פסקי דין על אורלי עיני | פסקי דין על יצחק נגר | פסקי דין על אברהם נגר - חסוי | פסקי דין על יעקב נגר |

14559-08/18 סעש     09/12/2018




סעש 14559-08/18 אורלי עיני נ' יצחק נגר, אברהם נגר - חסוי, יעקב נגר








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 14559-08-18


09 דצמבר 2018
לפני:
כב' השופט אלעד שביון


התובעת
:

אורלי עיני


-

הנתבעים
:

עיזבון המנוח ג'ורג' נגר ז"ל באמצעות:
1.
יצחק נגר
2.
אברהם נגר - חסוי

3. יעקב נגר
ע"י ב"כ עו"ד אורי הורנשטיין

החלטה

בפני
בקשת הנתבעים לדחיית התביעה על הסף.

תמצית טענות הצדדים:

1.
הנתבעים עתרו לדחיית התביעה על הסף. לגרסתם, בעוד שהתובעת טענה בכתב התביעה כי שימשה כעוזרת במשק הבית של המנוח, היא צרפה לכתב התביעה הסכם חיים משותפים שנערך כביכול בינה לבין המנוח ביום 13.1.09 ולפיו השניים חיים כזוג נשוי במשק בית משותף מזה 8 חודשים. עפ"י ההסכם התחייבו המנוח והתובעת לשאת בחלקים שווים בהוצאת הדיור המשותף וניהול הבית.

בנוסף ציינו הנתבעים, כי התובעת הגישה תביעה בביה"ד בתיק ק"ג 18068-02-18 במסגרתה תבעה להצהיר עליה כעל ידועה בציבור של המנוח וככזו זכאית לקבל את הכספים שהיו למנוח בקרן הפנסיה. ביום 14.6.18 התקיים דיון במסגרתו נדרשה התובעת להודיע כיצד היא מבקשת להמשיך בהליכים כנגד קרן הפנסיה. בסופו של יום התובעת הודיעה לביה"ד כי הגיעה להסכמה עם קרן הפנסיה בדבר דחיית התביעה ובהתאם לכך ניתנה החלטה הדוחה את התביעה. רק לאחר שנדחתה התביעה כאמור, נולדה לראשונה טענת התובעת לזכויות הקיימות לה כביכול עקב קיומם של יחסי עובד ומעסיק.

הנתבעים מוסיפים, כי טענת התובעת לקיומם של יחסי עובד ומעסיק עומדת בסתירה לתוכנו של הסכם הידועים בציבור ומדובר בטענה אבסורדית לפיה התובעת החלה לעבוד אצל המנוח כעוזרת בית לאחר שהשניים היו כבר בקשר אישי מזה זמן רב.

2.
התובעת טענה בתגובתה, כי הכירה את המנוח בשנת 2008. לאחר פטירת אשתו ביקש המנוח מהתובעת לסעוד אותו מכיוון שילדיו עובדים במשרה מלאה ואינם מטפלים בו. לגרסת התובעת היא ניגשה לחברת 'עמל סיעודית' מיוזמתה והוקצבו למנוח 9.5 שעות שבועיות. המנוח עמד על כך שרק התובעת תסעד אותו ולבקשתו היא טיפלה בו 10 שעות בכל יום. עם השנים ובהתחשב בכך שהיחסים נהיו קרובים, המנוח ביקש להוריש לתובעת את הכספים שהצטברו בקרן הפנסיה ולכן ביקש לערוך הסכם חיים משותפים. במסגרת התביעה שהגישה התובעת כנגד קרן הפנסיה הגיעו שניים מילדיו של המנוח וטענו שהתובעת לא הייתה בת זוגו של המנוח אלא עוזרת במשק הבית. התובעת הדגישה, כי היא טיפלה במנוח.

3.
הנתבעים ציינו בתשובתם, כי במסגרת תגובתה התובעת לא רק שלא כפרה בתוקפו ונכונותו של ההסכם שנערך בינה לבין המנוח אלא אף אישרה כי היו בינה לבין המנוח יחסי 'חיים משותפים'. עפ"י תוכנו של ההסכם, הקשר הזוגי בין המנוח לתובעת החל עוד בטרם התחילה התובעת לעבוד כמטפלת במנוח מטעם חברת הסיעוד. עוד ציינו הנתבעים, כי בענייננו חל הכלל בדבר השתק שיפוטי לנוכח ההליך שהתנהל כנגד קרן הפנסיה.

דיון והכרעה:

4.
בהתאם להלכה הפסוקה, סעד של דחיית התביעה על הסף יינתן במשורה (ע"ע (ארצי) 408/07 מדינת ישראל – כהן, ניתן ביום 13.2.08):

"סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוהג בו אלא במקרים חריגים. בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק תביעה על הסף ומעדיפים להורות על בירור העניין לגופו, על פני סילוק התביעה על הסף... וכבר נפסק כי 'בית-דין זה אימץ את ההלכות במשפט הכללי שיצאו מבית-המשפט העליון לעניין מחיקה על הסף, על-פיהן יש לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המופיעות בתביעה, וכל אימת שניתן לתקן פגם בתביעה אין למחקה על הסף'... בהתאם, 'נטיית בתי הדין לעבודה הינה לנהוג בזהירות יתירה וביד קמוצה בבואם להכריע בבקשה לסילוק התביעה על הסף'... זאת, מן הטעם ש'מחיקה על הסף אינה הדרך המועילה; אין היא מועילה מבחינה דיונית... ואין היא טובה ליחסי עבודה'; ו'על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית' ".

5.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה, בתגובה ובתשובה מצאתי לדחות את הבקשה.

6.
תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן - התקנות) קובעת כי בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, למחוק על הסף כתב טענות אם אין הכתב מגלה עילה. היינו, מקום בו כתב התביעה מפרט עילת תביעה, די בכך כדי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף. תקנה 45 לתקנות קובעת, כי ביה"ד רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או מיוזמתו לדחות על הסף תביעה עקב מעשה בית דין, חוסר סמכות או על פי כל נימוק אחר שעל פיו סבור ביה"ד שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.

7.
מעיון בכתב התביעה עולה, כי לטענת התובעת היא עבדה אצל המנוח מספר שנים ואף צרפה לכתב התביעה פרוטוקול דיון בתיק ק"ג 18068-02-18 במסגרתו טען הנתבע 1, כי "אני בנו של המנוח. התובעת היתה עובדת אצל אבי בתור עוזרת משק ולא התגוררה בבית, בכלל לא". אמנם התובעת צרפה לכתב התביעה 'הסכם חיים משותפים', ברם במסגרת תגובתה העלתה טענות שונות שלגרסתה יש בהן כדי להסביר את מהות החתימה על ההסכם.

8.
בנסיבות אלה לא ניתן לקבוע בשלב זה כי כתב התביעה אינו מגלה עילה או שלא התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לבין המנוח או שקיים השתק משפטי וזאת מבלי לקיים בירור עובדתי ומשפטי בטענות התובעת.


סוף דבר:

9.
הבקשה נדחית. הוצאות הבקשה יישקלו בסיום ההליכים.







10.
התיק נקבע לקדם משפט ליום 7.5.19 בשעה 09:30 בנוכחות הצדדים וב"כ.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ט,
(
09 דצמבר 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.















סעש בית דין אזורי לעבודה 14559-08/18 אורלי עיני נ' יצחק נגר, אברהם נגר - חסוי, יעקב נגר (פורסם ב-ֽ 09/12/2018)