פסקי דין על אוריאל דיויס | פסקי דין על ד"ר חסן אמון | פסקי דין על עו"ד יאסר חוראני |

17343-12/18 רתק     10/12/2018




רתק 17343-12/18 אוריאל דיויס נ' ד"ר חסן אמון, עו"ד יאסר חוראני








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

רת"ק 17343-12-18 דיויס נ' אמון ואח'






בפני

כבוד השופטת
בטינה טאובר

המבקש
אוריאל דיויס


נגד

המשיבים
1. ד"ר חסן אמון
2. עו"ד יאסר חוראני


החלטה

1.
בפני
י בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לתביעות קטנות בקריות, כב' הרשמת הבכירה יונת הברפלד-אברהם, בתיק ת"ק 53161-06-17 מיום 04/11/18, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לביטול

פסק דין
שניתן כנגדו ביום 25/6/18, בו נדחתה תביעת המבקש בהעדר התייצבות, בהתאם לתקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז-1976.

2.
מעיון בתיק בית משפט קמא עולה כי בתאריך 22/6/17 הגיש המבקש תביעה אישית כנגד המשיבים, תוך שהוא מייחס להם עבירות של מירמה, הטעיה וגם קשירת קשר כנגד עמותת מרכז התרבות דיר אל אסד (להלן: "העמותה"). תביעה זו נקבעה לדיון בפני
בית משפט קמא ליום 25/6/18.

3.
עובר למועד הדיון, ביום 24/6/18, שלח המבקש לטענתו בקשת דחיה לבית משפט קמא והגם שלא ניתנה החלטה בבקשה, בחר המבקש שלא להתייצב לדיון ובעקבות כך דחה בית משפט קמא, כאמור, את תביעתו של המבקש בהיעדר התייצבות.

4.
המבקש הגיש את בקשתו לביטול פסק הדין ביום 16/9/18, במסגרתה ציין כי נודע לו על פסק הדין רק ביום 27/8/18. לאחר שהמבקש נדרש בהחלטת בית משפט קמא מיום 2/10/18 להגיש תצהיר המפרט גם את סיכויי הצלחת תביעתו, בשים לב לטענות המשיבים בכתב ההגנה, הגיש המבקש את תצהירו ביום 1/11/18.

5.
בית משפט קמא בהחלטתו דחה את בקשת המבקש לביטול פסק הדין וקבע כי מועד הדיון שהיה קבוע ביום 25/6/18 היה ידוע למבקש, בקשת הדחייה לא הוגשה לתיק בית המשפט אלא צורפה לראשונה לבקשה לביטול פסק הדין. בית משפט קמא ציין כי גם אם היתה הבקשה מוגשת בזמן, היה על המבקש לעקוב אחר מתן החלטה בבקשה וככל ולא ניתנה החלטה בבקשה היה עליו להתייצב לדיון, דבר שלא נעשה. בהקשר זה הוסיף בית משפט קמא וציין, כי היה על המבקש לבדוק החלטה בבקשה שהוגשה לטענתו, ואולם, בפועל רק חודשיים לאחר מועד הדיון, ערך המבקש את הבדיקה האמורה.

6.
בית משפט קמא סבר כי המבקש לא הצביע על נימוק המצדיק את אי התייצבותו לדיון, המצדיק את הארכת המועד לדיון בבקשה, ובכל מקרה, לא הצביע המבקש על סיכויי תביעתו, כאשר לא סתר את טענת הנתבעים בכתב ההגנה כי אין למעשה יריבות בין המבקש לבין המשיבים, היות וטענותיו הינן בשם העמותה. בנוסף, קיים גם מעשה בית דין עקב הליכים משפטיים קודמים ביחס לתובענה, ואשר אליו לא התייחס המבקש כלל בתצהירו.

7.
בשים לב לכל האמור, כאשר המבקש לא התייצב לדיון בלא סיבה,
משהבקשה לביטול פסק הדין לא הוגשה במועד ואין למבקש יריבות אל מול המשיבים, דחה בית משפט קמא את הבקשה לביטול פסק הדין.

8.
המבקש מיאן להשלים עם החלטת בית המשפט קמא והגיש בקשת רשות ערעור, במסגרתה טען כי בית משפט קמא דחה שלא בצדק את טענתו שכן הגיש את הבקשה לדחיית מועד הדיון, עובר לדיון שהתקיים ביום 25/6/18, החלטות בית המשפט לא נשלחו לכתובתו ונודע לו אודותן רק לאחר שפנה אישית למזכירות בית המשפט ובנוסף לא היה מודע לכך כי עומדים לרשותו רק 15 ימים להגשת בקשת רשות ערעור. לנוכח האמור טען המבקש כי על בית המשפט להאריך את המועד להגשת בקשת רשות הערעור, לבטל את החלטת בית משפט קמא ולאפשר לו לצרף את העמותה כצד נוסף לתביעתו.

9.
לאחר ששבתי ועיינתי בהחלטתו של בית משפט קמא מיום 4/11/18, בבקשת רשות הערעור שהגיש המבקש וכן בתיקו של בית משפט קמא, סבורני כי דין הבקשה להידחות וזאת אף מבלי לבקש את תשובת הצדדים שכנגד.

10.
מעיון בתיקו של בית משפט קמא עולה כי המבקש אכן היה מודע לדיון שהתקיים ביום 25/6/18 ואולם, לא התייצב לדיון. בין אם הגיש המבקש את הבקשה לדחיית מועד הדיון ביום 24/6/18 ובין אם לאו, היה על המבקש לעקוב אחר מתן החלטה בבקשה וככל ולא ניתנה החלטה בבקשה, היה על המבקש להתייצב לדיון, דבר שלא נעשה על ידו.

11.
בנוסף, המבקש לא פירט במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין שהוגשה על ידו ביום 16/9/18 את סיכוי התביעה לכאורה. גם לאחר שבית משפט קמא הורה למבקש ביום 01/10/18 להגיש תצהיר המפרט את סיכויי התביעה, בחר המבקש להגיש תצהיר שכזה חודש ימים לאחר מתן ההחלטה ובמסגרת התצהיר, אין מענה לטענות הנטענות בכתב ההגנה ואשר עולות גם מכתב התביעה שהגיש המבקש בבית משפט קמא, שאין למעשה יריבות בין המבקש לבין המשיבים.

12.
עיון בכתב התביעה שהגיש המבקש בפני
בית משפט קמא מעלה בבירור, כי הטענות הנטענות על ידו הינן טענות בשם העמותה. המבקש לא הניח את המעמד שיש לו לתבוע בשם העמותה, לא הציג ראיות לפיהן הוא מורשה חתימה בעמותה או בעל תפקיד בעמותה ובכל מקרה העמותה אף אינה צד להליכים שהתנהלו בבית משפט קמא. משכך, צדק בית משפט קמא עת קבע שכתב התביעה שהגיש המבקש אינו מגלה עילה כלפי המשיבים.

13.
גם אם ניתן היה לבוא לקראתו של המבקש בשל מחדליו הדיוניים, אשר גם בהם לא ניתן להקל ראש, המבקש לא הצביע בתביעתו ובתצהיר שהוגש על ידו על קיומה של יריבות כלשהי בינו ובין המשיבים ועל קיומה של עילת תביעה שיש למבקש על מנת לתבוע את המשיבים. בנסיבות אלה וגם אם ניתן היה לרפא את מחדליו הדיוניים של המבקש באמצעות פסיקת הוצאות, אין כל תכלית מביטול
פסק הדין שניתן על ידי בית משפט קמא, שכן התביעה כלשעצמה במתכונת בה הוגשה אינה כשירה להתברר. בנסיבות אלה משאין כל תכלית מבירור תביעתו של המבקש, אכן לא היה מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן על ידי בית משפט קמא.

14.
לאור כל האמור, משלא עלה בידי המבקש להצביע על טעות בהחלטת בית משפט קמא ומשממילא שמורה לעמותה הזכות להגיש תביעה באמצעות האורגנים המוסמכים מטעמה כנגד המשיבים, אין מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור שהגיש המבקש ודינה להידחות.

15.
לאור כל האמור, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

16.
משלא התבקשה תשובת הצדדים שכנגד, לא יעשה צו להוצאות.

17.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ט, 10 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.












רתק בית משפט מחוזי 17343-12/18 אוריאל דיויס נ' ד"ר חסן אמון, עו"ד יאסר חוראני (פורסם ב-ֽ 10/12/2018)