פסקי דין על שני הררי | פסקי דין על ליאור הררי | פסקי דין על בנימין אבייב

48930-07/18 תק     13/12/2018




תק 48930-07/18 שני הררי, ליאור הררי נ' בנימין אבייב








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה


ה' טבת תשע"ט, 13 דצמבר 2018

ת"ק 48930-07-18 הררי ואח' נ' אבייב

תיק חיצוני
:



בפני

כב' הרשמת הבכירה יפעת שקדי שץ


תובעים

1
.
שני הררי

2
.
ליאור הררי


נגד


נתבעים

בנימין אבייב




פסק דין


1.
בפני
תביעה קטנה על סך 33,305 ש"ח שעניינה טענות לנזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מביצוע עבודות בביתם על ידי הנתבע.

לטענת התובעים, במהלך חודש מאי 2013 הוסכם בין הצדדים, כי הנתבע יתקין בביתם של התובעים שתי פרגולות. הפרגולות הותקנו בחודש יוני 2014.

בחודש פברואר 2015 פנו התובעים אל הנתבע והודיעו לו, כי לאחר בדיקה והערכה על ידי בעל מקצוע נמצא, כי התקנת הפרגולה לא בוצעה כפי הנדרש, וכי השיפוע לניזוק המים הפוך ויוצר נזקי רטיבות לביתם.

במהלך חודש אוגוסט 2015 הגיע הנתבע וביצע חריץ עמוק בתוך קיר הפרגולה החיצונית, תוך שהוא מחדיר אל תוך החריץ פח מרזבית מכופף ומחבר אותו באמצעות ברגים לתקרת הפרגולה.
כתוצאה מתיקון זה, במהלך החורף של שנת 2016 חדרו מים מתוך החריץ, חלחלו אל רצפת הקומה העליונה והתנקזו דרך שקעי החשמל והצנרת בתקרה.
לאחר 48 שעות ממועד הנזק נוצר קשר בין הצדדים, והנתבע הגיע לביתם של התובעים, אמר שהוא נכון לבצע את סגירת ואיטום הקיר.
התובעים פנו לאיש איטום אשר וידא כי הנזק נובע מרשלנות הנתבע ולא ביצוע פעולת איטום לאורך החריץ שביצע הנתבע מספר חודשים קודם לכן, הפסיקה הרטיבות.
לאור נזקיהם, ולאור הטענה כי הנזקים נובעים ממעשיו של הנתבע, נתבעו הנזקים בגין המוצרים אשר נפגעו בביתם של התובעים כתוצאה מהרטיבות.
2.
בכתב ההגנה טען הנתבע, כי בעיות של נזילות וחדירות מים מקורן בליקויי בניה אשר אינם קשורים לנתבע.
עוד נטען, כי תקופת האחריות הינה למשך שנה אחת מיום ההתקנה, ועל כן תוקף האחריות פג בחודש יוני 2014; וכי התובעים לא פנו בחודש הראשון שלאחר ההתקנה, אלא רק לאחר מכן.
כמו כן טען הנתבע, כי העבודות שביצע לשם תיקונים היו לפנים משורת הדין, לאחר שהתובעים התייעצו עם איש מקצוע בקשר לאיטום, ולאחר שהבהיר כי לא ייתכן שמקור הנזילות מהפרגולה; וכי התיקונים שביצע לא היו יצירת חריץ עמוק, אלא קילוף של כסנטימטר בקיר הבטון, הנחת זוית וחומר איטום.
מאחר שהתובעים לא הביאו חוות דעת מומחה הקובעת, כי עבודתו היא המקור לנזילות, אין לקבל טענה זו, וכי הוא אינו אחראי לכך.
3.
ביום 12.12.2018 התקיים דיון בפני
י במסגרתו העידו הצדדים.
דיון והכרעה
:
4.
השאלה הראשונה שעליי לבחון היא, האם עמדו התובעים בנטל המוטל עליהם להוכיח כי הנזקים הנטענים על ידיהם נגרמו כתוצאה מעבודתו של הנתבע.
אני סבורה כי התשובה לשאלה זו חיובית.
ראשית
, התובעים העידו, כי במשך שנה או שנתיים לפני שהותקנה הפרגולה, לא היתה רטיבות; ולאחר שבוצעה עבודת איטום של החריץ לאורך הפרגולה, הפסיקה הרטיבות. גרסה זו לא נסתרה.
מאידך, הנתבע לא הציג גרסה סדורה כדי לסתור את הטענה שמקורה של הרטיבות היא בפרגולה ובעבודות שבוצעו לאחר מכן על ידיו.
לכתחילה טען הנתבע (לשאלת בית המשפט), כי הוא סבור שהרטיבות אינה ממנו, מאחר ויש ליד זה מרפסת גדולה. בהתייחס לכך טען התובע, כי המרפסת אליה התייחס הנתבע הינה בחלק הצפוני של הבית, ולחלק הזה לא קרה דבר (ע'4, ש' 18-29 לפרוטוקול).
כמו כן טען הנתבע כי מדובר בקיר בטון, ובהמשך הדיון טען הנתבע, כי הקיר הינו קיר חלש ויש ליקויי בניה (ע' 5, ש' 12-14 לפרוטוקול).
אם כן לא הוצגה גרסה עניינית הסותרת את טענות התובעים באשר למקור הרטיבות.
שנית
, מיקום הרטיבות והנזקים (בחדר השינה הסמוך לפרגולה, ובסלון אשר נמצא מתחת לחדר השינה) תומכים בטענה כי הרטיבות נובעת מהפרגולה.
שלישית,
מהתכתבות ה -
whatsapp
בין הצדדים עולה, כי בזמן אמת לא הכחיש הנתבע, כי הרטיבות מקורה בפרגולה (התכתובת צורפה כנספח 3 לכתב התביעה). ביום 8.1.2016 כתב הנתבע, כי הוא ביסורי מצפון שגרם לתובעים כל כך הרבה סבל בימים גשומים אלה, כי הוא השתדל בכל הלב והנשמה לפטור את התובעים מהצרה הזו, וממש צר לו.

ביום 11.1.2016 כתב הנתבע, כי "יש חריץ קטן שנפתח, אני יכול לסגור לך אותו וזהו. הבאתי חומר מיוחד שיכול לגמור את הסיפור בקלות, בלי בלגן של פירוקים... הייתי עכשיו על הפרגולה, זה סיפור קטן, יכול להסתיים בשניה וזהו אחי".
בהמשך הדברים כתב הנתבע, כי גם אם התובעים לא מעוניינים לפגוש שוב את הנתבע, שיזמינו מישהו אחר שיאטום את הפרגולה עם חומר אטימה. לדברי הנתבע "זה הכיוון הכי נכון".
כלומר, בזמן אמת, ברור היה לנתבע, כי ניתן למנוע את הרטיבויות באמצעות איטום החריץ לאורך הפרגולה.
אני סבורה, כי בכך די כדי לקבוע כי מקור הרטיבות הינו בפרגולה ובעבודות שבוצעו על ידי הנתבע לאחר מכן.
5.
השאלה השניה שעל בית המשפט לבחון, האם תמה תקופת האחריות על העבודות שבוצעו על ידי הנתבע.

סעיף 1 להסכם קובע, כי "אחריות החברה לגבי טיב ההתקנה למשך שנה מיום ההתקנה".
סעיף 2 להסכם קובע, "אחריות לאיטום גגות למשך שנה מיום התקנה, במידה ומופיע נזילות מים יש להודיע מיידית לחברה... אין אחריות לנזק תוצאתי שיגרם כתוצאה מנזילות".
איני סבורה כי יש בסעיפי החוזה כדי לחסום תביעה זו. אסביר:
ראשית
, מן ההתכתבות בין הצדדים עולה, כי בזמן אמת, הנתבע לא טען כי אין אחריות. להיפך, הנתבע, בהגינותו, לקח אחריות על המצב.
במהלך החודשים מאי-יוני 2015 יש התכתבויות רבות בין הצדדים לתיאום ביצוע עבודות התיקון. ביום 3.8.2015 כתב הנתבע: "בואו נסיים עם זה, מתי אתה רוצה שאני יבוא? על תידאג, עשיתי על זה שיעורי בית, הכל יהיה בסדר אחי. מבטיח".
בהמשך היום נכתב "אני אבוא ואסיים את זה. אל תסבך את העניינים אחי. אתה תישאר מבסוט אחי". [אציין, כי הדברים נכתבו בלשון זאת בהודעות, אך בציטוט הדברים במסגרת

פסק דין
זה תוקנו שגיאות הקלדה וכתיב אשר הופיעו בהודעות עצמן].
במהלך חודש נובמבר 2015, בחורף שלאחר ביצוע התיקון הראשון, יש התכתבות נוספת בה מעדכן התובע את הנתבע על הרטיבויות. הנתבע כותב ביום 9.11.2015 "צר לי אחי מאוד. סליחה. נחשוב מה נעשה".
אם כן, הנתבע סבור היה בזמן אמת, כי מוטלת עליו האחריות לתקן את הנזקים.
שנית
, ביום 3.8.2015 כותב הנתבע לתובע, כי "אני ביצעתי את העבודה, לכן אני אמור לתקן. אחרת איך אני אתן אחריות אם מישהו יעשה בעבודה שלי משהו אם יקרה משהו חס ושלום".
"אם אתה לוקח מישהו, זה אומר שאני כבר לא אהיה בתמונה, תחשוב על זה גם".
לא יתכן, כי בזמן אמת אומר הנתבע, כי האחריות לתיקונים עליו, ואם התובעים ייקחו מישהו אחר שיבצע את העבודות, תפוג האחריות; וכעת טוען הנתבע, כי התובעים מנועים מלהיפרע ממנו מאחר שפגה תקופת האחריות.
שלישית,
לטענת התובעים, והדברים עולים מתיאור השתלשלות העניינים בהתכתבויות, הנזקים הנתבעים במסגרת תביעה זו נובעים מתיקון ההתקנה, לאחר שהנתבע ביצע חריץ לאורך הפרגולה, כדי להתקין זווית אלומיניום (במהלך חודש אוגוסט 2015, כשנתיים לאחר שהותקנה הפרגולה), ולא מההתקנה עצמה. על כן הדברים אינם נכנסים בגדרם של הסעיפים בחוזה המגבילים את תקופת האחריות.
6.
אם כן, משעה שהכרעתי כי התובעים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח, כי הנזקים שנגרמו הם כתוצאה מעבודתו של הנתבע; וכי לא ניתן לחסום תביעה זו טענה כי תמה תקופת האחריות, נותר לדון האם הנזקים הנטענים נובעים מהרטיבות, והאם הוכח שיעורם.
אדון בכל אחת מהטענות לנזק:
סך של 6,534 ש"ח
עבור מנורת הסלון שנשרפה כתוצאה ממים שחלחלו אליה מתקרת הסלון (דרך רצפת חדר השינה). התובעת צירפה קבלה על רכישת המנורה.
סך של 11,681 ש"ח
בגין הפרקט, וסך של 4,500 ש"ח בגין ביצוע עבודות ההתקנה - מאחר שהמים חלחלו דרך החריץ אל תוך רצפת חדר השינה נדרש להחליף את הפרקט. לכתב התביעה צורפו 2 קבלות.
סך של 5,500 ש"ח
בגין פירוק והרכבת ארונות - אשר נדרש כדי להחליף את הפרקט. לכתב התביעה צורפה קבלה.
סך של 500 ש"ח
בגין האיטום - לכתב התביעה צורפה קבלה.
סך של 2,500 ש"ח
בגין צביעת הבית - צורפה קבלה.
סך של 1,500 ש"ח
בגין תיקון החשמל - לכתב התביעה לא צורפה כל אסמכתא להוצאה זו. התובעת הסבירה שהזמינה מישהו שיתקן בשבת, והוא לא הביא לה קבלה. הוא הבטיח שיבוא בהמשך ולא חזר. אני סבורה כי הסבר זה מניח את הדעת, לאחר שהנתבעת הצהירה, כי זה הסכום ששילמה עבור תיקון החשמל בשבת.
לאחר שבחנתי את הקבלות, ואת הסבריה של התובעת, אני קובעת כי הנזקים המפורטים לעיל הוכחו.
איני רואה לנכון לפסוק לתובעים סך של 590 ש"ח אשר שילמו בגין מכתב עו"ד. איני סבורה שמדובר בנזק שנבע ממעשיו של הנתבע, ואיני סבורה כי יש מקום לפסקו במסגרת הליך זה.
לסיכומו של ענין זה - במסגרת ההליך הוכיחו התובעים את נזקיהם בסך כולל של 32,715 ש"ח.
7.
בהסתמך על כל האמור, אני מקבלת את התביעה בחלקה (שכן דחיתי את התביעה לפיצוי בגין מכתב עו"ד). הנתבע ישלם לתובעים סך של 32,715 ש"ח. בנוסף אני מחייבת את הנתבע בתשלום הוצאות משפט (כאשר בסכום זה נכלל תשלום האגרה והוצאות המצאת כתב התביעה) בסך של 450 ש"ח. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום ממועד מתן

פסק דין
זה, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
המועד להגשת בקשת ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין.

ניתן היום,
ה' טבת תשע"ט, 13 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 48930-07/18 שני הררי, ליאור הררי נ' בנימין אבייב (פורסם ב-ֽ 13/12/2018)