פסקי דין על אורית פאולמן | פסקי דין על אנה גורטובוי | פסקי דין על אירינה גוגרמן מולדסקי | פסקי דין על בית חולים ש.י. להורים | פסקי דין על עו"ד יהודה גרף |

13064-11/18 סעש     25/12/2018




סעש 13064-11/18 אורית פאולמן, אנה גורטובוי, אירינה גוגרמן מולדסקי נ' בית חולים ש.י. להורים בע"מ, עו"ד יהודה גרף








בית דין אזורי לעבודה בחיפה

סע"ש 13064-11-18
סע"ש 13269-11-18
סע"ש 13305-11-18


לפני
כב' השופט טל גולן


התובעות
:
1. אורית פאולמן
2. אנה גורטובוי

3. אירינה גוגרמן מולדסקי
ע"י ב"כ: עו"ד מוריה שקד
ועו"ד לירן שקד

-

הנתבעים

:
1

.
בית חולים ש.י. להורים בע"מ
2

. עו"ד יהודה גרף
ע"י ב"כ: עו"ד יהודה גרף

ה ח ל ט ה


1.
לפני מונחת בקשת הנתבע 2 בשלושת התביעות המצוינות בכותרת, אשר הוגשו על ידי עובדות לשעבר של הנתבעת 1 (בית חולים סיעודי וגריאטרי). בין היתר, נטען גם לחבות אישית של הנתבע 2 לגבי הסכומים הנתבעים, כמי שהינו לכאורה בעלים ומנהל של הנתבעת 1, ואשר שלט למעשה בנתבעת 1 ונהג בחוסר תום לב, רשלנות ותרמית כלפי התובעות, ופעל במכוון לריקון נכסיה של הנתבעת 1. בקשתו של הנתבע 2 אשר הוגשה בכל שלושת התביעות הינה לעיכוב ההליכים בכלל התביעות וביחס לתביעות שהוגשו כנגדו, ובשל טענתו להליך פירוק המתנהל כנגד הנתבעת 1 בבית המשפט המחוזי בחיפה.

2.
לאחר עיון בטענות ובעמדות הצדדים, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה, ולהלן אפרט את הטעמים להחלטתי שבנדון. ראשית אציין, כי אין חולק שלא ניתנה כל החלטה של ערכאה שיפוטית, כזאת או אחרת, ביחס לעיכוב הליכים כנגד הנתבע 2. גם העובדה שהנתבעת 1 נמצאת בהליכי פירוק, אין משמעה כלל, כי יש בכך כדי לעכב או להתלות את ההליכים כנגד הנתבע 2. ראו ביחס לכך בע"ע (ארצי) 9912-04-14 פטרמן – רימדן בע"מ, ניתן ביום 29.9.2016, שם נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי ככלל, ובהיעדר נסיבות חריגות במתן צו פירוק כנגד החברה, אין בכך כדי להביא לתוצאה שלפיה מעוכבים הליכים נגד אורגן של החברה בעילות תביעה שעניינן אחריות אישית שלו.

3.
בית הדין אף סייג את פסיקתו, בכך שעילות תביעה אלו הן בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. עוד נקבע על ידי בית הדין הארצי, כי אין לקבוע באופן גורף, כי מתן צו פירוק כנגד חברה תוצאתו היא עיכוב ההליכים או מחיקת התביעה כנגד בעלי המניות בעילה של הרמת מסך. הכלל הינו שצו הפירוק מעכב הליכים כנגד החברה אך אינו מעכב הליכים כנגד בעלי מניותיה או נושאי משרה או צדדים אחרים הקשורים אליה, באופן אישי, ועיכוב ההליכים הינו בגדר חריג. ודוק – לפניי לא הוכחה לעת עתה כל ראיה או טענה, שיש בה כדי להוות חריג להלכת פטרמן.

4.
בהקשר זה, אף מקובלת עליי טענת התובעות בתגובתן, כי בשלב המקדמי שבו מצוי ההליך (וכאשר למעשה טרם הוגש כתב הגנה על ידי הנתבע 2), ולצורך הכרעה בשאלה האם קיימת עילה לחיוב הנתבע 2 בדרך של אחריות אישית ו/או מתקיימים התנאים להרמת מסך ההתאגדות, הרי שראוי כי הדברים יתבררו, עובדתית ומשפטית, במהלך ניהול ההליך, לגופו של עניין. כמו כן, מקובלת עליי גם האבחנה שעשו התובעות באשר לפסק דינו של בית הדין הארצי בבר"ע (ארצי) 49125-06-18 אוסלרנה – מלכה, ניתן ביום 4.10.2018, המציינות מצידן את השוני בין אותה הלכה לבין המקרה שלפנינו, לרבות ניסוח עילות התביעה על ידי התובעות, בכתב תביעתן שהוגשו בהליכים שלפני.

5.
בהקשר זה, הנתבע 2 טוען כי הוא היה מנהל בלבד של הנתבעת 1, ולא בעל מניות, וגם מטעם זה יש לעכב את ההליכים. הנתבע 2 טוען בנוסף כי דוקטרינת הרמת המסך אינה יכולה לשמש כבסיס להקניית סמכותו של בית הדין לעבודה כלפי מי שאינו אוחז במניות החברה. גם טענות אלה דינן להידחות. ראשית, אציין כי המדובר בטענות שטרם הוכחו, ויש מקום ללבן אותן בהמשך ההליך. לא הוכח לעת עתה על ידי הנתבע 2, בראיה כלשהי ואף לא בעדות (שכן בקשת הנתבע 2 לא נתמכה בתצהיר), כי הנתבע 2 לא היה מי מבין בעליה של הנתבעת 1, שהיתה שייכת בעבר להוריו, שנפטרו.
6.
שנית, אפנה פעם נוספת להלכת פטרמן שצוטטה דלעיל, שם נקבע בסעיף 27 לפסק הדין כי יש לבחון האם עילות התביעה בהן נטען לאחריות אישית של אורגן החברה, נמצאות בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. במקרה שלפנינו, הגם שחלק מעילות התביעה ככל הנראה אינן נמצאות בגדר סמכותו של בית הדין – וראו למשל עילת התביעה בגין רשלנות (סעיף 31ח לכתב התביעה בסע"ש 13064-11-18, וכאשר טענות דומות הועלו בכל כתבי התביעה), הרי שחלק אחר אכן מצוי בגדר סמכותו של בית הדין – וראו למשל עילת התביעה בגין הפרת חובת תום הלב (סעיף 31ט לכתב התביעה). מכל מקום, הדברים יתבררו בהמשך ניהול ההליך, ואין מקום להכריע להכרעה סופית בעניין זה כעת.

7.
לבסוף, גם הטענה הנוספת שהועלתה על ידי הנתבע 2, המציין כי יש לתובעות זכות להגיש תביעות חוב במסגרת הליך הפירוק, אין בה כל ממש. שהרי, תביעות שכאלה טרם הוגשו ואף ממילא אין כל וודאות שהן יאושרו, בין אם מקופת הפירוק ובין אם על ידי המוסד לביטוח לאומי. עוד אפנה לטענה נוספת של התובעות, שגם היא לא נסתרה, שמציינות כי המוסד לביטוח לאומי מאשר תביעות שכאלה בסכומים חלקיים בלבד, מאלה שלפי הנטען מגיעים לתובעות בכתבי התביעה, ומה גם שחלק ניכר מרכיבי התביעות שלפנינו אינם ברי תביעה במסגרת תביעת חוב בהליך הפירוק. מכל מקום, ככל שיוגשו וככל שיאושרו תביעות החוב, הרי שברי כי לא ייפסק לתובעות סכום כלשהו פעמיים, גם בבית הדין וגם במקום אחר.

8.
לסיכום – בקשתו של הנתבע 2 לעיכוב ההליכים כנגדו דינה להידחות. הנתבע 2 יגיש כתבי הגנה בכל התביעות, ובשימת לב למועד הדיון המוקדם וכן לחובתם של הצדדים להשלים הליכים מקדמיים טרם מועד הדיון, וזאת עד ליום 15.1.2019.

9.
הוצאות – הנתבע 2 יישא בהוצאות ב"כ התובעות בגין הבקשה בסך של 1,500 ₪ (יחדיו), אשר ישולמו בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה וללא כל קשר לתוצאה הסופית בכלל התביעות.

10.
מזכירות – לעיוני ביום 16.1.2019.

ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ט
(
25 דצמבר 2018), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.


_________________


טל גולן


שופט








סעש בית דין אזורי לעבודה 13064-11/18 אורית פאולמן, אנה גורטובוי, אירינה גוגרמן מולדסקי נ' בית חולים ש.י. להורים בע"מ, עו"ד יהודה גרף (פורסם ב-ֽ 25/12/2018)