פסקי דין על טליה כהן | פסקי דין על אבי אוליאל

13430-01/18 תק     04/12/2018




תק 13430-01/18 טליה כהן נ' אבי אוליאל








בית משפט לתביעות קטנות בנצרת



ת"ק 13430-01-18 כהן נ' אוליאל


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
דניאל קירס


התובעת

טליה כהן


נגד


הנתבע

אבי אוליאל














פסק דין



1.
בפני
תביעה כספית קטנה על סך של 28,300 ₪ בגין ליקויים נטענים בעבודות נגרות שבוצעו בביתה של התובעת, וכן עבור יתרת הלוואה שנטען שניתנה לנתבע אך לא הוחזרה.

חוזה בעל פה לביצוע עבודות נגרות

2.
התובעת טענה בכתב התביעה הראשון מיום 7.1.2018 (להלן: כתב התביעה הראשון) כי היא סיכמה עם הנתבע, בעל פה, בשנת 2016, שיבצע עבורה עבודות שיפוצים ונגרות בביתה, תמורת תשלום סך של 25,000 ₪: 13,000 ₪ מתוכם בגין עבודות השיפוצים ו- 12,000 ₪ בגין עבודת הנגרות (כתב התביעה הראשון, פס' 2(א)- (ב)).

3.
עבודת הנגרות כללה לטענתה: "ארונות מטבח למעלה ולמטה כולל שיש וכיור, דלפק בקיר מול הארונות, חיפוי מעץ לחלון בין הסלון למטבח מעל השיש, עפ"י תוכנית שהנתבע ערך כמו כן ארון אמבטיה בלבד ללא שיש וללא כיור..." (כתב התביעה הראשון, פס' 2(א)).

4.
לטענת התובעת, לאחר סיכום המחיר, היא שילמה לנתבע את כל הסכום שסוכם עבור ביצוע העבודות, במזומן, דהיינו סך של 25,000 ₪, בשל האמון שהיא נתנה בו, ולאור יחסי הידידות הקיימים בין בתה לבין בנו של הנתבע. ובהמשך, כך לטענתה, היא אף ביקשה מהנתבע לבצע שינויים ותוספות שונות, בגינם שילמה לו סך נוסף של 5,000 ₪ (כתב התביעה הראשון, פס' 2(ג)).

5.
לטענת התובעת, סוכם בין הצדדים כי הנתבע יתחיל לבצע את העבודות ביום 4.8.2016 ויסיימן ביום 30.8.2016, אך הנתבע לא עבד בצורה שוטפת כדי לסיים את העבודה. לטענתה, הוא השאיר את הבית במצב של שיפוץ, עם פחים של צבע באמבטיה ומראה גדולה לא מורכבת שהיתה אמורה להיות מורכבת על הקרמיקה באמבטיה. עוד טענה היא כי הנתבע לא סיים את עבודות הנגרות, וביצע עבודות נגרות גרועה ולקויה. לטענת התובעת, חרף פניותיה אליו והבטחותיו להגיע כדי לסיים את העבודה, הוא לא היה מגיע ואף התחיל לבצע עבודות חדשות עבור לקוחות אחרים, וכל פניותיה לנתבע ולאשתו בכדי שיבוא לסיים את העבודות עלו בתוהו (כתב התביעה הראשון, פס' 1 ו- 5-7).

6.
הנתבע, לעומת זאת, טען בכתב ההגנה כי יש לדחות את התביעה נגדו על הסף בשל היעדר יריבות, בשל היותה קנטרנית, טורדנית, חסרת עילה, והן מאחר שהיא הוגשה בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט.

7.
לטענת הנתבע, הוא התבקש על ידי התובעת לעזור לה באיתור בעלי מקצוע שיבצעו עבורה את עבודות השיפוץ בבית, והוא עזר לה במשא ומתן שהתנהל בינה לבין בעלי מקצוע בנוגע לתמורה, הצליח להשיג עבורה הנחה משמעותית במחיר, שימש כצינור להעברת הכספים ממנה לבעלי המקצוע, ועזר לה, ללא תמורה, לאור יחסי הידידות הקיימים בין המשפחות (כתב ההגנה, פס' 6).

8.
עוד טען הנתבע, כי הוא קישר בין התובעת לבין יצרן וספק של ארונות מטבח, והתובעת שילמה ליצרן האמור, באמצעותו. לטענתו, התשלום היה רק עבור עלות העצים וייצור הארונות, ולא כלל את עלות ההתקנה. הוא טען כי בהיותו נגר מקצועי, אך לא יצרן של ארונות, ובשל יחסי הידידות שבין המשפחות, הוא התקין לתובעת, ללא תמורה, את הארונות (כתב ההגנה, פס' 7(א)- (ד)).

9.
הנתבע טוען, בנוסף, כי הוא אינו אחראי לעבודתם של בעלי המקצוע שעבדו אצל התובעת, ואינו אחראי לטיב הארונות או לעבודות הייצור שלהם

. עם זאת
הוא טען מניסיונו המקצועי הנטען, כי הארונות יוצרו בהתאם להזמנת התובעת, וכי העבודות בוצעו בצורה תקינה, וברמת ביצוע טובה ביותר. לטענתו, ככל שהיה עיכוב בביצוע עבודות הנגרות, העיכוב אינו בשליטתו, וככל שקיימים ליקויים בעבודות הנגרות, הוא אינו הכתובת, אלא יש לתבוע את בעלי המקצוע שעבדו אצל התובעת (כתב ההגנה, פס' 11-13 ו- 16).

10.
הכרעה: הגעתי למסקנה כי בין הצדדים נכרת חוזה, בעל פה, לביצוע עבודות בביתה של התובעת בתמורה.

11.
ראשית, התובעת העידה כי כל מה שכתוב בכתב התביעה הוא אמת (פרוטוקול 5.11.2018 ע' 10 ש' 16), ואילו לאחר שהתובעת העידה, הנתבע הודיע שאין לו שאלות כלפיה והוא לא עימת אותה עם תוכן עדותה (שם, ש' 19).

12.
שנית, הנתבע טען כי הוא פעל מולה בענין עבודות הנגרות כעזרה ללא תמורה על בסיס יחסים אישיים, ובמסגרת זו טען כי קישר בינה לבין בעלי מקצוע; אולם אין בכתב הגנתו או בעדותו זכר לזהותם של אותם בעלי מקצוע.

13.
שלישית, עולה מעדותו של הנתבע כי הוא בעצמו שילם על חומרים אלה ואחרים, נתון המצביע יותר על היותו צד לחוזה בתמורה מאשר על קישור גרידא בין התובעת לבין בעלי מקצוע אחרים. כך, העיד הנתבע כי הוא שילם סך של 6,000 ₪ עבור השיש (שם, ע' 11 ש' 4). עוד העיד הנתבע שהוא הסיע את התובעת לראות ולקנות דברים, כאשר התובעת אף שילמה עבור חלק מהדברים (שם, ש' 7-9). אם התובעת, שנסעה יחד איתו, שילמה על חלק מהדברים, לכאורה, הנתבע שילם באותה נסיעה על חלק אחר של הדברים.

14.
רביעית, הנתבע העיד כי הגיע לבית התובעת עם דוגמאות אותן אישרה התובעת (שם), וכי הוא הביא פרזולים (שם, ש' 18-23). גם זו פעולה אקטיבית יחסית למי שטוען שהוא רק קישר בין התובעת לבין בעלי מקצוע (והתקין ללא תמורה).

15.
סיכום ביניים: לאור עדותה של התובעת, ועדותו של הנתבע ממנה עולה כי הוא היה פעיל בכל הקשור לביצוע עבודות הנגרות (עוד לפני ההתקנה), הביא לתובעת דוגמאות והסיע אותה כדי לבחור ולקנות דברים ולכאורה שילם על חלקם, ובהעדר כל הצבעה על אנשי המקצוע העלומים שהם, ולא הנתבע, כביכול המתקשרים עם התובעת , הנני קובע כי בין הצדדים נכרת חוזה בעל פה, לפיו הנתבע יבצע עבודות בביתה בתמורה.

התובעת הוכיחה פגמים או אי התאמה

16.
התובעת טוענת כי הנתבע לא סיים את עבודות הנגרות, וביצע עבודת נגרות גרועה ולקויה. לתמיכה בטענותיה, הגישה ביום 4.7.2018 כתב תביעה מתוקן בצירוף חוות דעת הנדסית של מומחה מטעמה, מר אינג' בוריס דינרשטיין (להלן: המומחה). במסגרת חוות הדעת נקבע כי ארונות המטבח שבביתה הורכבו והותקנו בצורה לקויה, וכי קיימים אי התאמה במידות הארונות
וחוסר באביזרים מתאימים מסוימים. כן נקבע בחוות הדעת כי הייצור וההתקנה של הארונות לקויים (חוות הדעת, ע' 15).

17.
הנתבע לא הגיש חוות דעת מטעמו, אך הוא חקר את המומחה על חוות דעתו. בחקירתו הוא לא הצליח לערער את חוות דעתו (פרוטוקול 5.11.2018 ע' 8 ש' 15-25 ו- ע' 9 ש' 4-9)). הנתבע שאל את מומחה התובעת אם יש לו השכלה בנגרות; הוא השיב כי מדובר בחלק מהכשרתו כמהנדס; והנתבע לא הראה אחרת.

18.
לאור האמור, הוכחו בפני
אי התאמה ופגמים בביצוע עבודות הנגרות כנטען בחוות הדעת מטעם התובעת, דבר המהווה הפרה של החוזה.

התובעת הודיעה לנתבע על הפגמים ועל אי ההתאמה ונתנה לו זכות נאותה לתקנם


19.
התובעת הוכיחה כי היא הודיעה לנתבע על הפגמים ועל אי ההתאמה, והוכיחה כי נתנה לנתבע הזדמנות נאותה לתקן את הפגמים, אך הנתבע בחר שלא לתקן את הליקויים.

20.
כאמור, התובעת טוענת כי סוכם בין הצדדים כי הנתבע יתחיל לבצע את העבודות ביום 4.8.2016 ויסיימם ביום 30.8.2016, אך הנתבע לא עבד בצורה שוטפת, לא סיים את עבודות הנגרות, וביצע עבודות נגרות גרועה ולקויה. עוד טוענת היא כי חרף פניותיה אליו והבטחותיו להגיע כדי לסיים את העבודה, הוא לא היה מגיע, ואף התחיל לבצע עבודות חדשות עבור לקוחות אחרים. לטענתה כל פניותיה לנתבע ולאשתו בכדי שיבוא לסיים את העבודות עלו בתוהו (כתב התביעה הראשון, פס' 1 ו- 5-7).

21.
התובעת אמנם אינה מציינת מתי הורכבו הארונות ומתי בוצעו עבודות הנגרות (שלטענתה אינן שלמות ואינן מתאימות), אך היא העידה כאמור שכל מה שכתוב בכתב התביעה הוא אמת (פרוטוקול 5.11.2018 ע' 10 ש' 16), ושהיא החליטה לא לתת לנתבע הזדמנות נוספת כי הוא גרם לה לסחבת מיותרת ולא עשה דבר (שם, ש' 8 וש' 11-14). הנתבע כאמור החליט לא לשאול אותה שאלות על מנת לעמת אותה עם דבריה (שם, ש' 19).

22.
התובעת גם צירפה לכתב התביעה הודעה הנושאת את התאריך 17.7.2017, שכותרתה "סיום עבודות נגרות", שלטענתה נשלחה לנתבע באמצעות יישומון ה- "ווטסאפ". בהודעה נרשם כדלקמן: "... ולמרות כל ההבטחות שלך שאתה תסיים את העבודה וכל קביעת תאריכים וימים שאתה מגיע, עד עצם כתיבת שורות אלה לא הגעת באמת לסיים את העבודה" (כתב התביעה הראשון, נספח א'). ובהמשך ההודעה נרשם: "אי לכך ולנוכח התעלמותך המוחלטת מכל הפניות שלי אליך, הנני להודיעך כי במידה ולא תגיע עד ליום 31/7/17, לסיים לי את העבודה לא תישאר ברירה בידי ואאלץ להגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות..." (ההדגשות במקור; שם).

23.
הנתבע אמנם העיד כי התובעת היא זאת שהאריכה את הענין, כי פעם טענה שהיא חולה, ויש לו הודעות על כך, ואחר כך היא הפסיקה לענות לו לטלפון (פרוטוקול 5.11.2018 ע' 10 ש' 31-32). עוד העיד שהוא הגיע לביתה ופירק את הארונות על מנת להתקין את הארונות החדשים שהנגר הכין, אך התובעת לא ענתה (שם, ש' 32-35). וכן העיד כי יש ליקויים שתוקנו כפי שביקשה התובעת, אך היא לא רוצה שיגיעו אליה לבית (שם, ע' 12 ש' 3-4). אך עדותו מתייחסת לתקופות שלאחר הגשת התביעה, ולא לפניה, ולא הוכח בפני
שהנתבע רצה לתקן או עשה מאמצים כדי לתקן את הפגמים בטרם הוגשה התביעה. ראו הודעת התובעת מיום 13.5.2018; בהודעה זו הודיעה התובעת כי הנתבע הגיע אליה יום לפני הדיון שהתקיים בפני
ביום 9.5.2018, פירק את הארונות העליונים במטבח, וטען שהארונות מוכנים ושהוא יבוא כדי להרכיב אותם ביום הדיון; אך הוא לא הרכיב דבר, והותיר אותה עם ארונות מפורקים כאשר כל תכולתם על שולחן האוכל, ולכן היא הודיעה לו שאינה מעוניינת שיגיע לביתה. ראו גם את טענות הנתבע בדיון שהתקיים ביום 3.6.2018.

24.
לאור כל האמור, הוכח בפני
כי התובעת הודיעה לנתבע על הפגמים ועל אי ההתאמה ונתנה לו הזדמנות נאותה לתקנם, ומשלא עשה כן, היא הגישה ביום 7.1.2018 את התביעה.

25.
יצוין כי בסוף הדיון שהתקיים ביום 5.11.2015, התובעת היתה מוכנה שהנתבע יביא נגר אחר על חשבונו כדי לתקן את הליקויים שנקבעו בחוות הדעת, בתנאי שהוא ישפה אותה עבור ההוצאות ששילמה למומחה בגין הכנת חוות הדעת והעדות שנתן בבית המשפט, אך הנתבע סירב לשלם את ההוצאות של המומחה, והצדדים לא הגיעו להסכמות (ע' 12 ש' 7-10).

התרופות בגין הפרת החוזה

26.
על אף שהתובעת עתרה בכתב התביעה הראשון לקבלת הסכום ששילמה עבור ביצוע עבודות הנגרות (מעין השבה), היא לא עתרה לביטול או לאכיפת החוזה, ובכתב התביעה המתוקן היא דרשה פיצויים בגין הפרתו.

27.
לאור האמור בסעיף 7 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974 (ואף בסעיף 27 לחוק המכר, התשכ"ח-1968), עומדת לתובעת הזכות לקבל פיצויים בגין הפרת החוזה, בהתאם לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א- 1970.

28.
עקב הפגמים ואי ההתאמה שנמצאו בעבודות הנגרות, המומחה קבע כי יש לפרק את משטחי השיש באורך כ- 4.5 מטרים, לפרק את כל ארונות המטבח, לייצר ולהתקין ארונות חדשים באורך של כ- 7 מטרים, לייצר ולהתקין משטחי שיש באורך של כ- 4.5 מטרים, לעקור את אריחי החיפוי הקיימים ולהתקין אריחים חדשים, תוך הקפדה על הדבקה ראויה לקיר המטבח (כשני מטרים), להתקין בית תקע מגן מים בארון הכיור, ולבצע בדיקת תקינות הארקה בארון, כאשר עלות ביצוע כל התיקונים הנזכרים הינה 26,500 ₪ (כולל מע"מ) (חוות הדעת, ע' 15-16).

29.
עינינו הרואות כי עלות הביצוע על-פי חוות הדעת מטעם התובעת (26,500 ₪ כולל מע"מ), גבוהה מהתמורה שנקבעה בחוזה בגין עבודות הנגרות. אין בכך כדי לגרוע מזכותה של התובעת לסכום שנקבע בחוות הדעת. התובעת זכאית על-פי דיני החוזים לפיצויי קיום המעמידים אותה במצב בו היא היתה נמצאת אילו החוזה היה מקוים. זאת, בין אם הנתבע הסכים למחיר נמוך מדיי מבחינתו לביצוע עבודות הנגרות, בין אם הוא קבע את המחיר מתוך מודעות לכך שאיכות העבודה שיספק לא תהיה ראויה. אוסיף: התובעת טענה (והנתבע לא הכחיש) כי לפני כריתת החוזה, היה מטבח בדירת התובעת (היא ביקשה באמצעות החוזה "להחליף" את המבטח (ראו המבוא לכתב התביעה המקורי). מכאן שאף פיצוי הסתמכות אינו צריך להותיר את התובעת ללא מטבח, ומשלא הופרכה חוות הדעת מטעם התובעת בענין העלות של העמדת מטבח סביר בדירה, גם לפיכך יש לפסוק לתובעת את הסכום בחוות הדעת. לכן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך של 26,500 ₪ בגין הפגמים ואי ההתאמה בעבודות הנגרות שבוצעו.

סוף דבר

30.
הנתבע ישלם לתובעת סך של 26,500 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום 22.6.2018 ועד לפרעון בפועל.

31.
עוד ישלם הנתבע לתובעת סך של 2,555 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור מיום
עבור הכנת חוות הדעת ועדותו של המומחה, וכן סך של 196 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור מיום 4.2.2018 ועד לפרעון בפועל, בגין האגרה.

32.
התובעת עתרה בכתב התביעה הראשון לקבלת סך של 7,000 ₪ בגין עוגמת הנפש עקב הזמן שעבר מאז הזמנת העבודות וללא סיומן בפועל כראוי, וכן לסך של 600 ₪ בגין יתרת ההלוואה השניה הנטענת שנזכרה לעיל. שני הסעדים הנזכרים לא נדרשו על ידה בכתב התביעה המתוקן, ומאחר ופסקתי לתובעת את מלוא הסכום שנתבע על ידה בכתב התביעה המתוקן, ממילא מתייתר הצורך לדון בתביעתה לשני הסעדים הללו.

33.
המזכירות תחייב את התובעת בהפרש האגרה הנדרש בגין הגשת כתב התביעה המתוקן מיום 4.7.2018, והנתבע ישפה את התובעת בסכום האגרה הנוסף בו תחויב.


ניתן היום,
כ"ו כסלו תשע"ט, 04 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.





דניאל קֵירֹס
, שופט











תק בית משפט לתביעות קטנות 13430-01/18 טליה כהן נ' אבי אוליאל (פורסם ב-ֽ 04/12/2018)