Google

ביטון סימון, רותי ביטון, דוד ביטון, דבורה ביטון, אווה ביטון, שלום חי ביטון, (אסנת אליס אמסלם)ביטון - ש.י.א אור למיסוי בע"מ

פסקי דין על ביטון סימון | פסקי דין על רותי ביטון | פסקי דין על דוד ביטון | פסקי דין על דבורה ביטון | פסקי דין על אווה ביטון | פסקי דין על שלום חי ביטון | פסקי דין על (אסנת אליס אמסלם)ביטון | פסקי דין על ש.י.א אור למיסוי בע"מ

6977/05 בשא     07/11/2005




בשא 6977/05 ביטון סימון, רותי ביטון, דוד ביטון, דבורה ביטון, אווה ביטון, שלום חי ביטון, (אסנת אליס אמסלם)ביטון נ' ש.י.א אור למיסוי בע"מ




1
בתי המשפט

בשא 006977/05
(בש"א 6602/05)
בית משפט השלום ירושלים
בתיק עיקרי: א 008109/05

07/11/2005
תאריך:
כב' הרשם אורי פוני

בפני
:

1 . ביטון סימון

2 . רותי ביטון

3 . דוד ביטון

4 . דבורה ביטון

5 . אווה ביטון

6 . שלום חי ביטון

7 . (אסנת אליס אמסלם)ביטון

בעניין:
מבקשים
אבי-גיא יורם

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
ש.י.א אור למיסוי בע"מ
המשיבה

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה
1. המשיבה הגישה תביעה כספית בהליך של סדר דין מקוצר כנגד המבקשים ונתבעים נוספים הכל כמפורט בכתב התביעה.
סכום התביעה הינו בסך של 451,700 ₪.
על פי המסופר בכתב התביעה נתנה המשיבה אשר עיקר עיסוקה במתן שירותים חשבונאיים וייעוץ כלכלי שירותים לחב' שארל חבר למלונאות בע"מ (להלן: החברה) אשר מקום מושבה באילת. חב' זו כך נטען בכתב התביעה נמצאת בהליך של כינוס נכסים.

לטענת המשיבה החב' הנ"ל נשלטת על ידי משפחת ביטון ומחולקת לשתי משפחות עיקריות. קבוצה אחת היא קבוצת המבקשים בבקשה זו , (להלן: קבוצה א'). קבוצה שניה מורכבת אף היא ממשפחת ביטון הם הנתבעים 4-1 בכתב התביעה (להלן:קבוצה ב').
בהמשך כתב התביעה נטען כי החברה הנ"ל מסרה למשיבה שטר חוב ע"ס של 1,343,305 ₪ ביום 16.3.05. השטר נחתם בירושלים והוא נרשם לטובת המשיבה. העתק השטר הוגש וסומן כנספח א' לכתב התביעה.

על פי האמור בשטר החוב הנ"ל הוא נמשך בתמורה להסכם שכר טרחה.

ביום בו נמשך השטר נחתם הסכם (נספח ב' לכתב התביעה) בין החב' לבין משפחת ביטון היא קבוצה ב'.

על הסכם זה מופיעה חתימת מר ביטון ליאון אשר הינו חלק מקבוצה ב'. על פי הנאמר במסמך זה לקבוצה ב' 47.5% ממניות החברה.

על פי ההסכם הרי שחלקה של קבוצה זו בשכ"ט המשיבה יהיה 100,000 דולר.

2. מאחר ושטר החוב נמשך על ידי החב' והוא לא נפרע פתחה המשיבה תיק הוצל"פ לביצוע שטר החוב כנגדה בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים.
התביעה כנגד קבוצה ב' נסמכת על נספח ב' לכתב התביעה.
לגבי המבקשים הם היחידים המרכיבים את קבוצה ב' נטען כי הם התחייבו לשלם למשיבה את הסך הכולל של 270,114 ₪ וזאת מכח הסכם חתום הוא נספח ג' לכתב התביעה. נספח ג' הינו התחייבות אישית לתשלום שכ"ט המשיבה. בסוף המסמך מצויין כי החתומה עליו הינה הגב' סימון ביטון וילדיה דהיינו המבקשת מס' 1 ויתר המבקשים.
לטענת המשיבה היא פנתה לכל אחת מהקבוצות הנ"ל בדרישה לשלם את החוב המוטל על כל אחת מהן אך הם לא עשו כן וזאת בשל ויכוחים ומריבות משפטיות בין הקבוצות.

3. בד בבד עם הגשת התביעה הגישה המשיבה בקשה להטלת עיקול זמני על הזכויות של היחידים משתי הקבוצות אצל צד ג', ומבוקשה ניתן לה ביום 17.8.05.
בתצהירו של מר יוסף אלקובי מטעם המשיבה נטען כי החב' נמצאת בהליך כינוס נכסים וכי על פי הדוחות הכספיים שלה לשנת 2004 היא נמצאת בגרעון עצום.

לגבי קבוצה א' הם המבקשים בבקשה זו נטען כי כנגד המבקשת מס' 1 קיים תיק הוצל"פ של מימוש משכון בגין הלוואה שכנראה לא נפרעה.

לגבי יתר המבקשים בבקשה זו לא נטען דבר בדבר קשיים בהם הם מצויים או שמתנהלים כנגדם הליכים משפטיים.

לגירסת המשיבה, המשיבים עושים כל שניתן להברחת נכסים וכי אי מתן הצו יגרום לכך שהם ימשיכו ויבריחו את נכסיהם וירוקנו את חשבונותיהם ונכסיהם אצל המחזיקים שפורטו בבקשה להטלת העיקול הזמני ולפיכך לא תוכל להיפרע מהם בבוא היום כאשר יינתן לטובתה

פסק דין
.

4. המבקשים הגישו בקשה לביטול צו העיקול וכל אחד מהם הגיש תצהיר מטעמו. בבקשה נטענו הטענות הבאות:
ראשית, המשיבה לא פעלה על פי המתחייב מתקנות סדר הדין האזרחי ולא המציאה למבקשים 4,6,7 את צו העיקול על נספחיו.
שנית, המבקשים 2-7 אינם חתומים על נספח ג' לכתב התביעה הוא המסמך היחודי עליו מסתמכת המשיבה על מנת לחייבם בתשלום החוב על פיו.
שלישית - על פי נספח ג' אין בו כל התחייבות לשלם סך של 200,000 ₪.
רביעית - לגבי הסכום של 51,594 ₪ המופיע בנספח ג' הרי שלחשבונה של המשיבה הועבר סכום של 58,000 ₪ ולפיכך המשיבה חייבת להחזיר את האשה בסך של 6,000 ₪.
חמישית - לגבי הסכום של 4,100 דולר שהינו תשלום לרו"ח אהרונוף הרי שזה אישר כי לא קיים כל חוב כלפיו מטעם המבקשים או מי מהם.

5. המבקשת מס' 1 אשר נטען כי היא זו אשר חתמה על נספח ג' בשם ילדיה טוענת כי החתימה המופיעה על נספח ג' שונה מחתימתה וכי היא אינה זוכרת כי חתמה על מסמך זה.
כמו כן היא טוענת כי לא התחייבה ולא התיימרה להתחייב בשם ילדיה הבגירים וכי אף באופן אישי לא התחייבה לשלם למשיבה את הסך של 200,000 ₪.
יתר המבקשים 7-2 טוענים בתצהירים כי הם אינם חתומים על נספח ג' וכי נודע להם על קיומו רק כאשר קיבלו את הבקשה לעיקול זמני.
כמו כן טוענים הם כי לא הסכימו ולא התחייבו לשלם סכום כלשהוא למשיבה, לפיכך אין למשיבה כל עילת תביעה נגדם.

6. על מנת שבית המשפט יעתר לבקשה להטלת עיקול זמני, על המשיבה לעמוד בשני תנאים. התנאי הראשון הינה הצגת ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה. הראיה עליה מבססת המשיבה את עילת התביעה כנגד כל המבקשים הינו נספח ג' לכתב התביעה. כפי שכבר נאמר לעיל טוענת המשיבה כי המבקשת מס' 1 היא זו החתומה עליו בשמה ובשם ילדיה הם המבקשים 7-2.
המבקשת מס' 1 טוענת למעשה כי נספח ג' הינו מזוייף דהיינו כי החתימה המתנוססת עליו שונה מחתימה והיא אף אינה זוכרת שהיא חתמה עליו.

בשלב זה דומני כי על אף הכחשת המבקשת מס' 1 את חתימתה על נספח ג' אין לומר כי התביעה מחוסרת סיכוי. השאלה מהו שיעור הסיכוי אינה ניתנת לתשובה בשלב זה בו טרם נחקרו העדים וטרם הוברר האם חתימתה על נספח ג' היא מזוייפת אם לאו. שאלת סיכויי התביעה אף אינה טעונה תשובה בשלב זה שהרי ראיה לכאורה מספיקה לשם מתן הצו וכל אשר על המשיבה להראות בשלב זה כי התביעה אינה טרדנית וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה ובמלים אחרות בשלב זה של הבקשה לסעד זמני אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צידקתם של מי מהצדדים.

עיון בנספח ג' מגלה כי לא מופיעה בו כל התחייבות לשלם למשיבה את הסך של 200,000 ₪.
סעיף 4 לנספח ג' מתייחס לתשלום של 51,594 ₪. לענין סכום זה טוענים המבקשים כי סכום זה שולם ואף ביתר.
סעיפים 6.7 מתייחסים לסכום של 4,100 דולר אשר לגביו טוענים המבקשים כי לא קיימת דרישה כזו מטעם רו"ח אהרונוף.
לפיכך ביתר סעיפיו של נספח ג' לא מצויה כל התחייבות לתשלום הסך של 200,000 ₪.
התנאי השני הנו חשש סביר להכבדה על ביצוע פסק הדין במידה ולא יינתן צו העיקול הזמני. בבקשה ובתצהיר לא נמצאה כל תשתית עובדתית לענין זה לגבי המבקשים 7-2. העובדה כי המשיבה בחרה להשתמש במילים כי המבקשים עושים ו/או עלולים לעשות מעשה של הברחת נכסים אין בה כדי לפטור את המשיבה מלהציג נתונים ועובדות ספיציפיים באשר למעשיהם של המבקשים. אין להסתפק במילת הקסם של הברחת נכסים כאשר מאחוריה אין כל תשתית עובדתית ולו לכאורה.
לעניות דעתי המשיבה לא עמדה בנטל הרובץ עליה להוכיח כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.
לא זו אף זו הבקשה והתצהיר מנוסחים באופן כללי מבלי לפרט ממה נובע החשש או לפחות להצביע על מצבם הכלכלי של המבקשים אשר לא ניתן יהיה להיפרע מהם אם לא יינתן הצו.

7. המבקשים 7-2 אינם חתומים על נספח ג' ועל כן אין ולא יכולה להיות כל מחלוקת בהעדר חתימה מטעם מבקשים אלה אשר כולם אנשים בגירים ובהעדר תשתית עובדתית לפיה הוסמכה המבקשת מס' 1 לחתום בשמם אין לומר כי בידי המשיבה עילת תביעה לכאורה כנגדם.
יתרה מכך, המבקשים טענו בתצהירים ואף אלה שנחקרו על תצהירים כי התשלומים בגין סעיפים 4, 6, 7 לנספח ג' שולמו ו/או לא היה צורך בתשלומים וגירסתם זו לא הופרכה.

8. לאור האמור לעיל אני קובע כי המשיבה לא הוכיחה קיומה של עילת תביעה כנגד המבקשים 7-2.

9. מן האמור לעיל עולה המסקנה כי המשיבה לא עמדה בנטל הרובץ עליה להוכיח את נטל ההכבדה לגבי כל המבקשים ובהעדר ראיות מהימנות לכך לא ניתן להשאיר את צו העיקול על כנו.

אשר על כן אני מורה על ביטול צו העיקול מיום 17.8.05 במסגרת בש"א 6602/05.

המשיבה תישא בהוצאות הבקשה ובשכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום ל' בתשרי, תשס"ו (2 בנובמבר 2005) בהעדר.

אורי פוני
, רשם








בשא בית משפט שלום 6977/05 ביטון סימון, רותי ביטון, דוד ביטון, דבורה ביטון, אווה ביטון, שלום חי ביטון, (אסנת אליס אמסלם)ביטון נ' ש.י.א אור למיסוי בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/11/2005)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים