פסקי דין על ולרי פוגל | פסקי דין על פרק לוין | פסקי דין על דניאל אלקינד ואח' | פסקי דין על איגוד הכדורמים בישראל | פסקי דין על שלומי טחן |

34709-01/18 סעש     18/12/2018




סעש 34709-01/18 ולרי פוגל, פרק לוין, דניאל אלקינד ואח' נ' איגוד הכדורמים בישראל, שלומי טחן








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


סע"ש 34709-01-18
סע"ש 34769-01-18
סע"ש 34759-01-18
סע"ש 34618-01-18


18 דצמבר 2018

לפני
:

כב' השופטת
אסנת רובוביץ
- ברכש
נציגת
ציבור (עובדים)
גב' הילה ידיד ברזילי
נציג ציבור (מעסיקים)
מר מנחם אקרמן

ה
תובעים
1
.
ולרי פוגל
2. מרק לוין

3. דניאל אלקינד
4. מיכאל גרונדלנד
ע"י ב"כ: עו"ד עידו אקרמן
-

ה
נתבעים
1. איגוד הכדורמים בישראל
2. שלומי טחן

ע"י ב"כ: עו"ד תומר הדס
ועו"ד דליה בושנסקי


פסק דין


לפנינו תביעת התובעים למתן צו המורה על השבתם
למשרתם ותפקידם בנתבעת כשופטי כדור-מים,
כמו כן עותרים התובעים ל

פסק דין
הצהרתי בדבר הכרה בקיום יחסי עבודה במהלך תקופת העסקתם וזכויות כספיות כפועל יוצא מכך .
1.
הרקע העובדתי כעולה מחומר הראיות שהוצג לפנינו במסגרת ניהול תיק זה:
א.
התובעים מועסקים בנתבעת כשופטי כדור-מים בתחרויות בארץ ולעיתים בעולם וזאת בהיקפי משרה חלקיים.
ב.
הנתבעת (להלן: הנתבעת או האיגוד
) היא עמותה רשומה שנוסדה בשנת 1995, המנהלת את ספורט הכדור-מים בישראל ובמסגרת פעילותה היא מנהלת משחקים, תחרויות וטורנירים בענף הכדור-מים בישראל ואחראית גם על שיבוץ שופטים במשחקים, תחרויות וטורנירים.
ג.
הנתבע 2 משמש כמנכ"ל האיגוד מאמצע שנת 2016. במהלך השנים הנתבעת שילמה למאמנים תשלום בסך של כ-200-230 ₪ לכל משחק (שנמשך כשעה וחצי) בתוספת החזר הוצאות נסיעה של כ-2-2.5 לקילומטר. עונת המשחקים נמשכה בין 8-10 חודשים. במהלך הפגרה היו גם משחקים בינלאומיים.
ד.
לאחר שמונתה לנתבעת הנהלה חדשה, במהלך חודש 8-9/17 הועבר לתובעים
ולעמיתיהם לעבודה הסכם עבודה המכיר ביחסי עובד ומעביד ממועד חתימת ההסכם, לצורך חתימתם (ר' נספח ת/2 לתצהיר התובעים). עוד צוין בהסכם כי:
"והעובד קיבל את מלוא התמורה המוסכמת בגין פעילותו עד מועד חתימת הסכם זה, ובנוסף פיצוי חד פעמי בסך של .... ₪ להסרת כל טענה אחרת או נוספת בקשר לתקופת העבר..."
(להלן: הסכם עבודה).
ה.
בעקבות העברת הסכם עבודה זה, הוחלפו מיילים בנדון (ר' נספחי ת/1 לתצהיר התובעים).
ו.
ביום 29.9.17 התקיימה ישיבה פנימית בה השתתפו 8 שופטים, לרבות
חלק
מהתובעים והוחלט
בישיבה זו כי:
"..2. בישיבה הוחלט כי השופטים הנ"ל אינם מסכימים עם ההסכם החדש, עליו התבקשו לחתום וכי הסכם זה אינו מקובל עליהם. 3. עוד הוחלט כי השופטים יפנו לעו"ד המתמחה בדיני עבודה, אשר ייצג אותם מול איגוד כדור המים. 4. בנוסף הוחלט כי השופטים, לא ישפטו בליגות השונות, עד שלא ייחתם עימם הסכם המקובל על שני הצדדים. .."
(ר' נספח א' לתגובת המשיבה לבקשה לסעד זמני).
ז.
עונת המשחקים החלה ב-21.10.17.
ח.
ביום 8.11.17 פנה ב"כ הקודם של התובעים במייל עדכון לתובעים בו כתב: "
שוחחתי הבוקר עם המנכ"ל שלומי טחן
. ביקשתי את ההסכם בקובץ
word
. אישר שקיבל את המכתב במייל והסביר שהעביר את הפניה לעו"ד דליה בושינסקי. משרד המתמחה בדיני עבודה וספורט וכרגע ממתין להתייחסות שלה....
".
ט.
ביום 12.11.17 הנתבעת הוציאה מכתב לתובעים, כמצוטט:
" ... הנדון: המשך התקשרותך עם האיגוד. 1. כידוע לך, בסמוך לאחר בחירת ההנהלה החדשה של האיגוד, החלה האחרונה להוביל תהליך רה-ארגון כולל באיגוד בכלל, ובפרט בתחום השיפוט. הן בתחום המקצועי והן בתחום כוח האדם: תהליך אשר החל במהלך סוף קיץ 2017. 2. בכלל זה, נבחנו מחדש צרכיי האיגוד בקשר עם שירותי השיפוט הנדרשים, דרכי ההתקשרות להסדרת היחסים בינך לבין האיגוד, ונתבקשת להעביר את התייחסותך לאמור בו. הלכה למעשה, במהלך החודשים אוגוסט-ספטמבר האחרונים הוחלפו בין האיגוד לחלק מהשופטים טיוטות רבות, והתנהל תהליך בונה ופורה לצורך גיבוש הסכם שיהא מקובל על שני הצדדים. בסופו של הליך גובש נוסח הסכם כאמור, לשביעות רצון האיגוד וכלל השופטים. 5. במקביל קיים
האיגוד ישיבות הסברה, פגישות אישיות וקבוצתיות
עם השופטים כפי בקשותיהם, והכל ברוח טובה ומתוך רצון אמיתי להגיע להסכמה בעניין זה, אשר תיושם החל מעונת הפעילות הנוכחית, אשר נפתחה ביום 21/10/17 ואילך. 6. לאחר גיבוש נוסח הסכם כאמור, בראשית חודש אוקטובר הודיע האיגוד לכלל השופטים, לרבות לך, כי עליהם להודיע האם הם מסכימים להסכם הנ"ל ומוכנים לאשרו בחתימתם, שאם לא כן- לא יהיה מנוס מלשקול את סיום ההתקשרות עימם. הובהר כי האיגוד לא יוכל להמשיך להתקשר עם שופטים אשר אינם מסכימים לתנאים המוצעים, אשר כאמור, גובשו במאמץ רב, בשיתוף השופטים. 7. רובם המכריע של השופטים הודיע לאיגוד כי הוא מסכים לתנאים המוצעים, והם אישרו בחתימתם של ההסכם. למרבה הצער והתמיהה, ממך לא התקבלה התייחסות משך כל החודשים דלעיל.
8. משכך, לאור התעלמותך מהודעות והפצרות האיגוד כי תאשר את נוסח ההסכם, הניחה הנהלת האיגוד כי
אינך מסכים לאמור בהסכם. בשל כך, הלכה למעשה, האיגוד נערך לפתיחת עונת המשחקים בלעדייך. 9. רק לפני מספר ימים הודעת במפתיע, יחד עם שלושה שופטים נוספים, כי אתם מעוניינים לנהל מו"מ עם האיגוד לגבי תוכן ההסכם.. 10. הריני להודיעך כי "הרכבת יצאה מהתחנה", בשלב מאוחר זה, האיגוד אינו רואה צורך בפתיחת משא ומתן מחדש על תנאים אשר גובשו וסוכמו זה מכבר, המשמשים את שופטי האיגוד. 11. על רקע זה שוקל האיגוד לסיים את ההתקשרות איתך. 12. עם זאת, לאור התקופה הארוכה בה ניתנו שירותיך לאיגוד, אנו מוצאים לנכון לאפשר לך להגיב על כוונת האיגוד כנ"ל בטרם קבלת החלטה סופית בענין. לשם כך הנך מוזמן לפגישה במשרדי האיגוד ביום שלישי 5.12.17 בשעה 17.30, במסגרתה תוכל להשמיע את עמדתך בקשר לאמור במכתבנו זה. נבהיר כי ככל שלא תופיע לישיבה הנ"ל, או לא תעביר אלינו את תגובתך בכתב עד מועד הישיבה הנ"ל, נקבל את החלטתינו לפי שיקול דעתינו, ללא דחייה נוספת
"
(ר' נספח ת/4 לתצהיר התובעים).
י.
ביום 28.11.17 פנה ב"כ התובעים הקודם במכתב אל רשם העמותות ויו"ר הועד האולמפי מר יגאל כרמי ובו ציין בין היתר כי: "..
העמותה מבקשת עתה לפטר את העובדים בניגוד לדין, ללא שימוע.. למעשה העמותה פיטרה כמה שופטים בהתנהגותה, לא שלחה אליהם זימונים למשחקים, מינתה שופטים חדשים.. שלחה הודעה אל הועד הבינלאומי של שופטי כדור המים לפיה שנים משופטי כדור המים הנ"ל (דניאל וולרי) אינם שופטים
עוד במשחקים מחוץ למדינת ישראל, הכל תוך פגיעה בשמם הטוב של השופטים.. היות והערתי למנכ"ל העמותה וכן למי מטעמה כי ההתנהגות אינה הולמת וכי העמותה לנהוג כדין ולתקן את העוולות על אתר, זימנה העמותה את השופטים לפגישה שגם מאחוריה עומד חוסר תום לב... בעודם של השופטים מנודים ובעוד שלא נשלחו אליהם זימונים למשחקים ובעוד נגרעו שמות מי מהם משיפוט בינלאומי, נקבעה פגישה עקרה זו ליום 5/12/17 תוך שהם כבר פוטרו ונגרם להם נזק עצום. מאחורי התנהגות זו עומדת העובדה כי העמותה שלחה אל השופטים חוזי עבודה לפיהם גרעו מזכויותיהם כעובדים. ההחלטה אשר ניתנה הינה כי מי שלא יחתום על הסכם נכפה זה ומי ולא יוותר על זכויות עבר וזכויות עתיד, יפוטר לאלתר.. היות והשופטים לא הסכימו למה שחקיקת המגן בישראל ממילא אינה מותירה להם להסכים, השופטים פוטרו בעודו של מנכ"ל העמותה מנהל עימי מו"מ בענין הסכם העבודה של מרשיי בחוסר תום לב...."
(ר' נספח ב' לתצהיר המשיבה).
יא.
ביום 5.12.17 התקיימה ישיבת שימוע בה נכחו ב"כ המבקשים, מר טחן, ב"כ הנתבעת וחלק מהתובעים (ר' ת/5).
יב.
ביום 12.12.17 הוציאה ב"כ הנתבעת מכתב לב"כ התובעים ובו נכתב:
".... 10. השיחה התקיימה במשרדי האיגוד ביום 5.12.17, במסגרתה לא סיפקו מרשיך כל הסבר מניח את הדעת בדבר התעלמותם מטיוטת ההסכם שנמסרה להם ו/או "היעלמותם" לאחר הודעתם מיום 29.9.2017 כאמור. דברי מרשיך התמצו בבקשה כי ההסכם יועבר אליהם בנוסח "וורד". 11. לאחר שהאיגוד שקל בקשתם זו של מרשיך, החליט האיגוד, לפנים משורת הדין, וחרף התנהגותם חסרת תום הלב, אשר אף העמידה, כאמור את האיגוד בפני
הצורך להתמודד עם סגל שופטים קצר/שונה, להעביר למרשיך טיוטות הסכמים בעניינם. זאת, בניסיון אחרון וקצוב בזמן לקבלת הסכמתם לנוסח ההסכם אשר גובש בעמל רב עם כלל שופטי האיגוד לשביעות רצונם. 12. טיוטת הסכם עבור כל אחד ממרשיך מצורפת למכתבינו זה בנוסח "וורד"- אשר ייחתם בשינויים המחויבים עם כל אחד מהם, בהתאם לוותקו... ומרשיך מתבקשים להעביר התייחסותם אליה, כמקובל- בהבלטת שינויים עד יום 17.12.2017..."
(ר' נספח ת/7 לתצהיר המבקשים).
יג.
ביום 13.12.18 פנה ב"כ התובעים דאז וענה למכתב וביקש להגיב לטיוטת ההסכם עד ליום 18.12.17 (ר' ת/8 לתצהיר המבקשים).
יד.
ביום 26.12.17 שלחה ב"כ הנתבעת מייל לב"כ הקודם של התובעים בו נכתב: "
מצ"ב התייחסות מרשתינו להערות שהועברו על ידך. להסרת ספק, אבקש להבהיר כי מרשיך שימשו עד היום כקבלנים, בהתאם לתנאי ההתקשרות שהוסכמו בינם לבין האיגוד, לשביעות רצונם המלאה וללא כל טרוניה מצדם. וזאת, לאורך כל תקופת הקשר עם מרשתינו. במסגרת ההידברות, מוצע למרשיך לשנות מכאן ואילך את מעמדם באופן שבו היחסים בינם לבין האיגוד יוסדרו על בסיס יחסי עובד ומעביד. זאת מבלי לפגוע במעמדם המוסכם כקבלנים עד מועד חתימת הסכם זה. מבלי לגרוע מכלליות האמור, לאור העובדה שמרשיך העלו במהלך ההידברות טענות ביחס לתקופת העבר, אזי אך ורק על מנת לאפשר את המשך הקשר בין הצדדים. מבלי להודות בדבר ולפנים משורת הדין, נכון האיגוד לשלם למרשיך תשלום חד פעמי בסכום אשר ייקבע על ידו , בגין תקופת העבר. נראה כי עיקר הערותייך אינן עולות בקנה אחד עם האמור לעיל, ועניין זה חייב להיות ברור ומפורש שכן מרשתינו מעוניינות "לנקות" שולחן"
(
ר' נספח ת/9 לתצהיר התובעים).
טו.
לאחר מכן הוגשה ביום 16.1.18
הבקשה לסעד זמני.
ההליך
2.
ביום 1.2.18
התקיים דיון בבקשות נשוא הסעדים הזמניים של כלל התובעים. בסיום הדיון הודיע ב"כ התובעים כי הוא מסכים כי הבקשות לסעד זמני ימחקו ללא צו להוצאות. לאחר הגשת תצהירים משלימים מטעם הצדדים בארבעת התיקים, התקיימו מספר דיוני הוכחות (ביום 10.5.18, 28.6.18 וב- 15.7.18) , נוכח ריבוי העדים שנתנו תצהירים בתיק. התובעים הגישו תצהירים מטעמם ומטעם הנתבעים הגישו תצהירים של :
שלומי טחן
, רואי הסינג, אור גיל, הרצל רביבו וגדי שוורץ.
תמצית טענות הצדדים
3.
לטענת התובעים נשלח אליהם הסכם עבודה מקפח
לצורך חתימה, ולכן הבהירו לנתבעת כי הם מעוניינים שעורך דין מטעמם יעיין בחוזה וייצגם מול הנתבעת. לטענתם הנתבעת ניתקה קשר עימם ומנגד הבהירה להם כי מי שיפנה לעו"ד שיבוצו יבוטל, ואכן ממועד פתיחת עונת המשחקים הנתבעת נמנעה מלשבץ אותם למשחקי ליגה. לטענת התובעים ביום 5.12.17 התקיימה פגישה לא פורמלית במשרדי הנתבעת בין התובעים וב"כ ונציגי הנתבעת ולא גובשה הסכמה במהלך פגישה זו.
לטענתם בסוף חודש דצמבר נמסר להם כי מנכ"ל האיגוד יוצא לחופשה בחו"ל ולא יהיה זמין עד 15.1.18. כמו כן טוענים התובעים כי לא התקיים בעניינם שימוע
לפני המהלכים הדורסניים החד צדדים שננקטו כלפיהם. עוד טוענים התובעים כי במהלך כל תקופת העסקתם התקיימו יחסי עובד ומעסיק והנתבעת בחרה שלא לדווח על העסקתם כעובדים שכירים תוך רמיסה גסה של זכויותיהם.
התובעים עותרים להשבה לעבודה ולזכויות סוציאליות מכוח יחסי עובד ומעסיק. כמו כן טוענים התובעים כי יש לחייב את הנתבע 2 באופן אישי בכלל רכיבי התביעה, כמנכ"ל הנתבעת.
4.
מנגד לטענת הנתבעת במהלך כל ההתקשרות עם התובעים, אף אחד מהצדדים לא ראה את היחסים שביניהם כיחסי עובד ומעסיק. כל אחד מהתובעים מועסק בהיקף מלא במקום אחר ומתפרנס משלל עיסוקים שאינם קשורים לאיגוד. הפעילות בנתבעת הייתה משלימה או נלווית. על רקע זה גובש בין הצדדים הסדר לפיו כנגד פעילותם/שירותיהם שולם לתובעים "שכר סופרים" בגין כל משחק אשר שפטו, החורג באופן ממשי מהמקובל לעובדים שכירים. הצדדים ראו את ההתקשרות ביניהם כנותני שירותים על בסיס קבלני, בהיקף זניח המשתנה מעת לעת. למרות האמור לאור חלוף הזמן ונוכח משך הקשר בין הצדדים סברה הנתבעת כי ראוי להסדיר את יחסי הצדדים על בסיס יחסי עובד ומעסיק, זאת בעקבות, מינוי הנהלה חדשה לאיגוד,
במסגרת רצון ותפיסה ניהולית חדשה להעלאת רמת השיפוט. לכן לקראת תום עונת המשחקים הקודמת פנה האיגוד לכלל השופטים לרבות לתובעים, ועשה ככל יכולתו כדי להסביר את הכוונה ולהגיע איתם להסכמה על שינוי מעמדם ועל הסדרת זכויותיהם. האיגוד עשה כן יחד עם השופטים תוך היוועצות ומגעים תכופים בניסיון לגבש הסדר הוגן לשני הצדדים. בסופה של בדיקה ושקילה הדדית ויסודית גובשה מתכונת מוסכמת של הסכם העסקה, המסדירה את העסקת השופטים כעובדי האיגוד, ומפרטת את חובות וזכויות הצדדים. מתכונת זו אושרה על ידי מרבית השופטים שחתמו על ההסכם למעט התובעים שאימצו לעצמם גישה אחרת, אגרסיבית, בניסיון לכפות על האיגוד תנאים שאינם מן העניין ולאלצו להיכנע לתכתיביהם. עונת המשחקים 2017/18 החלה ביום 21.10.17. התובעים ידעו זאת היטב ולכן משכו את המו"מ במטרה לדחוק את האיגוד לפינה. התובעים הלכה למעשה ניתקו קשר עם האיגוד למשך כחודשיים עד חודש 11/17 ועד לאחר פתיחת עונת המשחקים התעלמו מכל פניות האיגוד להסדיר את חידוש ההסכם עימם. לכן בלית ברירה נאלץ האיגוד להכשיר 6 שופטים חדשים להפעלת המשחקים ללא התובעים וזאת החל מ-21.10.17. כך שמספטמבר 17 הקשר עם התובעים אינו מתקיים והקשר מתקיים עם שופטים אחרים. לאור חלוף הזמן ונוכח שינוי מצב האיגוד והתנהלותו ללא התובעים שניתקו קשר, אין לאיגוד צורך בפעילות התובעים ואין לו את היכולת הכלכלית לחדש קשר זה.


דיון והכרעה-שאלת קיום יחסי עובד ומעסיק
5.
לטענת התובעים התקיימו יחסי עובד ומעסיק בינם לבין הנתבעת במהלך כל תקופת העסקתם ואילו הנתבעת מכחישה את האמור. יצוין כי הנתבעת היא זו שהחליטה במהלך חודש 9/17 להחתים את התובעים על חוזה המבסס קיום יחסי עובד ומעסיק בינם לתובעים, מאותו מועד ואילך.
כידוע, קיימת חשיבות לקביעה אם התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין שני צדדים מכיוון שרק "עובד" נהנה מהגנת חוקי המגן ומהזכויות הסוציאליות שנקבעו בחוקים השונים ומכוחם. נפסק כי היותו של אדם בגדר "עובד" הוא בבחינת דבר הקרוב לסטאטוס ולכן הקביעה אם מדובר בעובד או בנותן שירותים עצמאי מושתתת על נסיבות המקרה ומאפייני מערכת היחסים בין הצדדים, מבחינה מהותית, ולא על פי המוסכם ביניהם או על פי התיאור שהם נתנו למערכת היחסים (ר' ע"ע (ארצי)110/10 רופא – מרקם סוכנות לביטוח בע"מ (לא פורסם, 22.12.11 (להלן: עניין רופא); ע"ע (ארצי) 11504-10-10 רוזין סוכנות לביטוח (1997) בע"מ – משיח, (לא פורסם, 19.3.13).
6.
נקדים ואומר, כי בהתאם לעקרונות שהותוו בפסיקה ולאחר שבחנו את הראיות שהובאו לפנינו הגענו למסקנה לפיה שקלול כל הסממנים מצביע על קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים במהלך כל תקופת העסקתם.
זה המקום לציין כי לא שוכנענו כי היה קיים שוני באופי עבודת השיפוט של התובעים לפני הדרישה לחתום על ההסכם המכיר ביחסי עובד ומעסיק ולאחריה. להלן הנימוקים להכרעתנו.
7.
הלכה היא כי המבחן לקביעת קיומם של יחסי עובד ומעסיק הוא "המבחן המעורב" המורכב משילוב של מבחנים שהדומיננטי שבהם הוא מבחן ההשתלבות (ר' ע"ע (ארצי) 478/09 חסידים - עיריית ירושלים (לא פורסם, 13.1.11) (להלן: עניין חסידים).
למבחן ההשתלבות שני פנים: הפן החיובי והפן השלילי. במסגרת הפן החיובי נבדקת השאלה אם מבצע העבודה השתלב בעסקו של מזמין העבודה. ככל שהתשובה לשאלה זו חיובית, נבחן הפן השלילי במסגרתו נבדקת השאלה אם מבצע העבודה ביצע את העבודה במסגרת עסק עצמאי משלו שמשרת את מזמין העבודה כגורם חיצוני.
כידוע, הפן החיובי של מבחן ההשתלבות כולל שלושה מרכיבים: קיומו של מפעל שניתן להשתלב בו; הפעולה המבוצעת היא חלק מהפעילות הרגילה של המפעל; מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ואינו 'גורם חיצוני'. בנוסף, אחד הסממנים להשתלבות עולה מתוך התשובה לשאלה אם הרחקתו של אותו גורם תפגע בפעילות הרגילה היומיומית והשוטפת של מקום העבודה בשונה מגורם שפעילותו באה להשלים את פעילות המפעל או לאפשר אותה (ר' דב"ע (ארצי) לא/27 – 3
עיריית נתניה – בירגר, פד"ע ג' 177 (1971); דנג"צ 4601/95 סרוסי נ' בית הדין לעבודה, פ"ד נב(4) 817 (1998); ע"ע(ארצי) 303/08 רפא"ל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ – גרוס, (לא פורסם, 20.1.11). מחומר הראיות עולה כי הנתבעת מהווה מפעל שניתן להשתלב בו. התובעים היה מגיעים לשפוט במשחקים שארגנה הנתבעת
ושובצו לשפוט במשחקים אלו שנקבעו על ידי הנתבעת. שירותי השיפוט היו חלק מהמערך הארגוני של הנתבעת ולא הוצאו על ידה למיקור חוץ. העבודה שביצעו התובעים כשופטים, היתה ועודנה מצויה בליבת הפעילות הרגילה של הנתבעת.
לא בכדי טענה הנתבעת כי היה עליה להכשיר שופטים אחרים במקומם של התובעים נוכח סיום ההתקשרות ביניהם.
8.
האמור עולה בקנה אחד עם המטרות שפורטו בתעודה לרישום הנתבעת לעמותה:
"פיתוח וקידום ענף הכדורמים ריכוזו וניהולו. ארגון וניהול תחרויות לאומיות ובינלאומיות במסגרת מפעלים שונים בארץ. הקמת סגלי נבחרות, אימונם וטיפוחם. טיפוח קשרים עם הגופים הבינלאומיים העוסקים בענף הכדורמים"
(ר' נספח ה' לתצהיר הנתבעת). כמו כן האמור עולה בקנה אחד עם סעיף 27-29 לתצהירו של מר טחן בו הצהיר כי:

"
האיגוד הוא עמותה רשומה, המקיימת את פעילות ענף הכדורמים בישראל... האיגוד מפעיל ליגות כדורמים בגילאים ובמינים שונים, אליהן השופטים משובצים לפי צורך במשך עונת המשחקים (אוקטובר/נובמבר עד יוני /יולי, בהתאמה).... לצורך קיום כל משחקי הליגות זקוק האיגוד ל12-15 שופטים בעונה
".
כן עיון בחקירתו הנגדית של מר דניאל אלקינד, שלא נסתרה, מעלה כי הוא מבהיר כי איגוד השופטים פורמלית לא היה קיים והלכה למעשה מכניסתו של שלומי טחן
ורויטל לתפקיד מי שמשבץ את השופטים זה הנהלת האיגוד (ר' עמ' 15 שורות 18-33).
כמו כן עיון בחקירתו מעלה כי תיאום ימי חופשה נעשה עם נציגי הנתבעת (ר' עמ' 16 שורות 27-29) גם עיון בסעיף 29 לתצהירו של מר טחן מעלה כי השיבוץ למשחקים נעשה בהתאם לשיקול דעת האיגוד.
9.
בנסיבות אלו עולה כי התובעים
היו חלק מהמערך הארגוני הרגיל של הנתבעת והשתלבו בו ולכן
התקיים בו הפן החיובי של מבחן ההשתלבות.
10.
בבחינת הפן השלילי של מבחן ההשתלבות יש לבדוק אם התובעים ביצעו את הפעילות במסגרת עסק משלהם. הסממנים לעסק עצמאי הם, בין היתר, סיכויי רווח וסיכוני הפסד, העסקת עובדים, בעלות על אמצעי הייצור, נשיאה בהוצאות הייצור, השקעה ברכישת אמצעי הייצור והשקעת הון. כמו כן, מרכיב משמעותי הוא האפשרות להגדיל את הרווח באמצעות ייעול העבודה וחיסכון בהוצאות. דב"ע (ארצי) לג/64 – 3
פירר הנהלת רכוש בע"מ – שטסלר, פד"ע ה 108 (1973); ע"ע (ארצי) 1466/04 תדיראן בע"מ – קרסנטי, (לא פורסם, 15.4.07)).
למעט התובע 3 שהיה עצמאי במסגרת עבודתו הנוספת הרי שלשאר התובעים אין כלל עסק עצמאי. ובכל מקרה העסק העצמאי של התובע 3 אינו קשור לעיסוקו כשופט בנתבעת.
11.
ערים אנו כי התובעים עבדו במקומות אחרים במהלך יום העבודה וכי עבודתם בנתבעת היתה בהיקפי משרה מינוריים, אולם אין אנו סבורים כי יש בכך כדי להעיד על קיום הפן השלילי של מבחן ההשתלבות או שיש בכך כדי לשלול יחסי עובד ומעסיק. העובדה שהתובעים עבדו כ"שכירים" במקומות אחרים בהיקפים משמעותיים תוך תקופת עבודתם אצל הנתבעת אין בה כדי לשנות מהמסקנה, מכיוון שגם אם המועסק עובד במקומות נוספים, אין בכך כדי לשלול קיומם של יחסי עובד ומעסיק. לפיכך, העובדה שהתובעים עבד כשכירים אצל גורמים אחרים, במקביל לעבודתם בנתבעת אינה שוללת את מעמדם כעובדי הנתבעת.
מעיון באופן העסקת התובעים עולה כי לא התקיימו בהתקשרות שבין התובעים לנתבעת הסממנים של פעילות במסגרת עסק עצמאי. הנתבעת היא זו שנשאה בהוצאות הכרוכות בביצוע עבודת התובעים. הנתבעת סיפקה ותיאמה את הנדרש לביצוע העבודה. ערים אנו כי איגוד השופטים סיפק לעיתים את מדי השופטים אולם שוכנענו כי איגוד השופטים פועל בסנכרון מלא עם הנתבעת. כמו כן, התובעים לא העסיקו עובדים והיו מחויבים לבצע את עבודתם באופן אישי בלבד. בנוסף, הנתבעת שילמה לתובעים
תמורה חודשית קבועה עבור עבודתם, בהתאם למספר המשחקים בהם שפטו והחזר נסיעות בהתאם למספר הקילומטרים שנסעו לצורך השיפוט במשחקים שהיו ברחבי הארץ. כמו כן הנתבעת היא זו שדיווחה לרשויות המס בנוגע לתשלום שביצעה, למעט לתובע 3 שהוציא חשבוניות לבקשתו (ר' נספחי
תצהיר הנתבעת).
נוסיף, מכאן שעבודת השיפוט שביצעו התובעים הייתה חלק מהפעילות האינטגראלית של הנתבעת, התובעים היה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של הנתבעת ועבודת שיפוט לא התבצעה במסגרת העסק העצמאי של מי מהתובעים. לפיכך מתקיים בעניינו מבחן ההשתלבות על שני פניו.
12.
כאמור לעיל, מבחן השתלבות הוא המבחן הדומיננטי לבחינת קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים במסגרת המבחן המעורב, אולם אין הוא המבחן היחיד. אי לכך, נבחן להלן את מבחני העזר הנוספים שנקבעו בפסיקה.
מבחני עזר נוספים המהווים חלק מהמבחן המעורב הם: מבחן הקשר האישי; כפיפות ופיקוח; אספקת כלי העבודה; אופן ביצוע התשלום; תלות כלכלית במעסיק; אופן הצגת ההתקשרות בפני
צדדים שלישיים, לרבות מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי; בלעדיות הקשר; סדירות הקשר, התמשכותו ורציפותו; הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה. יצוין כי בהתאם לפסיקה אף אחד מהמבחנים אינו מכריע לבדו אלא יש לבחון את התמונה בכללותה (ר' ע"ע (ארצי) 568/06 שושן – קל שירותי נופש ותיירות בע"מ (לא פורסם, 3.1.08 )(להלן: עניין שושן)).
13.
מבחני העזר שנבחן, רובם מחזקים אף הם את המסקנה כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים במקרה שלפנינו, ונפרט.
14.
כפיפות ופיקוח: "עובד" על פי מבחן זה הוא אדם הנתון למרותו של אדם אחר ולפיקוח מצידו, מקבל ממנו הוראות ומחויב על פי תנאי ההסכם לציית לאותן הוראות. אין חולק כי התובעים היו כפופים לעמותה ולנהליה .
15.
סדירות הקשר, התמשכותו ורציפותו: הלכה היא כי התקשרות סדירה וממושכת בין הצדדים מחזקת את האלמנטים של תלות אישית ויש בה כדי להעיד על קיומם של יחסי עובד ומעסיק (ר' ע"ע (ארצי) 300274/96 צדקא – מדינת ישראל, גלי צה"ל, פד"ע לו, 625). במקרה שלפנינו, אין חולק כי התובעים עבדו אצל הנתבעת ברציפות במשך תקופות ארוכות.
16.
מבחן הקשר האישי: כידוע, מבחן הקשר האישי הוא תנאי שבלעדיו אין במסגרת יחסי עובד ומעביד אולם אין הוא תנאי מספיק (דב"ע (ארצי) מב/3-123 סגל - גור פד"ע יד 190, 194 (1983)). במקרה שלפנינו, התובעים שפטו את הקבוצות באופן אישי ולא היה רשאים להעביר עבודה זו לביצוע אחרים.
17.
תלות כלכלית: מבחן התלות הכלכלית הוא אחד השיקולים לבחינת קיומם של יחסי עובד ומעביד (ע"ע (ארצי) 511/06 שיף – רשות השידור, (לא פורסם, 7.9.08)). אין חולק, כעולה גם מעדות התובעים כי הכנסתם מהנתבעת היתה משנית להכנסותיהם במקום עבודתם העיקרי וכי מדובר בהיקף משרה נמוך ביותר, דבר המחליש את מבחן התלות הכלכלית. יחד עם זאת יובהר, כי לא מדובר בשכר נמוך בהתאמה להיקף משרת התובעים. אולם אין באמור כדי לשנות את המסקנה למול הסממנים הרבים האחרים, מהם עולה באופן חד משמעי כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעים לנתבעת.
נציין כי לא שוכנענו כי יש שוני מהותי באופי העבודה של התובעים עובר לדרישה לחתום על הסכם המכיר בקיום יחסי עובד ומעסיק לאחריו. זה המקום לציין כי גם עיון בהסכם זה מעלה כי הנתבעת שניסחה את ההסכם ציינה שם: "
כי האיגוד מעוניין להמשיך ולהעסיק את העובד".
.
האמור עולה בקנה אחד גם עם חקירתו הנגדית של הרצל רביבו:"
ש: אני מבקש שתאשר לנו שמבחינת עבודת השיפוט במשחקי כדור מים השופטים עושים בדיוק את אותה עבודה היום, מה שעשו קודם לכן שופטים שלא דווחו בתלוש המשכורת , נכון? ת: מבחינת להגיע למשחקים? ת: כן, להגיע למשחקים ולשפוט. ת: כן
"
(ר' עמ' 37 שורות 1-6).
18.
לסיכום, ממכלול העובדות והראיות שהובאו לפנינו, הגענו למסקנה לפיה התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעים לבין הנתבעת בכל תקופת העסקתם.
19.
משקבענו כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעים לנתבעת, במהלך כל תקופת העסקת התובעים נבחן האם יש לבטל את החלטת הנתבעת להפסיק את העסקתם ולהשיבם לעבודתם.
המסגרת המשפטית – האם יש להורות על השבת התובעים לעבודה
20.
ההחלטה העומדת לביקורת שיפוטית בהליך זה היא החלטת הנתבעת שלא להמשיך את העסקת התובעים נוכח סירובם לחתום על הסכם העסקה הקובע כי מתקיימים יחסי עובד ומעסיק מכאן ואילך.
21.
אין חולק כי החלטה לפטר עובד מצויה מעצם טיבה וטבעה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק. בפסיקת בית המשפט העליון מקבלים הדברים ביטוי בהאי לישנא –

"
אין חולק כי אחד מעקרונות הבסיס של דיני העבודה הוא הפררוגטיבה של המעביד לנהל את מקום העבודה על-פי ראות עיניו. זכות זו נובעת כאמור גם מזכות היסוד החוקתית שלו לקניין, המעוגנת בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
"
(ר' בג"צ 8111/96, הסתדרות העובדים החדשה נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] בסעיף 31 לפסק דינו של המשנה לנשיא (בדימוס) ת. אור, ניתן ביום 2.6.04).
עם זאת, נקבע כי הפררוגטיבה הניהולית אינה חסרת גבולות, ובלשון בית הדין הארצי -

"
הפררוגטיבה הניהולית אינה מילת קסם המעניקה למעסיק כוחות בלתי מוגבלים המשוחררים מביקורת. הפררוגטיבה הניהולית הוא כוח אשר יש להפעילו בתום לב, בשום שכל, באיזון ותוך בחינת עניינו של העובד העלול להיפגע מן המהלך הנעשה מכוח אותה פררוגטיבה
" (ר' ע"ע (ארצי) 281/07, רשות הדואר - שמואל קלפנר, [פורסם בנבו] מיום 9.4.08).
22.
למותר לציין כי כחלק מחובתו של המעסיק להשתמש בפררוגטיבה הניהולית המצויה בידו בהתאם לאמות המידה האמורות, נדרש הוא לפעול בתום לב, מתוך שיקולים ענייניים, וליתן לעובד שההחלטה נוגעת אליו, הזדמנות הוגנת וראויה להשמיע את טענותיו בטרם יוכרע גורלו התעסוקתי. זכות טיעון זו מקורה לא רק בחובת תום הלב המוגברת המוטלת על הצדדים ליחסי עבודה כי אם גם בכללי הצדק הטבעי (ר' ע"ע 231/99 אורי חייק - שירות התעסוקה, [פורסם בנבו] מיום 29.5.01).
בצד אלה אין חולק כי במסגרת בחינת חוקיות הפיטורים לא ישים בית הדין את שיקול דעתו תחת שיקול הדעת של המעסיק (ר'
ע"ע(ארצי) 36316-06-12
עיריית רמת השרון נ' איילת שושני ג'ינו
;

ע"ע (ארצי) 375/99
החברה הכלכלית לפיתוח כפר מנדא (1997) בע"מ – ג'אבר
[פורסם בנבו] (13.7.2000) עמ' 255;

בג"צ 4284/08
שמואל קלפנר נ' חברת דואר ישראל בע"מ
, [פורסם בנבו] פד"ע סג(3) 766 (2010);

ע"ע (ארצי) 300178/98
ביבס – שופרסל בע"מ
, [פורסם בנבו] פד"ע לו 481 (2001)).
23.
אמות המידה לבחינת הטעמים המצדיקים מתן סעד של אכיפת יחסי עובד ומעסיק נדונו בפסק הדין ע"ע 456/06 אוניברסיטת תל-אביב – רבקה אלישע [פורסם בנבו] (מיום 27.2.08), בו חזר בית הדין על הכלל לפיו דרך המלך במקרה של פיטורים שלא כדין הוא פסיקת פיצויים, ולא מתן סעד של אכיפה והשבה לעבודה, שניתן רק במקרים חריגים (ראו גם את פסק הדין בבג"ץ בו נדחתה עתירה על פסק הדין האמור – בג"ץ 4485/08 רבקה אלישע נ' אוניברסיטת תל-אביב ואח'
([פורסם בנבו], 5.10.09). כן נמנו השיקולים אשר יש לבחון כאשר דנים במתן סעד של החזרה לעבודה.
יפים לעניינו דברי בית המשפט העליון ב

פסק דין
רבקה אלישע (פסקה 16 לפסק הדין):

"
סעד האכיפה מותנה באפשרות לקיימו נוכח המציאות הקיימת במקום העבודה, ובהתחשב בטיב היחסים בין הצדדים ליחסי-העבודה. בבואו לקבוע את הסעד ההולם לעובד אשר פוטר שלא כדין, שומה אפוא על בית המשפט להתחשב במערכת היחסים השוררת במקום העבודה ובהשלכות של אכיפת ההעסקה על הצדדים הנוגעים לעניין הן מבחינה מעשית והן משיקולים של צדק. כך, נקבע כי מקום בו נתגלע משבר אמון חריף בין מנהל בית-ספר לבין צוות המורים, אין זה צודק ואף בלתי אפשרי מבחינה מעשית לכפות על המעביד להחזיר את העובד למשרת הניהול (בג"צ 5618/01 צויזנר נ' בית הדין הארצי לעבודה ([פורסם בנבו], 21.8.2001) (להלן: בג"צ צויזנר))".

24.
עוד נפסק כי חלוף הזמן בין החלטת הפיטורים לבין מועד הענקת הסעד "הוא שיקול כבד משקל בשיקולים למתן סעד של אכיפה". על החשיבות בהגשת תובענה בסמוך למועד הפיטורים כאשר מבוקש סעד של השבה לעבודה עמד בית דין זה בעניין שלום לבבי
( ר'
דב"ע לה/ 110-3

שלום לבבי - מדינת ישראל, פד"ע ז', 220, 223; דב"ע לג/ 50-3
יעקב יעקובי – תוצרת מזון ישראלית בע"מ, פד"ע ד 531),
תוך שנקבע כך:
"

משמדובר בפסק-דין הצהרתי או בצו מניעה, שעניינם פיטורי עובד - משמעות מיוחדת לזמן שחלף בין הפיטורים לבין הפניה לבית-הדין. יחסי עבודה תקינים והפעלה סדירה של מפעל או שירות אינם סובלים, שלאחר זמן יבקשו להחזיר איוש תפקידים למצב קודם, מבלי להביא לשיבושים שבגררה. כשם שדיון בהליך, שבו עותרים לתרופה כאמור, מחייב את בית-הדין לפעול 'מיידית או תוך זמן קצר ביותר ­במסגרת שבועית, ולא במסגרת חודשית' ..כך חייב לפעול העותר לעניין פתיחת ההליך"
.


25.
בפסק הדין בעניין אלפסי (
עע 425/06
רו
חמה אלפסי – מדינת ישראל-משרד החינוך, 18.10.06)

עמד בית הדין
על כך ש"מועד הגשתה של תובענה כנגד החלטת פיטורים הופך להיות רב משקל ובעל ערך מוסף עת מתבקש סעד של החזרה לעבודה. השתהות בעל הדין בהגשת תביעתו מעמידה אותו אל מול מצב חדש שהתהווה בינתיים אצל המעסיק - בין אם צמצם את מצבת עובדיו, בין אם מינה אחר תחת התובע ובין אם שיווה פנים אחרות לתפקיד בו הועסק התובע, עובר לפיטוריו.... על התובע השבה לעבודה להזדרז ולהגיש תביעתו תוך זמן סביר בסמוך לפיטוריו, כל עוד ניתן להחזיר את המצב לקדמותו".
מן הכלל אל הפרט:
26.
נקדים ונציין כי לאחר שעיינו בכלל התשתית הראייתית שהוצגה בפני
נו ולאחר ששמענו את כלל העדים אנו סבורים כי חלו פגמים מסוימים בהליך הפסקת העסקת התובעים כפי שיפורט. עם זאת לא שוכנענו כי מדובר בפגמים שיש בהם כדי להורות על השבת התובעים לעבודה בנתבעת, מהנימוקים שיפורטו:
27.
ראשית
,

עיון בתצהירי התובעים מעלה כי אין חולק כי כבר בחודש 9/17 נשלח אליהם עותק מהסכם העבודה (ת/2; סעיף 18 לתצהירו של מר דניאל אלקינד). קרי, התובעים ידעו על דרישת הנתבעת לחתום על הסכם העסקה המכיר ביחסי עבודה מפה ואילך תוך מתן פיצוי כספי על תקופת העבר עוד בחודש 9/17 וחרף האמור פנו לבית הדין רק במהלך חודש ינואר 18.
28.
שנית
, אין חולק כי עונת המשחקים החלה ביום 21.10.17 והתובעים לא החלו את עונת המשחקים ולמעשה הם לא שופטים במשחקים עוד מחודש 7/17 ובמקומם נכנסו כבר שופטים אחרים (ר' סעיף 17 לתצהירו של מר טחן שלא נסתר). למרות האמור התובעים הגישו את בקשתם לצו מניעה רק בחודש 1/18.
משכך מדובר במעשה עשוי ולא בצו מניעה אלא בצו עשה שיש בקבלתו פגיעה בעובדים החדשים שכלל לא צורפו לבקשה ודי בכך כדי לדחות את התביעה להשבה לעבודה.
29.
שלישית
, עיון בחומר הראיות מעלה כי התובעים לא פנו לנתבעת בזמן אמת כדי לנסות ולנהל מו"מ על תנאי ההסכם כפי שעשו מרבית השופטים האחרים, אלה פנו בדרישה למו"מ רק לאחר שהחלה עונת המשחקים.
30.
זה המקום לציין כי
עיון בטיוטת הסכם העבודה הראשוני שהועבר לתובעים מעלה כי הוסכם להכיר בקיום יחסי עובד ומעסיק מיום חתימת ההסכם הנדון. עם זאת עולה כי הוסכם שיינתן פיצוי חד פעמי בסכום שלא נכתב, לסגירת טענות בקשר לתקופת העבר (ר' עמ' 1 להסכם זה; ת/2). קרי עיון בהסכם מעלה כי היה ברור כי יש צורך לפנות ולנהל מו"מ בכל הנוגע לסכום הפיצוי וחרף האמור התובעים לא פנו בזמן אמת לנתבעת בנדון.
31.
עיון בחומר הראיות מעלה כי הגם שכבר בחודש 9/17 קיבלו התובעים את טיוטת ההסכם וכי למרות שבמהלך ספטמבר היתה פגישה של התובעים עם מר טחן בה מר טחן הסכים שלא להפחית את תנאי השכר שלהם וכן הבהיר להם כי אין מניעה שיפנו לעו"ד כדי להמשיך בניהול המו"מ לחתימת הסכם, הרי שרק ביום 8.11.17 פנה ב"כ התובעים במייל למר שלומי טחן
וביקש לקבל את ההסכם הנדון בקובץ וורד ועד אז לא היתה כל פנייה של ב"כ התובעים לנתבעת וגם במועד זה עדיין לא היתה פנייה לגופו של עניין. זה המקום לציין כי עותק של ההסכם היה כבר בידי התובעים ב9/17 ולמרות זאת לא מצאו לנכון לעלות על הכתב את הערותיהם להסכם זה, אלא הפנייה בנדון היתה רק לאחר פתיחת העונה. יש לציין כי לא הוצגה גם כל פניה מטעמם במועד עובר לפתיחת העונה בכל הנוגע לכך שלא שובצו למשחקים כטענתם.
32.
העובדה שלא היתה פניה של התובעים לנתבעת בכל הנוגע לטיוטת ההסכם עובר לתחילת העונה עולה בקנה אחד גם עם המכתב ששלחה הנתבעת לתובעים מיום 12.11.17 שם נכתב:
".. רובם המכריע של השופטים הודיע לאיגוד כי הוא מסכים לתנאים המוצעים והם אישרו בחתימתם של ההסכם. למרבה הצער והתמיהה, ממך לא התקבלה כל התייחסות משך כל החודשים דלעיל.... רק לפני מספר ימים הודעת במפתיע, יחד עם שלושה שופטים נוספים, כי אתם מעוניינים לנהל מו"מ עם האיגוד לגבי תוכן ההסכם...".
33.
הפניה הראשונה של ב"כ התובעים בכתב באה לעולם רק ביום 28.11.17 ומכתב זה הופנה לרשם העמותות ויו"ר הועד האולמפי מר יגאל כרמי ובו טרוניה על אופן פעולת הנתבעת, שם נטען כי היא פיטרה את התובעים הלכה למעשה ללא שימוע רק בשל העובדה שסירבו לחתום על הסכם הגורע מזכויותיהם.
יצויין כי המכתב כלל לא היה ממוען
לנתבעת (ר' נספח ב' לתצהיר הנתבעת).
גם עיון בישיבה שהתקיימה ביום 5.12.17 בנוכחות ב"כ התובעים, הנתבעת וחלק מהתובעים מעלה כי עד למועד זה בכלל לא הייתה פניה של התובעים ובה פירוט מה הם מבקשים לשנות בהסכם, כל טענתם הייתה שלא קיבלו עדיין את החוזה בקובץ וורד (ר' עמ' 8 לפרוטוקול הישיבה מיום 5.12.17). זה המקום לציין כי לא ברור מדוע לא מצאו לנכון עד למועד זה למסור את הערותיהם להסכם או לכל הפחות לפרט את התנאים שלהם להסכם בישיבה מיום 5.12.17. הדרישה לקבל את החוזה בקובץ וורד ולעכב את כל הבירור והמו"מ איננה סבירה בעינינו ולא מן הנמנע כי
נעשתה כדי ליצור לחץ על הנתבעת דווקא. גם עיון בחקירתו הנגדית של ולרי פוגל
מעלה כי הוא מודה כי מכתב הראשון של ב"כ היה רק ב-8.11.17 (ר' עמ' 24 שורות 6-9).
34.
רביעית
, עוד ביום 29.9.18 הבהירו חלק מהתובעים כי אין בדעתם לשפוט יותר כל עוד שלא תתקבל עמדתם.
באמירה זו הבהירו התובעים את עמדתם כעולה מנספח
א' לתגובת הנתבעת לבקשה לסעד זמני, ממנו עולה כי ביום 29.9.17 התקיימה פגישה של חלק מהשופטים בה השתתפו גם חלק מהתובעים ושם סוכם כי: "....
בישיבה הוחלט כי השופטים הנ"ל אינם מסכימים עם ההסכם החדש, עליו התבקשו לחתום וכי הסכם זה אינו מקובל עליהם. 3. עוד הוחלט כי השופטים יפנו לעו"ד המתמחה בדיני עבודה, אשר ייצג אותם מול איגוד כדור המים. 4. בנוסף הוחלט כי השופטים לא ישפטו בליגות השונות, עד שלא ייחתם עימם הסכם המקובל על שני הצדדים. 5. בתחילת השבוע הבא, יקבל איגוד כדור המים את פרטיו ומס' הטלפון של עו"ד אשר ייצג השופטים...."
.
יצוין כי מסמך זה לא צורף לבקשת התובעים אלא רק לתגובת הנתבעת. ממסמך זה עולה כי התובעים, או לכל הפחות 3 מתוך 4 התובעים, החליטו כי הם לא רוצים לשפוט עד שלא ייחתם הסכם שמקובל עליהם, קרי היוזמה היתה של התובעים דווקא לא להיות משובצים לעונה הבאה.
35.
חמישית
, בניגוד לטענת התובעים כי הנתבעת כפתה עליהם את חתימת ההסכם ופיטרה אותם רק בשל רצונם לפנות לייעוץ משפטי וכי הנתבעת היא זו שנעלמה ולא יצרה קשר עימם, הרי שעיון
בחקירתו של מר טחן בישיבה מיום 1.2.18 מעלה כי עובר להעברת ההסכם היתה פגישה עוד בחודש 6/17 עם השופטים לרבות עם חלק מהתובעים: "
ב6/17 שלמיטב זכרוני חלק מהמבקשים היו בה. הבהרנו בפגישה את כל הצעד של שינוי המעמד של העובדים מבחינה משפטית להיותם שכירים ואת כל התוכנית המקצועית, החל מעונת המשחקים שנפתחה ב-21/10/17. בסופו של דבר נאמר שנעסיק רק שופטים שיקבלו את התוכנית הזאת שהבסיס שלה זה הסכם העבודה עם נהלים ונספחים מקצועיים
"
(ר' עמ' 4 שורות 5-11 האמור עולה בקנה אחד עם סעיף 38 לתצהירו).
36.
עיון בתצהירו ובחקירתו של מר טחן מעלה כי גם במהלך חודש 9/17 היתה פגישה של הנתבע 2 עם חלק מהתובעים בבית קפה באווירה נעימה ואף הנתבעת הסכימה
לבצע תיקון של ההסכם באופן בו לא יפחת שכר התובעים ורכיב הנסיעות
ואף עלה
נושא הפיצוי הכספי שהנתבעת נתנה לשופטים. (ר' עמ' 4 שורות 15-33).
הנתבעת אף שלחה לאחר פגישה זו הסכם מתוקן ובו בוטלו הפחתות השכר ורכיב הנסיעות כעולה גם מחקירתו הנגדית של מרק לוין
(ר' עמ' 19 שורות 23-28). אולם
לאחר מכן הגיע נספח א' והמבקשים ניתקו מגע
תקופה לא קצרה כפי שפורט.
37.
גם עיון בחקירתו הנגדית של דניאל אלקינד בדיון ההוכחות מיום 10.5.18 מעלה כי הוא מודה כי הנתבעת נתנה להם זמן לבדוק ולבחון את ההסכם עם עו"ד: "...
ב29.9.17 נפגשתי עם שלומי אני ומרק לוין
בבית קפה והוא הציג לנו את הנושא, אמרתי שאני הולך לבדוק את הנושא מול עו"ד כי אני לא בקיא בנושאים האלה, הדבר היחיד ששלומי אמר לי תלכו הדרך לא סגורה בפני
אף אחד תיקחו את הזמן ותבדקו את זה. פנינו לעו"ד קובי פינגרוט שמתעסק בדיני עבודה, בסוף אוקטובר הוא יצר איתנו קשר בתחילת נובמבר אמרתי לו שיבדוק את החוזה ומה שקרה מאז ידוע. זה זכות לגיטימית שלי לבדוק
"
(ר' עמ' 13 שורות 28-32). מעדות זו עולה כי התובעים בחרו להעביר את טיוטת ההסכם לבחינת עו"ד רק לאחר תחילת עונת המשחקים והם אלו שלמעשה יצרו עיכוב משמעותי בניהול המו"מ, מטעמיהם שלהם.
האמור עולה בקנה אחד גם עם סעיף 17-19 לתצהירו של מר הרצל רביבו:
"הזמנתי את מנכ"ל
האיגוד לפגישה, נפגשנו מספר ימים לאחר מכן, שאלתי אותו מספר שאלות על ההסכם והעלתי בפני
ו מספר נושאים לרבות לעניין הפיצוי על תקופת העבר. חשוב לי לציין כי נהג כלפיי בהגינות רבה. לא רק שהאיגוד הלך לקראתי וחתמתי על ההסכם, אלא יותר מכך, גם לאחר חתימת ההסכם, האיגוד שינה ושיפר דברים שלא העלתי לפני החתימה, לטובתי".
עיון בחקירתו של מר ולרי פוגל
מעלה כי הוא העיד: "
ש: אתה יודע שאחרי טיוטת ההסכם שצירפת לתצהירך, שיש שופטים שניהלו מו"מ עם האיגוד ובסופו של דבר נחתם עימם הסכם משופר ומעודכן? ת: הופתעתי מזה כי שמעתי שהרצל רביבו חתם על הסכם כי הגיעו אליו הביתה וסגרו איתו הכל
..."
(ר' עמ' 23 שורות 13-16).
38.
כמו כן מחומר הראיות עולה כי
הנתבעת אפשרה לתובעים לתת את הערותיהם להסכם גם לאחר ישיבת השימוע כעולה ממכתב מיום 12.12.17 כדי לנסות ולהגיע להסכמות בכל הנוגע להסכם, לרבות לעניין גובה הפיצוי בגין חובות העבר.
39.
משכך לא שוכנענו כי יש לקבל את טענת התובעים כי
הנתבעת פיטרה אותם בשל פנייתם לעו"ד וסירובם לחתום מידית על הסכם.
40.
זה המקום לציין כי עיון בחקירתו של מר טחן מעלה כי התובע
דניאל אלקינד פנה אל הנתבעת וביקש להמשיך לעבוד על בסיס קבלני (ר' עמ' 5 שורות 12-16). משכך לא ברורה התנגדותו. כן יצוין כי התובעים לא ציינו למעשה את הפרטים שהם מבקשים לשנות בהסכם ורק ציינו בכלליות כי מדובר בהסכם מקפח. יצוין כי עיון בתצהירו של מר שוורץ מעלה כי הסיבה להתנגדות התובעים לחתום על ההסכם לא היתה קשורה להיות ההסכם מקפח: "
אני רוצה לציין שכל הבעיות התחילו בישיבת איגוד שופטים, שהתקיימה בסוף 8/2016 ושם הועלה על ידי הדוברים הראשיים בישיבה- דניאל אלקינד ומרק לוין
- שלא יתכן שהאיגוד "יפקיע" מאיגוד השופטים את נושא השיבוצים למשחקים, שעד אז היה באחריות איגוד השופטים
".



יצויין כי האמור עולה בקנה אחד עם תביעת התובעים שם ציינו
כי עגמת הנפש שנגרמה להם היתה כי :" חש עלבון עז והשפלה בקרב קולגות וכן מול שחקנים , שהתובע ועמיתיו לשיפוט אמורים להיות האוטוריטה העליונה במשחק" ר' סעיף 46 לכתב התביעה. משכך נראה כי הסיבה בגינה סרבו התובעים לחתום על ההסכם לא היתה קשורה דווקא להיבט הכספי דווקא אלא יותר בשל לקיחת סמכויות שהיו לתובעים. האמור עולה בקנה אחד עם העובדה שהתובעים עבדו שנים רבות ללא קבלת זכויות קוגנטיות כלשהן ואף לא פנו לנתבעת בנדון במהלך תקופת העסקתם, בנדון.
41.
בכל הנוגע לטענת התובעים לפיה לא התקיים שימוע הרי שעיון במכתב מיום 12.11.17
מעלה כי הנתבעת הבהירה בצורה ברורה כי התובעים מוזמנים לשימוע עובר להחלטה על הפסקת העסקתם (ר' נספח ת/4 לתצהיר התובעים).
כמו כן, ביום 5.12.18 אכן התקיימה ישיבה בה נכחו ב"כ התובעים וחלק מהתובעים וב"כ הנתבעת
ומר טחן ומטרת הישיבה היתה לשמוע את עמדת התובעים בנוגע למכתב שנשלח אליהם וכן לא היתה להם כל מניעה גם לשוחח על ההסכם, כעולה מתמלול השימוע. העובדה שב"כ התובעים דאז בחר שלא
לטעון את כל טענותיו ולא להעלות כל טענה לגופו של עניין להסכם אלא רק להתעקש על שליחת ההסכם בקובץ וורד, אינה פוגעת באופן הליך השימוע שהנתבעת אפשרה לתובעים. יתרה מכך מספר ימים לאחר השימוע אף פנתה הנתבעת והעבירה לב"כ התובעים את טיוטת ההסכם בקובץ וורד ואפשרה לו לעלות את השגותיו להסכם.
42.
לאור כל האמור לא
שוכנענו כי
נפל פגם בהליך השימוע.
43.
ממכלול הדברים עולה התמונה לפיה התובעים המתינו עם פנייתם בכל הנוגע להסכם לאחר תחילת פתיחת העונה, ולמעשה כמעט כחודשיים לא עשו דבר ולא ניסו לנהל מו"מ כדי לשנות את תנאי ההסכם או להגיע להסכמות בנוגע לגובה הפיצוי על חיובי העבר, למעט פגישה שנעשתה במהלך
9/17 שבא הנתבעת כבר הבהירה כי בדעתה לשנות את ההסכם לטובת התובעים. באופן פעולה זה התובעים לא השאירו לנתבעת כל ברירה אלא למצוא חלופה אחרת במקומם. לא ברור מדוע התובעים לא פנו אל הנתבעת מיד עם קבלת ההסכם כדי לנהל מו"מ על הוראות ההסכם כפי שנעשה עם שופטים אחרים ולא מן הנמנע כי עיכוב זה נועד כדי ליצור לחץ על הנתבעת. כמו כן משהתובעים לא הציגו את המכתב של פירוט הערותיהם על ההסכם ונוכח העיכוב הרב
ובהתאם לעדויות שפורטו, נראה
כי התובעים כלל לא רצו לשנות את אופן ההתקשרות עימם, כטענת הנתבעת ולכן לא חתמו על ההסכם העסקה החדש. מחומר הראיות אף עולה כי התובעים יצאו כנגד לקיחת סמכויות מהם ולאו דווקא בהיבט הכספי, שעה שעבדו שנים רבות ללא קבלת הזכויות ולא באו בטרוניה על כך.
44.
עם זאת, עיון בהסכם העבודה מעלה כי הוא אינו מכיר ביחסי עובד ומעסיק ממועד תחילת העסקת התובעים, זאת למרות שלכל הפחות ממועד בו הנתבעת קיבלה את חוות הדעת המשפטית בנדון, קרי ידעה היא בדבר
הסיכונים בנוגע לאמור כפי שעולה אף
ממייל שכתב
מר איתן נפשי, ששימש כיו"ר האיגוד בעבר והינו חבר בהנהלת האיגוד, שם כתב
את עמדתו לנתבעת: "
חברים, ההסכם הוא טוב בבסיסו, נעשתה פה עבודה וחשיבה. אבל... שימו לב שההסכם מבוסס על מחיקת כ75% מהפיצויים שנצברו לשופטים מכוח כ-20 שנות עבודה נאמנות ויותר . ופה הבעיה. אנחנו נהפכים לאיגוד שמסכם הסכמים ומפר אותם, אין כיבוד של התחייבויות, יש הפרה של זכויות המוענקות ע"י מדינת ישראל ועצם הויתור הוא מנוגד לחוק. זה אסור ע"פי חוק ולא יחזיק מים בעימות משפטי....לדרוש מהשופטים לוותר על פיצויי המגיעים להם עפ"י חוק- זה לא ישר. זה מאפיונרי במידה כזו או אחרת.... כבר היום נפסק שלא ניתן לוותר מרצון על פיצויי פיטורים, וזו זכות בסיסת שאינה תלויה בהחלטת עובד...
."
(ר' ת/1 לתצהירי התובעים).
45.
גם עיון במייל המשיב 2 מעלה כי הוא מודע לזכויות התובעים לכל תקופת העסקתם נוכח חוות הדעת המשפטית שקיבל וכן אף הבהיר כי הוא גם נכון לשלם לשופטים הוותיקים את סכום הפיצויים וזאת במייל תשובה שכתב עוד ביום 23.9.17 שם כתב: "...
מזכיר לכולם
את חוות הדעת המשפטית שביססה באופן מאוד חותך, הכרת השופטים כשכירים עפ"י תקדימים ומבחנים משפטיים,
למי שיתבע את האיגוד לקבלת תנאים הסוציאליים המגיעים לו עפ"י החוק. מניתוח כספי הגענו לסכום של בין 20-35 אלף ש"ח לכל אחד מ7 השופטים הוותיקים, באם יתבעו. .. לאיגוד יש
על כן
עניין ליזום ולשלם פיצויי על כל השנים עד למועד חתימת ההסכם החדש, כמובן בשאיפה לתשלום מופחת
כמה שיותר... ברור מאילו שאם לא ניזום מהלך כזה... השופטים יתבעו אותנו כשירצו להפסיק לעבוד, יצאו לפנסיה ואז יקבלו את מלוא הסכום...."
(ר' נספח
ת/1 לתצהירו של דניאל אלקינד). האמור עולה בקנה אחד עם עדותו בנדון בישיבה הראשונה מיום 1.2.18: " ...
התקיים דיון בהנהלה על איזו סכום אנחנו יכולים לעמוד בו כאיגוד כדי שהעסק יתקיים. התקבלה החלטה על מסגרת סה"כ תשלום לאותם 7 שופטים בחלוקה לוותק לשנים..
."

(ר' עמ' 6 שורות 24-27).
46.
עם זאת, עיון בחקירתו הנגדית של
מר טחן מעלה כי לא היתה לו כוונה לשלם לתובעים את מלוא זכויות העבר, כפי שעולה גם מהמייל שפורט לעיל. גם עיון בסעיף 38 יד לתצהירו של מר שלומי טחן
מעלה כי הנתבעת לא התכוונה לשלם לתובעים את מלוא זכויותיהם: "..האיגוד הבהיר כי
לפנים משורת הדין, מבלי לגרוע מהטענה בדבר העדר זכאותם לזכויות מכוח דיני העבודה, על מנת להניח את דעתם של התובעים, הוא נכון לשקול לשלם להם, כחלק מהסכמה כוללת, תשלום מסויים בגין תקופת העבר". גם עיון בחקירתו הנגדית של מר טחן בישיבה מיום
1.2.18 מעלה כי ההחלטה בדבר סכום הפיצוי לא היתה קשורה לבדיקה חשבונאית של תשלום זכויות קוגנטיות אלא ליכולת האיגוד לעמוד בתשלומים: "
ש: האם בהסדר הכספי על זכויות העבר נכלל גם תחשיב של פיצויי פיטורים? ת: התקיים דיון בהנהלה על איזו סכום אנחנו יכולים לעמוד בו כאיגוד כדי שהעסק יתקיים, התקבלה החלטה על מסגרת סה"כ תשלום לאותם שבעה שופטים בחלוקת לוותק לשנים. ש: זה היה בעקבות נתונים שקיבלת מרואה חשבון? ת: לא. ש: אז מאיפה הגעתם למספר הזה? ת: מהחלטה מושכלת של יכולת הארגון לעמוד באיזשהו החסר של תשלומים ולתפקד"
(ר' עמ' 6 שורות 24-30).
47.
מעבר לאמור, עיון בחקירות הנגדיות מעלה כי דווקא בניהול המו"מ הסופי לאחר הישיבה מיום 5.12.17 שלחה הנתבעת לתובעים טיוטת הסכם שונה מטיוטת ההסכם המתוקנת שנשלחה להם בעקבות הפגישה הראשונית. הטיוטה האחרונה שנשלחה היתה למעשה הטיוטה הראשונית שהיתה בה הרעה מבחינת תנאי השכר כעולה מחקירתו הנגדית של מר לוין
, שלא נסתרה:
"... אחרי שישבנו עם שלומי והגענו... בדצמבר שנפגשנו, קיבלנו הסכם חוזה שבכלל לא היה שייך לאף אחד, זה היה ההסכם ההתחלתי שאחרי
זה כבר קיבלנו הסכם שסגרנו עם שלומי הרבה יותר טוב, שם היתה פגיעה בתנאים שלנו, היה רק 1.40 לקילומטר, 170 ₪ למשחקים שלפני זה שלומי עשה לאחר הפגישה שלנו אמר שהכול מסודר, היה הרגשה שבכוונה עשו את זה, שבדצמבר הם עשו את זה בכוונה, באנו לדבר לראות מה איתנו, והם לא דיברו איתנו"
(ר' עמ' 19 שורות 23-30).
ובהמשך:

"ש:
תסכים שלמרות הפגישה עורך דינכם קיבל ממני כמו שהוא רצה בנוסח וורד, אחרי הפגישה, את ההסכם, כדי לתת עליו הערות? ת: אני לא כל
כך זוכר את זה, אבל ההסכם האחרון זה היה פשוט לגמרי... זה כמו שהיה מההתחלה, זה היה לגמרי היה זוועה"

(ר' עמ' 20 שורות 14-18; חקירה נגדית של ולרי פוגל
עמ 25 שורות 1-5).
גם עיון בחקירתו הנגדית של שלומי טחן
בישיבה מיום 28.6.18 מעלה כי מודה כי בחודש 12/18 העביר לתובעים את טיוטות הסכם העבודה המקורי (ר' עמ' 41 שורות 19-21).
48.
קרי בסופו של יום הנתבעת בחרה שלא לנהל מו"מ בתום לב כדי למצוא פתרון אמיתי, שעה ששלחה לתובעים הסכמים טובים פחות מששלחה קודם. כמו כן, בסופו של יום הנתבעת לא הציעה לתובעים את כלל הזכויות הכספיות המגיעות להם מכוח קיום יחסי עובד ומעסיק וחרף האמור התנתה את המשך העסקתם בחתימה על הסכמים אלו ללא תשלום מלוא הזכויות המגיעות לתובעים, הגם שידעה כי עליה לשלם להם סכומים אלו במלואם.
49.
עם זאת, כאמור אין אנו סבורים שחומרתם של פגמים אלו שנפלו בהליך הפסקת עבודתם של התובעים מצדיקה את השבתם לעבודה במיוחד בהתחשב בעובדה שחלף זמן רב ממועד סיום העסקת התובעים ובהתחשב בעובדה כי הוצבו כבר עובדים אחרים המחליפים את התובעים בעבודתם שלא צורפו להליך זה והעובדה שהתובעים בחרו להמתין עם תביעתם ועם ניהול המו"מ תקופה כה ארוכה ונוכח מערכת היחסים שנוצרה בעקבות אופן ההתנהלות של הצדדים בכל הנוגע לאופן סיום העסקה והנסיבות שנוצרו עובר לסיום העסקתה (ר' פרוטוקול השימוע) שהשפיע גם על מערכת היחסים בין הצדדים באופן שלא שוכנענו כי יש לכפות על הנתבעת המשך העסקת התובעים בנסיבות שנוצרו, שעה שגם לא הוכח בפני
נו כי ההיבט הכספי הוא הגורם היחידי שגרם לסירוב התובעים לחתום על ההסכם הנדון ומששוכנענו כי לא נפל פגם בהליך השימוע.
50.
התובעים עתרו בתביעתם לפיצוי בגין עגמת נפש ונזק שאינו ממוני בנוגע להליך סיום העסקתם בסך של 50,000 ₪ לכל אחד.
אולם עיון בכתב תביעתם מעלה כי עילת התביעה בגין רכיב זה לא עסקה בפיצוי בגין פיטורים שלא כדין או בגין נזק שאינו ממוני אלא רק ברכיב עוגמת נפש כמצוטט
בסעיפים 45-48 לכתבי התביעה: "התובע גאה בעבודתו כשופט כדורמים ומקום העבודה חשוב לו עד מאוד. הדורסנית הננקטת כלפי התובע מסבה לו עוגמת נפש עצומה ומצוקה קשה והוא חש עלבון עז והשפלה בקרב הקולגות וכן מול השחקנים, שהתובע ועמיתיו לשיפוט אמורים להיות האוטוריטה העליונה במשחק. התנהלות הנתבעים כלפי התובע מקוממת, צורמת ועומדת בסתירה מוחלטת לעבודתו המסורה והאיכותית של התובע. בנסיבות הענין , התובע זכאי לפיצוי בגין עוגמת נפש הקשה שהנתבעים הסבו לו..."
51.
מנגד התובעים הגישו בקשה לפיצול סעדים
להגיש תביעה עתידית בנוגע לרכיב פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים בחוסר תום לב ובהעדר שימוע במסגרת תביעה נפרדת.
הפסיקה הכירה
ביכולתו של תובע להגיש תובענה למתן סעד הצהרתי, ולאור התוצאה שבה להגיש לאחר מכן תובענה אחרת לקבלת סעד כספי "אף על פי שמלכתחילה או בדיעבד נתברר שהיה בידו לתבוע סעד מהותי" (וראו לעניין זה דב"ע נב/122-3 סלים – מפעלי מאיר בע"מ, פד"ע כה 143; זוסמן סדר הדין האזרחי מהדורה שישית 452 וכן ר'
בשא001345/07 בנימין משה נ' איגוד ערים לכבאות והצלה טבריה החלטה מיום 25.4.07).
52.
משהתובע ביקש סעד הצהרתי להשבה לעבודה ולקיום יחסי עובד מעביד והגיש את בקשתו בנדון במהלך ההליך,
שוכנענו כי יש לקבל את הבקשה לפיצול סעדים.
53.
בכל הנוגע לרכיב עוגמת הנפש שנתבע בכתב התביעה , הרי
ההלכה היא כי רק במקרים קשים וחריגים ייפסק פיצוי בגין עגמת נפש (ר' דב"ע נג/99-3, משרד החינוך, מדינת ישראל נ' דוד מצגר, פד"ע כ"ו 563). עוד נפסק כי רכיב עוגמת הנפש תכליתו לפצות על התנהגות קיצונית
שגרמה לנזק יוצא דופן.( ר' ע"ע (ארצי) 419/07 מדינת ישראל – משרד המסחר והתעשייה נ' יעל חן ( מיום 3.11.08) . לא שוכנענו כי בענייננו יש לפסוק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש בהתאם לאופן בו נתבע רכיב זה בכתב התביעה, קרי שאין בו התייחסות ספציפית לרכיב פיטורים שלא כדין או חוסר תום לב,
במיוחד שעה שבית הדין נעתר לבקשה לפיצול סעדים .
זכויות בגין התקיימות יחסי עובד ומעביד
54.
משקבענו כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים אכן על הנתבעת היה לשלם לתובעים זכויות קוגנטיות בהתאמה.
השכר הקובע
55.
לטענת התובעים העיסוק הכולל של שיפוט במשחק אורך 4-6 שעות, כולל נסיעות, מקדם בטחון שנדרש ובדיקת המגרש ולא 1.5 שעות כטענת הנתבעת. לטענת התובעים זמן הנסיעה מהווה לכל היותר 25% ממשך העבודה בפועל. עוד טוענים התובעים כי יש לראות ברכיב הנסיעות כחלק אינטגרלי מהשכר וגם את הזמן הנלווה לשיפוט כחלק מהעבודה לעניין היקף המשרה. בהעדר הודעה לעובד, נטל ההוכחה בכל רכיב שנוי במחלוקת רובץ לפתחה של הנתבעת.
56.
מנגד לטענת הנתבעת "השכר הקובע" אשר לפיו היה ראוי לחשב את זכויותיהם הסוציאליות של התובעים כעובדים שכירים לו היו מוכרים ככאלו צריך להיעשות בהתאם לנתונים שפורטו בסעיפים 43-46 לתצהיר מר טחן. וכי יש לראות בזמן הנסיעה כ66% מהזמן הכולל.
57.
עיון בסעיף 64 לתצהירו של דניאל אלקינד מעלה כי הצהיר הוא:
" ...המשחק משתרע אמנם על כשעה וחצי, אך בשל הכנות, בדיקה של המגרש ומקדם ביטחון שעלינו לקחת בשל פקקים ועיכובים שלא בשליטתנו העיסוק הכולל שלנו משתרע על 4-6 שעות כשהנסיעות יכולות להשתרע על 1-3 ...".
58.
אין בידינו לקבל את טענות התובעים כי זמן הנסיעות והשכר בגין רכיב הנסיעות הינו חלק אינטגרלי מהשכר והזמן הנלווה לשיפוט כחלק מהעבודה לעניין היקף המשרה,
זאת
לאור הפסיקה הקובעת
כי נסיעות מהבית לעבודה לא נכללות בזמן העבודה. דברים אלו רלוונטיים לטעמינו גם בנוגע ללקיחת מקדם ביטחון בשל פקקים ועיכובים.
59.
יפים לעניינו דברי בית הדין הארצי בע"ע 15233-09-13 חברת אדוונטק (אפלט) בע"מ נ' יתיר זלוסקי ([פורסם בנבו] מיום 5.11.05):

"
סעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951

מגדיר מהן שעות עבודה:

"שעות עבודה" פירושו - הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה".
ככלל, שעות בהן עשה עובד דרכו אל מקום העבודה, אינן שעות בהן "עמד העובד לרשות העבודה" כלשון החוק ועל כן אינן מזכות בתשלום שכר, ר'
ע"ע (ארצי) 93/09
נפתלי בנקין – מדינת ישראל משרד החקלאות [פורסם בנבו] מיום 25.7.10 (אשר אושר בבג"ץ 7954/10
נפתלי בנקין – בית הדין הארצי לעבודה [פורסם בנבו] מיום 9.11.10):

"כלל פסוק הוא, כי אין לכלול את הזמן בו נסע העובד ממעונו למקום עבודתו ובחזרה ממנה, כשעות עבודה המזכות בשכר. זאת מן הטעם שהעובד אינו עומד לרשות העבודה בעת הנסיעה (
ע"ע 681/05
בון תור בע"מ - יעקב הרמתי, (לא פורסם)
[פורסם בנבו]
6.11.2006;
תב"ע מא/99-2
סלאח יוסף אלג'מאל – אל וו בע"מ,
[פורסם בנבו] פד"ע יג 129 (להלן: עניין סלאח יוסף ג'מאל)). זאת ועוד. בהיעדר הסכם קיבוצי, צו הרחבה, או חוזה בין הצדדים המורה כי זמן הנסיעה יחשב כשעות עבודה, וככל שהעובד בדרכו לעבודה אינו מסיע בעצמו עובדים למקום העבודה ומחזירם לביתם, אין הוא זכאי לשכר עבודה או גמול שעות נוספות בגין זמן זה (ראו בהתאמה: עניין סלאח יוסף אלג'מאל;
דב"ע מד/ 3-143
חיים קיסר - צבן בע"מ,
[פורסם בנבו] פד"ע טו 269)".
60.
בכל הנוגע לטענת התובעים כי יש להוסיף שעות מעבר לשעות המשחק כמו בדיקה של המגרש , הרי שטענות אלו לא הוכחו. מעבר לאמור עיון בתצהירו של מר דניאל אלקינד מעלה כי מדובר בהערכה שאינה מדויקת ואין חלוקת שעות המתייחסת לבדיקת המגרש. משכך התובעים לא הרימו את הנטל הנדרש להוכיח את שעות העבודה מעבר לשעות המשחק שאינן שנויות במחלוקת. משכך שוכנענו כי יש לקחת לעניין השכר הקובע את התשלום בגין המשחק בלבד ואת שעות המשחק בלבד בהתאם לכל תובע ותובע. זה המקום לציין כי עיון בסעיף 29 לתצהירו של מר טחן מעלה כי הוא מצהיר כי אורך כל משחק נע בין 45 דקות לשעה ורבע, כך ששעה וחצי לוקחת בחשבון גם את זמן בדיקת המגרש.
יצוין כי המפורט בסעיף 43 לתצהירו של מר טחן לא נסתר ועולה בקנה אחד עם הנספחים לתצהירו ועם חקירתו הנגדית ומשכך תשלום הזכויות ייעשה על בסיס נתונים אלו. התובעים לא נתנו הסבר ולא פרטו את רכיב הזכויות הסוציאליות אותם תבעו ומנגד לא חלקו על הנתונים של הנתבעת בכל הנוגע למספר ממוצע של משחקים בהם שפט כל תובע וכן לא חלקו כי אורך משחק הוא של שעה וחצי.
61.
מנגד אין אנו מקבלים את התחשיב של הנתבעת בכל הנוגע לשכר הקובע הואיל ואין חולק כי התובעים קיבלו לכל משחק שכר שנע בין 200-230 ₪ ומשכך תחשיב השכר הקובע יעשה לפי ממוצע המשחקים של כל תובע כפול עלות לכל משחק ובהתאם לכך יקבע היקף המשרה והשכר הקובע כמפורט:
התובע 1 – מר ולרי פוגל

62.
בכל הנוגע למר ולרי פוגל
עולה כי בממוצע בכל תקופת העסקתו שפט ב-6 משחקים לחודש ומשכך מדובר על היקף העסקה של 9 שעות חודשיות, קרי היקף משרה של 4.8% משרה ושכר חודשי קובע של 1,200 ₪ ( 200 ₪ למשחק *6 משחקים )(ר' סעיף 67 לסיכומי הנתבעים).
לעניין חופשה שנתית
63.
מר פוגל ושאר התובעים
נכנסים תחת ההגדרה של
"עובד בשכר" כמוגדר בחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 (להלן – חוק חופשה שנתית) כך: "עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם שלא על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו". משכך, פדיון החופשה להם זכאית התובעת לפי סעיף 10(ב)(2) לחוק זה יחושבו לפי מכפלת ימי החופשה בשכרה היומי הממוצע, כמפורט בסעיף:

"
לגבי עובד בשכר – שכר העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה; שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים; היו ברבע השנה כאמור חדשי עבודה לא-מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד
".
יפים לענייננו דבריו של בית הדין הארצי, מפיו של כבוד השופט איטח, כמצוטט: "
חשוב לשים לב, כי ימי החופשה שבהם נוקב סעיף 3 לחוק חופשה שנתית
הם ימים בלוח השנה, ולא "יום עבודה" כמשמעו בחוק שעות עבודה. בשל כך, שכר העבודה היומי הממוצע משמש סכום "רעיוני" של שכר עבודה במונחים של "ימי לוח", וזו הסיבה שהשכר הרבעוני מחולק במספר 90. חלוקת שכר העבודה הרבעוני במספר שונה מ-90 יגרום לכך ששכר העבודה היומי הממוצע ואורך החופשה המחושבת לפי "ימי לוח" לא יעמדו על בסיס שווה, ולכן לא ניתן יהיה להכפילם זה בזה
"
(ר ע"ע (ארצי) 44382-04-13 יוסף מנצור נ' גז חיש בע"מ [פורסם בנבו] (ניתן ביום4.5.15)).
64.
השכר הרבעוני של שלושת חודשי ההעסקה המלאים ביותר של התובע הוא 3600 ₪ (1200*3), ועבור יום חופשה – 40 ₪ (3600/90).
65.
בענייננו חל סעיף 3(ב), הקובע:

"(
ב)
היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעסיק קיים כל שנת העבודה, והעובד עבד באותה שנה–

(1)
לפחות 200 ימים – יהיו מספר ימי החופשה כאמור בסעיף קטן (א);
(2)
פחות מ-200 ימים – יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף קטן (א), כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 200; חלק של יום חופשה לא יובא במנין
".
66.
משקבענו לעיל כי התובע שפט בשישה משחקים כל חודש בממוצע, כך שבכל התקופה עבד סך של 72 ימים לשנה (6 * 12) כך שיש לחשב את ימי החופשה להם הוא זכאי לפי היחס של
72/200 ל-28=10 ימים, שהם בסך של 400 ₪ בגין פדיון חופשה לשנה * שלוש שנים ושנה שוטפת = 1,600₪.
דמי הבראה
67.


למר פוגל יש ותק של 17 שנים לא ומשכך הוא זכאי ל-58 ימי הבראה לפי 378 ₪ ליום בהתאם לחלקיות משרתו ומשכך על הנתבעת לשלם לו סך של : 58 ימים * 378 ₪ * 4.8% = 1,052 ₪.
חלף הפרשות פנסיוניות
68.
זכאי היה התובע להפרשות פנסיוניות בסך 5,254 ₪ לפי השיעורים שנקבעו בצוו ההרחבה, כדלקמן: לשנת 2011 :
1200 ₪ * 12 * 3.33% = 479 ₪. לשנת 2012 :
1200 ₪ * 12 * 4.16 = 599 ₪. לשנת 2013 :
1200 ₪ * 12 * 5% = 720 ₪.לשנת 2014 -2017:
1200 ₪ * 12 * 6% = 864 ₪*4 =3456 ₪.

לגבי תובע 2 : מר מרק לוין
69.
בכל הנוגע למר מרק לוין
עולה כי בממוצע בכל תקופת העסקתו שפט ב 6 משחקים לחודש ומשכך מדובר על היקף העסקה של
9 שעות חודשיות, קרי היקף משרה של 4.8% משרה ושכר קובע של 1,380 ₪ (230 ₪ למשחק *6 משחקים).
לעניין חופשה שנתית
70.
השכר הרבעוני של שלושת חודשי ההעסקה המלאים ביותר של התובע הוא 4140 ₪ (1,380*3) ועבור יום חופשה – 46 ₪ (4,140/90).
71.
כאמור בענייננו חל סעיף 3(ב) לחוק חופשה שנתית.
משקבענו לעיל כי התובע שפט בשישה משחקים כל חודש בממוצע, כך שלכל התקופה עבד סך של
72 ימים לשנה (=6 * 12) כך שיש לחשב את ימי החופשה להם הוא זכאי לפי היחס של
72/200 ל-28=10 ימים, בסך של 460 ₪ בגין פדיון חופשה לשנה * שלוש שנים ושנה שוטפת = 1,840 ₪.
דמי הבראה
72.


למר לוין
יש ותק של 26 שנה ומשכך הוא זכאי ל-70 ימי הבראה לפי 378 ₪ בהתאם לחלקיות משרתו ומשכך על הנתבעת לשלם לו סך של : 70 ימים * 378 ₪ * 4.8% = 1,270 ₪ .
חלף הפרשות פנסיוניות
73.
זכאי היה התובע להפרשות פנסיוניות בסך 6,041 ₪ לפי השיעורים שנקבעו בצוו ההרחבה, כדלקמן: לשנת 2011 :
1380 ₪ * 12 * 3.33% = 551 ₪. לשנת 2012 :
1380 ₪ * 12 * 4.16 = 688 ₪. לשנת 2013 :
1380 ₪ * 12 * 5% = 828 ₪
.
לשנת 2014 -2017:
1380 ₪ * 12 * 6% = 993 ₪*4 =3974 ₪
תובע 3 – דניאל אלקינד
74.
בכל הנוגע למר דניאל אלקינד (שהוציא
חשבוניות)
עולה כי
בממוצע בכל תקופת העסקתו שפט ב 1.6 משחקים לחודש ומשכך מדובר על היקף העסקה של 2.4 שעות חודשיות, קרי היקף משרה של 1.3% משרה ושכר קובע של 320 ₪ (200 ₪ למשחק *1.6 משחקים) (ר' סעיף 67 לסיכומי הנתבעים). מר אלקינד עבד החל משנת 2002.
לעניין חופשה שנתית
75.
התובע השכר הרבעוני של שלושת חודשי ההעסקה המלאים ביותר של התובע הוא 960 ₪ (320*3), ועבור יום חופשה – 10.6 ₪.
76.
כאמור בענייננו חל סעיף 3(ב) לחוק חופשה שנתית.

משקבענו לעיל כי התובע שפט ב1.6 משחקים כל חודש בממוצע, כך שלכל התקופה עבד סך של
19 ימים לשנה (=1.6 * 12) כך שיש לחשב את ימי החופשה להם הוא זכאי לפי היחס של
19/200 ל-28=2.6 ימים, ובהתאם לסיפא של
סעיף 3(ב) לחוק חופשה שנתית,
זכאי התובעת ל-2ימי חופשה לשנה, בסך של 21.2 ₪ בגין פדיון חופשה לשנה * שלוש שנים ושנה שוטפת = 84 ₪.
דמי הבראה
77.
למר אלקינד יש ותק של 15 שנה ומשכך הוא זכאי ל-57 ימי הבראה לפיה 378 ₪ בהתאם לחלקיות משרתו ומשכך על הנתבעת לשלם לו סך של : 57 ימים * 378 ₪ * 1.3% = 280 ₪.
חלף הפרשות פנסיוניות
78.
זכאי היה התובע להפרשות פנסיוניות בסך 1,400 ₪ לפי השיעורים שנקבעו בצוו ההרחבה, כדלקמן:
לשנת 2011 :
320 ₪ * 12 * 3.33% = 128 ₪. לשנת 2012 :
320 ₪ * 12 * 4.16 = 159 ₪. לשנת 2013 :
320 ₪ * 12 * 5% = 192 ₪. לשנת 2014 -2017:
320 ₪ * 12 * 6% = 230 ₪*4 =921 ₪.
תובע 4 -
מר מיכאל גורדלנד
79.
בכל הנוגע למר מיכאל גרונדלנד עולה כי
בממוצע בכל תקופת העסקתו שפט ב 6 משחקים לחודש ומשכך מדובר על היקף העסקה של
9 שעות חודשיות, קרי היקף משרה של 4.8% משרה ושכר קובע של 1,380 ₪ (230 ₪ למשחק *6 משחקים )(ר' סעיף 67 לסיכומי הנתבעים). מר גורנדלנד יש ותק של
25 שנה, הוא החל בשנת 1993.
לעניין חופשה שנתית
80.
השכר הרבעוני של שלושת חודשי ההעסקה המלאים ביותר של התובע הוא 4140 ₪ (1380*3), ועבור יום חופשה – 46 ₪.
81.
כאמור בענייננו חל סעיף 3(ב) לחוק חופשה שנתית.


משקבענו לעיל כי התובע שפט בשישה משחקים כל חודש בממוצע, כך שלכל התקופה עבד סך של
72 ימים לשנה (=6* 12) כך שיש לחשב את ימי החופשה להם הוא זכאי לפי היחס של
72/200 ל-28=10 ימים, בסך של 460 ₪ בגין פדיון חופשה לשנה * שלוש שנים ושנה שוטפת = 1,840 ₪
.
דמי הבראה
82.


למר גורדנלנד יש ותק של 25 שנה ומשכך הוא זכאי 69 ימי הבראה לפיה 378 ₪ בהתאם לחלקיות משרתו ומשכך על הנתבעת לשלם לו סך של : 69 ימים * 378 ₪ * 4.8% = 1,251 ₪.
חלף הפרשות פנסיוניות
83.
זכאי היה התובע להפרשות פנסיוניות בסך 6,041 ₪ לפי השיעורים שנקבעו בצוו ההרחבה, כדלקמן:
לשנת 2011 :
1380 ₪ * 12 * 3.33% = 551 ₪.
לשנת 2012 :
1380 ₪ * 12 * 4.16 = 688 ₪ . לשנת 2013 :
1380 ₪ * 12 * 5% = 828 ₪. לשנת 2014 -2017:
1380 ₪ * 12 * 6% = 993 ₪*4 =3974 ₪.
הזכאות לפיצוי בגין אי הנפקת תלושי שכר
84.
משכלל השנים פעלו הצדדים בהסכמה במסגרת מתכונת העסקה ללא תלושי שכר וכי רק מחודש 10/17 שונתה מתכונת העסקה בנתבעת לכזו של הפקת תלושי שכר לא שוכנענו כי יש ליתן פיצוי כלשהו בגין רכיב זה.
זכאות לשכר לחודשים 10-12/2017
85.
משקבענו כי התובעים הם אלו שפנו למו"מ רק לאחר תחילת עונת המשחקים ומשלא קבענו כי יש להורות על השבת התובעים לעבודה הרי שדין רכיב תביעה זה להידחות.
הרמת מסך ההתאגדות, חיוב אישי לנתבע 2
86.
הלכה היא כי הרמת מסך התאגיד, תוך ייחוס החיוב לבעל מניות או לאורגן בתאגיד, הינה פעולה השמורה למקרים חריגים בלבד, המצדיקים סטייה מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת. זאת, בשים לב לכך ש
"הכלל הוא כי חברה היא תאגיד, הנפרד מבעלי מניותיו, מנהליו ועובדיו, לכל דבר ועניין. לא ייתכנו חיי מסחר ומשק תקינים מבלי שיוקפד על הפרדה בין התאגיד לבין בעליו ומנהליו" (ר'
דב"ע(ארצי) נג/3-205

מחמוד וגיה-גלידת הבירה
, [פורסם בנבו] פד"ע כ"ז 345, 350).
87.
עילה להרמת מסך תקום שעה שנעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות, דוגמת תרמית, עירוב נכסי החברה עם נכסים פרטיים של בעלי המניות, מימון עצמי קטן ביותר, יחס מינוף גדול במיוחד, הברחת נכסים מן החברה אל בעלי המניות ללא תמורה ראויה וכיו"ב (ר'
ע"ע (ארצי) 1201/00
יהודית זילברשטיין נ' ערב חדש עתונות-אילת בע"מ [פורסם בנבו]).
בבר"ע 52353-08-16, א.ב. טוקו שף בע"מ ואיציק אנקוניה -

admariam gavr negouse
, (להלן – עניין טוקו שף [פורסם בנבו](13.11.16)), חזרה
נשיאת בית הדין הארצי, כבוד השופטת וירט ליבנה, על ההלכה לפיה הרמת המסך הינה החריג לכלל האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, אשר מהווה תרופה קיצונית.
עילה להרמת מסך תקום שעה שנעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות, דוגמת תרמית, עירוב נכסי החברה עם נכסים פרטיים של בעלי המניות, מימון עצמי קטן ביותר, יחס מינוף גדול במיוחד, הברחת נכסים מן החברה אל בעלי המניות ללא תמורה ראויה וכיו"ב (
ע"ע (ארצי) 1201/00
יהודית זילברשטיין נ' ערב חדש עתונות - אילת בע"מ [פורסם בנבו] (2002).
88.
לא הובאה בפני
נו כל ראיה לכך שאיזו מן העילות האמורות התקיימו בענייננו. לא נטען ולא הוכח כי לפנינו מעשה תרמית, עירוב נכסים של בעלי עניין, הברחת נכסים מהחברה, מימון בלתי נאות שלה או דברים אחרים המצדיקים הרמת מסך ההתאגדות. ובהתאם לנפסק בעניין טוקו שף אין די בטענה להפרת הוראות משפט עבודה המגן על מנת להצדיק הרמת מסך. לפיכך התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.
סוף דבר
89.
הנתבעת תשלם לתובע 1, מר ולרי פוגל
, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן:
א.
פדיון חופשה בסך 1,600 ₪
,
בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 21.10.17 ועד יום התשלום בפועל.
ב.
דמי הבראה בסך 1,052 ₪
,
בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 21.10.17 ועד יום התשלום בפועל.
ג.
חלף הפרשות פנסיוניות בסך 5,254 ₪
,
בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 21.10.17 ועד יום התשלום בפועל.
90.
הנתבעת תשלם לתובע 2, מר מרק לוין
, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן:
א.
פדיון חופשה בסך 1,840 ₪
,
בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 21.10.17 ועד יום התשלום בפועל.
ב.
דמי הבראה בסך 1,270 ₪
,
בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 21.10.17 ועד יום התשלום בפועל.
ג.
חלף הפרשות פנסיוניות בסך 6,041 ₪
,
בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 21.10.17 ועד יום התשלום בפועל.
91.
הנתבעת תשלם לתובע 3, מר דניאל אלקינד, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן:
א.
פדיון חופשה בסך 84₪
,
בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 21.10.17 ועד יום התשלום בפועל.
ב.
דמי הבראה בסך 280 ₪
,
בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 21.10.17 ועד יום התשלום בפועל.
ג.
חלף הפרשות פנסיוניות בסך 1,400 ₪
,
בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 21.10.17 ועד יום התשלום בפועל.
92.
הנתבעת תשלם לתובע 4, מר מיכאל גורדלנד, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן:
א.
פדיון חופשה בסך 1,840 ₪
,
בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 21.10.17 ועד יום התשלום בפועל.
ב.
דמי הבראה בסך 1,251 ₪
,
בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 21.10.17 ועד יום התשלום בפועל.
ג.
חלף הפרשות פנסיוניות בסך 6,041 ₪
,
בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 21.10.17 ועד יום התשלום בפועל.
93.
התביעה כנגד הנתבע 2, נדחתה.
94.
רכיבי התביעה להשבת התובעים לעבודה; תשלום שכר עבודה לחודשים 10-12/2017 וכן פיצוי בגין אי הנפקת תלושי שכר – נדחו.
95.
הנתבעת תישא
בהוצאות משפט ושכ"ט התובעים בסך של
2,000 ₪ כל אחד
(תוך שנלקח בחשבון כי התביעה כנגד הנתבע 2 נדחתה ) שישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין עד ליום התשלום בפועל.
96.
זכות ערעור לבית הדין הארצי, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.




נציג ציבור עובדים,


אסנת רובוביץ - ברכש
, שופטת

נציג ציבור מעסיקים, מר מנחם אקרמן

ניתן היום, י' טבת תשע"ט, (18 דצמבר 2018
)
,
בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.







סעש בית דין אזורי לעבודה 34709-01/18 ולרי פוגל, פרק לוין, דניאל אלקינד ואח' נ' איגוד הכדורמים בישראל, שלומי טחן (פורסם ב-ֽ 18/12/2018)