פסקי דין על יום טוב בן שושן | פסקי דין על נועם קוריס | פסקי דין על חי שטיינברג |

46205-02/18 א     16/12/2018




א 46205-02/18 יום טוב בן שושן נ' נועם קוריס, חי שטיינברג








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 46205-02-18 בן שושן ואח' נ' קוריס ואח'






לפני כבוד השופטת בכירה אושרי פרוסט-פרנקל

ה
תובע:
יום טוב בן שושן
(המשיב)
נגד

ה
נתבעים:
1. נועם קוריס

(המבקש)
2. חי שטיינברג






החלטה


לפניי בקשת נתבע1
(להלן: "המבקש") לסילוק התביעה כנגדו על הסף מכוח
תקנות 100 ו -101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984
(להלן: "התקנות") מחמת היעדר עילה וכן בטענה שהתביעה אינה מתאימה להתברר על פי

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965.
עוד עותר המבקש במסגרת תביעתו למחיקת "עניינים" מכתב התביעה.

עסקינן בתביעה
ובתביעה שכנגד. התביעה העיקרית הנה על סך 100,000 ₪, הוגשה על ידי התובע (להלן: "המשיב"), מכוח
חוק איסור לשון הרע,

ומכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. המחלוקת העומדת במרכזה של התובענה הנו עיקול שהוצא כנגד המשיב כתוצאה מתיק הוצאה לפועל שפתח
המבקש כנגד המשיב בשל אי תשלום שכר עדות.
התביעה שכנגד על סך 75,000 ₪
הוגשה על ידי נתבע 1
כנגד התובע בהליך העיקרי
ועו"ד שמעון ביטון
מכוח חוק איסור לשון הרע ומכוח ס' 12 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט -1999.
תמצית טענות נתבע 1 (המבקש).
3.
לטענת נתבע 1,
התובענה הוגשה בניגוד לתקנה 13 לתקנות וכן טוען כי כתב התביעה אינו מגלה עילה על פי כל דין. לטענתו, התובע לא צירף העתק של הפרסום שנטען שהנו לשון הרע לכתב התביעה,
וזאת בניגוד לחוק איסור לשון הרע.
4.


על פי הנטען, יש לסלק התביעה על הסף בהתאם לסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, שכן עסקינן בפרסומים
שאינם מגלים עילה ומוגנים בהתאם לחוק.
5.
לטענת נתבע 1, אין באישור המסירה משום לשון הרע, לא צורף עותק של הפרסום לגבי העיקול, ועסקינן בהליך משפטי עליו קיים חיסיון. כמו כן, עסקינן בתביעה טורדנית וקנטרנית.
6.
על פי הנטען, תיק ההוצאה לפועל נפתח נגד המשיב כדין , שלא שילם למבקש שכר עדותו משך למעלה משנתיים.
עוד
טוען
נתבע 1 כי טענות התובע נידונו לפני רשם ההוצל"פ במסגרת ההליך שהתנהל בטענת "פרעתי" ואין לדון בהם בשנית.

תמצית טענות התובע (המשיב)
7.
התובע טוען כי בית המשפט אינו נוהג כדבר שבשגרה לסלק תובענות על הסף, ועסקינן בבקשה חריגה שאין לקבלה.
לטענתו, נתבע 1 הגיש בקשה לעיקול בהסתמך על אישור מסירה מזויף, שעצם הצגתו בלשכת ההוצל"פ בנסיבות שתוארו בכתב התביעה והסתמכות עליו מקימה עוולה של פרסום לשון הרע והן את עוולת הרשלנות.
8.
על פי הנטען, פרסום לשון הרע נעשה
בהטלת עיקול על התובע . לטענת התובע, אינו יודע כיצד בוצעו העיקולים
ופקיד הבנק הוא זה שיידע התובע אודות העיקולים.
9.
לטענת התובע, אישור המסירה הנו בקשר לטענת הזיוף הנטענת בכתב התביעה, כאשר העיקול שנשלח לבנק
הוא הפרסום
והוא אינו מוגן על פי כל דין.

דיון והכרעה
10.
בהתאם
לתקנות 100
ו-

101
קנויה
לבית המשפט סמכות לדחות או למחוק תובענה על הסף. מחיקת תביעה על הסף ובוודאי דחייתה, הינו אמצעי חמור וצעד דרסטי שיש לנקוט בו בזהירות רבה, כאשר בית המשפט מעדיף כדבר שבשגרה הכרעה עניינית על פני סנקציה דיונית.
משכך, בבואו של בית המשפט לבחון סילוק על הסף של תובענה מחמת העדר עילה, שומה עליו
לבחון האם יהא התובע זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידו בהנחה שתוכחנה לאשורן כל העובדות אותן פירט בתביעתו.

(ראו
ע"א 2582/09
הדייה גנאים ואח' נ' בית החולים רמב"ם ואח'
8.8.10)).


כבר נקבע בפסיקה ובספרות, כי היות ודחיית התובענה או מחיקתה על הסף, מאיינת יכולתו של פלוני לברר תביעתו ומונעת ממנו את יומו בבית המשפט ובכך פוגעת בזכות הגישה לערכאות שהינה זכות יסוד בעלת מעמד חוקתי, יש להפעיל סנקציה זו במשורה ורק
במקרים בהם ברור, כי אין התובע יכול לזכות, על יסוד טענותיו בכתב התביעה, בסעד המבוקש על ידו.


המלומד
גורן בספרו 'סוגיות בסדר דין אזרחי'

(מהדורה עשירית, תשס"ט-2009), מציין:

"פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידיו, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו. במחקו תביעה מחמת חוסר עילה מחליט בית המשפט על גורל התביעה ללא שמיעת טענות לעצם העניין, ולכן פסקו בתי המשפט, כי אמצעי חמור זה יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים שבהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שאותו הוא מבקש [...]. כלל הוא כי מחיקה על הסף של תביעה היא אמצעי קיצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש. מושכלות ראשונים הם כי אין להכריע בגורל תביעה בעודה באיבה, אלא אם כן ברור על פניו כי אין לה כל סיכוי להתקבל". (ראו עמ' 171, ההדגשות אינן במקור).
11.
כידוע,
ניתוח של עוולת לשון הרע ובפרט טענה לפגיעה בשם הטוב, המולידה עוולה בנזיקין ומזכה בפיצוי, בנוי מארבעה שלבים: בשלב הראשון, יש לפרש את הביטוי, בהקשר אובייקטיבי, ולשאוב ממנו את המשמעות העולה ממנו, על פי אמות מידה מקובלות על האדם הסביר. בשלב השני, יש לבחון האם על פי משמעות זו, מהווים הדברים "לשון הרע" על פי
סעיף 1

לחוק, והאם אופן אמירתם מהווה "פרסום" כמשמעותו על פי מבחני
סעיף 2
לחוק. בשלב השלישי, יש לבחון את תחולת ההגנות השונות על הפרסום, על פי

סעיפים 13 עד 15
לחוק, אשר תחולת מי מהן עשויה לשלול את אחריותו של המפרסם לפרסום לשון הרע. בשלב הרביעי והאחרון, וככל שהפרסום ממלא אחר תנאי שלושת השלבים הקודמים, יש לבחון את שאלת הסעדים, ובתוכם שאלת הפיצוי הראוי לתובע (ראו

ע"א 89/04
יולי נודלמן נ' נתן שרנסקי
(2008).

מן הכלל אל הפרט,
כאמור, במסגרת תובענה זו על בית המשפט להכריע האם הפרסום
הנטען נשוא התובענה מהווה לשון הרע כמשמעם בחוק, בהתאם לשלבים שנקבעו בפסיקה ופורטו לעיל. כמו כן, יש להידרש לכך כי התביעה הוגשה גם מכוח פקודת הנזיקין. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, איני סבורה כי בשלב זה של ההליך, עוד בטרם התקיים כל דיון ענייני בתיק, ניתן לקבוע שיש
לסלק את התביעה על הסף.
כדי לקבוע שיש לסלק את התביעה על הסף יש צורך לנהל את ההוכחות ולבחון את הראיות לעומקן.
באמרת אגב אציין, שיש מקרים בהם הפסיקה קבעה שעצם הטלת עיקול על חשבון בנק עולה כדי פגיעה בשם הטוב ואף כדי לשון הרע, (
ע"א (י-ם) 45661-12-10
עו"ד רזיאל גסלר נ' עירית ירושלים);
ת.א. (ת"א) 22407/08
רונית הרפז זיו נ' ביטוח לאומי


ת.א. (חי') 26845-10-12
שלומי בר עוז נ' עיריית חיפה
;

ת"א 27045-11-11
גיורא ינוסוב נ' פלאפון תקשורת בע"מ


.
לכן, לא מצאתי ממש בטענת נתבע 1 כי היעדר הפרסום, בנסיבות דנן, מאיין יכולתו של התובע להגשת התביעה כפי שהוגשה.

15.
מעבר לכך, עסקינן בעילות תביעה נוספות, מעבר לחוק איסור לשון הרע ,שנטענו במסגרת התובענה, כאשר
טענת הזיוף הנטענת דרושה ברור עובדתי, ובשלב זה אין בפני
בית המשפט את מלוא העובדות כדי להכריע
בסוגיה.
מצאתי להעיר כי הבקשה למחיקת סעיפים מכתב התביעה אינה ברורה דיה, נטענה בצורה רפה וכללית. מעבר לכך, בית המשפט אינו נוהג להתערב בניסוחם
של כתבי טענות.

16.
משאלו הם פני הדברים, לא מצאתי הצדקה בשלב זה לסלק התביעה על הסף. הבקשה נדחית.
כל טענות הצדדים שמורות להם להמשך ההליך.

הוצאות הבקשה תישקלנה בסוף
ההליך.

ניתן בזאת צו הדדי להשלמת הליכים מקדמיים תוך 30 ימים מהיום.

התיק נקבע לקדם משפט ליום 4.3.19 בשעה 08:30.


המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים.



ניתנה היום, ח' טבת תשע"ט, 16 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 46205-02/18 יום טוב בן שושן נ' נועם קוריס, חי שטיינברג (פורסם ב-ֽ 16/12/2018)