פסקי דין על יצחק ונונו | פסקי דין על אסתר לחיאני

6075/05 בשא     16/11/2005




בשא 6075/05 יצחק ונונו נ' אסתר לחיאני






בתי המשפט
1

בשא006075/05
בית משפט השלום ירושלים
16/11/2005
תאריך:
כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון - גונן

לפני:
יצחק ונונו

בעניין:
המבקש
נ ג ד
אסתר לחיאני
המשיבה
החלטה

נגד המבקש הוגשה בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת על ידי המשיבה. היות והמבקש ובאת כוחו לא הופיעו לדיון ביום 11.9.05 שנקבע במעמד הצדדים, ניתן הצו המבוקש במעמד צד אחד. על פי הצו הוריתי, כי המבקש (המשיב שם) לא יצור קשר עם המשיבה (המבקשת שם) במישרין או בעקיפין. בנוסף, כי המבקש לא יתקרב לדירתה של המשיבה במרחק של פחות מ - 10 מטרים. כעת הגיש המבקש לבטל החלטתי זו מיום 11.9.05 (להלן - ההחלטה).

1. טענות הצדדים
בבקשה נטען, כי מזכירתי התקשרה אל המבקש, ובקשה ממנו להקדים את מועד הדיון (שנקבע לשעה 14:00) לשעה 12:00. המבקש נתן את הסכמתו להקדמת מועד הדיון, אך לאחר שיחה זו לא הועברה למבקש כל הודעה בדבר שינוי מועד הדיון. לפיכך סבר המבקש, כי המשיבה יזמה את השיחה והיתלה בו. בבירורים שנערכו על ידי באת כוחו של המבקש במרכז המידע נמסר, כי מועד הדיון נשאר כשהיה בשעה 14:00. המבקש טוען, כי שיחת הטלפון אינה יכולה להיחשב כהמצאה כדין של הזמנה לדיון לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, ויש בכך כדי לפגום בהחלטה. נטען, כי מקום שהוכח פגם בהליך אשר מנע מבעל דין להתגונן, יש לבטל את ההחלטה, ללא כל קשר לסיכויי ההצלחה של המבקש.

בתגובה נטען, כי לאור רשלנותו של המבקש שלא טרח למלא אחר ההודעה הטלפונית, כמו גם זלזולו, דין הבקשה להידחות על הסף. בנוסף נטען, כי על המבקש להוכיח סיכויים טובים לזכות בדיון ובהליך השיפוטי, ומשלא עשה כן, יש לדחות את בקשתו. כן, כי ההחלטה מיום 11.9.05 התבססה על הצהרתו והודאתו של המבקש, לפיו הוא אינו מעונין בקשר עם המבקשת, וכי הוא מעונין בניתוק סופי של הקשר עם המבקשת.

בתשובה לתגובה נטען, כי הסכמתו של המשיב לנתק עם המשיבה את הקשר אינה מעידה על הסכמתו להוצאת צו הרחקה נגדו, אלא על רצון בניתוק עצמאי של הקשרים עמו.

2. התנאים לביטול החלטה שיפוטית
סמכותו של בית המשפט לבטל החלטה שיפוטית שניתנה על ידו קבועה בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לפי לשון התקנה, אין המדובר בסמכות שבחובה. כאשר ההחלטה אינה פגומה, נתונה הפעלת הסמכות לשיקול דעתו של בית המשפט (א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית) (2003), בעמ' 282-283).

בפסיקה נקבעו שני קריטריונים להפעלת שיקול דעת בית המשפט. האחד, סיבת אי הגעתו של המבקש לדיון; והשני, מידת סיכויי ההצלחה של המבקש אם תבוטל ההחלטה, והמבקש יורשה להתגונן במשפט. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת. כך או כך, יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן (ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ ואח' פ"ד מז(4) 133, עמ' 139). כב' השופט י' זוסמן בספרו, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, 738 הבהיר באשר למשקל שיש ליתן לכל אחת מן השאלות:

"השאלה השניה היא עיקר, ולשאלה הראשונה נודעת אך חשיבות משנית. אין בית המשפט רוצה לעשות מלאכת סרק. אמנם יטה הוא לבטל

פסק דין
אשר ניתן 'שלא בפני
בעלי הדין', כדי לתת לאותו בעל דין שעת כושר להשמיע את דברו, אפילו גרם הוא באשמתו למתן

פסק דין
שלא בפני
ו, אך בטרם יאות לבקשת ביטול, ירצה להשתכנע, כי אמנם יש טעם לביטול. הרי המדובר כאן לא ב

פסק דין
פגום, שחובת הצדק דורשת את ביטולו, אלא ב

פסק דין
שניתן כהלכה, ומה טעם לבטל

פסק דין
כדי לשמוע את הנתבע לגופו של ענין, אם ברור מראש שאחרי שמיעתו יתן בית המשפט מיד אותו

פסק דין
? לכן, הלכה פסוקה היא, כי

פסק דין
כזה, שניתן כהלכה, לא יבוטל על פי בקשת הנתבע, אלא אם יש בידו להראות שתצמח לו תועלת מהביטול, היינו, שיש לו סיכוי לזכות במשפט, אם יבוטל פסק הדין והוא יורשה להתגונן... לענין הסיבה אשר גרמה לאי הופעת בעל הדין: ככל שמשקל הסיבה גדול יותר, מצבו של המבקש קל יותר".

זו אם כן ההלכה, מקום שמבוקש לבטל החלטה שיפוטית שניתנה כדין. כלומר, כאשר לא נפל פגם בהליך השיפוטי. טוענת באת כוח המבקש, כי אין זה המקרה שלפניי. לדידה, החלטתי מיום 11.9.05 ניתנה שלא כדין, שכן מהלך העניינים בזימון לדיון עולה כדי פגם בהליך השיפוטי. לטענתה, פגם בהליך השיפוטי גורר את ביטול ההחלטה מאליה, ללא שצריך ליתן משקל לסיכויי הצלחתו של המבקש, ולפיכך יש לדידה לבטל את החלטתי.

אבחן להלן טענה זו. באם השתלשלות העניינים במקרה שלפני אינה עולה כדי "פגם בהליך השיפוטי", כך סבור בא כוח המבקשת, הרי שיש להחיל את הכללים הרגילים הנוגעים לביטול החלטה שיפוטית המפורטים לעיל. במקרה כזה, היות ובבקשה ובתשובה לתגובה לא פורטו סיכויי הזכייה בבקשה, על פניו דינה של הבקשה להידחות. ואולם, באם יסתבר כי אכן נפל פגם בהליך השיפוטי, הרי שכללי הצדק הטבעי יביאו ביטול ההחלטה השיפוטית. שהרי, עצם הפגם בהליך משמש עילה לביטול ההחלטה, ובית המשפט אינו רשאי לשקול אם היתה ההחלטה נכונה לגופו של ענין, אם לאו. ביטול החלטה "מתוך חובת הצדק" הינה זכותו של המבקש (י' זוסמן, לעיל, בעמ' 736).

3. האם השתלשלות העניינים במקרה שלפני עולה כדי "פגם בהליך שיפוטי"?
הדיון בענין שלפניי נקבע ליום 11.9.05 בשעה 14:00. מספר ימים בטרם הדיון הוריתי למזכירת בית המשפט להקדים את מועד הדיון לשעה 12:00 באותו יום. המזכירה אכן הקדימה את מועד הדיון לשעה 12:00 בשיחה טלפונית, אך ככל הנראה נפלה אי הבנה כלשהי בין המזכירה לבין המבקש (שבזמנו טרם יוצג על ידי באת כוחו, ככל הידוע לבית המשפט). ככל הנראה, המזכירה בקשה להודיע על הקדמת הדיון, ואילו המבקש הבין כי היא שואלת האם אפשר מבחינתו להקדים את מועד הדיון. כך נוצר מצב בו סבר המבקש כי מועד הדיון לא הוקדם בפועל. בכל זאת, מסר לבאת כוחו אודות שיחת הטלפון שקבל. כאשר בקשה באת כוחו של המבקש לבדוק האם אכן הוקדם הדיון, נמסר לה במרכז המידע כי הדיון קבוע לשעה 14:00, שכן שעת הדיון החדשה לא עודכנה באינטרנט, עליו מסתמך מרכז המידע. כך גם הופיע באתר האינטרנט, כאשר בקשה באת-כוח המבקש לברר באמצעותו את שעת הדיון. הודעה רשמית בדבר שינוי מועד הדיון לא הומצאה לבאי-כוח הצדדים. כן, מאז שיטת המרכזיה החדשה של בית המשפט, אין אפשרות לעורכי-דין ובעלי-דין לפנות ישירות למזכירת השופט ולברר פרטים אודות התיקים, כך שדרך זו נחסמה על פניו מהמבקש (אם כי ניתן היה לברר ענין זה באמצעות פקס שישלח לבית המשפט, או באמצעות הגעה פיזית לבית המשפט). כך, הגיעה באת כוח המבקש לדיון בשעה 14:00, אז הסתבר לה כי הדיון התקיים וכי ניתנה החלטה במעמד צד אחד.

אני סבורה, כי בהתנהלות זו נפל פגם, בגינו יש לבטל את החלטתי. ברע"א 8864/99 ליאת אלנקווה נ' מעוז חברה לביטוח תקדין עליון 2000(3), 2133 נדון מקרה דומה. שם התנהלו בפני
בית המשפט ההליך העיקרי והליך הביניים, כאשר ההזמנה לדיון שנשלחה לצדדים התייחסה להליך הביניים. המבקשת שם ובא כוחה לא נערכו לדיון בתביעה העיקרית, אלא לדיון בבקשת הביניים, וניתן

פסק דין
שביטולו נתבקש על ידם. כב' השופטת א' פרוקצ'יה קבעה (בעמ' 2133):

"כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את 'יומו בבית המשפט'. מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון. מכאן משתמעת התוצאה כי מקום שבעל דין נעדר מדיון עקב כך שלא הוזמן אליו, או שבשל תקלה אחרת הוא מוזמן לדיון בהליך מסוים, אליו הוא נערך, ומתברר כי עקב טעות שוררת הנחה שגויה בקרב מי מבעלי הדין ואולי אף בית המשפט כי מדובר בהליך אחר אשר אליו לא התכונן בעל הדין ואשר בהקשר אליו לא מיצה את ראיותיו וטיעוניו, כי אז נגוע אותו הליך בפגם דיוני שורשי המצדיק את ביטולו ואת פתיחתו מחדש לצורך ניהולו בצורה תקינה. מבחינה זו קימת אנלוגיה בין מצב בו בעל דין לא הוזמן כלל לדיון שנתקיים בהעדרו לבין מצב בו הוא הוזמן והופיע לדיון מתוך הנחה כנה ובתום לב כי מדובר בדיון שמסגרתו, טיבו ומטרתו הינם שונים מכפי שהובן על ידי הערכאה השיפוטית הדנה, ואולי אף על ידי בעל הדין האחר.
אלה הם מצבים בהם מוסמכת הערכאה השיפוטית שנתנה החלטה אגב תקלה דיונית כזו לבטל אותה ולהורות על דיון מחודש. ביטול החלטה עקב פגם מהותי בהליך נעשה מתוך חובת הצדק, ex debito iusitiae והפגם בהליך מהווה עילה לביטול ההחלטה (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' 7, עמ' 736). בנסיבות אלה לא נכנס בית המשפט לבחינה האם ההחלטה נכונה וצודקת לגופה, ואין הביטול נתון לשיקול דעתו אלא עליו לבטלה כדי להבטיח הליך דיוני תקין". (ההדגשה שלי - מ.א.ג).

אם כן, אי הגעתם של המשיב ובאת כוחו לדיון בשל תקלה בזימונם או בשל אי הבנה כלשהי, עולה כדי פגם המביא לביטולה של ההחלטה. לאור זאת, יש מקום להורות על ביטול החלטתי מיום 11.9.05.

שתי הערות לפני סיום. ראשית, כאמור, השתלשלות עניינים זו בעניינו של המבקש נוצרה עקב תקלה ואי הבנה בין מזכירת בית המשפט לבין המבקש. מזכירה זו אינה מזכירתי האישית. מזכירתו האישית לא הגיעה באותו היום לעבודה. מי שטיפלה בעניין היתה מזכירת בית המשפט, אשר מתפקידה למלא את תפקידה של מזכירתי האישית, באם זו האחרונה לא התייצבה מסיבה כלשהי לעבודה. אין זו הפעם הראשונה, שבה מזכירות בית המשפט, אשר נתבקשו לבצע עבודה כלשהי על ידי, שעה שמזכירתו האישית לא הגיעה לעבודה במועד כלשהו, לא בצעו את עבודתן כראוי וארעו תקלות. באם היתה המזכירה המחליפה מעדכנת את פרטי שינוי מועד הדיון באינטרנט, או ממציאה הודעה מטעם בית המשפט אודות ביטול הדיון, היתה כל הפרשה נחסכת. לא כך נעשה, והשתלשלות הדברים מאז ידועה. יצוין, כי בתיק עצמו מצויים רמזים מעטים אודות שינוי מועד הדיון. אמנם עולה מהתיק כי שעת הדיון נקבעה לשעה 12:00 (כך כתוב על כריכת התיק בלבד), אך לא ברור בעקבות מה ועל ידי מי שונה מועד הדיון שנקבע בדיון מיום 21.7.05, וכן למי הודע אודות השינוי. המזכירות תעביר העתק ההחלטה למזכיר הראשי.

שנית, בבקשה פורט באריכות כי באת כוח המבקש לא קבלה תשובות מספקות מאת מזכירות בית המשפט ומאת המתמחה, לאחר שהופיעה לדיון באיחור. בבירור שנערך עם המתמחה נמסר לי, כי באת כוח המבקש הגיעה לאחר שכאמור ניתנה ההחלטה במעמד צד אחד. באת כוח המבקש בקשה לברר מדוע ניתנה החלטה, והודע לה על ידי המתמחה שהיות והדיון הוקדם והמבקש ובאת כוחו לא הופיעו לדיון, התקיים הדיון במעמד צד אחד, וניתן הצו. לאור זאת דרשה באת כוח המבקש "לבטל את ההחלטה", אך המתמחה הבהירה לה כי אינני נמצאת עוד בין כתלי בית המשפט וכי באם ברצונה לבטל את החלטתי, עליה להגיש בקשה מתאימה. תשובה זו לא סיפקה את באת כוח המבקש, ולאור זאת ציינה את שציינה בבקשה. תשומת לב באת כוח המבקש מופנית לכך, כי כידוע אין זה מסמכותה של המתמחה להיענות לבקשה לבטל החלטה שיפוטית. לאור זאת, לא ברור אילו תשובות בקשה באת כוח המבקש לקבל מהמתמחה או ממזכירות בית המשפט, ופנייתה אל המתמחה מיותרת.

לאור כל האמור לעיל, תבוטל החלטתי מיום 11.9.05. עם זאת, הצו הזמני שניתן ביום 21.7.05 יוותר בעינו עד למתן החלטה אחרת.

המזכירות תקבע מועד חלופי לדיון במעמד הצדדים למשך שעה וחצי.

עותק מהחלטה זו יומצא למזכיר הראשי.

ד"ר מיכל אגמון - גונן
, שופטת

ניתנה היום, י"ד בחשון, תשס"ו (16 בנובמבר 2005), בהעדר הצדדים.








בשא בית משפט שלום 6075/05 יצחק ונונו נ' אסתר לחיאני (פורסם ב-ֽ 16/11/2005)