פסקי דין על יוסף סעדה | פסקי דין על הראל חב' לביטוח | פסקי דין על אלון חיון סוכנות לביטוח | פסקי דין על וועד עובדי מקצועות טכניים |

22670-08/15 א     10/12/2018




א 22670-08/15 יוסף סעדה נ' הראל חב' לביטוח, אלון חיון סוכנות לביטוח, וועד עובדי מקצועות טכניים








בית משפט השלום בבאר שבע



ת"א 22670-08-15 סעדה נ' לביטוח ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
רחלי טיקטין עדולם

תובע
יוסף סעדה
ע"י ב"כ עוה"ד גדעון נתיב


נגד

נתבעים
1.הראל חב' לביטוח

2.אלון חיון סוכנות לביטוח
שניהם ע"י ב"כ עוה"ד אמיר לינדנפלד

3.וועד עובדי מקצועות טכניים
(מקצ"ט) – התביעה נמחקה


פסק דין

לפני תביעה ל

פסק דין
הצהרתי של עובד קמ"ג לשעבר, בה התבקש בית המשפט להצהיר כי התובע מבוטח בתוכנית ביטוח חיים של הראל, ולהורות להראל למסור לתובע, תוך פרק זמן מוגדר, את פוליסת הביטוח. כן התבקש בית המשפט לחייב את הראל למסור לתובע פירוט של כל התקבולים שקיבלה מתוך הכספים שנוכו ממשכורתו של התובע, עבור תוכנית ביטוח החיים שרכש אצלה.

השתלשלות העניינים בניהול תיק זה
ביום 11.08.15 הוגשה כנגד הנתבעים התביעה דנן.
התובע שעבד בקמ"ג בין השנים 1971-2000, טען בכתב התביעה כי בתקופת עבודתו הוצע לו על ידי הנתבע 2, סוכן הביטוח מר אלון חיון (להלן: "סוכן הביטוח"), להצטרף לתכנית ביטוח חיים של הנתבעת 1, הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הראל"). התובע הסכים להצעה, שהוצעה לנתבע 3, ועד עובדי מקצועות טכניים (מקצ"ט), (להלן: "ועד מקצ"ט"). בתצהיר שצירף התובע לכתב התביעה, הוא הבהיר כי בזמנו הצטרף לתכנית ביטוח החיים של חברת שילוח, כאשר הראל התמזגה עם חברת הביטוח שילוח.
תכנית הביטוח שאליה הצטרף התובע נשאה בנוסף לאופייה הביטוחי גם אופי של תכנית חסכון.
התובע חתם על מסמכי ההצטרפות לתכנית ביטוח חיים, וקמ"ג ניכתה ממשכורתו החודשית את התשלומים החודשים שהיה עליו לשלם להראל.
קמ"ג העבירה להראל באמצעות סוכן הביטוח וועד מקצ"ט, את הסכומים המצטברים שנוכו ממשכורתו, בגין פרמיות לתכנית ביטוח חיים של הראל. הראל המציאה לחלק מעובדי או גמלאי קמ"ג את פוליסות הביטוח המתאימות, אך טרם המציאה לתובע את פוליסת הביטוח בגינה שילם פרמיות.
על ביהמ"ש להורות להראל למסור לו את הפוליסה ולפרט את כל התקבולים שהתקבלו אצלה
עבור תכנית הביטוח.
התובע צירף לכתב התביעה טופס 106 של קמ"ג לשנת 1984 לפיו נוכה ממשכורתו עבור ביטוח חיים סך מצטבר של 8,800 ₪. התובע גם צירף צילום של תלוש משכורת שלו מחודש 09/99 בו נרשם כי נוכה ממשכורתו סך של 65.40 ₪ בגין "בטוח מקצ"ט".
בכתב ההגנה מטעם הראל וסוכן הביטוח נטען שלא ניתן להיעתר לסעד המבוקש שכן לא קיימת ולא היתה קיימת פוליסת ביטוח חיים על שם התובע אצל הראל. כן נטען שלכל היותר, יתכן והתובע היה מבוטח בפוליסה קולקטיבית של קמ"ג אצל הראל, שהחלה בשנת 1989, אולם פוליסה זו, הינה פוליסת ריסק בלבד. דהיינו פוליסה למקרה מוות.
עוד ציינו הראל וסוכן הביטוח, שהמסמכים שצורפו לכתב התביעה, הינם מלפני שנים רבות. כן נטען, שדמי הפרמיה שנגבו משכרו של התובע, לא התקבלו אצל הראל או אצל מי מטעמם. מכל המסמכים שצורפו לתביעה, לא ניתן ללמוד שהראל ביטחה את התובע בשלב כלשהו. המילים "ביטוח מקצ"ט" בתלוש השכר משנת 1999, אינם מלמדים כהוא זה כי הראל ביטחה את התובע בשלב כלשהו.
התובע אינו מציין מתי חתם על מסמכי ההצטרפות לתכנית ביטוח חיים בהראל, ואצל הראל מסמכים כאלו אינם בנמצא. נטל ההוכחה להוכיח את התביעה מוטל על התובע בלבד.
התובע הגיש כתב תשובה לכתב ההגנה ובו ציין שהראל באמצעות סוכן הביטוח, מוכרת מזה שנים רבות לעובדי קמ"ג, תכניות ביטוח שונות, תמורת פרמיות בסכומים מצטברים שהניבו להראל ולסוכן הביטוח הכנסות ענק. התובע מתכוון לזמן לעדות את הממונה על ענייני הכספים בקמ"ג שיעיד על הסכומים שקמ"ג העבירה להראל ולסוכן הביטוח.
התובע צירף לכתב התשובה צילום נוסח עמוד אחד של תנאים כלליים של פוליסה לביטוח חיים אשר הופצה בזמנו על ידי חברת הביטוח שילוח.
התובע גם צירף צילום של תעודת ביטוח שהוצאה על ידי חברת שילוח על שם יעקב אבוטבול (להלן: "פוליסת אבוטבול"), שעבד איתו בקמ"ג והיה בדרגה זהה לדרגתו (להלן: "אבוטבול"). התובע טוען כי מדובר בפוליסת ביטוח שהנפיקה הראל. התובע ואבוטבול הצטרפו להראל באותו יום לתכנית ביטוח החיים, דהיינו ביום 01.09.77. על אף שלמר אבוטבול הופקה ונמסרה תעודת ביטוח, תעודה כזו לא נמסרה לתובע בניגוד לחוק.
התובע גם צירף מכתב של ועד עובדי מקצ"ט לחברת ביטוח שילוח מיום 15.07.03 שם התבקשה שילוח לבטח עובד קמ"ג שפרש.
דיון קדם משפט ראשון התקיים בתיק ביום 15.03.16.
במהלך הדיון ציין סוכן הביטוח כי החל לשמש כסוכן של קמ"ג משנת 81. כן ציין כי שימש תקופה מסוימת כממונה על הביטוח בקמ"ג, והיה בועד הטכנאים.

כן ציין כי לקמ"ג יש הרבה ביטוחים קולקטיבים. עד לשנת 85 בוצעו ביטוחים בחברת ירדניה. כאשר חברת ירדניה פשטה את הרגל עברו הביטוחים למגדל ובשנת 88 עברו להראל. הראל מבצעת את הביטוחים הקולקטיביים בקמ"ג מאז ועד היום.
הביטוחים הקולקטיביים כללו רק מרכיב של ריסק ולא מרכיב של חסכון.
פרמיה בשיעור 65.40 ₪ (הסכום שנוכה בתלוש השכר של התובע עובר ביטוח חיים), משקפת פרמיה עבור ריסק, מחלת הסרטן, ותאונות אישיות. אם הסכום הנ"ל נגבה מהתובע באופן רציף כל חודש, אזי התובע היה מבוטח בגין הסיכונים הנ"ל בזמנים הרלבנטיים. בשלב סיום העבודה והפרישה לפנסיה, רשאי היה התובע כמו כל עובד קמ"ג, להמשיך את הביטוח עד לסוף השנה לפי תנאי הקולקטיב. במצב דברים כזה, היה עליו לשלם באמצעות הועד את הפרמיות, כאשר הפרמיות היו מועברות מהוועד לסוכן הביטוח, ומסוכן הביטוח להראל. לאחר מכן רשאי היה התובע לומר שהוא רוצה להמשיך בפוליסה באופן פרטי ואז המחיר הוא גבוה. מי שעשה את הביטוח חיים ההמשכי, היה רק מי שהיה על ערש דווי.
בהמשך דבריו ציין סוכן הביטוח כי הפוליסה של אבוטבול מערבת הן רכיב ריסק והן רכיב חסכון (כאשר בהמשך חזר בו מכך ועמד על דעתו כי הפוליסה של מר אבוטבול הינה פוליסת ריסק בלבד). כמו כן טען שמדובר בפוליסה פרטית. לחברות הביטוח לא הועברה רשימה שמית של עובדי קמ"ג המבוטחים, בשל ענייני ביטחון.
ב"כ התובע טען שהפוליסה כללה גם רכיב של ריסק וגם רכיב של חסכון והציג את הפוליסה של אבוטבול, המהווה לשיטתו ראיה לטענותיו. ב"כ התובע חזר על טענותיו כי אבוטבול עבד עם התובע באותה דרגה ובאותה רמת שכר, והצטרף יחד עם התובע באותו יום לתכנית החיסכון. חשב קמ"ג נהג להעביר מדי חודש לכל חברת ביטוח שעובדי קמ"ג היו מבוטחים בה, את רשימת העובדים שממשכורתם נוכה סכום הפרמיה החודשי, בציון הסכום, וצירף המחאה על הניכויים המצטברים שבוצעו מהעובדים עבור תשלום פרמיה. ב"כ התובע טען שהתובע שילם את אותו סכום עבור פרמיות, כפי ששילם אבוטבול.
בסיום הדיון הוריתי לצדדים לקיים פגישה משותפת בה ייטלו חלק ב"כ הצדדים, וכן נציג מוסמך מחברת הראל, נציג מוסמך מועד מקצ"ט, וכן סוכן הביטוח. כמו כן יגיע לפגישה גם מר צבי שיינבך, מי שהיה האחראי על נושא הביטוח, בזמנים רלבנטיים, לטענת ב"כ התובע. כן הוריתי להראל לבצע בדיקות ובירורים באשר לפוליסה של אבוטבול (במהלך הדיון נמסר כי אבוטבול פנה להראל וביקש לפדות את הפוליסה, וב"כ הראל התבקש לבחון מה עלה בגורלה של פניה זו).
בתאריך 30.05.16 ביקש התובע להתיר תיקון כתב תביעה ולצרף את מדינת ישראל לתביעה. העילה לצירוף המדינה הייתה פניה של ב"כ התובע למפקח על הביטוח שיצווה על הראל למסור לו את פוליסת הביטוח. בתאריך 05.06.16 ניתנה החלטתי לפיה הבקשה תידון בדיון שהיה קבוע למועד קרוב.

בתאריך 27.06.16 התקיים קדם משפט שני בתיק.
התברר שלא התקיימה בין הצדדים הפגישה עליה הוריתי. הצדדים האשימו אחד את השני באי קיומה של הפגישה.
במהלך אותו דיון הסכים ב"כ התובע בעקבות המלצת ביהמ"ש למחוק את הבקשה לתקן את כתב התביעה.
ב"כ התובע הודיע כי מר צבי שיינבך ששמו עלה בדיון הקודם, נפטר, אולם איתר אדם אחר שעסק בענייני הביטוח של ועדי העובדים ושמו אבינועם אוסיבסקי (להלן: "אוסיבסקי").
מטעם ועד מקצ"ט לא הייתה התייצבות לדיון.
בהחלטתי באותו דיון ביקשתי מועד מקצ"ט להבהיר מדוע לא הגיש כתב הגנה ומדוע לא התייצב. כן הוריתי על קיום קדם משפט נוסף אליו הזמנתי את כל אותם גורמים שביקשתי בזמנו שייקחו חלק בפגישה בין הצדדים. בנוסף הוריתי על זימונו של אוסיבסקי לדיון הבא.
באותו דיון קבעתי גם: "...כמו כן, נדמה לי שלא בוצע בירור מלא בעניין הפוליסה שהציג מר אבוטבול (והוצגו לי המיילים בעניין זה בין משרד ב"כ הראל לבין חברת הראל), אותה צירף התובע לתמיכה בטענותיו. תשובה לפיה הנ"ל לא מופיע במערכות כאשר הוא מחזיק ביד פוליסה הנחזית להיות פוליסת ביטוח של חברת שילוח, אשר מוזגה בחברת הראל, אינה תשובה מספקת (ולא שמעתי טענה כי המסמך מזויף).

אני מורה לחברת הראל להעביר לתובע ולביהמ"ש עותק מפוליסת הביטוח המוזכרת ברישא לכתב ההגנה – פוליסה קולקטיבית של הקמ"ג משנת 1999. כמו כן על חברת הראל לבצע בדיקות ובירורים האם היו פוליסות ביטוח חיים קודמות (הכוונה - מתאריכים קודמים), לעובדי קמ"ג, שהוצאו על ידי חברת שילוח. ככל שיש פוליסות קודמות כאלו יש להעביר לצד שכנגד וכן לבית המשפט.
כמו כן, על חברת הראל לבצע בירורים ובדיקות בנוגע לפוליסה אותה מחזיק מר אבוטבול.

אני מורה לנתבעת 2 להעביר לעיון התובע עם העתק לבימ"ש את כל ההסכמים שיש בידיו לגבי פוליסות ביטוח חיים של עובדי הקמ"ג החל משנת 1971 ועד שנת 2000 וכל הפוליסות הקיימות בשנים אלו המחזיק בידו (פוליסות ביטוח חיים)...".
מאוחר יותר, ביום 10.10.16, קבעתי כי יוגש תצהיר מטעם הראל בדבר הבירורים והבדיקות שביקשתי לבצע וכן יוגש תצהיר מטעם סוכן הביטוח.
בהמשך הוגשה הודעה מטעם הועד בה ניתנו הבהרות הועד בדבר אי התייצבותו לדיון.
כמו כן הוגש כתב הגנה מטעם הועד. בכתב ההגנה נטען כי לבד מהעובדה שקיים כיום בהראל ביטוח חיים קולקטיבי, חברי ועד העובדים לא שמרו ולא היה עליהם לשמור תיעוד כלשהי של הפרוצדורה בה הושגה הזכאות לביטוח חיים קולקטיבי ביחס לתובע, שכן חלפה זה מכבר תקופת ההתיישנות.
הגורם האחראי על ביצוע ניכוי שכר, הוא המעסיק של התובע, ולא ועד העובדים ולכן תמוה שהתובע צירף את הועד אך לא את המעסיק – קמ"ג.
התובע מעולם לא פנה לוועד בעניין נשוא התביעה, והפתיע אותו בהגשת תביעה זו. בשל כל האמור דין התביעה להידחות על הסף.
יחד עם כתב ההגנה הוגשה גם בקשה לדחייה על הסף בגין אותן טענות שנטענו בכתב ההגנה.
בתשובה לבקשה זו טען התובע כי הועד הוסמך לטפל עבור כל עובד המדורג בדירוג מקצ"ט בכל עניין ספציפי הנוגע לעובד ואין ספק כי תוכנית ביטוח אינדבידואלית היא "נושא ספציפי". הוועד גבה מהתובע מידי חודש את סכום הפרמיה החודשית שהתובע התחייב לשלם לפי תוכנית הביטוח אצל חברת הראל. על מעורבות הועד ניתן ללמוד מצילום המחאה משנת 1992(אשר עותק ממנה צורף לתשובת התובע), שנמשכה לפקודת התובע, באמצעותה שילם הוועד לתובע עבור הראל, פיצוי בגין תאונה אישית שארעה לתובע. ניתן ללמוד על מעורבות הועד גם מעיון בזיכרון דברים החתום על ידי הוועד בדבר תנאי הפרישה של התובע מקמ"ג.
הוועד התייחס לתשובת התובע בתגובה מטעמו בה ציין כי לא ניתן לאחר חלוף כל כך הרבה שנים להתייחס להמחאה. לגבי זיכרון הדברים הקשור לפרישת התובע, אזי אין כל קשר בין זיכרון דברים זה לבין העניינים הנדונים בתביעה. הוועד גם ביקש מבית המשפט להורות לתובע להעביר אליו את כל המסמכים שצורפו לתגובת התובע, שכן חלק מהמסמכים לא צורף לעותק שנמסר לוועד.
בשלב מסוים התבקשתי ליתן לצדדים שהות לבוא בדברים ביניהם ונעתרתי לבקשה.
בתאריך 14.11.16 הגיש התובע בקשה שכותרתה: "בקשה להגשת תעודת עובד ציבור, על ידי חשב קמ"ג". בבקשה התבקש בית המשפט לצוות על המדינה להגיש לתיק תעודת עובד ציבור על ידי חשב קמ"ג, בה יודיע חשב קמ"ג לאילו חברות ביטוח הועברו כספים שנוכו, בגין ביטוח חיים ממשכורתו של התובע החל מחודש ספטמבר 1977 ואילך. הבקשה הועבר לתגובת הנתבעים וכן לתגובת המדינה.


הנתבעים השאירו את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

המדינה בתגובתה ציינה כי המידע המבוקש אינו מצוי בשליטת קמ"ג או חשב קמ"ג ולכן אין ביכולתה ליתן את תעודת עובד הציבור המבוקשת. ב"כ התובע פנה בתאריך 10.08.16 לקמ"ג בנושא תוכנית ביטוח וחיסכון, ובשל פנייה זו נערכה בדיקה בארכיון קמ"ג לצורך איתור תלושי השכר של התובע החל משנת 1977, אולם נמצאו אך תלושי שכר משנת 1998 ועד לפרישתו של התובע בינואר 2000. מהתלושים שאותרו לא ניתן לדעת מיהי החברה המבטחת, קרי למי הועברו תשלומי הפרמיות, זאת משום שבמהלך כל השנים, התשלום לגורם המבטח נעשה באמצעות ארגון העובדים, וועד העובדים כמייצג את העובדים. בעבר כבר נמסר לב"כ התובע לבקש את המידע מאת ארגון העובדים, באמצעות הועד ובאמצעות הגב' אורה שמלה. אשר על כן התבקש בית המשפט על ידי המדינה לדחות את הבקשה (בהמשך הוריתי למדינה להביא עימם לדיון את התלושים שאותרו על ידם).

בנסיבות אלו הוריתי לוועד מקצ"ט להגיב לאמור בהודעת המדינה.

וועד מקצ"ט הגיש תשובה ובה ציין כי ארגון העובדים המוזכר בתגובת המדינה הוא "ארגון כלל עובדי קמ"ג" ולא וועד מקצ"ט. גב' שמלה החזיקה בתפקיד אדמיניסטרטיבי ב"ארגון כלל עובדי קמ"ג. כן טען הוועד כי האמור בתגובת המדינה מבהיר עד כמה מוצדקת הבקשה לסילוק על הסף שהגיש הוועד.
בעקבות תגובת המדינה ותגובת וועד מקצ"ט שניתנה בהתייחס לה, הוריתי ביום 06.03.17 לב"כ התובע לפנות באופן מיידי לארגון כלל עובדי קמ"ג ולבקש ממנו לברר מיהי החברה המבטחת, קרי למי הועברו תשלומי הפרמיות.
כפי שיפורט גם להלן - התובע לא פנה מאז ועד היום לארגון כלל עובדי קמ"ג, כפי שהוריתי בהחלטה זו (או לפחות לא הוצג לפני ולא נטען לפני שבוצעה פנייה כזו).

ביום 22.01.17 הגישה הראל את תוצאות הבירורים שהתבקשה לבצע על ידי בית המשפט באמצעות תצהיר ערוך על ידי סוכן הביטוח ותצהיר ערוך על ידי הגב' טל דרור, רכזת במחלקה מקצועית באגף ביטוח חיים בהראל (להלן: "הגב' דרור").

הגב' דרור ציינה בתצהירה כי לאחר בירור שערכה במערכות החברה לפי תעודת הזהות של מר אבוטבול, לא הצליחה לאתר במערכות החברה תיעוד לפוליסה על שמו. לפי נוהלי החברה הנהוגים בעת מיזוג בין חברות הביטוח, פוליסות ותיקות שזכויותיהן מומשו במלואן לא נכנסו למערכות החברה בעת המיזוג. מאחר ומדובר בפוליסה שלא שולמה מזה שנים רבות וזכויותיה מומשו במלואן, לא נכנסה הפוליסה למערכות החברה. המסמכים בוערו בתום שבע שנים לאחר מימוש מלוא הזכויות, וזאת בהתאם לכללי שימור מסמכים. על מנת להוכיח תוקפה של פוליסה הרי שעל פי החלטת המפקח על הביטוח במקרים דומים מתבקש המבוטח
להמציא את הפוליסות המקוריות המצויות בידו וכן אסמכתאות לתשלום דמי הביטוח עבורן התקופה המזכה אותו בערכי פדיון, בהתאם לתנאי הפוליסה.
סוכן הביטוח ציין בתצהירו כי שימש סוכן ביטוח בקמ"ג החל משנת 1981. כן ציין כי עד לשנת 1985 שיווק פוליסה קולקטיבית של חברת ירדניה אשר פשטה את הרגל. לאחר מכן הפוליסה הקולקטיבית עברה לחברת הסנה וזאת בין השנים 1985 ל – 1988. בשנת 1988 עברה הפוליסה הקולקטיבית לחברת מגדל והחל משנת 1989 ועד היום עברה לחברת הראל. פוליסות הביטוח ששיווק היו פוליסות קולקטיביות ללא מרכיב חיסכון. סוכן הביטוח צירף לתצהירו מסמכים שהצליח לאתר (פוליסה קולקטיבית אצל מגדל משנת 1988; פוליסה קולקטיבית אצל שילוח משנת 1989 (שילוח כאמור התמזגה עם הראל)).
בתאריך 29.01.17 הגיש ב"כ התובע בקשה למתן

פסק דין
נגד הראל לשלם למר אבוטובול את הכספים המגיעים לו על פי פוליסת הביטוח, זאת שכן לטענתו הראל לא בדקה מהן הזכויות והסכומים שהצטברו אצלה לזכותו של יעקוב אבוטבול. בתאריך 29.01.17 דחיתי את הבקשה ללא צורך בתשובה, כאשר ציינתי שלא ניתן לתת

פסק דין
לטובתו של מר אבוטבול, מאחר ואינו תובע בתיק. כן הפניתי לאמור בתצהירה של הגב' טל דרור בעניין הבירורים שביצעה בנוגע לפוליסה של מר אבוטובול.

בתאריך 13.06.17 הגיש ב"כ התובע בקשה לאיחוד התביעה שלפני עם תביעה שהוגשה על ידי מר אבוטובול נגד הנתבעים לבית משפט השלום בבאר שבע. נטען כי שני התובעים הם חברים לעבודה שעבדו ביחד בקמ"ג ואשר הצטרפו ביחד ובאותו יום לתוכנית ביטוח חיים של הראל, בעקבות הצעת סוכן הביטוח וועד מקצ"ט. בשני התיקים התובעים טוענים לאותו, סעד ובשני התיקים הראיות זהות ולכן יש להיעתר לבקשה.
בתגובת הנתבעים עלה כי אין כל טעם בבקשה שכן בתאריך 11.05.17 נמחקה התביעה שהגיש מר אבוטבול נגד הנתבעים, בשל חוסר מעש (להשלמת התמונה יובהר כי מר אבוטבול הגיש בשלב כלשהוא תביעה לסעד הצהרתי נגד הנתבעים, לבית הדין האזורי לעבודה. תביעה זו תלויה ועומדת).
בתאריך 20.06.17 התקיים דיון קדם משפט נוסף בתיק. לדיון התייצב סוכן הביטוח, כן התייצבה, עקב הוראת בית המשפט, נציגת הראל, הגב' דרור. כן התייצבו שני נציגי הועד וכן מר אבוטובול, ומר נוסביסקי, אשר הוזמן לבקשת ב"כ התובע. מטעם המדינה התייצב מתמחה מהפרקליטות. בדיון נדונו מספר עניינים וראו פירוט להלן:

א.
הבקשה לדחייה על הסף שהגיש וועד מקצ"ט – ב"כ התובע התבקש להבהיר מדוע הוא לא מעביר לוועד מקצ"ט את המסמכים שצורפו לבקשתו, וציין בתגובה כי שהה בחו"ל וכי מתנצל על כך. בסיום הדיון הוריתי לב"כ התובע להעביר לב"כ וועד מקצ"ט את המסמכים החסרים, ואפשרתי לב"כ וועד מקצ"ט להגיש תשובה לתגובה.

ב.
הבקשה למתן תעודת עובד ציבור של חשב קמ"ג – ב"כ התובע טען כי שוחח טרם הדיון עם מי שניהל במשך שנים רבות את מחלקת המשכורות של קמ"ג, מר מאיר שטרית ושאל אותו מדוע כתוב בתלושי המשכורת רק "ביטוח חיים" ולא כתוב מי המוטב. מר שטרית, ציין בתגובה כי במערכת השכר של קמ"ג מתנהלת שנים רבות רשימה, בה כתוב מי המוטבים שקיבלו את כל סכומי הניכויים בגין ביטוח חיים. ב"כ התובע חזר על הבקשה לצוות על חשב קמ"ג להודיע לבית המשפט לזכות מי הועברו סכומי הניכויים ממשכורת התובע. לשאלת בית המשפט האם פנה כפי שהוריתי לו לארגון כלל עובדי קמ"ג, אמר שלא פנה וטען כי לא קיבל את ההחלטה שכן משרדו אינו מחובר לנט המשפט.
נציג המדינה טען בדיון כי תלוש המשכורת של קמ"ג שימש אך ורק כצינור. הסכומים נוכו דרך התלוש והועברו לוועד מקצ"ט. הכתובת היא וועד מקצ"ט.

ג.
דיון בפוליסה של מר אבוטבול – ב"כ הנתבעים וסוכן הביטוח ציינו כי הפוליסה של אבוטבול היא פוליסה פרטית ולא קולקטיבית. מבדיקה במערכת החברה לא נמצא קיום לפוליסה של מר אבוטבול. עובדים יכלו לרכוש פוליסה פרטית, בנוסף לפוליסת הקולקטיב, אם חפצו בכך. הדבר עולה מכך שבעל הפוליסה הוא מר אבוטבול ולא הוועד. עובד שפרש היה זכאי לעשות ביטוח המשך עד גיל 67. אין רכיב חיסכון בפוליסה. בפוליסה יש כיסוי עבור מוות מתאונה ונכות מתאונה. התובע מנסה להיבנות מהפוליסה של אבוטבול אבל אין בפוליסה זו מרכיב חיסכון אלא רק ריסק כל 3 שנים היה מכרז חדש לגבי חברת הביטוח שתבצע ביטוח קולקטיבי לעובדי קמ"ג. עד שנת 85 היו חברות ירדניה ואז הסנה ואז מגדל ואז הראל (עד אמצע שנת 2003 הייתה קיימת שילוח, כאשר בהמשך התמזגה עם הראל. שילוח והראל הם היינו הך). מאחר וקמ"ג הוא גוף סודי אין רשימה שמית של שמות העובדים. מדור שכר של קמ"ג שימש רק כמתווך. הסכומים שנוכו ממשכורתו של התובע, שולמו חד משמעית עבור הביטוח הקולקטיבי. הדבר עולה גם מכך שרשום בתלוש כי
גם בת הזוג בוטחה. גם בנות הזוג היו מבוטחות בביטוח הקולקטיבי. בביטוח הקולקטיבי לא היה רכיב של חיסכון.
שני נציגי וועד מקצ"ט שהתייצבו גם הם לדיון ציינו כי הם 28 שנה בקמ"ג וכי מעולם לא היה להם רכיב חיסכון.
מר נוסביסקי, אותו ביקש ב"כ התובע להזמין לדיון, ציין כי היה בוועד הנדסאים וטכנאים, שהינו וועד מקביל לוועד מקצ"ט וביצע במסגרת השתייכותו לוועד ביטוחים עבור ההנדסאים והטכנאים בקמ"ג. בביטוחים הקולקטיבים היה ריסק בלבד. עובד שרצה להצטרף לביטוח, היה פונה לוועד שלו, שהיה מחתים אותו על טופס ההצטרפות לביטוח. הוועד היה מודיע לאגף המשכורות לנכות לאותו עובד את סכומי הפרמיה. הוועד היה בעל הפוליסה. בגלל נושא הסודיות בקמ"ג, חברות הביטוח לא ידעו את שמות המבוטחים. כאשר היו מקרי מוות, חברת הביטוח הייתה מעבירה לוועד את הכסף, והוועד היה מעביר אותו לעובד. לפי הסכומים שנוכו ממשכורתו של התובע, עולה כי מדובר בסכומים ששולמו עבור הביטוח הקולקטיבי.
עובדים שפרשו יכלו להמשיך את הביטוח באופן פרטי.
גב' דרור ציינה שבפוליסה של מר אבוטבול אין מרכיב חיסכון ויש ריסק טהור. נספח 111 הוא נספח חיסכון ובפוליסה של מר אבוטבול אין נספח חיסכון. המילים "סכום הביטוח ישולם למוטב בתום תקופת הביטוח או במות המבוטח לפני תום תקופת הביטוח", הרשומים בפוליסת אבוטבול, מתייחסים למקרה שיש נספח חיסכון, אולם במקרה דנן לא נרכש נספח חיסכון. הפוליסה של אבוטבול היא פוליסה פרטית, ייתכן שעשה פוליסה נוספת, בנוסף לפוליסת הקולקטיב. התוקף של הפוליסה הינו עד 2006.
לקראת סיום הדיון, ביקש ב"כ התובע להציג מסמך נוסף, זאת כאשר הדיון התנהל על בסיס המסמכים הקיימים, וזאת כאשר בית המשפט איפשר לצדדים להידבר ביניהם ולהעביר אחד לשני מסמכים במשך תקופה לא קצרה טרם הדיון. בנסיבות אלה, ציינתי שאין מקום להציג באותו שלב מסמך נוסף. יחד עם זאת, אפשרתי לתובע להעביר לחבריו כל מסמך שיש בידו לאחר הדיון. כן הוריתי לנתבעים שעליהם להעביר תגובתם לב"כ התובע 30 יום לאחר קבלת אותו מסמך.

16.
לאחר הדיון הוגשו שוב בקשות ע"י וועד מקצ"ט לחייב את ב"כ התובע להעביר לו המסמכים שצורפו לבקשה למחיקה על הסף. בתאריך 03.10.17 החלטתי לקבל את הבקשה למחיקה על הסף שהגיש וועד מקצ"ט והוריתי על מחיקת התביעה נגדו.
וכך נכתב בהחלטה זו: "לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות, ולאחר שנשמעו טענות נוספות של הצדדים במהלך הדיון מיום 20.06.17, החלטתי להיעתר לבקשה ולמחוק את התביעה נגד הנתבע 3 על הסף בשל העדר עילה. צודק הנתבע 3 בטענה לפיה בכתב התביעה לא מוזכר סעד כלשהו נגדו. התובע טוען כי הנתבע 3 גבה ממנו את סכום הפרמיה החודשית והיה מעורב בתוכניות ביטוח. עובדה זו אולם אינה מקימה עילה נגדו. לא נטען כי הנתבע 3 התרשל בתפקידו ו/או פעל שלא כדין ו/או ברשלנות, וכאמור הסעד המבוקש בתביעה אינו מופנה אליו. אשר על כן אני מורה על מחיקת התביעה על הסף בהעדר עילה...".
ביום 25.06.17 שוב הוגשה בקשה על ידי ב"כ התובע להגשת תעודת עובד ציבור על ידי חשב קמ"ג. ביום 26.06.17 ציינתי כי בהתאם לתגובת המדינה שכבר הוגשה בעבר, לא ניתן להורות על מתן תעודת עובד הציבור המבוקשת, שכן החומר המבוקש לא מצוי בידי חשב קמ"ג.

ביום 03.10.17 ניתנה הוראה על הגשת ראיות הצדדים. הצדדים הונחו להגיש ראיות בכתב. כן נרשם בהחלטה שכל צד שמבקש להעיד עד שאינו בשליטתו, או מבקש שתוגש תעודת עובד ציבור, יפנה לאותו עד או לאותו גורם ממנו הוא מבקש את תעודת עובד הציבור ויקבל עמדתם לבקשה. ככל ויקבל סירוב, יגיש בקשה לבית המשפט לזימון העד/להגשת תעודת עובד ציבור, אליה יצרף הפניות שנעשו טרם הגשת הבקשה, והתשובות לפניות אלו.

ביום 06.09.17 הגיש ב"כ התובע בקשה לצוות על חשב קמ"ג להגיש לבית המשפט את רשימת חברות הביטוח שלזכותן נוכו תשלומים ממשכורות התובע עבור ביטוח חיים. ביום 03.10.17 ניתנה החלטה בבקשה זו. בהחלטה הפניתי להוראה בדבר הגשת ראיות והנחיתי את ב"כ התובע להגיש בקשה זו מחדש, ככל ויעמוד עליה במועד הקבוע להגשת ראיותיו.

בהמשך הגיש ב"כ התובע שוב בקשות לחייב את קמ"ג להגיש תעודת עובד ציבור, להודיע לאיזה חברת ביטוח הועברו הסכומים שנוכו ממשכורתו. הבקשות הוגשו בחודש אפריל, כאשר עד לאותה עת לא הוגשו ראיות התובע, על אף שמועד הגשתן נקבע ליום 01.01.18, ועל אף שניתנו תזכורות בדבר אי הגשת הראיות. ביום 28.04.18 החלטתי לדחות את הבקשה. ציינתי כי מדובר בבקשה חוזרת שכבר נידונה. כן ציינתי שוועד מקצ"ט, שנמחק בינתיים, הודיע במהלך ניהול התיק כי ארגון העובדים שיש לו כנראה המידע הדרוש לתובע, הינו "ארגון כלל עובדי קמ"ג". לפיכך, הוריתי בזמנו לב"כ התובע לפנות באופן מידי לארגון זה, אולם ב"כ התובע לא פעל כפי שהוריתי. אין טעם להורות לקמ"ג ליתן את תעודת עובד הציבור, משצוין שהמידע המבוקש אינו בידיו. כן ציינתי שכך או כך, בשלב זה עולה לכאורה כי לא הוצגה אינדיקציה כלשהי לפיה בפוליסה היה רכיב חיסכון כפי שטוען התובע.

ביום 07.05.18 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם התובע, כאשר התיק היה קבוע להוכחות ליום 24.05.17. בנסיבות אלה פניתי בדחיפות לב"כ הנתבעים לבחון האם בכוונתם להגיש ראיות נוספות על אלה שהוגשו
בשלב קדמי המשפט. ב"כ הנתבעים ציין שהינו מסתפק בתצהירים שהוגשו כבר לביהמ"ש. ב"כ הנתבעים הודיע כי מבקש להוציא מסמך של אקטואר אשר צורף על ידי התובע לתצהיר עדותו הראשית. ב"כ הנתבעים ציין כי מסמך האקטואר הנ"ל מתייחס לתביעה שמנהל מר אבוטבול כנגד הנתבעות, כאשר מר אבוטבול אינו צד להליך זה. בהחלטתי מיום 15.05.18, ציינתי שההוכחות יתקיימו במועדן והבקשה בעניין האקטואר תידון במהלך הדיון.

במהלך דיון ההוכחות נחקר התובע על תצהירו. כמו כן, ב"כ התובע ביקש להעיד את מר אבוטבול ללא תצהיר, ובית המשפט אפשר לו הדבר, על אף שלא הייתה כל מניעה להגיש תצהיר מטעם מר אבוטובול עוד טרם הדיון. ב"כ התובע אף הגיש במעמד הדיון תצהיר חתום ע"י מר אבוטבול, שנחתם עוד ביום 20.11.17 (ת/1).

במהלך דיון ההוכחות נחקר סוכן הביטוח על תצהירו וכן גב' טל דרור, נציגת חברת הביטוח.
במהלך הדיון המלצתי לתובע לדחות את התביעה ללא צו להוצאות, אולם ב"כ התובע הודיע על
סירובו להצעה.
בהמשך נקבע דיון לסיכומים בע"פ.
לסיום פרק זה אציין כי במהלך ניהול התיק הגיש התובע בעצמו, ישירות לבית המשפט "בקשות" שונות. כך למשל הוגשה ביום 19.09.17 בקשה על ידי התובע בה ציין כי החליט לפנות לבית המשפט, לאחר תקופה ארוכה של חוסר אונים אל מול התנהלות לא כשרה ולא חוקית בתיק התביעה שלו. נטען לאי סדרים בין הסוכן המתווך, לבין קמ"ג לבין שילוח. נטען כי סוכן הביטוח חילק כספים לעובדי קמ"ג ויש לבחון האם אנשים קיבלו מענקים מוגדלים ואף שטח של מגרש בבאר שבע. כמו כן, צוין שיש אדם בשם יעקב שתפקידו מנהל כח אדם בקמ"ג, אשר קיים חשד כי קיבל שוחד. במהלך המשפט נראה כי עורך הדין שאמור לטפל בתביעה שלו הוטעה לטובת אותו אדם, מר יעקב, וחתם אתו על הסכמים צדדים.
בתאריך 03.10.17 ניתנה החלטתי לפיה: "המנדט של בית המשפט הוא לטפל בתביעה זו ובטענות העולות בה. לבית המשפט אין מנדט לחקור שחיתויות או אי סדרים.
המבקש יתייעץ לגבי זכויותיו. ככל שהמבקש רוצה להגיש בקשה ספציפית בתיק זה – יתכבד ויעשה כן...".

ביום 22.10.17 שוב פנה התובע ישירות לבית המשפט וציין כי יש לו חשד סביר שעורך דינו משתף פעולה עם התביעה ועם הנתבעים. כן ציין שיש לו הצעה כספית לפי אקטואר עמו התייעץ. כן טען שהראל רימתה אותו ואת חבריו במשך שנים רבות ועליה לפצותם. בתאריך 22.10.17 ניתנה החלטתי כדלקמן: "ככל שיש לתובע השגות לגבי הייצוג, עליו לשטוח אותן בפני
עורך דינו, ולהחליט האם הוא רוצה להיות מיוצג על ידו אם לאו. אין כל מקום לכתוב "מכתבים" לבית המשפט, בהם התובע שוטח בפני
בית המשפט את ההשגות שיש לו לגבי הייצוג שלו."
ביום 05.06.18, לאחר שהתקיים דיון ההוכחות, וסמוך לדיון שנקבע להגשת סיכומים בע"פ, הגיש התובע בקשה בכתב יד "לסגור את התיק". התובע ציין שפנה לעורך דינו וביקש לסגור את התיק, אולם הדבר לא בוצע. ביום 05.06.18 ניתנה החלטתי לפיה התובע מיוצג אך הגיש בקשה ללא ייצוג. התובע יבהיר עדין האם מיוצג על ידי בא כוחו עו"ד נתיב. כן ציינתי שהמלצתי בדיון לדחות את התביעה ללא צו להוצאות, וככל שבית המשפט מבין מה שנכתב – התובע מסכים להצעה. הסברתי כי דחייה משמעותה שלא ניתן יהיה להגיש את התביעה מחדש. המלצתי שב"כ הנתבעים יבוא בדברים עם ב"כ התובע, ויגישו הודעה מוסכמת על דחיית התביעה ללא צו להוצאות, ככל ואכן זה רצונו של התובע.


הוריתי למזכירות להעביר את ההחלטה לכל הצדדים כולל התובע ישירות.

ביום 07.06.18 הודיע התובע שעורך הדין נתיב מייצג אותו, וכן נרשמו דברים נוספים בהודעה שלא ניתן היה להבין אותם בשל כתב יד לא ברור. בהחלטה מיום 07.06.18 הבהרתי שלא ניתן להבין מה התובע מבקש, והוריתי לו לשוחח עם עורך דינו ולהגיש בקשה מסודרת.
בהמשך אותו יום הוגשה הודעה על ידי עו"ד נתיב, לפיה הוא ממשיך לייצג את התובע וכי בכוונתו להתייצב לדיון הסיכומים, וכי ההודעה ששלח התובע בעניין סגירת התיק נמסרה בטעות.
ביום 26.07.18 הוגשה הודעה לבית המשפט, חתומה על ידי התובע ועורך דינו ובה נרשם כי עלה אצל התובע חשד שעורך הדין פועל בחוסר שקיפות מאחורי גבו. התקיימה פגישה בינו לבין עורך הדין שבסיומה סוכם שהטיפול בתיק ייעשה בשקיפות מלאה מולו כלקוח ותוך שיתוף פעולה מלא.

דיון והכרעה
מחקירתו של התובע עלה כי לא ידע לאיזו חברת ביטוח הצטרף ולא ידע לאיזו תוכנית ביטוח הצטרף.
מחקירתו של התובע עלה כי הסיבה שהוא סבור שיש בפוליסה אליה הצטרף מרכיב חיסכון הינה העובדה שלטענתו בפוליסה של מר אבוטבול יש מרכיב חיסכון (טענה שהתבררה כשגויה, ראה פירוט להלן). וראו עדות התובע:

"ת. אמרו לכולנו ב – 77 להגיע לוועד ולחתום על מסמכים, גם על זה לא קיבלנו פוליסה.
ש. אתה זוכר על מה חתמת?
ת. על ביטוח חיים, כמה צריך לשלם על כל סכום חודש בחודשו. אמרנו יאללה

קדימה, העיקר שאנחנו מכוסים. ושילמנו ואין פוליסה עד היום.
ש. אתה יודע איזה פוליסה זו הייתה?
ת. פוליסת ביטוח חיים מעורבת
ש. למעלה מ – 20 שנה זה אתה זוכר, אני אומר לך שאבוטבול הביא לך פוליסה פרטית שלו ואז החלטת שזה מעורבת, זה בגלל שהחבר שלך מצא בבית איזה פוליסה פרטית שלו?
(פרו' עמ' 18-19 שורות 34-7).
וראו דברים נוספים של התובע ממנו עולה כי אינו ידוע לומר האם היה בכלל מרכיב חיסכון בפוליסה אליה הצטרף:
"ש. אני רואה שגם בתצהיר ביררת במחלקת שכר אם העבירו כספים לחברת הביטוח, אתה לא יודע איזו חברת ביטוח עשתה לך פוליסה, אתה לא יודע אם יש מרכיב חסכון ואתה רק יודע שירד לך סכום חודשי ואתה לא יודע אם יש מרכיב חסכון ולא יודע באיזו חברת ביטוח?
ת. נכון. אף אחד לא נתן פוליסות
(פרו' עמ' 20 ש' 15 - 19) (הדגשה שלי – הח"מ).
התובע בעצם לא יודע שהיה לו רכיב חסכון בפוליסה. התובע אינו יכול לזכור היום ו/או בעת הגשת התביעה, מה כללה הפוליסה שבוצעה 38 שנים קודם לכן (!!!) (1997 – 2015) מעדותו של התובע גם עלה שכלל אינו יודע באיזו חברת ביטוח בוצעה הפוליסה.
"ש. באיזה חברת ביטוח עשו לך?
ת. בירדניה.
ש. בשנת 71 עשו לך בירדניה.
ת. לא. בשנת 71 הבנתי שאני מבוטח בירדניה
.....
ת....ב – 77 נודע לנו שאני מבוטח באיזו חברה, שכתי את שמה, אה, בסהר.....באמצע התהליך שלי קרו לי תאונות והגשתי תביעה....והשיק של וועד העובדים אם אני לא טועה היה 420
לירות מהועד ואז הרגשתי שפה מישהו לוקח את רשותי. עוה"ד עזר לי ובסף קיבלתי הכל. לשאלת ביהמ"ש איזו חברת ביטוח זה היה אני אומר שאני לא זוכר.." (פרו' עמ' 17 למטה, עמ' 18 למעלה) (הדגשה שלי – הח"מ).
ככל והתובע הצטרף לטענתו לביטוח בשנת 1977 אזי באותה שנה הראל כלל לא ביצעה את הביטוח הקולקטיבי בקמ"ג (בעניין זה ראה עדות סוכן הביטוח ועדות נציגת חברת הביטוח).
התובע לא ידע לומר מתי הצטרף לביטוח, ובחר בהמשך את "שנת 77" כשנת ההצטרפות לביטוח כיוון שזו השנה בה התחיל הביטוח של מר אבוטבול. כך למשל בכתב התביעה נרשם כי הצטרף לביטוח אצל הראל: "בתקופת עבודתו בקמ"ג" ולא נרשמה שנת ההצטרפות. וראו כיצד ניסח את הדברים ב"כ הנתבעת בסיכומיו ומצאתי כי ניסוח זה משקף אכן את המציאות: "..מר אבוטבול מצא תעודת ביטוח עליה מבוססת כל תביעתו של התובע. הוא לא באמת יודע ולא באמת זוכר ולא באמת מבין על מה חתם. מר אבוטבול והתובע לקחו את תעודת הביטוח והביאו לעו"ד נתיב. מדובר בדף אחד מתוך הפוליסה...".
מעדות סוכן הביטוח ומעדות הגב' דרור עלה כי בשלב מסוים החלה הראל לבטח את עובדי קמ"ג בפוליסות קולקטיביות. כן עלה כי קודם לכן בוטחו העובדים בפוליסות קולקטיביות על ידי מגדל ועל ידי ירדניה.

מכל העדויות שהובאו לפני עלה כי בפוליסות הקולקטיביות היה רק מרכיב של ריסק – ביטוח למקרה מוות, ולא היה רכיב חיסכון
. וראו בעניין זה עדותה של נציגת חברת הביטוח: "ת. אסביר שני דברים שמתערבבים בתיק הזה ויש להבהירם. פוליסה קולקטיבית שנעשית דרך מקום עבודה ומשולמת דרך השכר, היא פוליסת ריסק ללא מרכיב חסכון (הדגשה שלי – הח"מ), שמעסיק יוזם עבור העובדים..." (עמ' 25 ש' 13-16) (הדגשה שלי – הח"מ).
וראו עדותו של סוכן הביטוח:
ש. למיטב ידיעתך יש בקולקטיביות חסכון?
ת. לא ולא היה אף פעם
. גם כשהייתי עובד, גם כשהייתי אחראי על ביטוחים בקמ"ג, וגם כשהייתי סוכן ביטוח, מעולם לא היה ביטוח חסכון קולקטיבי. פרטי כן.
ש. הפוליסות של קמ"ג לא היו נקובות בשם?
ת. עד היום הזה אינן נקובות בשם. לשאלת ביהמ"ש קמ"ג גם היום מבטח דרכי את הקולקטיב וגם היום אין חסכון
(פרו' עמ' 27 ש' 14-18) (הדגשה שלי – הח"מ).
וראו שאלה שהופנתה לתובע בעניין זה:
"ש. אני אומר לך שבדיוק הקודם היה כאן נציג ועד הטכנאים וגם הוא אמר שמעולם לא עשו לכם בקמ"ג פוליסות קולקטיביות עם מרכיב חסכון, על סמך מה אתה אומר שהיה לכם מרכיב של חסכון.
ת. יש דברים שאני לא יכול לחשוף. אני שומע מביהמ"ש שאי אפשר לתת

פסק דין
על סמך דברים שלא מעידים עליהם"
(פרו' עמ' 20 ש' 1-4).
ראו עדות התובע לפיה אף אחד מחבריו, לא קיבל מעולם סכומים בגין מרכיב חסכון
ש. מישהו מהחברים שלך קיבל כספי חסכון?
ת. אף אחד. חיון סיפר לי שמישהו הגיש תביעה ונדחה.
ש. בעצם אף אחד לא קיבל
כפי שביררת?
ת. לשאלת ביהמ"ש כמה כמוני יש בארגון אני אומר בערך כ- 1,000..."
(עמ' 20 שור' 12 – 15) (הדגשה שלי – הח"מ).
הן סוכן הביטוח, הן מר אבינועם נוסביסקי (אשר התייצב לדיון קדם משפט לבקשת ב"כ התובע, ביום 20.06.17),
ציינו כי לפי הסכום שנוכה ממשכורתו של התובע עבור ביטוח במשך השנים, ניתן ללמוד כי מדובר בביטוח קולקטיבי
. עיון בסכומי הפרמיות הנקובות בפוליסות ביטוח הקולקטיב אשר צורפו על ידי
הראל לתיק זה, מעלה אכן כי הם באותם סדרי גודל, של הסכומים שנוכו ממשכורתו של התובע עבור ביטוח חיים.


מעדות סוכן הביטוח ומדברי מר נוסביסקי עלה כי הוועד היה בעל הפוליסה ולא העובדים עצמם.
ראה למשל עדות הגב' דרור
:
במקרה של קמ"ג עד היום בפוליסות קולקטיביות אין שמות של העובדים על גבי הפוליסה המודפסת..."
(עמ' 25 ש' 13-16) (הדגשה שלי – הח"מ).
וראו עדות סוכן הביטוח:
"ש. הפוליסות של קמ"ג לא היו נקובות בשם?
ת. עד היום הזה אינן נקובות בשם. לשאלת ביהמ"ש קמ"ג גם היום מבטח דרכי את הקולקטיב וגם היום אין חסכון"
(פרו' עמ' 27 ש' 14-18) (הדגשה שלי – הח"מ).
כאשר היו מקרי ביטוח, הייתה חברת הביטוח מעבירה לוועד את הכסף, והוועד היה מעביר אותו לעובד. האמור לעיל עולה בקנה אחד עם המחאה שצירף ב"כ התובע לתגובה לבקשה שהגיש הוועד לסילוק תביעה על הסף, המחאה על סך 510 ₪ לפקודת התובע, שנמסרה לתובע על ידי הוועד. התובע ציין כי מדובר בפיצוי עבור תאונה אישית שארעה לתובע.
לכל האמור אוסיף כי בפוליסות הקולקטיביות שצורפו (ראו הפוליסות שצורפו לתצהירי הראל) – פוליסה קולקטיבית של מגדל מחודש פברואר 1988; פוליסה קולקטיבית של שילוח - הראל מחודש יוני 1989, עולה כי הביטוח הוא ביטוח ריסק בלבד. הביטוח כלל ביטוח של העובד וכן בן/בת זוגו. כמו כן בפוליסות הללו נרשמם סכום הפרמיות. סכומי הפרמיות שרשומים בהסכמים מתאימים לסכומים המופיעים בתלוש השכר של התובע (המדובר באותו סדר גודל בערך.
בפוליסות גם נרשם גם כי עובד שיפרוש מקמ"ג לפני גיל 55 (התובע פרש בגיל 51), יוכל תוך 30 יום מיום פרישתו לרכוש בחברה ביטוח אישי באחת מתוכניות הביטוח שתהיינה בחברה באות עת, עד לגובה סכום הביטוח הנקוב בפוליסה, ללא הוכחת מצב בריאותי.

ראו מכתב של וועד עובדי מקצ"ט לשילוח מיום 15.07.03 שם התבקשה שילוח לבטח עובד קמ"ג שפרש (התובע צירף את המכתב לכתב התשובה), אשר עולה בקנה אחד עם מה שרשום בפוליסה. בעניין זה יצוין כי התובע לא טען ולא הוכיח כי בסיום עבודתו בקמ"ג ביקש להמשיך את הפוליסה באופן פרטי.
מהעדויות והראיות שהובאו לפני עלה כי הפוליסה שהציג מר אביטבול הינה פוליסה פרטית ולא פוליסה קולקטיבית. מהעדויות עלה כי בפוליסות הקולקטיביות בעל הפוליסה היה הועד ולא העובד עצמו.
כלומר, הפוליסות הוצאו על שם הוועד ולא על שם העובדים, וזאת מטעמי סודיות. בפוליסה של מר אבוטבול נרשם שמו בשם המבוטח.

וראו בעניין זה חקירתה של נציגת חברת הביטוח:

"ת. אסביר שני דברים שמתערבבים בתיק הזה ויש להבהירם. פוליסה קולקטיבית שנעשית דרך מקום עבודה ומשולמת דרך השכר, היא פוליסת ריסק ללא מרכיב חסכון שמעסיק יוזם עבור העובדים. במקרה של קמ"ג עד היום בפוליסות קולקטיביות אין שמות של העובדים על גבי הפוליסה המודפסת
(עמ' 25 ש' 13-16) (הדגשה שלי – הח"מ).
וראו המשך עדותה:
ת. אני בדקתי יש את השמות שלהם או אין ומצאתי שאין את השמות של המבוטחים וגם אין מרכיב חסכון. לשאלת ביהמ"ש מה שם המבוטח אני אומרת קמ"ג לא הועד. הפוליסה השנייה ששורבבה לדיון הזה וקיבלנו את הדף הראשון ממנה בלבד, היא פוליסה פרטית שרכש יעקב אבוטבול. לא יתכן שהתשלום עבורה נגבה דרך השכר והיה חייב לשלם באופן אחר. אנו לא גובים דרך התלוש פוליסות פרטיות...."
(עמ' 25 ש' 17-22)
כן עלה כי בפוליסה של מר אביטבול גם כן אין רכיב חיסכון
. התובע בתביעה זו לא הצליח להוכיח כי בפוליסה של מר אבוטובול יש מרכיב חיסכון.
וראו חקירתו הנגדית של מר אביטבול: "ש. חתמת על תצהיר גם בתביעתך בבית הדין האזורי, אתה מספר בתצהיר ששוחחת עם חברי ועד בשנת 77 ואמרו לך שעושים פוליסה עם חסכון?
ת. אין משוחחים. יש חוזר שיוצא וכתוב בו הכל.
ש. יש לך את החוזר?
ת. אין לי. יצא לכל קמ"ג חוזר
(עמ' 23 ש' 22-26).
מר אבוטובול צירף דף של הרשימה וכן צרף ז'קט חלקי, כאשר מעדותו עלה כי אצל עורך דינו מצוי הז'קט המלא. וראו חקירתו הנגדית של מר אבוטבול בעניין זה:


ש. איפה כל עמודי הפוליסה אנחנו קיבלנו דף אחד?
ת. אני נתתי לו הכל. (העד פונה לעורך הדין – אני נתתי לך נכון)
(עמ' 24 ש' 13-14).
באשר לבקשות החוזרות של ב"כ התובע בעניין מתן תעודת עובד ציבור לגורם אליו הועברו הכספים שנוכו ממשכורותו, אזי מעבר להחלטות שניתנו בעניין זה אציין כי הראל מציינת שיתכן והתובע בוטח אצלה בשנים הרלוונטיות בהן ביטחה ביטוח קולקטיבי את עובדי קמ"ג וכי באותן שנים הועברו תשלומי הפרמיה להראל. יחד עם זאת היא מציינת כי מאחר ולא הוכח ולא נטען כי התובע המשיך את הפוליסה באופן פרטי (התובע לא טען זאת, כל שטען הוא שבשנים עברו, בזמן עבודתו בקמ"ג רכש פוליסה בה יש רכיב חיסכון), אזי הפוליסה אינה תקפה עוד ובכל מקרה אין בה רכיב חיסכון.

מכל האמור לעיל עולה כי גם ככל והיה אצל חשב קמ"ג את המידע הרלוונטי, הדבר לא היה מסייע לתובע להוכיח את תביעתו במקרה דנן.

התובע הגיש תביעה בשנת 2015 לגבי פוליסה אליה הצטרף לטענתו בשנת 1977, היינו 38 שנים טרם הגשת התביעה.

התובע הגיש תביעה בשנת 2015 לגבי פוליסה בה בוטח במהלך עבודתו בקמ"ג, כאשר סיים עבודתו בקמ"ג 15 שנים קודם להגשת התביעה.

בית המשפט פעל בתיק זה באופן אקטיבי בניסיון לברר את האמת, היינו בניסיון לבדוק ולבחון לאיזו פוליסה צורף התובע בזמנו. בית המשפט הורה להראל לבצע בדיקות, הורה לה להגיש מסמכים (פוליסות קולקטיביות, מכתב המפקח ועוד), הורה לה להגיש תצהירים לגבי הבירורים שביצעה, הורה לנציגים רלוונטיים להתייצב לקדמי משפט ולתת הבהרות (וראו בעניין זה סיכומי הנתבעת:

"...ביהמ"ש רצה לעזור לתובע לברר את זכויותיו ככל וקיימות וביהמ"ש נתן לנו לעשות המון שיעורי בית ועבדנו קשה לברר הדברים וביהמ"ש לא מר נואש והורה לנון לקיים פגישה, וקיימנו פגישה עם סמנכ"ל הראל, אליה הצטרף סוכן הביטוח וניסינו באמת לעזור והיה עוד דיון שביהמ"ש לא פטר את נציגת החברה והיה דיון ארוך ולא אמרנו נואש ואני נפגשתי עם חברי אצלו במשרד והוא כל הדרך אמר שימציא ראיות ואסמכתאות ולא נעשה דבר..."
(פרו' עמ' 33 שורות 4 – 9).
בסופו של יום, מהבירורים שנעשו עלה כי התובע כנראה בוטח בזמנים הרלוונטיים בפוליסה קולקטיבית הכוללת מרכיב ריסק, אשר בוטלה זה מכבר, בשנת 2000, עת עזב את עבודתו. בנסיבות אלו אין מקום להיעתר לסעד המבוקש בתביעה.

לסיכום
התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעים 1 ו – 2 הוצאות משפט בסך של 8,775 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין לידיו.

הודע לצדדים הזכות להגיש ערעור על פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים (יש לשלוח את פסק הדין גם לתובע ישירות בדואר רשום עם אישור מסירה, שכן מבירור שנערך על ידי הקלדנית שצלצלה למשרדו של ב"כ התובע, על מנת לוודא מספר הפקס להמצאת פסק הדין, עלה כי משרדו של ב"כ התובע כנראה כבר אינו מצוי בכתובת שנרשמה בכתב התביעה).

ניתן היום,
ב' טבת תשע"ט, 10 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 22670-08/15 יוסף סעדה נ' הראל חב' לביטוח, אלון חיון סוכנות לביטוח, וועד עובדי מקצועות טכניים (פורסם ב-ֽ 10/12/2018)