פסקי דין על עזרא נג'אתי | פסקי דין על אריאלה אבוטבול | פסקי דין על מיכה אבוטבול | פסקי דין על שזור מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית ואח' |

13702-06/15 עא     18/12/2018




עא 13702-06/15 עזרא נג'אתי נ' אריאלה אבוטבול, מיכה אבוטבול, שזור מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 13702-06-15 נג'אתי נ' אבוטבול ואח'
18 דצמבר 2018


בפני

כב' השופט י. גריל, שופט בכיר
המערער:

עזרא נג'אתי

ע"י ב"כ עו"ד רועי גמליאל


נגד

המשיבים מס' 1
:



המשיב מס' 2:

המשיבה מס' 3:


1
.
אריאלה אבוטבול

2
.
מיכה אבוטבול

ע"י ב"כ עו"ד יעקב סופר


שזור מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

רשות מקרקעי ישראל





החלטה


א.
הבקשה שבפני
י היא להעברת הפיקדון שהפקיד המערער בבית משפט זה לצורך הערעור.

בבית משפט השלום בעכו, ב-ת.א. 25902-12-11, התקבלה תביעת המשיבים מס' 1 (להלן: "המשיבים") כנגד המערער, וניתן ביום 27.4.15

פסק דין
, לפיו הצטווה המערער לסלק את ידו ממגרש 8 גוש 19168 במושב שזור, וכן הצטווה לסלק את המיטלטלין המאוחסנים בסככה ובמחסן, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ב.
המערער מיאן להשלים עם פסק הדין והגיש את ערעורו לבית משפט זה.
לפי החלטת כב' השופטת ע. חן-ברק מיום 19.6.15 עוכב ביצוע פסק הדין כנגד הפקדת הסכום של 10,000 ₪.

ג.
בדיון שהתקיים בערעור, ביום 10.11.15, בפני
ההרכב, הושגה הסכמה ,לפיה יפנה המערער את המגרש נשוא הדיון, מגרש מס' 8, על כל המיטלטלין, לרבות הסככה והמחסן, בתוך פרק זמן של 30 יום, והערעור יידחה ללא צו להוצאות.

ההסכמה אושרה בפסק דינו של ההרכב ונקבע, שהפיקדון, ככל שהופקד, יוחזר על ידי המזכירות לידי ב"כ המערער, עבור המערער, אך הודגש, שהחזר הפיקדון מעוכב עד שתינתן הודעה בכתב לבית המשפט בחתימת באי כוחם של שני הצדדים, שביצוע הפינוי הושלם במועד, בהתאם לכל האמור לעיל.

עוד נקבע באותו

פסק דין
, כי לאחר שתינתן הודעה כאמור לעיל לבית המשפט, לא יאוחר מתאריך 11.12.15, ניתן יהיה להורות על החזרת הפיקדון לידי ב"כ המערער, שאם לא כן, יועבר הפיקדון לידי ב"כ המשיבים, עבור המשיבים.

ד.
דא עקא, הודעה מוסכמת בדבר ביצוע הפינוי לא הוגשה למרות שלוש השנים שחלפו מאז פסק הדין שבערעור. הטעם לכך הוא, שפרצה מחלוקת בין הצדדים בשאלה, האם ביצע המערער את הפינוי, אם לאו. מחלוקת זו, למרבה הצער, לא הגיעה לפתרונה.

ביום 26.10.16 הגישו המשיבים לבית משפט קמא בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט כנגד המערער על כך שלא סילק את ידו ממגרש מס' 8, לרבות המיטלטלין המאוחסנים בסככה ובמחסן.

ה.
ביום 17.11.16 מינה בית משפט קמא, בהסכמת הצדדים, את המודדת פרופ' ופא אליאס לצורך קביעת גבולות המגרש, וחוות דעתה הוגשה ביום 16.3.17.

ביום 5.5.17 סימנה המומחית את גבולות המגרש בפועל בשטח בנוכחות הצדדים. למרות האמור נמשכו חילוקי הדעות בין הצדדים.

ו.
בית משפט קמא קבע דיון בבקשת המשיבים לפי פקודת ביזיון בית המשפט, וזה התקיים ביום 14.11.18. למחרת, 15.11.18, ניתנה החלטת בית משפט קמא בה נקבע, שלמרות שהמודדת מטעם בית המשפט עשתה את מלאכתה והגישה את חוות דעתה ביום 16.3.17, לא מילא המערער אחר פסק הדין מיום 27.4.15.

בית משפט קמא קבע בהחלטתו, שלא ניתן לקבל את מחדלו של המערער מלפעול בהתאם לנדרש בפסק הדין. באשר לטענה כאילו נפלה שגגה בחוות דעתה של המודדת קבע בית משפט קמא, כי זו טענה בעלמא. לפיכך, נעתר בית משפט קמא לבקשת המשיבים, והורה למערער לפנות את המגרש כנדרש בפסק הדין ולפי הסימונים של המודדת פרופ' ופא אליאס בתוך 15 יום ממועד המצאת ההחלטה. כמו כן, חייב בית משפט קמא את המערער בהוצאות המשיבים, והטיל עליו סנקציות לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

ז.
נוכח החלטתו זו של בית משפט קמא פנו המשיבים פעם נוספת לבית משפט זה ביום 20.11.18, ועתרו להעברת הפיקדון לרשותם, כפי שנקבע בשעתו בפסק הדין מיום 10.11.15.

ח.
המערער הגיש ביום 10.12.18 את התנגדותו, בה טען, בין היתר, כי פינה את הסככה ואת המיטלטלין כאמור בפסק הדין של בית משפט קמא, ולפי מדידה שהזמין ושילם בגינה, אך
המשיבים מיאנו לאשר את פינוי החלקה.

באשר לחוות דעתה של המומחית שמינה בית משפט קמא במסגרת הבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, פרופ' ופא אליאס, טוען המערער, כי נפלה טעות קרדינאלית במדידה שבוצעה. עוד טען המערער, שהוא צירף מכתב של ועד האגודה שזור מיום 28.5.17, לפיו המדידה של פרופ' ופא אליאס אינה נכונה.

ט.
במסגרת התנגדותו חוזר המערער על עמדתו, לפיה הוא ביצע את פסק הדין וטוען, כי בית משפט קמא שדן ביום 14.11.18 בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, סירב לעיין במפות ובתכנית של המודד בדארנה, וכן הביע בית משפט קמא תמיהה כיצד ניתן יהיה להכריע במחלוקת משלא נשלחו שאלות הבהרה למומחית פרופ' ופא אליאס, ומשלא הוזמנה למתן עדות.

בהחלטתו, דחה בית משפט קמא את הטענות שהועלה המערער כנגד חוות דעתה של המומחית, הגם שלדעת המערער חוות דעתה של המומחית אינה יכולה לעמוד.

י.
לטעמו של המערער, לא התקיימו המבחנים והתנאים הנדרשים לצורך מתן החלטה לפי פקודת ביזיון בית המשפט. לפיכך, הגיש המערער בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט קמא שניתנה בבקשתם של המשיבים לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

לטענת המערער, לקביעותיו של בית משפט קמא עלולות להיות השלכות רוחב, בין אם ביחס למגרשים 8-9, ובין אם ביחס לשאר המגרשים שבשורה הרלוונטית.
עתירת המערער היא, להמתין עם מתן ההחלטה בדבר חילוט העירבון עד לאחר ההכרעה בבקשת רשות הערעור, שהוגשה ביום 16.12.18 (רע"א 33609-12-18, הקבועה בפני
כב' השופטת ב. בר-זיו ליום 9.1.19).

י"א.
המשיבים מצדם הגישו את תשובתם ביום 16.12.18 והלינו על כך, שמזה כשלוש שנים טרם בוצע פסק דינו של בית משפט קמא, וגם ההחלטה בכל הנוגע לפקודת ביזיון בית המשפט אינה מקוימת.

לטענת המשיבים, אין להתייחס כלל לטענותיו של המערער בדבר טעות שנפלה במדידות של מומחית בית המשפט פרופ' ופא אליאס, שכן המערער לא עשה כל מאמץ לתקוף את המדידות שבוצעו על ידה. תוהה ב"כ המשיבים, כיצד ניתן להתייחס לטענות אלה בבית משפט זה במסגרת בקשה לשחרור פיקדון?

לטעמו של ב"כ המשיבים, אין רבותא בבקשת רשות הערעור שבדעת המערער להגיש (ובינתיים כאמור הוגשה), שהרי מדובר בבר"ע על החלטה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ולא בבקשת רשות ערעור על פסק הדין החלוט של בית משפט קמא מיום 27.4.15, שהערעור עליו נדחה בפסק דינו של בית משפט זה מיום 10.11.15.

מכאן בקשת המשיבים להורות על העברת הפיקדון לרשותם, וחיובו של המערער בהוצאות מיוחדות.

י"ב.
לאחר שנתתי דעתי לטיעוניהם של ב"כ שני הצדדים, מסקנתי היא שיש להיעתר לבקשת המשיבים ולהורות על העברת הפיקדון שהפקיד המערער להבטחת הוצאות המשיבים בערעור לידי ב"כ המשיבים, עבור המשיבים.

י"ג.
פסק דינו של בית משפט השלום המורה למערער לפנות את מגרש מס' 8, לרבות הסככה והמחסן, ניתן ביום 27.4.15. המערער לא השלים את פסק הדין והגיש את ערעורו לבית משפט זה.

בדיון שהתקיים בבית משפט זה ביום 10.11.15 ניתן תוקף של

פסק דין
להסכמה אליה הגיעו הצדדים, לפיה יידחה הערעור ללא צו להוצאות, והמערער יפנה את מגרש מס 8, על כל המיטלטלין, לרבות הסככה והמחסן, תוך פרק זמן של 30 יום.

עוד נקבע בפסק הדין, שהחזרת הפיקדון לידי המערער מעוכבת עד שתינתן הודעה בכתב לבית המשפט בחתימת באי-כוחם של שני הצדדים, שביצוע הפינוי הושלם במועד. עוד הודגש, שאם לא תינתן לבית המשפט הודעה כאמור עד 11.12.15, יועבר הפיקדון לידי ב"כ המשיבים עבור המשיבים.

י"ד.
הצדדים נותרו חלוקים בשאלה האם פינה המערער את המגרש, וכן נותרו חלוקים באשר לגבולות המגרש. משכך, עוכבה החזרת הפיקדון למערער, כמו גם העברתו לידי המשיבים.

ט"ו.
במסגרת ההליכים לפי פקודת ביזיון בית המשפט שנקטו המשיבים כנגד המערער מינה בית משפט קמא בהסכמת הצדדים את המודדת פרופ' ופא אליאס לצורך קביעת גבולות המגרש.


חוות דעתה של המומחית הוגשה ביום 16.3.17. ביום 5.5.17 סימנה המודדת המוסכמת את גבולות המגרש בפועל בשטח.

ט"ז.
משנמשכו חילוקי הדעות בין הצדדים קבע בית משפט קמא דיון במעמד הצדדים בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט. דיון זה התקיים ביום 14.11.18. למחרת, 15.11.18, ניתנה ההחלטה בה נקבע, שלמרות האמור בחוות דעתה של המומחית לא מילא המערער אחר פסק דינו של בית משפט השלום מיום 27.4.15.

לפיכך חייב בית משפט קמא את המערער, בהחלטתו לפי פקודת ביזיון בית המשפט, בתשלום הוצאות משפט למשיבים, וכן הטיל סנקציות על המערער למקרה ולא יפנה את המגרש לפי פסק הדין, ולפי סימוניה של המודדת פרופ' ופא אליאס, בתוך 15 יום ממועד המצאת ההחלטה.

י"ז.
ער אני לכך, שלמערער טענות והשגות כנגד החלטתו של בית משפט קמא מיום 15.11.18 לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ובגין כך גם הוגשה בקשת רשות הערעור שברע"א 33609-12-18, הקבועה כאמור בפני
כב' השופטת ב. בר-זיו.

ב"כ המערער עותר (בסעיף 20 של תגובתו) לכך שבית משפט זה ימתין עם מתן ההחלטה בדבר חילוט העירבון שהפקיד המערער בערעור, וזאת עד לאחר ההכרעה בבקשת רשות הערעור הנ"ל.

י"ח.
שקלתי בדבר, והגעתי לכלל מסקנה שאין מקום להוסיף ולעכב את ההכרעה בשאלת העברת הפיקדון שהופקד בתיק זה להבטחת הוצאות המשיבים בערעור.

עלי להביא בחשבון, שפסק דינו של בית משפט השלום בדבר פינוי המגרש, הסככה והמחסן ניתן עוד ביום 27.4.15, ופסק הדין בערעור ניתן בהסכמת הצדדים ביום 10.11.15.
ההכרעה בעניין העברת הפיקדון מעוכבת מזה כשלוש שנים.

בהליך שנקטו המשיבים לפי פקודת ביזיון בית המשפט התמנתה המודדת, פרופ' ופא אליאס, בהסכמת הצדדים לקביעת גבולות המגרש, והיא אף סימנה את הגבולות בפועל בשטח.

המערער טוען לטעויות שנפלו בחוות דעתה של המומחית המוסכמת, ואולם, כפי שציין בית משפט קמא בהחלטתו מיום 15.11.18, לא נשלחו שאלות הבהרה למומחית והיא אף לא זומנה לחקירה נגדית על חוות דעתה. מכאן שחוות הדעת של המומחית המוסכמת לא נסתרה ולא הופרכה.

י"ט.
לא נעלמה מעיניי העובדה, שבתגובתו לבקשת המשיבים בדבר העברת הפיקדון, וכן בבקשת רשות הערעור, מעלה המערער טענות שונות כנגד החלטת בית משפט קמא, וחוזר על עמדתו בדבר טעויות שנפלו בחוות דעתה של המודדת.

ואולם, לטעמי, אין הצדקה לטשטש את הגבול בין ההחלטה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, לגביה הוגשה בקשת רשות הערעור, לבין ההחלטה בבקשתם של המשיבים להעביר את הפיקדון לידיהם בהתאם לפסק הדין מיום 10.11.15.

מצב הדברים כיום, שלוש שנים לאחר פסק הדין המוסכם שניתן בערעור, הינו, שקיימת חוות דעת של מומחית אשר מינה בית משפט קמא בהסכמת הצדדים, ואשר קבעה וסימנה את גבולות המגרש. למרות זאת, כך קבע בית משפט קמא בהחלטתו מיום 15.11.18, המערער לא פינה את המגרש, כפי שחייב היה לעשות בהתאם לפסק הדין מיום 27.4.15 (שהערעור לגביו נדחה ביום 10.11.15).

כ.
למעשה, עותר המערער להמשיך את עיכוב ביצוע העברת הפיקדון למשיבים עד להכרעה בבקשת רשות הערעור, ואולם, בהתאם להלכה הפסוקה אין בדרך כלל לעכב

פסק דין
שמשמעותו כספית, שהרי אם בסופו של יום ישכנע המערער בצדקת טענותיו, יוכל הוא לנקוט בהליך על מנת להיפרע מן המשיבים בגין כספים שהועברו אליהם ללא הצדקה (ככל שאמנם ייקבע כך בסופו של יום).

כ"א.
על יסוד כל האמור לעיל, אני מורה למזכירות בית המשפט להעביר את הפיקדון בסך
15,000 ₪ שהפקיד המערער בתיק זה להבטחת הוצאות המשיבים בערעור, לידי ב"כ המשיבים, עוה"ד יעקב סופר, עבור המשיבים.


אין צו להוצאות בגין בקשה זו.

כ"ב.
בטרם סיום, אני רואה לנכון להפנות את תשומת לב באי כוחם של הצדדים לכך שמעיון במחשב עולה, שמופקד בתיק פיקדון נוסף (ע"ס 10,000 ₪) שהפקיד המערער בתיק זה, לפי החלטת כב' השופטת ע. חן-ברק, לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא.

באי כוחם של שני הצדדים מתבקשים להודיעני את עמדותיהם במקביל ביחס לפיקדון הנ"ל של 10,000 ₪ לא יאוחר מיום 26.12.18, עם העתקים במישרין בינם לבין עצמם.

כ"ג.
על מזכירות בית המשפט לפעול בהתאם לכל המפורט לעיל, וכן להמציא העתק ההחלטה אל:
1.
ב"כ המערער: עוה"ד רועי גמליאל, כרמיאל.
2.
ב"כ המשיבים, עוה"ד יעקב סופר, כרמיאל.

המזכירות תביא את התיק לעיוני ביום 26.12.18.


ניתנה היום,
י' טבת תשע"ט, 18 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.








עא בית משפט מחוזי 13702-06/15 עזרא נג'אתי נ' אריאלה אבוטבול, מיכה אבוטבול, שזור מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 18/12/2018)