאהר עראק פדוא, עפ"י מינוי הלשכה לסיוע משפטי








בית משפט השלום בירושלים


תא"ק 36401-12-17 עירית ירושלים נ' דאהר




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד הרשמת
אורית אביגיל יהלומי


תובע
ת
משיבה

עירית ירושלים

ע"י ב"כ עו"ד רון חמד ואח'



נגד

נתבעים

מבקשים
1. עראק זכייה ת.ז. 080462963

2. עראק מוחמד ת.ז. 080462971
3. דאהר עאידה ת.ז. 028392165
4. דאהר עראק פדוא
ת.ז. 34314336
נתבעים 1,3,4 ע"י ב"כ עו"ד וסים דאושה

עפ"י מינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי









החלטה


בפני
בקשות
הנתבעים 1,3,4 לביטול פסקי דין שניתנו בהעדר רשות להתגונן בעניין חובות ארנונה.

1.
ראש וראשון יצוין כי החלטה זו ניתנה מכוח בסמכותי בהתאם להוראות תקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין, תשמ"ד - 1984 על יסוד החומר המצוי בתיק, וללא שראיתי צורך בחקירת המצהירים או בבירור עובדתי שאינו דרוש לצורך הכרעה בהליך זה.

2.
למען הסדר הטוב יצוין כי

פסק דין
כנגד הנתבעים 1 ו – 4 ניתן עוד ביום 21/2/2018, וכי פסק הדין כנגד הנתבעת 3 ניתן ביום 1/5/2018.

פסקי הדין הומצאו ע"י ב"כ התובע לב"כ הנתבעים עוד ביום 2/7/2018, כאשר בקשות הביטול הוגשו רק בחודש אוקטובר 2018.

3.
כידוע, שתיים הן העילות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד.

ביטול מתוך חובת הצדק, וביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

ראה – רע"א 2582/13 גריפאת נ' רשות הפיתוח מנהל מקרקעי ישראל – צפון (פורסם בנבו); ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (פורסם בנבו);

4.
המבקשים
טוענים באופן כוללני וסתמי ללא כל פירוט או התייחסות ממשית בראיות, כי
כי לא קיבלו לידיהם
את כתב התביעה ואת האזהרה מלשכת ההוצל"פ וכי לכאורה
מדובר בביטול מחובת הצדק.
5.
לאחר עיון, אין בידי לקבל הטענה כי מדובר בביטול מחובת הצדק משני טעמים.

האחד, כי בתיק קיימים אישורי מסירה ותצהירי מוסר ביחס לכל אחד מן הנתבעים, אשר לא טרחו כלל
להתייחס להמצאות אלה, ולהמציא גרסה פוזיטיבית נתמכת בראיות להוכיח כי לא בוצעה המצאה לידיהם.
השני ואולי אף החשוב במעלה, הוא כי משעה שבקשת הביטול הוגשה באיחור, לא ניתן כלל טעון לביטול מחובת הצדק.
בהתאם להוראות תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, כאשר מבקשים לבטל החלטה או

פסק דין
אשר ניתן על פי צד אחד או בהעדר הגנה ("באין כתבי טענות מצד שני"), על מבקש הביטול להגיש הבקשה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.
מאחר ונדמה כי אין מחלוקת כי פסקי הדין הומצאו לנתבעים עוד ביום 2/7/2018 ובקשת הארכה והביטול הוגשה רק בחודש אוקטובר 2018,

מדובר בבקשות שהוגשו באיחור, בחלוף 30 הימים הקצובים בדין.

משכך, בענייננו, אין חובה לבטל את פסק הדין, שהרי
אפילו אם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה, בקשת הביטול לא הוגשה במועד וממילא הארכת המועד - ובעקבותיה גם שאלת ביטול פסק הדין לגופו - מסורה לשיקול דעת בית המשפט.


לפי הפסיקה, במקרה בו בקשת ביטול מוגשת באיחור, שיקול הדעת המסור לבית המשפט במסגרת הדיון בבקשה להארכת המועד, יורד לשורש חובת הביטול מחמת הצדק. "ללא קיום דרישת הזמן שמציבה תקנה 201, אין הזכות לביטול פסק הדין בשל חובת הצדק, משתכללת" (בש"א (מחוזי ירושלים) 1923/08 בן עמי נ' סעדון (12.5.08) פסקה 7 - השופט כרמל).


משכך, גם אם הייתי נעתרת לטענה בדבר הפגמים בהמצאת כתב התביעה (כאשר דומני כי המבקשים לא עמדו בנטל לסתור את ההמצאות שלכאורה בוצעה לידיהם), היה ביטול פסק הדין מסור לשיקול דעת בית המשפט.

6.
המועד להגשת בקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהעדר הגנה,
הינו מועד הקבוע בחיקוק ולשם הארכת המועד להגשת ההודעה נדרשים טעמים מיוחדים כלשון תקנה 528 סיפא – "נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".
יחד עם זאת, על אף שלטעמי בקשת הביטול
הוגשה "באיחור" היינו בחלוף למעלה מ – 30 ימים מן המועד שהנתבע ידע או היה צריך לדעת על קיומו של פסק הדין, דומני כי הבקשה
מגלה טעם מיוחד למתן ארכה.
ההלכה במקומותינו הינה
כי
"הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף העניין, ולא רק לאי-נוחות נוהלית. אי-נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי-הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה....לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני
עצמה. אין להעלות את האסקופה לדרגת מטרה. העיניים צריכות להישאר נשואות תמיד אל המטרה היחידה של כל משפט, והיא - עשיית משפט צדק בין הצדדים על יסוד בירור הוגן והולם של גוף הענייניים האמיתיים השנויים במחלוקת ביניהם." ראה - ע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ, פ"ד כ (3) 477
(ההדגשות שלי א.י.)
בית המשפט העליון אף קבע כי לאור חשיבותה של זכות הגישה של אדם לערכאות, גם במקרים בהם מחדליו של המבקש עולים כדי רשלנות, בית המשפט יעדיף את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת, ובנסיבות כגון דא, ניתן למשל להתנות את פתיחת שערי בית המשפט בפני
בעל דין שכזה, בתשלום בהוצאות. ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431; רע"א 9572/01 דדון נ' וייסברג, פ"ד נו (6) 918 מפי כבוד השופטת דורנר.
7.
כאמור, כאשר
פסק הדין אינו פגום, סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו, כאשר
לעניין שיקול הדעת יש להציב את שני המבחנים הבאים:
סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן;
סיכויי הצלחה כי הגנתו תתקבל כאשר התשובה לשאלה השנייה חשובה יותר, לאור זכות הגישה לבית המשפט, עדיפות לעסוק במהות ועוד.
משכך, אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (אפילו יזכה בבקשה לביטול), כאשר בתי המשפט מעדיפים לעסוק במהות. רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט – נכסים ובניין בע"מ (פורסם בנבו).

אם ניתן לפצות את התובע בפסיקת הוצאות בגין הנזק והטרחה המיותרים שנגרמו לו ע"י הפיגור, וכאשר מגלה הנתבע-המבקש סיכויי הצלחה – יש להיענות לבקשה".
ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני, עו"ד הנאמן על נכסי י' בן-ציון, פ"ד מח (1) 830;
בש"א (מחוזי ת"א) 19615/05
cordan investment llc
נ' שרון
(לא פורסם, 14/3/2007).

8.
הזכות לביטול

פסק דין

הוכרה כזכות חוקתית ובהתאם לכך נפסק די
"יש לכלול את הזכות לביטולו של

פסק דין
שניתן על פי צד אחד במשפחת הזכויות המרכיבות את זכות הגישה לבית המשפט שהפכה לזכות חוקתית. מכאן, שאם לא ניתנה לבעל דין ההזדמנות לנצל את הזכות, שומה על בית המשפט לבטל את הפסק, בין אם ההזדמנות לא ניתנה לו בגלל העדר המצאה, ובין מחמת נימוקים אובייקטיביים או סובייקטיביים המצדיקים את ביטול הפסק"


ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 204 .

"זכותו הטבעית, המוסרית והחוקית של אדם אשר נטענות כנגדו טענות ומועלות נגדו תביעות לשטוח את טענותיו וגרסתו לפני בית
המשפט ושהן יתבררו בהליך מלא וצודק של הבאת ראיות. רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון ואח', תק-על 2001 (1)1120.

ראה גם
דברי כב' השופט מ' שמגר בע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה , פ"ד מא (3) 746
"בעניין זה נהגו בתי המשפט מאז ומעולם בגמישות מסוימת ונטו לבטל פסק-דין שניתן בהיעדרו של בעל דין, על-מנת שיתאפשר לו להשמיע דברו. אפילו נגרמה התקלה באשמתו, עשויה בקשתו של אותו בעל דין להיענות, ובלבד שיש בידו להראות סיכוי להצלחת הגנתו ושאין במחדלו משום זלזול מכוון בבית המשפט"

9.
באשר לשאלת סיכויי ההצלחה,

יש לבחון כעת, את סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת בקשה זו.
בע"א 2503/11 עיזבון המנוחה בועז בתיה ז"ל נ' בנק אוצר החייל בע"מ (18.12.2011) פורסם בנבו נקבע ככלל, המגמה היא להיעתר לבקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהיעדר הגנה או בהיעדר התייצבות, לאור זכות הגישה לערכאות ועל מנת ליתן לבעל דין את יומו בביהמ"ש. עם זאת, אין טעם לבטל את פסק הדין אם ממילא לא הראה התובע או הנתבע כי יש סיכוי לתביעה או להגנה.

בכל הנוגע לסיכויי ההגנה "הפסיקה קובעת כי 'אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו איתנה ובטוחה, ודי לו אם יראה כי ההגנה אפשרית'" (בש"א (מחוזי ירושלים) 3795/02 מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון נ' רולן בע"מ (לא פורסם, 1.1.04) - השופט י' שפירא).

10.
לעניין סיכויי ההגנה של המבקשים,
סבורה אני כי המבקשים אכן העלו טענות הגנה המצדיקות ליתן להם יומם בבית המשפט.
המבקשים טוענים טענות בנוגע להעדר עילה והעדר יריבות, התיישנות, אי החזקה בנכס, , ניהול הליך נוסף בבית משפט השלום בגין חוב ארנונה המתייחס לאותו הנכס (מספר זיהוי אחר), טענות בנוגע לסיווג ושימוש בנכס.
בנסיבות אלה, סבורני כי
ישנה הצדקה לביטול פסק הדין על יסוד שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט, תוך חיוב המבקשים בהוצאות
(כפי שהמשיבה עצמה הסכימה כמפורט בסעיף 5 לתגובתה).

11.
לסיכום - במקרה שבפני
י,
סבורה אני כי התנהלותם של הנתבעים אינה
עולה כדי זלזול מופגן בבית המשפט, ולאור קביעת הפסיקה כי מבחן סיכויי קבלת טענות ההגנה של הנתבע הוא העיקר, ומשעה שיש בפי הנתבעים טענות הגנה הראויות להתברר, החלטתי כי יש להאריך את המועד להגשת בקשת הביטול, לקבל הבקשה, ולאפשר למבקשים להגיש בקשת רשות להתגונן, ולבטל את פסקי הדין שניתנו ביחס למבקשים.

12.
בנסיבות אלה אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 21/2/2018 כנגד נתבעים 1 ו – 4 פסק הדין שניתן באותו תאריך כנגד הנתבע 2 יעמוד על כנו, וכן מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 1/5/2018 כנגד נתבע 3.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסכום כולל של 3,000 ₪ אשר
ישולמו בתוך 30 ימים, ללא קשר לתוצאות ההליך.

13.
המבקש יגישו בקשת רשות להתגונן
בתוך 30 ימים.


לא תוגש בקשת רשות להתגונן בתוך מועד זה, יעמדו פסקו הדין שניתנו נגדם
על כנם.


ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ט, 03 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 36401-12/17 עירית ירושלים נ' עראק זכייה עראק מוחמד דאהר עאידה דאהר עראק פדוא, עפ"י מינוי הלשכה לסיוע משפטי (פורסם ב-ֽ 03/12/2018)