פסקי דין על סאמי אל עשי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

27447-10/15 בל     27/11/2018




בל 27447-10/15 סאמי אל עשי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ב"ל 27447-10-15


לפני:
כב' השופטת שרה מאירי
– אב"ד
נציגת
ציבור (עובדים) גב' דבורה פינקלשטיין
נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף רובינשטיין
התובע
:

סאמי אל עשי
ע"י ב"כ: עו"ד אלון צ'יצ'יאן




-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד רועי הררי


החלטה

א.
בפני
נו בקשת התובע (27.8.18) להצגת שאלות הבהרה והצגת מסמכים
חדשים למומחה.

עותר התובע להצגת השאלות ובהנמקות כדלקמן:
1.
הנך מתבקש לנמק את תשובתך כיצד בחתך הגיל של התובע במועד התאונה, על פי עיסוקו ובנתונים הפיזיולוגיים שלו, בהתאם לתיקו הרפואי, הגעת למסקנה כי סביר שפגיעתו נובעת משינויים שחיקתיים.
הנימוק
-

המומחה הנכבד לא נימק בתשובתו לשאלת בית הדין על סמך מה קבע כי סביר שמדובר בשינויים שחיקתיים.


2.


בפסקה דיון כתבת "סביר מאוד שמדובר בממצאים אקראיים שהיו גם לפני האירוע..."
על מה אתה מבסס את הקביעה האמורה?

3.
האם נכון כי במסמכיו הרפואיים של התובע אין זכר לפתלוגיה בצוואר עובר לתאונה? אם התשובה חיובית – אנא אזכר את המסמך הרלוונטי.
נימוק
– שאלות אלה הוצעו על ידי כבוד בית הדין הארצי בהחלטתו מיום 19.9.17.

4.
בתשובתך נא התייחס לגילו של התובע במועד התאונה.

5.
האם נכון כי בחוות דעתה מיום 21.8.16 אבחנה ד"ר לאה פרי נזק נוירולוגי? האם נכון שממצא זה תואם את הפגיעה הצווארית המודגמת בבדיקת ה-
emg
?
נימוק
-
שאלות אלה
הוצעו על ידי בית הדין בהחלטתו מיום 19.9.17.

6.
בחוות דעתך הסתמכת על בדיקתה של ד"ר נטליה איזיקוביץ'. האם ניתן לדעת כיצד נערכה הבדיקה האמורה והאם נערכה באמצעות סיבי סאמס ויינשטיין?

7.
ככל שלא נערכה בדרך זו – האם ייתכן שהיא פחות מדוייקת?

8.
האם נכון שבדיקת
emg
היא בדיקת עזר שנועדה לסייע לאיתור נזק נוירולוגי כאשר הבדיקה הקלינית אינה מספיקה?
נימוק
– שאלות אלה הוצעו על ידי בית הדין בהחלטתו מיום 19.9.17.

9.
ככל שהתשובה לשאלה 7 שלילית כיצד מסתדרת תשובתך עם הקליניקה המתוארת ע"י ד"ר לאה פרי – נוירולוגית, ד"ר עידית ורבר נוירולוגית, ד"ר מהריל איזבלה – אורטופדית?

10.
האם לאור ממצאי בדיקתה של ד"ר עידית ורבר-נוירולוגית מיום 29.6.17 ניתן ללמוד על ממצאים קליניים הנובעים מהפגיעה המתוארת. ככל שלא נא נמק.

11.
האם מהבדיקה הקלינית של ד"ר עידית ורבר מיום 29.6.17 ניתן להעריך שישנם ממצאים פתולוגיים המזכים באחוזי נכות שנגרמו בעקבות התאונה?
נא תשומת לבך כי גם 0% נכות נתפסים כאחוזי נכות.
נימוק
– לדברי המומחה הנכבד אין ממצאים נוירולוגיים המזכים באחוזי נכות, מהמסמכים דלעיל עולה אחרת באופן ברור.

12.
כתבת בתשובתך לשאלות ביה"ד [תשובה א'] כי:

"מהתרשמותי מתיאור התאונה אני סובר אין היא היתה יכולה לגרום לפגיעת עמוד שדרה, היות אין מדובר בחבלה או טלטול קשה של הצוואר אלא משיכה של היד/זרוע/כתף שמאל...
... אינני מבין כיצד עמוד השדרה היה יכול להיפגע בתאונה שארעה במנגנון שתואר? אין התאמה בין מנגנון הפגיעה לכך יגרמו בלטי דיסק...".
נא תשובתך לאור הנתונים הבאים:
בשים לב לסעיף ג' לעובדות בכתב המינוי לפיהן התובע "נאלץ למשוך בחוזקה למעלה עד אשר הרגיש כאב חד בצוואר ובכתף שמאל". ולמשתמע מכך שהופעל לחץ על הצוואר תוך כדי המשיכה, שהרי אחרת לא היה מורגש כאב חד בצוואר. [ההדגשות אינן במקור – א.צ. עו"ד].
ובשים לב לעובדה שהביטוח הלאומי הכיר במנגנון הפגיעה בכתף כמנגנון פגיעה של "חבלה".
האם יש בכך כדי להסביר את הלחץ שהופעל על הצוואר? ובכך להבהיר את התרחשות הפגיעה בחוליות הצוואר.

13.
ככל שיוכח כי תוך כדי שמשך אליו בחוזקה את הראצ'ר כשסובב את הבורג המרוחק, נצמד התובע עם ראשו לדופן המשאית האם יהיה בכך כדי לשנות את תשובתך כדי שניתן יהיה להסביר את הממצאים הקליניים בצוואר.
נימוק
– מבוקש כי המומחה הנכבד יבדוק היתכנות של פגיעה על פי הנחות משלימות שאינן סותרות את האמור בכתב המינוי.

14.
לפי שיטתך אצל התובע היו שינויים שחיקתיים עובר לתאונה, האם נכון יהיה לומר כי הנזק היה א-סימפטומטי?

15.
האם נכון יהיה לומר שבעקבות התאונה הפך הנזק לסימפטומטי?
נימוק
– המומחה טוען לנזק קודם אך מתיקו הרפואי של התובע אין כל תיעוד לכך, לפיכך נבדקת היתכנות של נזק אי סמפטומטי שבעקבות הפגיעה הפך למורגש.

16.
האם יש שינוי בחוות דעתך לאור כל האמור לעיל ומסמכי קופת חולים
ד"ר עידית ורבר, נא פרט ונמק תשובתך.
נימוק
– שאלות אלה הוצעו על ידי בית הדין בהחלטתו מיום 19.9.17.

ב.
הנתבע בתגובתו (21.10.18) מפנה לעיתוי הבקשה ולהתנהלות התובע. לגופא טען הנתבע כדלקמן:

לשאלה 1- מתנגד, משהמומחה כבר ענה.
לשאלות 2-3 – משהסכים בביה"ד הארצי וסבר כי יש רק לשנות המילה "חיובית" ל"שלילית"
לשאלה 4 – התנגד, משלא נקבעו "תוספות" בביה"ד הארצי ומשאינה נובעת מתשובות המומחה.
לשאלה 5 – אין מדובר בחוו"ד כפי שאף התובע עצמו טען בבקשתו המקורית, מה גם שהמסמך הוצג למומחה. בעיקרו לא התנגד.
לשאלות 6-8 – מדובר בשאלה ב' שהוצעה בביה"ד הארצי והנתבע מתנגד אך למילה "יתכן", משעל התובע להוכיח קש"ס ולא התכנות.
לשאלות 9-11 – מתנגד, משאינן נובעות מתשובות המומחה, כפי שנקבע בביה"ד הארצי.
לשאלות 12-13 – מתנגד, משניסיונו של התובע לשנות העובדות – כבר נדחה ואין מקום עתה לשנותן "בדלת האחורית".
לשאלות 14-15 – מתנגד, משאינן נובעות מתשובות המומחה, כפי שנקבע בביה"ד הארצי.
לשאלה 16 – מתנגד, משאינה בנוסח שהוצע בביה"ד הארצי .

ג.
ולהכרעתנו
-
א.
באשר לעיתוי התובע והתנהלותו – כבר הבענו דעתנו ולא מצאנו לחזור על האמור עתה, עניין שנדרש לו בהכרעה בהליך גופא.

נציין רק כללית כי כמצוות ביה"ד הארצי ניתן להתייחס אך לשאלות (מותאמות) הנובעות מתשובות המומחה, מחד ומאידך, לאלה שהוצעו ע"י ביה"ד הארצי, תוך שתלקח בחשבון הצעת ביה"ד הארצי לצדדים.

ב.
לשאלות המבוקשות:

שאלה 1 – המומחה התייחס לתעודת ד"ר פרי, הבהיר עמדתו והתייחס לעמדתה – ובהתאם לנתונים העובדתיים והממצאים, הסביר את קביעתו.

נזכיר כי המומחה התייחס בתיאור המקרה לגילו של התובע (בחווה"ד המקורית).

עם זאת, לא מצאנו מדוע לא להפנותו שוב, ספציפית, לגילו של התובע ולקבלת מענה אם בהנמקותיו בחווה"ד, בתשובות ובקביעותיו בדבר שכיחות/סבירות – יש כדי שינוי, בהנתן הפנייתו לגילו של התובע.

שאלות 2-3
–
שאלה 2 אכן הוצגה למומחה כאמור והמומחה נימק כאמור תשובתו באופן ברור (כאמור גם לעיל). אגב שאלה זו לא הוצעה ע"י ביה"ד הארצי, משהוצגה למומחה בהחלטתנו מ- 4.9.17 והיא רק
עמדה ברקע שאלה ד' שהוצעה.

לשאלה 3
–
משזו הוצעה בביה"ד הארצי והוסכמה על הצדדים (ע"י הנתבע תוך תיקון המילה "חיובית" ל- "שלילית") – משהוסכמה, לא מצאנו לשנות מהצעת ביה"ד הארצי ומהסכמת הצדדים, הגם שלטעמנו לכאורה ברור כי המומחה משיב עפ"י מומחיותו, ולו משלא הפנה למסמך מסוים.
עוד ראוי להזכיר כי תיקו הרפואי של התובע אינו כולל, לאור הנסיבות, רישומים לפני שנת 2000.

משהצעת ביה"ד הארצי התקבלה ע"י הצדדים – יתבקש המומחה להשיב על השאלה: "האם נכון כי במסמכיו הרפואיים של התובע אין זכר לפתולוגיה בצוואר עובר לתאונה, ככל שנמצא כאמור – יפנה נא המומחה למסמך הרלוונטי".

שאלה 4
– אין לה מקום, משאין מקום ל"תוספות" לנו או עתה – להצעת ביה"ד הארצי. יתר על כן, נפנה לשאלה 1 לעיל.

שאלה 5
– זו כבר נענתה, בתשובות המומחה מ- 1.18.

לשאלות 6-8
– תוצגנה כהצעת ביה"ד הארצי לה הסכימו הצדדים.
למעלה מן הצורך נציין : המילה "יתכן" בהצעת ביה"ד הארצי מתייחסת לבדיקות – ולא לשאלת הקש"ס...

לשאלות 9-11
– אין מקום להן ולא (רק) מהנמקות הנתבע, אלא, משאין עסקינן בשאלת "נכות" התובע, עניין שתדרש לו ועדה רפואית בלבד (בין בנ"ע, ככל שתוכר פגיעה ובין בנ"כ).

וספציפית לשאלה 9 (+16) – בכל הכבוד, ביה"ד הארצי הציע את שאלה ג' ולא ניתנה בסופו של יום החלטתו גופא, לאור עמדות הצדדים. שמא, מש"מקבל" התובע הסתייגות הנתבע, הפנה לרישומים בשאלה 9.
בהתאם – יתבקש המומחה להשיב האם במסמכי הרופאים בקופת חולים (ד"ר עידית ורבר, ד"ר נטליה איזקוביץ', ד"ר איזבלה מהריל) – "מצויה תלונה על פגיעה נוירולוגית, לאחר
התאונה".

לשאלות 12-13
– ע"מ שלא להאריך שלא לצורך נציין כי אין מקום ל"נסיונו" זה של התובע, כאמור בהחלטתנו מ- 26.7.18.

ראוי להפנות עוד לעניין אליו לא הופנינו בהקשר האמור:
הגם שד"ר פרי נתנה תעודת רופא ב- 21.8.16 (10 חודשים לאחר הגשת התביעה לביה"ד), לאחר שבדקה התובע באותו יום, ציינה "לדבריו", משיכה יד שמאל – ואינה מציינת (מפיו) משיכה "בחוזקה", למעלה; ואף לא כי הרגיש מיד
כאב חד בצוואר ובכתף שמאל – כפי שנקבע בהסכמת הצדדים! – חשיבות רבה יש לכך ודאי להיבט העובדתי-רפואי שבפני
נו, גם להחלטה זו.

לשאלות 14-15
– לא ברורה השאלה בהתייחס ל"נזק", ומאידך, המומחה השיב בחווה"ד ובתשובות לממצאים שבתובע "לליקוי" שנמצא ולקשר (העדרו) בינו לפגיעה שהוכרה, מה גם שהשאלות עוסקות ב"כאב".
לפיכך, אין מקום לשאלות.

לשאלה 16
– ראה לעיל בשאלה 9.

17.
השאלות שנקבעו לעיל יועברו למומחה תוך צירוף החלטת המינוי, חווה"ד, התשובות והתיק הרפואי .


ניתנה היום, י"ט בכסלו חשוון תשע"ט,
(27
בנובמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.





נציגת
ציבור (עובדים)
גב' דבורה פינקלשטיין

שרה מאירי
, שופטת -
אב"ד

נציג ציבור (מעסיקים)
מר יוסף רובינשטיין

נחתם על ידי נ.צ.ביום 6.12.18.
הוקלד ע"י שרון ק.






בל בית דין אזורי לעבודה 27447-10/15 סאמי אל עשי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 27/11/2018)