פסקי דין על שלמה שער | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

39926-06/17 בל     23/12/2018




בל 39926-06/17 שלמה שער נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 39926-06-17



לפני:
כב' השופטת הדס יהלום
, סגנית נשיאה

נציגת
ציבור (עובדים)
גב'
אורנה רזניק
נציג ציבור (מעסיקים)
מר מנחם אקרמן

ה
תובע
שלמה שער
ע"י ב"כ עו"ד אווה אטאל
-

ה
נתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד לירון דגון




פסק דין


1.
התובע הגיש תביעה בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי
מיום 7/6/17 בה נקבעה זכאותו לקצבת שאירים החל מחודש פברואר 2017.


בכתב התביעה נטען כי התובע זכאי לקצבת שארים באופן רטרואקטיבי, משנת 2009, עת התגרש מאישתו השניה.

2.
בכתב ההגנה הוכחשה הזכאות הרטרואקטיבית, והובהר שאושרה הזכאות לקצבת שארים מעת שעודכן דבר גרושיו של התובע במשרד הפנים – ביום 17/1/17.

3.
התובע הגיש לתיק בית הדין תמצית רישום ממשרד הפנים, בה נרשם כי מצבו האישי הוא "גרוש" החל מיום 30/9/09.

מועד עדכון הפרטים במשרד הפנים – 30/11/17.

4.
לאור מסמך זה הודיע הנתבע כי תשולם קצבת שארים לתקופה 11/12/16 עד 1/17, וזאת כנגד דחיית התביעה.

5.
הצדדים הגישו הודעות שונות לתיק בית הדין.

בישיבת קד"מ מיום 17/6/18 אישרה ב"כ התובע כי התובע עדכן את הסטטוס שלו במשרד הפנים, כגרוש, בחודש נובמבר 2017.

6.
בהעדר מחלוקת עובדתית בין הצדדים, ניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב.

הצדדים הגישו סיכומים.

7.
אלה העובדות העולות מחומר הראיות:

א.
התובע אלמן מאשתו הראשונה יונה ז"ל ,מיום 24/8/82. ממועד פטירתה קיבל קצבת שארים.
ב.
התובע נישא בשנית ביום 14/1/08.
ג.
התובע עודכן במשרד הפנים כנשוי, מיום 15/1/08 (נספח א' לסיכומי הנתבע).
ד.
ממועד זה פסק הנתבע לשלם קצבת שארים בגין האישה הראשונה.
ה.
התובע התגרש מאשתו השניה ביום 30/9/09.
ו.
ביום 8/2/17 הגיש התובע בקשה למל"ל, לחידוש תשלום קצבת שארים בגין אשתו הראשונה.
ז.
התובע ביצע שינוי סטטוס במשרד הפנים, בחודש ינואר 2017 ועדכן את מצבו המשפחתי כ"גרוש" מיום 17/1/17.
ח.
זכאות התובע לקצבת שארים אושרה החל מיום 2/17.
ט.
לאחר הגשת התביעה, בחודש 11/17, ביצע התובע תיקון במשרד הפנים והמציא תמצית רישום שבה עודכן מצבו לגרוש החל מיום 30/9/09.
י.
בעקבות כך אושרה זכאות לקצבת שארים מחודש נובמבר 2016.

8.
התובע דורש תשלם קצבת שארים למפרע, משנת 2009 ולכל הפחות למשך שבע שנים קודם להגשת התביעה למל"ל.

9.
בסיכומי התובע נטען כי לראשונה בחודש ינואר 2017, הונחה התובע להגיש תביעה חדשה למל"ל לתשלום קצבת שארים, זאת אף שהרבה קודם פנה לברר את זכויותיו.

נטען כי בעקבות מכתב הדחיה שקיבל, פנה למשרד הפנים ועדכן את הסטטוס שלו לגרוש, אלא שמשרד הפנים טעה ורשם שהתובע התגרש בינואר 2017.

לטענת התובע, נודע לו דבר הטעות רק כשקיבל את מכתב המל"ל הדוחה את תביעתו, והדבר היה בחודש 11/17.

לטענתו, עם קבלת מכתב המל"ל פנה למשרד הפנים ותיקן את הטעות ואזיי אושרה זכאות מחודש 11/16.

התובע טוען כי הנתבע מפרש לא נכון את הוראות סעיף 296 לחוק. לטענתו, היה על המוסד לביטוח לאומי
חובה ליידע אותו בדבר זכויותיו.

נטען כי התובע הוא בבחינת "לקוח" של הנתבע וכי הנתבע הכשיל את התובע "בכוונת מכוון עת נמנע מלהנחותו את הדרך הנכונה בה ילך".

נטען כי אף אם התובע לא עדכן את הסטטוס במשרד הפנים, הרי שהמידע במלואו היה בידי הנתבע, ולראיה – כאשר התובע נישא בשנית, הנתבע הפסיק את תשלום קצבת שארים.

משידע שהתובע נישא – היה עליו ליידע את התובע על זכאותו לבקש לחדש את הגמלה, לאחר שהתגרש.

ב"כ התובע הפנה לפסיקה של בית הדין הארצי שקבעה כי בנסיבות מסויימות, מניין ההתיישנות יהיה שבע שנים, בהתאם לחוק ההתיישנות ולא לפי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי. לטענתו, פסיקה זו אמורה לחול גם במקרה הנדון כאן.

עוד נטען כי הזכות קמה לתובע בעת שהתגרש, בשנת 2009.

ועוד – אין בחוק דרישה להציג אישור על שינוי סטטוס במשרד הפנים כתנאי לזכאות לגמלה.

10.
בסיכומי הנתבע נטען כי יש לפעול על פי הוראות סעיף 296 לחוק.

עוד נטען כי גמלאות הביטוח הלאומי נועדו לשמור על רמת חיים קיימת ולא כפיצוי על העבר.

נטען כי הנתבע נסמך על נתונים שהוא מקבל ממשרד הפנים.

נטען כי התובע עדכן את הסטטוס שלו במשרד הפנים רק בשנת 2017 כ- 8 שנים לאחר שהתגרש וכי מדובר בשיהוי ניכר אשר בהתאם להוראות סעיף 296 לחוק, אינו מזכה את התובע בגמלה רטרואקטיבית.

עוד נטען כי אין חובה על המל"ל ליידע את המבוטחים בדבר כל אפשרויות התביעה העומדות להם.

11.
לאחר עיון בטענות הצדדים, להלן פסק הדין.

12.
סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי {נוסח משולב}קובע:
"296.
(א)
כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים
מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.


(ב) (1)
הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע
המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת
התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם
גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפי
החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; הייתה התביעה שהוגשה
כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה
מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש
שבו הוגשה התביעה למוסד טרם חלפו 18 חודשים מהחודש
שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה...".


בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, זכויות המבוטח נקבעות על פי חוק. עוד נקבע כי ככלל, אין חובה על המל"ל ליידע את המבוטח על זכויותיו אלא על המבוטח לברר את זכויותיו ולהגיש תביעה כנדרש בדין.

עב"ל 20105/96 אורלי יהלום נ' המל"ל, פדע לו' 603, עב"ל (ארצי) 677/08 ברש נ' המל"ל (מיום 14/6/09).


בעניין ברש הנ"ל נקבע:

"בנוסף, חלה על ציבור המבוטחים החזקה בדבר ידיעת הדין ,על מכלול זכויותיהם וחובותיהם ואי ידיעת החוק אינה יכולה להצדיק שינוי הוראותיו והרחבת תקופת התשלום למפרע לפי סעיף 296 לחוק' (עניין דוד ליבוביץ). אכן, הוראות החוק ופירושו הנכון עלולים להביא למצבים בהם מבוטח לא יוכל לממש את זכותו בשל הגשת תביעה באיחור, אך זה גורלו של כל אדם שזכותו מותנית בעשיית מעשה תוך פרק זמן קצוב הקבוע בחוק ... אי ידיעת החוק אינה מהווה טעם לפעולה באיחור, עב"ל 1112/01 נוגידאת ראתב – המוסד לביטוח לאומי
, 18.5.03)".



ועוד נקבע כי קצבאות המל"ל, ככלל, נועדו למחייה שוטפת של המבוטח.
עב"ל (ארצי) 96/03 פריג' נ' המל"ל (מיום 31/12/03); עב"ל (ארצי)
14541-10-13 אורזל נ' המל"ל (מיום 9/2/16).

13.
יישום כל האמור על ענייננו, מעלה כי התובע קיבל קצבת שארים בגין פטירת אשתו הראשונה.

התובע נישא בשנית והתגרש, אולם לא דיווח למל"ל על גירושיו.

המל"ל הפסיק, מיוזמתו, תשלום קצבת שארים לתובע, עם נשואיו השניים, זאת עקב מידע שהתקבל ממשרד הפנים.

התובע הגיש בקשה למל"ל לחדש תשלום קצבת שארים, רק בחודש ינואר 2017. במועד זה שינה את הסטטוס במשרד הפנים.

14.
לאחר שהוגש כתב הגנה (ביום 16/11/17) ולאור האמור בו, פנה התובע פעם נוספת למשרד הפנים ותיקן את הרישום, באופן שנרשם כגרוש משנת 2009 (ולא משנת 2017 כפי שנרשם בטעות).

15.
נוכח הוראות סעיף 296 לחוק ונוכח הפסיקה שהובאה לעיל, ברי שהתובע אינו זכאי לתשלום מעבר ל- 12 חודשים קודם להגשת התביעה.

התובע לא הוכיח חובה של הנתבע ליידע אותו בדבר זכויותיו וממילא לא הוכיח שדיווח לנתבע על גירושיו בשנת 2009 או שדיווח על כך למשרד הפנים. לכן, בכל מקרה הנתבע לא יכול היה לדעת שהתובע התגרש ולא יכול היה "ליזום" פניה לתובע אודות זכויותיו.

ועוד – טענות התובע לעניין "אי יידוע" וכיו"ב, הן טענות נזיקיות שאינן בסמכות בית הדין לעבודה. בית הדין לעבודה קובע את זכויות המבוטחים על פי חוק ועל פיו בלבד.

16.
שונים הדברים בכל הנוגע לתקופה שבין ינואר 2017, שאז בוצע עדכון סטטוס במשרד הפנים, לבין חודש יוני 2017 שרק אז הודע לתובע שחלה טעות בדיווח למשרד הפנים.


נבהיר –

הנתבע אינו חולק שהתובע התגרש בשנת 2009.

התובע דיווח על גירושיו למשרד הפנים וביקש לשנות סטטוס, בחודש ינואר 2017.

עקב טעות בשרד הפנים, נרשם שהוא גרוש מינואר 2017. ברי שהטעות היא של משרד הפנים ולא של התובע.

התובע קיבל הודעה על הטעות, רק במסגרת מכתב הדחיה מיום 7/6/17 (נספח לכתב התביעה).

קודם למועד זה לא היה מודע לטעות במשרד הפנים ולא יכול היה לתקנה.

הטעות תוקנה ביום 30/11/17 (כעולה מהנספח להודעת התובע מיום 11/12/17).

(במאמר מוסגר יאמר כי לא ברור מדוע התובע לא פנה למשרד הפנים כבר בחודש יוני 2017, עת קיבל את מכתב הדחיה שבו הוסבר הדבר במפורש).

17.
מכל מקום, בהתייחס לתקופה יוני 2017 ושנה אחורנית – הובהר כי הטעות היא של משרד הפנים ולא של התובע.
עוד הובהר כי התובע לא היה מודע לטעות ואין היא באשמתו.
לפיכך, בהתאם להוראות סעיף 296 לחוק, יש לאשר זכאות התובע מאז חודש יוני 2016, ולא מחודש נובמבר 2016 כפי שבוצע בפועל.

18.
סוף דבר, התביעה מתקבלת באופן חלקי.

התובע זכאי לתשלום גמלת שארים החל מחודש יוני 2016.

בכל הנוגע לתקופה קודמת – נוכח האמור לעיל ונוכח הוראות החוק והפסיקה, דין התביעה להדחות.

19.
משנדחה חלק הארי של התביעה, כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום, טו' טבת תשע"ט, (23 דצמבר 2018
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.






נציגת עובדים גב' רזניק

הדס יהלום
, סגנית נשיאה

נציג מעסיקים מר אקרמן







בל בית דין אזורי לעבודה 39926-06/17 שלמה שער נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 23/12/2018)