פסקי דין על אדם אלעוברה ז"ל | פסקי דין על יאסר עלי אלעוברה | פסקי דין על דינה נמר אלעוברה | פסקי דין על עיריית רהט | פסקי דין על חמזה ברכאת | פסקי דין על מז"מ טכנולוגיות ואח' |

39201-01/15 א     12/12/2018




א 39201-01/15 אדם אלעוברה ז"ל, יאסר עלי אלעוברה, דינה נמר אלעוברה נ' עיריית רהט, חמזה ברכאת, מז"מ טכנולוגיות בע"מ ואח'





בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ת"א 39201-01-15 אלעוברה ואח'
נ' עיריית רהט
ואח'
בפני

כבוד השופטת גאולה לוין
המשיבים
(התובעים)

1. אדם אלעוברה ז"ל

2. יאסר עלי אלעוברה

3. דינה נמר אלעוברה

ע"י ב"כ עוה"ד ניסן גיצה
נגד

הנתבעת
המבקשים
(הנתבעים 2-3)
1. עיריית רהט

ע"י ב"כ עוה"ד אמיר רחמני
2. חמזה ברכאת

3. מז"מ טכנולוגיות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אריה כרמלי
נגד

הצדדים השלישיים 1. א.ר.ע שיווק חומרי בניין בע"מ
2. עליאן אלעוברה
ע"י ב"כ עוה"ד ראיד אלעוברה
3. יאסר עלי אלעוברה

4. דינה נמר אלעוברה

ע"י ב"כ עוה"ד ניסן גיצה
החלטה

לפניי בקשה לתיקון ההודעה לצדדים שלישיים שהוגשה ביום 01.11.2016 מטעם הנתבעים 2-3, כך שתצורף דודתו של המשיב 1, גב' אסלאם אלעוברה, כצד שלישי מספר 5.

1. ביום 07.04.2013 מצא את מותו הקטין אדם אלעוברה ז"ל
, יליד 2005, בנסיבות טראגיות. הקטין, בדרכו אל ביתו בעיר רהט, עבר ליד חנות לחומרי בניין, ובעוברו שם נפל עליו חלון מפלדה אשר גרם למותו (להלן: "התאונה"). החלון היה חלק מסחורה שקיבלה החנות, ושהונחה על המדרכה.
ביום 19.01.2015 הגישו המשיבים 2-3 - הורי הקטין המנוח (להלן: "הורי המנוח") - תביעה נזיקית בשם עיזבון הקטין המנוח.
לטענת הורי המנוח בכתב התביעה, הנושאים באחריות לתאונה הם עיריית רהט
, אשר לא עשתה דבר כדי לסלק את חומרי הבניין והציוד מהמדרכה, וכן חברת מז"מ טכנולוגיות בע"מ אשר סיפקה את החלון, ומר חמזה ברכאת
אשר פרק את החלון והעמידו מחוץ לחנות. (המבקשים- הנתבעים 2-3).
2. לטענת המבקשים- הנתבעים 2-3 (להלן: "המבקשים"), הם אינם אחראיים כלפי התובעים, ומשכך שלחו הודעות לצדדים שלישיים- החנות לחומרי הבניין ובעליה אשר הניחו ציוד על המדרכה הציבורית ולא דאגו לפנות את המדרכה (צדדים שלישיים 1-2), והורי המנוח אשר חובתם הייתה להשגיח על המנוח (הצדדים השלישיים 3-4).
יצוין כי הצד השלישי 2, בעל החנות מר עליאן אלעוברה, הורשע בגרימת מותו של המנוח ברשלנות בת.פ. 45894-02-14.
3. ההליכים המקדמיים ארכו זמן רב, וכללו, בין היתר, צירוף הצדדים השלישיים שבכותרת.
לאחר סיום ההליכים המקדמיים הוריתי לצדדים, בהחלטה מיום 27.06.2018, להגיש תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים מטעמם, ונקבעו דיוני הוכחות (לחודש 02/2018).
ביום 18.09.2018 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הורי המנוח והמשיב 1 יחד עם תיק המוצגים, ובין היתר הוגש גם תצהירה של הגב' אסלאם אלעוברה, דודתו של המשיב 1 (להלן: "גב' אסלאם").
4. בעקבות הגשת תצהירה של גב' אסלאם, הגישו המבקשים בקשה לתיקון ההודעה לצדדים שלישיים, כך שלהודעה תצורף גב' אסלאם כצד שלישי מספר 5.
לטענת המבקשים, הצורך בתיקון ההודעה התעורר בעקבות תצהירה של גב' אסלאם, לפיו היא הייתה אחראית על המנוח בעת האירוע ובשעות שלפניו. כן טוענים המבקשים כי תיקון ההודעה יתייתר אם יודיעו הורי המנוח כי הם לוקחים על עצמם את אחריות הדודה, אם תיקבע.
5. התובעים, הורי המנוח, מתנגדים לבקשה. לטענתם, המבקשים לא פעלו על פי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, ולא צירפו תצהיר לבקשתם, ומשכך יש לדחות את הבקשה על הסף.
כן טוענים הורי המנוח כי הבקשה הוגשה בשיהוי רב ומבלי שניתן הסבר לשיהוי, שכן מדובר בתאונה שהתרחשה לפני 5 וחצי שנים וכתב תביעה שהוגש לפני למעלה מ-3 וחצי שנים. נוסף על כך טוענים הם, כי התיק נקבע לשמיעת ראיות בעוד כחודשיים, והיעתרות לבקשה תחייב דחייתו, וכי היעתרות לבקשה תביא לעיוות דין בשל סרבול הדיון והארכתו.
הורי המנוח מוסיפים כי הימצאותה של גב' אסלאם עם המשיב 1 במועד התאונה אינה עובדה שהתגלתה רק עתה. לטענתם, עדותה של גב' אסלאם נמסרה למשטרה, ותיק החקירה היה בידי המבקשים. הורי המנוח גם ציינו את דבר הימצאותה של גב' אסלאם במקום התאונה בתחשיבי הנזק מטעמם שהוגשו ביום 07.06.2017.
לגופו של עניין טוענים הורי המנוח כי אין בצירוף הגב' אסלאם להביא לבירור השאלות שבמחלוקת, שכן לא ניתן להטיל עליה אחריות כלשהי, בשל העובדה שלא יכלה לעשות דבר למניעת התאונה.
6. בתשובתם, טענו המבקשים כי הבקשה מתבססת אך ורק על עובדות שאינן שנויות במחלוקת ולכן אין צורך לצרף לה תצהיר.
לעניין השיהוי, טענו המבקשים כי הם צורפו להליך רק בשנת 2016, וכי עד לאחרונה התקיימו מגעים לפשרה בתיק.
לטענתם, בתחשיבי הנזק שהגישו הם כתבו כי אם תתנהל התביעה נגד הנתבעים, הם יבקשו לתקן את ההודעה לצד שלישי ולהוסיף את הגב' אסלאם. לשיטתם, עד כה התנהל משא ומתן בין הצדדים על בסיס ההסכמה להצעת בית המשפט כי יופחת מסכום הפיצוי "אשם תורם" של הורי המנוח. משכך, טוענים המבקשים כי כל עוד פני הצדדים היו לפשרה, לא היה כל צורך בתיקון ההודעה, וכעת משפני הצדדים הם לניהול התביעה, שב הצורך לצרף את הגב' אסלאם להליך באופן פורמלי.
כן טוענים המבקשים כי בתצהירים מטעם התובעים נמסרו גרסאות חדשות שלא נמסרו בתיק המשטרה. הם מוסיפים כי אם הורי המנוח היו לוקחים על עצמם את אחריות הגב' אסלאם, לא היה כל צורך בתיקון ההודעה וצירופה כצד שלישי.
לגופו של עניין טוענים המבקשים כי בסרטון הוידאו שהגישו התובעים (במסגרת תיק המוצגים) נראית הגב' אסלאם כשהיא מהלכת עם הילדים ברחוב ונמצאת בסמיכות מקום, כאשר המנוח ואחיו מתקרבים לאזור התאונה, ואחיו של המנוח מטפס על החלונות שעל המדרכה, ובנסיבות אלו יש לבחון את אחריותה של הגב' אסלאם.
יתר הצדדים בהליך לא הגישו תגובותיהם לבקשה.
7. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה לתיקון הודעת צד ג' בדרך של צירופה של גב' אסלאם כצד שלישי להליך.
תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, קובעת כי בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע לתת לכל אדם הודעה לצד שלישי, במקרים המנויים בתקנה.
תקנה 220 קובעת את תוכן ההודעה והמצאתה וכך נקבע בה:
"(ב) ההודעה לצד השלישי תוגש בידי בעל הדין בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנתו, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר – במקרה האמור בתקנה 216...".
לנתבע בהליך עומדת האפשרות לשלוח הודעה לצד שלישי לכל אדם, במועד שנקבע להגשת כתב הגנתו. לאחר מועד זה, הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.
השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהכרעה בשליחת הודעה לצד שלישי לאחר חלוף המועד להגשת כתב ההגנה הם השלב שבו מצוי ההליך והתארכות הזמן שחלף מאז שהוגשה התביעה. לשיקולים אלו יש להוסיף את מידת הפגיעה שתיגרם לצדדים מהוספת הצד השלישי; מידת הפגיעה הפוטנציאלית בהליך המתנהל וסרבולו; הטעם לאיחור בהגשת הבקשה; והאפשרות לרפא את הפגיעה בבעלי הדין באמצעות פסיקת הוצאות (רע"א 1159/18 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (08.05.2018), פסקה 22 לפסק דינו של כב' השופט נ' סולברג).
8. במקרה שלפניי, כתב התביעה הוגש, כאמור, ביום 19.01.2015. המבקשים צורפו להליך, לאחר הגשת כתב תביעה מתוקן, ביום 02.09.2015.
למבקשים ניתנה אפשרות לצפות בחלק מחומרי החקירה ותיק הפרקליטות הנוגעים לת"פ 45894-02-14, בו הורשע הצד השלישי 2. למבקשים התאפשרה הצפייה, בין היתר, בגזר הדין, שם יכלו ללמוד כי "קרובת משפחה" עברה יחד עם המשיב 1 במקום ובזמן התאונה (עמוד 20 לפרוטוקול מיום 16.12.2015, שורות 18-19 לגזר הדין). המבקשים ראו את הימצאותה של גב' אסלאם במקום התאונה בהקלטות שקיבלו מהורי המנוח (על פי הודעתם מיום 06.10.2016). כבר אז יכלו המבקשים לפעול כדי לצרף את הגב' אסלאם להודעת הצד השלישי שהוגשה מטעמם (ביום 1.11.2016).
יצוין כי בהחלטה של כב' השופטת נ' נצר (מיום 4.5.2016) לדחות את דרישת המבקשים לצרף נתבעים, הועמדו המבקשים על האפשרות להגיש הודעת צד ג'. לאחר דחיות ממושכות הוגשה לבסוף הודעת צד ג' ביום 1.11.2016 מבלי לכלול בה את הגב' אסלאם, למרות שהמבקשים כבר נחשפו, עובר להודעה, להימצאותה במקום התאונה.

9. זאת ועוד. בתחשיבי הנזק שהגישו המבקשים (ביום 8.2.2018) טענו הם כי "לחילופין, יש להטיל על הדודה, איסלאם אלעוברה, אחריות לתאונה, בשל אי השגחה מספקת על הילדים. אם תתנהל התביעה נגד הנתבעים יבקשו הם לתקן את ההודעה לצדדים שלישיים אותה הגיש ולהוסיף את הדודה כצד שלישי מספר 5" (עמ' 4 לתחשיבי הנזק תחת הכותרת "אחריות הצדדים השלישיים מספר 3 ו-4 (ההורים)).
הצהרה חד צדדית של המבקשים כי אם תתנהל התביעה יבקשו לתקן את ההודעה לצדדים שלישיים אינה מקנה בידיהם זכות אוטומטית לתקן את ההודעה לצדדים שלישיים. הצהרה כזו אינה כובלת את שיקול הדעת של בית המשפט, אינה יכולה לתת פתח לסטות מסדרי הדין, ואינה צריכה לפגוע בזכויות דיוניות של בעלי דין אחרים.
לטעמי, אם רצו המבקשים להוסיף את גב' אסלאם כצד שלישי, היה עליהם לבקש אישור לעשות כן מיד כשנודע להם על הצורך בצירופה, ללא תלות בהליכי פשרה בין הצדדים שתוצאתם אינה ידועה.
יתרה מכך, הוראות בעניין הגשת תצהירי עדות ראשית וקביעת מועדי הוכחות ניתנו בהחלטה מיום 27.6.2018. דומה כי כבר בשלב זה פחתו מאוד הסיכויים כי ההליך יסתיים ללא בירור מלא והכרעה. חרף זאת, הבקשה לצירוף הגב' אסלאם הוגשה רק ביום 21.11.2018, 5 חודשים לאחר קביעת הוכחות.

קבלת הבקשה כיום, תחייב דחייה של מועדי ההוכחות הקבועים לחודש פברואר 2019. בכך היא תביא לעינוי דין לתובעים ולסירבול ההליך, שכבר נמשך כמעט ארבע שנים.
מנגד, דחיית הבקשה אין בה כדי לחסום תביעה עצמאית של המבקשים נגד הגב' אסלאם, ומכאן שאין בה כדי לקפח את הזכויות המהותיות של המבקשים.
סוף דבר- הבקשה נדחית.


ניתנה היום, ד' טבת תשע"ט 12 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.


1 מתוך 1








א בית משפט מחוזי 39201-01/15 אדם אלעוברה ז"ל, יאסר עלי אלעוברה, דינה נמר אלעוברה נ' עיריית רהט, חמזה ברכאת, מז"מ טכנולוגיות בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 12/12/2018)