פסקי דין על רויטל רובינשטיין אגמי | פסקי דין על א.מ.פפושדו בע"מ

48177-03/17 תאק     27/12/2018




תאק 48177-03/17 רויטל רובינשטיין אגמי נ' א.מ.פפושדו בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

תא"ק 48177-03-17 רובינשטיין אגמי נ' א.מ. פפושדו בע"מ






לפני כבוד השופטת בכירה אושרי פרוסט-פרנקל

ה
תובעת:
(המשיבה)
רויטל רובינשטיין אגמי


נגד

ה
נתבעת:
א.מ. פפושדו בע"מ
(המבקשת)




החלטה

1.
לפניי בקשת הנתבעת
להלן: "המבקשת") להורות לתובעת (להלן: "המשיבה")
על הפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, בסכום שלא יפחת מ
10,000 ₪ על יסוד
תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984
(להלן: "התקנות").

2.
עסקינן בתביעה כספית על סך 97,275 ₪ שהוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבעת בהליך של סדר דין מקוצר. במסגרתה טוענת התובעת כי הנה זכאית לכספים
מהנתבעת מכוח הסכם עמלות עליו חתם מר אורן
רובינשטיין (בעלה לשעבר) מיום 30.12.2014 ( להלן: "ההסכם").
תמצית טענות הנתבעת (המבקשת)
3.
לטענת הנתבעת, עצם הגשת הבקשה לפטור מאגרה בתיק מעידה על היעדר יכולתה של התובעת
לשאת בהוצאות, במידה ויפסקו לחובתה במסגרת ההליך.
עוד טוענת הנתבעת בעניין זה, כי התובעת העלימה העובדה כי
ניתן צו כינוס בעניינה.
4.
הנתבעת טוענת כי עסקינן בתביעת סרק כאשר ההסכם לא נחתם מול התובעת, אלא מול בעלה לשעבר ואין לתובעת כל קשר אליו. משכך, על פי הנטען, אין כל יריבות משפטית בין הצדדים.
5.
הנתבעת טוענת כי היות וכל הראיות כבר הונחו לפתחו של בית המשפט, ניתן לראות כי סיכויי התביעה קלושים , וזאת כאשר מר רובינשטיין אף אינו נמנה בין
עדי התביעה.
6.
הנתבעת טוענת כי יש להידרש לחוסר תום ליבה של התובעת וסרבול ההליך שגרם לתובעת הוצאות רבות.
תמצית טענות התובעת (המשיבה)
7.
לטענת התובעת, שאלת היעדר היריבות כבר הוכרעה בהחלטת בית המשפט מיום 25.12.17 במסגרת הבקשה לסילוק על הסף שהגישה הנתבעת ונדחתה,
ועסקינן ב"השתק פלוגתא".
8.
התובעת טוענת כי ההליך נוהל בראשיתו ללא ייצוג משפטי, כאשר דווקא בקשות הנתבעת הן אלו שעיכבו את ברור ההליך.

9.
לטענת התובעת, כבר נקבע בפסיקה כי חיסרון כיס אינו עילה לחיוב בהפקדת ערובה, כאשר חיוב מעין זה יכול לחסום דרכה להוכיח תביעתה.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה, על נימוקיה, בתגובה ובתשובה באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.
סמכותו של בית המשפט לחייב תובע שהינו אדם פרטי (בניגוד לחברה) להעמיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבע מוסדרת בתקנה 519(א)
לתקנות, הקובעת כי:
"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".
ערובה לפי סעיף זה מוטלת במקרים חריגים בלבד, כאשר נראה כי סיכויי ההצלחה קלושים, או עת עסקינן בתושב חוץ,
וזאת על מנת להבטיח את הוצאות הנתבע ועל מנת למנוע תביעות סרק. בשל הרצון להגן על זכות הגישה לערכאות, בית המשפט לא יחייב תובע במתן ערובה בשל עוניו בלבד (ראו אורי גורן, סדר דין אזרחי, עמ' 751 (תשס"ט - מהדורה עשירית).
כב' השופט דנציגר קבע בעניין
"טאוב":
"כידוע, תקנה 519 לתקנות נועדה לאזן בין זכות הגישה לערכאות של התובע לבין זכותו של הנתבע לקניין, וכן זכות הנתבע והאינטרס הציבורי במניעת הגשתן של תביעות סרק. ככלל, אין להתנות את זכותו של התובע להגישה לערכאות שיפוטיות בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע, אלא במקרים חריגים הטעם לכך נעוץ בכך שזכות הגישה לערכאות היא בגדר זכות חוקתית מן המעלה הראשונה
"
(ראו
רע"א 4128/17

lauderbaie yachts ltd
(חברה זרה) נ' טאוב
,
[פורסם בנבו]
פס' 12-13 (29.6.2017)).


הנה כי כן , נקודת האיזון משתנה בהתאם לזהות התובע.

כאשר מדובר בתובע שהוא אדם פרטי, להבדיל מחברה, חלה תקנה 519 לתקנות, על פיה, כמצוטט, נקודת האיזון נוטה לטובת זכותו של התובע ולפיכך במקרה זה יחייב בית המשפט את התובע בהפקדת ערובה במקרים חריגים בלבד(ראו
ע"א 2877/92 אלטיף נ' מורשת בנימין, פ"ד מז
(3) 846).


מן הכלל אל הפרט.
היעדר יכולת
פיננסית, כך גם הבקשה לפטור מאגרה שהגישה התובעת וטרם הוכרעה,
אינם יכולים כשלעצמם להוות עילה מספקת לחייב התובעת בהפקדת ערובה. בפני
הנתבעת פתוחה הדרך לנקוט בהליכים הקנויים לה בחוק על מנת לגבות את הוצאותיה, ככל שיפסקו לטובתה, וזאת ללא כל קשר להליך דנן. כאמור, בהתאם למגמות הפסיקה שפורטו לעיל, מצבו הכלכלי הרעוע של תובע אינו יכול לעמוד כסיבה
מספקת לחייבו בהפקדת ערובה על פי תקנה 519.

הנתבעת מעלה בבקשתה בשנית את טענת היעדר היריבות, בגינה הגישה בקשה לסילוק על הסף שנדחתה. בהחלטתי
מיום 25.12.17 לא קבעתי מסמרות בשאלת היעדר
היריבות, וקבעתי כי דין השאלה להתברר בהמשך ההליך, תוך ניתוח פרשנותו של ההסכם ומהותו ביחס לצדדים.

אשר לסיכויי התביעה, לא ניתן לומר בשלב זה, כי סיכויי התביעה קלושים, ודרוש ברור עובדתי לגופו של עניין
כדי להכריע במחלוקת הנטושה בין הצדדים.
בהחלטת בית המשפט מיום 25.12.17 נקבע: " ... לא ניתן לקבוע בשלב זה , שגם אם התובעת תוכיח את כל טענותיה, לא תהיה זכאית לסעד המבוקש בכתב התביעה". אין לי אלא לחזור על קביעתי לעיל, כאשר כל המחלוקות עתידות להתברר במסגרת ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 30.12.18.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. הוצאות הבקשה תישקלנה בסוף ההליך.

המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים.




ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ט, 27 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 48177-03/17 רויטל רובינשטיין אגמי נ' א.מ.פפושדו בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/12/2018)