פסקי דין על מוסטפא אבו הלאל | פסקי דין על הוועדה המקומית לתכנון ובניה מנשה-אלונה

1019/05 עתמ     21/11/2005




עתמ 1019/05 מוסטפא אבו הלאל נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה מנשה-אלונה





1. מוסטפא אבו הלאל

2. אחמד אבו הלאל
3. יוסף אבו הלאל
4. סולימאן אבו הלאל
5. חסן אבו הלאל
בעניין:
העותרים
ח. אבו חוסיין

ע"י ב"כ עוה"ד
- נ ג ד -
1. הוועדה המקומית לתכנון ובניה מנשה-אלונה
2. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה
3. המועצה הארצית לתכנון ולבניה

המשיבים
פמ"ח אזרחי

ע"י ב"כ עוה"ד
ב"כ העותרים: עו"ד סאלח אבו חוסיין + העותר 1 בעצמו
ב"כ המשיבה 1: עו"ד עידו שטיינר
ב"כ המשיבות 2, 3: עו"ד סוזן בוקובצקי, סגן בכיר א' לפמ"ח
נוכחים:
פרוטוקול
בוקובצקי:
לפי בירורים שערכתי, לרבות שיחה עם עו"ד חובב ארצי, נבחנת האפשרות להקים ועדת גבולות בעניין העברת השלטון המקומי במקרקעין הנדונים לרשות המקומית ערערה. אבל עמדתנו היא, כפי שכבר הסברתי בעל-פה בעבר, שאין קשר בין השלטון המקומי במקרקעין לבין ההוראות של תכניות התכנון והבניה הרלבנטיות.
גם העברה לערערה, אין משמעותה הכשרה של הבניה שנעשתה במקום ואינני רואה סיכוי שיתאפשר מבחינת דיני התכנון והבניה הקמת ישוב עירוני, כפי שהעותרים חושבים.
אבו חוסין:
דיברתי עם לקוחותיי והסברתי להם שתלויים כאן מס' תיקים פליליים שהאנשים האלה אמורים, לפחות אשת העותר 1, יש נגדה כ"א וגם כ"א נגד העותר 1 בעצמו ואני לא מבין מה עמדת המשיבה, מה יכול לקרות במדינה הזאת אם היא תסכים לעיכוב ההליכים למשך 6 ח'.
אבקש שני דברים:
לקבוע את התיק להוכחות. יש לי כאן חוו"ד של מהנדסים.
לפני שביהמ"ש יקבע להוכחות, הייתי מזמין את ביהמ"ש לערוך ביקור במקום וכל העתירה מבוססת על אפלייה. מה פתאום נותנים ל- x להמשיך ולהתגורר במקום?
תשובת חברתי שהיא אומרת שאנו מעוניינים בהקמת יישוב חדש, זה זריית חול בעיניים. היישוב קיים לפחות 50 שנה. מה פתאום רוצים לעקור את האנשים האלה, את היישוב הזה ולהעביר לישוב אחר ואילו אנשים אחרים כן משאירים במקום?
הטיעון של חברתי שאין קשר בין העברת המקום לבין שינוי השלטון המקומי לערערה, אין לו כל בסיס ואין לו כל יסוד.
מהטעם הפשוט שהוועדה מקומית לתו"ב אשר התנגדה לאישור התכנית ולא דנה בתכנית, היא אמרה דבר פשוט: לנו אין תקציב. משרד הפנים לא מקצה תקציבים.

בוקובצקי:
חוות הדעת המומחה של הצד שכנגד היא לא רלבנטית לדיון היום ולא הוגשה כלל לוועדות. ביהמ"ש מבקר רק את ההחלטות של רשויות המינהל על בסיס התיעוד שהיה בפני
הן.
אין מקום לעיכוב ביצוע משום סוג שהוא בענייננו.
אבו חוסיין:
בימ"ש זה יושב כבג"צ. פנינו לבג"צ וביהמ"ש העליון המליץ לדון בשנית בתיק של העיריה ובסופו של יום שר הפנים הקים ועדה והחליט להכיר באל עריין כישוב לפי התכנית המפורטת שאושרה בשנת 94.
העילה שלי היא אחת: יש כאן עילה של אפלייה והיות וחברתי לא מכירה את העובדות להווייתן באיזור, אין כל הבדל בין מספר קבוצות של ישובים שנמצאים בתחום עירית אום אל פאחם שהם פחות קטנים מיישוב זה ורק בגלל שהם נמצאים בתחום שיפוט אום אל פאחם הם אישרו את התכניות. ייתכן והישוב הזה יעבור לערערה וערערה תדאג למקום הזה.
צריך לשנות את היעוד מחקלאות למגורים. כמו בחלק מערערה. אני לא רוצה להקים ישוב חדש. הישוב כבר קיים. אנשים מתגוררים שם עוד לפני קום המדינה.
אבקש שביהמ"ש יאות לבקר במקום.

בוקובצקי:
אם ביהמ"ש יתיר את ההגשה, אבקש להגיב. הטענות לגבי האפליה לא כאן.
יש פה טענה שהיא לגבי מקום המדינה ועד היום. מיקבץ בלתי חוקי של בתים הוא איננו ישוב. העניין עבר 3 ועדות ממשלתיות. אני מתנגדת להגשת חוות הדעת.

אבו חוסין:
לעותרים לא היתה זכות טיעון בפני
הוועדות.

[אחרי שביהמ"ש עשה הפסקה בדיון בתיק הנוכחי בעלי הדין התייעצו מחוץ לאולם המשפטים].
אבו חוסיין:
העותרים מסכימים להצעה של ביהמ"ש בעל-פה לפיה תימחק העתירה מבלי לפגוע בזכותם של העותרים לחזור לעניין זה בתוך 6 חודשים מהיום כאשר תקופה זו לא תפגע בזכויות מי מבעלי הדין, הן בנושא השיהוי והן לגבי רכישת זכויות כתוצאה מעצם מעבר הזמן.

בוקובצקי:
כפי שכבר כתבתי לביהמ"ש וגם הסברתי בעל-פה, אינני מתנגדת לכך שהעותרים יוכלו בתוך 6 חודשים מהיום להגיש עתירה מתוקנת ו/או הליך משפטי דומה אחר לבית המשפט המוסמך, כאשר תקופה זו לא תיכלל בחישוב פרק הזמן לעניין התיישנות ו/או שיהוי. ליתר הבהרה: המשיבות עומדות בכל טענותיהן לעניין פרק הזמן שחלף עד למועד הגשת העתירה הנוכחית, 13/1/05, אך אין הן מתנגדות שפרק זמן מהיום ועד חלוף חצי שנה מהיום כאמור, לא יילקח בחשבון לחובת העותרים לכל דבר ועניין וכן, כמובן, גם לא יילקח בחשבון לזכות העותרים כמקנה להם, רק בשל חלוף פרק זמן זה, זכות כלשהי שלא היתה להם.
עוד אני מציינת, כי בקשר להליכים פליליים או הליכים דומים מכוח חוק התכנון והבניה, התלויים ועומדים נגד העותרים, או שיוגשו לגביהם או נגדם, על ידי רשויות התביעה ו/או האכיפה, הרי הטיפול בהם יעשה בהתאם להוראות הדין ולפי ההנחיות הרלבנטיות לעניין זה של היועץ המשפטי לממשלה. בעניין הליכים אלה אינני מוסמכת למסור הודעה כלשהי מטעם המדינה מעבר לדבריי אלה.
פסק-דין

1. במסגרת העתירה הנוכחית ביקשו העותרים ביקורת שיפוטית לגבי החלטות הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה חיפה והמועצה הארצית לתכנון ולבניה בעקבותיה לדחות תכנית להקמת ישוב קהילתי "דאר אלחנון", ולא להפקיד אותה כחוק. מטרת התכנית הנדונה היתה שינוי יעודו של השטח הכלול בה מאזור חקלאי לישוב קהילתי הכולל הקצאת שטחים לאזור מגורים, מבנה ציבור, דרכים ושירותים נלווים.

2. הרקע העובדתי לעתירה יוצא דופן במידה מסויימת במובן זה שטענת העותרים היא, כי בתי המגורים בהם הם מתגוררים כיום קיימים כבר מזה זמן רב, ובעיקרו של דבר עוד לפני קום המדינה ובוודאי לפני תחילת תוקפן של תכניות המתאר החלות בשטח כיום. העותרים מבקשים בעתירתם להכשיר את מיקבץ המגורים שלהם בדומה, זו עמדתם, למה שנעשה לגבי מיקבץ דומה אשר נקרא: "אל עריאן". באת כוחה המלומדת של המדינה סבורה כי החלטות רשויות התכנון בעניין זה אינן מצדיקות התערבות של בתי המשפט ולעניין מקבץ אל עריאן היא מציינת, שהפתרון באותה פרשה היה אמור להוות פיתרון גם לעותרים במקרה הנוכחי.

3. לאחר תחילת ההליכים המשפטיים הנוכחיים התברר, שחל שינוי מסויים במובן זה שבעוד שבשלב ראשון רשות התכנון המקומית, היא המשיבה 1, התנגדה לעמדתם של העותרים, הרי כיום העמדה היא שהוועדה המקומית לתכנון ובניה מנשה-אלונה
אינה מתנגדת להצעה להעביר את השיפוט (מבחינת השלטון המקומי) בשטח שבמחלוקת למועצה המקומית ערערה ולוועדה לתכנון ובניה המתייחסת אליה, דהיינו הוועדה המקומית עירון. אם אמנם יחול שינוי זה, הרי כבר לא תהיה רלבנטית עמדתה של הוועדה המקומית לתכנון ובניה מנשה-אלונה
למחלוקת שבפני
י. בא כוח המשיבה 1 ביקש לציין, שאין שינוי בעמדת מרשתו לגופן של השאלות התכנוניות שהתעוררו בעניין זה.
עוד מתברר, שהאפשרות של העברת השלטון המקומי כפי שצויין אינה רק אפשרות תיאורטית, אלא ישנה מחשבה במשרד הפנים, שתוקם ועדת גבולות לעניין זה.

4. לא נעלם מעיני, שגם אם המועצה המקומית ערערה והוועדה המקומית עירון יבואו בעניין זה במקום המשיבה 1, הרי עדיין ארוכה היא דרכם של העותרים לקבלת היתרי בניה או לשינוי יעוד הקרקע עליה הם יושבים. עם זאת, סברתי, בעיקר בשל הזמן הרב שחלף מאז תחילת דרכם של העותרים בשטח הנדון, שמן הראוי לאפשר להם פרק זמן של ממש למיצוי זכויותיהם (ככל שאלה קיימות), הן כלפי רשויות התכנון והן כלפי רשויות המינהל הדנות בעניינם. לעניין זה אמר בא כוח העותרים שמרשיו לא הופיעו לפני הוועדות השונות שהקימו משרד הפנים או הממשלה לדיון במעמדם של העותרים
בשטח הנדון. באת הכוח המלומדת של המשיבות 2 ו- 3 מזכירה לי, שהוועדה האחרונה אשר דנה בעניין זה, דיווחה בשנת 1992. אפשר, ואינני קובע מסמרות בעניין זה, שראוי לבחון את עניינם של העותרים גם מנקודת המבט של סוף 2005. במצב דברים זה, קיבלו העותרים את הצעתי שהעתירה הנוכחית תימחק ותישמר זכותם לפעול כלפי רשויות תכנון ורשויות מינהל בתוך פרק זמן של שישה חודשים, מבלי שמעבר הזמן ישקל לחובתם בדרך כלשהי. מנגד ברור גם שמעבר זמן זה, כשלעצמו, לא יקנה זכויות מעבר לאלה הקיימות.

5. נותר עניינם של הליכים פליליים תלויים ועומדים נגד העותרים או מי מהם בגין מגוריהם במיקבץ דאר אל חאנון. בעניין זה עמדת המשיבות 2 ו- 3 היא חד משמעית, כפי שפורט לעיל בדברי הפרקליטה המלומדת. המדינה אינה מוכנה לכל הודעה מצידה הגורעת מסמכויות ניהול ההליך הפלילי או סמכויות האכיפה המוקנות לרשויות השלטון.
בהתחשב בכלל נסיבות העניין כפי שהובהרו לפניי, והגם שאין בפני
י תיעוד המתייחס להליכים פליליים פרטניים וגם לא שמעתי את עמדות התביעה בהליכים אלה, אני סבור, וגם אמרתי זאת בעל-פה במהלך הדיון בפני
י, כי ראוי היה שרשויות התביעה יגלו אורך רוח מסויים בביצוע צווי הריסה והחלטות שיפוטיות דומות או בנקיטת סנקציות כתוצאה מאי ביצוע צווי הריסה כאלה על ידי העותרים, וזאת כדי לאפשר לממשלה ולמשרד הפנים לקבל החלטה מעודכנת בעניין זה. אני מצפה לכך שהערותיי אלה יישקלו לגופן על ידי הנוגעים בדבר, הגם שאין בהן משום הוראה אופרטיבית מצידי.

6. בנתון לשיקולים דלעיל, אני מוחק את העתירה. אין צו בדבר הוצאות. החזר אגרות לפי התקנות.
ניתן היום י"ט בחשון, תשס"ו (21 בנובמבר 2005) במעמד הצדדים.

סגן נשיא
אלה ר.ל.
??

??

??

??

5
בתי המשפט

עתמ001019/05
בית המשפט המחוזי בחיפה
בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים
21/11/2005
תאריך:
כבוד סגן הנשיא גדעון גינת

בפני
:








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 1019/05 מוסטפא אבו הלאל נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה מנשה-אלונה (פורסם ב-ֽ 21/11/2005)