פסקי דין על משה שיטרית | פסקי דין על פרקליטות מחוז חיפה | פסקי דין על היועץ המשפטי לממשלה | פסקי דין על משטרת ישראל |

1590-06/18 עא     18/12/2018




עא 1590-06/18 משה שיטרית נ' פרקליטות מחוז חיפה, היועץ המשפטי לממשלה, משטרת ישראל








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

18 דצמבר 2018
ע"א 1590-06-18 שיטרית נ' משטרת ישראל
ואח'





מספר בקשה:9
בפני

כב' הנשיא רון שפירא


המבקש

משה שיטרית
ע"י עו"ד גב' יעל שרגל-ארז


נגד

משיבים
1. פרקליטות מחוז חיפה
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. משטרת ישראל
ע"י עו"ד מסורי
- פרקליטות אזרחית מחוז חיפה


החלטה

ביום 11.11.18 חויבה משטרת ישראל
בפיצוי המבקש בגין 45 ימי מעצר ללא עילה בסכום המסתכם כדי 19,779 ₪, נכון ליום מתן פסק הדין. בנוסף הורה בית המשפט למשטרת ישראל
לשלם למערער הוצאות משפט בהליך הערעור בסך 10,000 ₪ (כולל מע"מ). נקבע כי הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

בחלוף 30 ימים פנתה ב"כ המבקש למשטרה וביקשה כי החוב הפסוק ישולם. היא נענתה, על פי האמור בבקשה, כי נשלח מכתב ביצוע, לא ברור מדוע התשלום לא בוצע והנושא בבדיקה. מאחר ולא בוצע תשלום עד היום, החליטה ב"כ המבקש לנקוט בהליכים לגביית החוב. מכאן הבקשה שבפני
.

הבקשה היא לנקיטת הליכי בזיון בית משפט כנגד משטרת ישראל
מאחר והתשלום טרם בוצע. בסיפא הבקשה כותבת ב"כ המבקש כי בית המשפט מתבקש לחייב את המשטרה בתשלום קנס יומי "...וככל שתשלום הקנס לא יגרום למשטרת ישראל
לקיים את החלטת בית המשפט, ...לאפשר למבקש השלמת הבקשה תוך צירוף העתירה למעצר של העומד בראש משטרת ישראל
". כך ממש.

דין הבקשה להידחות על הסף ללא צורך בתגובת המשיבים.

לא ארחיב את הדיון בסוגית עצם ההיתכנות לנקיטת הליכי בזיון בית משפט כנגד גוף ממשלתי. לא ברורה גם יעילות האכיפה – האם באמת מעונין המבקש כי המשטרה תשלם קנס למדינה? האם באמת מעונין המבקש לעצור את העומד בראש משטרת ישראל
, ככל שידוע לו מי האדם, או את ממלא מקומו לעת הזאת? ומה הערך בכך. אלא שלא זו הסיבה לדחיית הבקשה על הסף.

סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט (להלן: "הפקודה"), המסמיך את בית המשפט לאכוף על אדם בקנס או במאסר לציית לצו שניתן על ידו, נושא אופי מיוחד. מדובר בהליך אכיפה קיצוני שהסנקציה במסגרתו בעלת גוון פלילי גם אם זו אינה מטילה אחריות פלילית. לפיכך, נקבע בפסיקה כי ככלל אין מקום להורות על סנקציה מכוח הפקודה כאשר ניתן לאכוף על המפר את ביצוע פסק הדין בדרכים אחרות, פוגעות פחות, שאין להן גוון פלילי, גם אם דרכים אלה פחות יעילות או כרוכות בעלות לזוכה. ראו: רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט, פ"ד נט(4) 49.

כלל זה משמעו כי כאשר קיימת אפשרות בחירה בין כמה דרכים חלופיות לאכיפתה של הוראת בית
משפט, יש לנסות קודם את הדרך הקשה פחות כלפי המפר, ורק אם יתברר שדרך זו אינה יעילה להשגת המטרה, יהיה ניתן להיעזר בדרך המכבידה יותר לפי הפקודה. כמו כן, בשל השלכותיו כבדות המשקל של מנגנון הביזיון, וכעניין של מדיניות שיפוטית ראויה, נקבע בפסיקה כי מנגנון הביזיון יופעל במשורה, ורק במקרים חריגים. ראו: ע"פ 519/82 גרינבק נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(2) 187 (1982); ע"פ 7898/10 המשביר לצרכן החדש בע"מ נ' קופיץ (14/04/11).

בנוסף, קיימת בפסיקה הבחנה מוחלטת בין אכיפת סעדים כספיים לבין אכיפת סעדים שאינם כספיים. בעניין זה קובעת הפסיקה כי כאשר מדובר בסעדים שאינם כספיים, הערוץ המשפטי הנכון לאוכפם הוא בנקיטת הליך לפי הפקודה, ואולם כאשר מדובר בחיוב כספי, הליך לפי הפקודה אינו ההליך המתאים, שכן "חיוב כספי ניתן לאכיפה בדרך הרגילה באמצעות לשכות ההוצאה לפועל הערוכות לכך". ראה: ע"א 8659/99
חברת נוף ים כחול השקעות ופיתוח פרויקטים בע"מ נ' פיינרו, פ"ד נד(2) 625 (2000).

במקרה שבפני
חלפו, נכון להיום, 36 ימים מועד מתן פסק הדין. נכון להיום הפיגור בביצוע התשלום עומד על 6 ימים. החוב הכספי נושא הפרשי הצמדה וריבית. המבקש רשאי לנקוט בהליכי הוצל"פ לשם גבית החוב ואולם נראה כי יעשה טוב יותר אם ימתין לתשובת המשטרה שהבהירה שנערך בירור מדוע התשלום טרם בוצע.

אדגיש כי על המשטרה לשלם חוב פסוק ולמלא אחר הוראות בית המשפט כלשונן ובמועד. ראוי כי התשלום יבוצע לאלתר. אין באמור בהחלטתי זו כדי לתת הכשר לגוף שלטוני שלא לבצע פסקי דין ככתבם וכלשונם.
הפרקליטות מתבקשת לפנות לגורם המתאים במשטרה ולהבהיר את האמור.

עם זאת, ומהטעמים שפורטו, אין מקום לנקיטת הליך כפי שהתבקש. הבקשה נדחית.

המזכירות
תעביר עותק מהחלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום,
י' טבת תשע"ט, 18 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.














עא בית משפט מחוזי 1590-06/18 משה שיטרית נ' פרקליטות מחוז חיפה, היועץ המשפטי לממשלה, משטרת ישראל (פורסם ב-ֽ 18/12/2018)