פסקי דין על שלווה אסייג | פסקי דין על ישי (אוליבר) אסייג | פסקי דין על אתי הוכמן | פסקי דין על מיכאל הוכמן |

3142-05/18 הפ     27/12/2018




הפ 3142-05/18 שלווה אסייג, ישי (אוליבר) אסייג נ' אתי הוכמן, מיכאל הוכמן








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ה"פ 3142-05-18 אסייג ואח' נ' הוכמן ואח'


לפני
כבוד השופט רונן אילן


המבקשים:

1.
שלווה אסייג

2.
ישי (אוליבר) אסייג
ע"י ב"כ עו"ד ולנר ו/או עו"ד לוריא


נגד

המשיבים
:
1.
אתי הוכמן

2.
מיכאל הוכמן
ע"י ב"כ עו"ד נוימן



פסק דין


לפני תביעה למתן

פסק דין
הצהרתי המכריע במחלוקת באשר לפרשנותו של פסק בוררות.
בין הצדדים התברר סכסוך שכנים, ולפי פסק בוררות ניתנו הוראות בקשר לתיקון קו ביוב בבניין בו מתגוררים הצדדים. פסק הבוררות מורה כי המבקשים יתקנו את קו הביוב, ואם לא יעשו כן יתוקן הקו על ידי המשיבים תוך חיוב המבקשים בתשלום.
על רקע זה, נדרשת הכרעה במחלוקת אם חיוב המבקשים בתשלום מותנה בתנאים נוספים מעבר לתיקון קו הביוב.
תמצית העובדות
1.
המבקשים, בני הזוג שלווה וישי אסייג, והמשיבים, בני הזוג אתי ומיכאל הוכמן
, מתגוררים מזה
שנים בשכנות בבניין מגורים בשדרות הנציב 4 בבני ברק (להלן: "הבניין").
דירת המבקשים מצויה בקומת הקרקע של הבניין, בעוד דירת המשיבים בקומה העליונה של הבניין.
2.
למרבה הצער, בין הצדדים סכסוכים רבים ואלו התבררו, ומתבררים, בערכאות ובהליכים מרובים. בין היתר, מתבררות מחלוקות בין הצדדים בבוררות בבית הדין של הרב קרליץ בבני ברק (להלן: "בית הדין") ושבמסגרתו נתנו על ידי הבוררים הכרעות שונות.
כך גם התבררו מחלוקות בין הצדדים בבקשות לאישור פסק בורר (ה"פ 43257-03-17 בבית המשפט המחוזי בתל אביב) שהסתיימו ב

פסק דין
מיום 29.10.17 (להלן: "פסק הדין"). מפסק הדין ניתן להיווכח בהיקף הרחב של המחלוקות שהתבררו בין הצדדים בערכאות, בהן מחלוקות על שימוש בשביל הגישה לבניין, שימוש בחצר, ואפילו זכויות בנייה.
3.
באחד מאותם הליכי בוררות שהתנהלו בין הצדדים, התבררה מחלוקת באשר לנטל תיקון קו הביוב שבבניין. מחלוקת זו התבררה בפני
3 בוררים בבית הדין, ובמסגרתה ניתן ביום 6.6.16 "

פסק דין
", שהינו למעשה פסק בוררות (להלן : "פסק הבוררות").
בתמצית, מורה פסק הבוררות כי על המבקשים לתקן את קו הביוב, ואם לא יעשו כן יבוצע התיקון על ידי המשיבים, שאז יהיה על המבקשים "לשלם על התיקון".
המבקשים לא פעלו לתיקון קו הביוב נשוא פסק הבוררות. תיקון קו הביוב נעשה על ידי המשיבים, באמצעות בעל מקצוע מטעמם.
4.
לאחר שניתן פסק הבוררות, הוגשו על ידי הצדדים סדרה של בקשות בקשר עם הליכי הבוררות, חלקן לאישור פסקי בוררות וחלקן לביטול פסקי בוררות. כל אלו נדונו בהליכים שאוחדו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, והסתיימו, כאמור, בפסק הדין.
ביחס לפסק הבוררות דנא, מורה פסק הדין על אישורו.
5.
בפסק הדין, בתום דיון בשלל הבקשות, נפסק שעל המשיבים לשאת בהוצאות המבקשים בסך של 25,000 ₪. המשיבים לא העבירו תשלום זה, ולפיכך פתחו המבקשים בהליכי הוצאה לפועל (תיק הוצל"פ 521583-02-18).
6.
המשיבים מצידם, בקשו להתגונן מפני הליכי ההוצאה לפועל לתשלום ההוצאות בטענת "פרעתי". אותה טענת "פרעתי" שהעלו המשיבים מתייחסת לחיוב בפסק הבוררות. לפי אותה טענה של המשיבים, יש לחייב את המבקשים בתשלום עלויות תיקון קו הביוב בהם נשאו לפי פסק הבוררות, בסך של 23,400 ₪, וסכום זה יש להפחית מיתרת חוב ההוצאות בהם חויבו בפסק הדין.
7.
כך התברר שבין הצדדים מחלוקת על פירושו של פסק הבוררות, אם אכן משית על המבקשים תשלום הסכום בו נוקבים המשיבים או סכום אחר, ואם עומדת למשיבים הזכות לקזז חוב שכזה מחוב ההוצאות שנפסק נגדם בפסק הדין. על מחלוקת זו הוגשה המרצת הפתיחה.
תמצית טענות הצדדים וההליך
8.
לטענת המבקשים, אין למשיבים זכות לטעון לקיזוז של סכום כלשהו על בסיס פסק הבוררות.
לפי גרסת המבקשים, פסק הבוררות התבסס על ההנחה שבנייה שבצעו המבקשים מפריעה לתיקון קו הביוב, שלכן צפויים להאמיר עלויות התיקון. בפועל, כך טוענים המבקשים, התברר שהבניה כלל לא הפריעה לביצוע התיקון, כי עלויות התיקון לא היו גבוהות יותר, וכי אופן ביצוע התיקון, באמצעות שימוש בקו הביוב שנמצא בחצר ביתם, הוזיל למעשה את עלויות התיקון במקום ליקרם.
במצב זה, טוענים המבקשים שאין למשיבים זכות לקזז מאום מהחוב למבקשים.
9.
לטענת המשיבים, אין בסיס לניסיון המבקשים לפרש את פסק הבוררות ככזה שמתנה את זכותם להיפרע מהמבקשים בהצגת הוכחות לעלויות התיקון בפועל.
לפי גרסת המשיבים, פסק הבוררות קובע את זכותם להיפרע מהמבקשים בסך של 17,500 ₪ בצירוף מע"מ, וזאת בלי שיהיה עליהם להוכיח את עלויות התיקון או שאלו הושפעו מבניית המבקשים.
10.
אף שנראה שהמקום הטבעי לבירור מחלוקת זו היה בירור בקשת המשיבים בתיק ההוצאה לפועל, במהלך הדיון שהתקיים ביום 7.11.18 הודיעו הצדדים כי בתיק ההוצאה לפועל כבר נקבע שהשאלה שבמחלוקת תוכרע במסגרת המרצת פתיחה זו.
עוד הסכימו הצדדים במהלך הדיון כי פסק הדין יינתן על יסוד כתבי הטענות והשלמת טיעון קצרה. סיכומי המבקשים הושמעו בעל פה במסגרת הדיון, ונקצבו מועדים להגשת סיכומי המשיבים וסיכומי תשובה מטעם המבקשים.

דיון
11.
המחלוקת אשר נתגלעה בין הצדדים מתייחסת לפרשנותו של פסק הבוררות.
על כוחו המחייב של פסק הבוררות לא חלוקים הצדדים, שהרי פסק הבוררות אושר במסגרת פסק הדין. כל שנדרש להכריע בו בהקשרה של המרצת פתיחה זו, היא המחלוקת בין הצדדים באשר לפרשנותו. המחלוקת אם התנה את זכות המשיבים לתשלום בתנאים נוספים מעבר לכך שהמבקשים לא תקנו בעצמם את קו הביוב, כגרסת המבקשים; או שמא קיבע את זכות המשיבים לתשלום בלא כל תנאי נוסף, כגרסת המשיבים.
12.
פרשנותו של פסק בוררות נעשית בדומה לפרשנותו של

פסק דין
- בהתחשב בלשונו ובתכליתו. על תכלית פסק הדין יש ללמוד, בראש ובראשונה, מלשונו וכן ממקורות חיצוניים (ע"א 7808/13 אבשלום ליובין נ' חיים סגיב (חקלאות ומיכון) בע"מ, [פורסם בנבו], 8.12.15).
13.
פסק הבוררות קובע בזו הלשון:

א.
בהתאם להחלטה קודמת תיקון הבור הקיים מוטל על ועד הבית, אלא שבניית משפ' אסייג אינה מאפשרת את תיקון וחידוש הקו הקיים מחוסר גישה, ועל כן ההוצאה היתרה לקו חדש מוטלת על משפ' אסייג.

ב.
משפ' הוכמן הגישה חוו"ד מומחה הקובע כי עלות התיקון ככל והיה ניתן לביצוע ללא בניית משפחת אסייג הינו ע"ס 6,300 ₪ בתוספת מע"מ. ככל והסכום אינו מקובל על משפ' אסייג, עליהם לערער ולהגיש חוו"ד נגדית.

ג.
בכל מקרה על משפ' אסייג לתקן את הקו באופן הנראה להם תוך 3 ימים ולאחמ"כ יזוכו על הסכום המגיע להם. באם לא תבצע משפ' אסייג את התיקון, יבצעו משפ' הוכמן את התיקון כראות עיניהם. על משפ' אסייג לשלם על התיקון סך של 13,000 ₪ בתוספת מע"מ, בנוסף לסך של 4,500 ₪ עבור הגבהת החניה. לאחמ"כ ידון ביה"ד על הניכוי המגיע למשפ' אסייג בגין עלות התיקון הבסיסי כאמור בסעיף א.

ד.
ניתן לאכוף פס"ד זה בכל מקום וע"י הרשויות הנדרשות".

14.
בחינת לשונו של פסק הבורר, בפרט זו של סעיף ג' בפסק הבורר, מלמדת כי למבקשים ניתנה הזכות הראשונה לתקן את קו הביוב, וכי ככל שלא יעשו כן – רשאים המשיבים לבצע את התיקון "כראות עיניהם". עוד מורה אותה פסקה של פסק הבוררות, כי במצב שכזה בו מבצעים המשיבים את התיקון יחויבו המבקשים לשלם למשיבים סך של 13,000 ₪ בצירוף מע"מ עבור התיקון ועוד סך של 4,500 ₪ עבור הגבהת החניה.
לא זו בלבד שאין בפסק הבוררות כל קביעה המשיתה על המשיבים את החובה להציג אסמכתאות לתשלומים ששילמו עבור התיקון, אין בפסק הבוררות קביעה המשיתה חובה אפילו להציג ראיות על אופן התיקון.
לשון פסק הבוררות תומכת לפיכך בפרשנות המשיבים.
15.
זאת ועוד, פרשנות זו נלמדת גם מתכליתו של פסק הבוררות, כפי שהיא נלמדת מקריאתו בכללותו.

ניכר כיצד הביאו הבוררים בכלל חשבון את הטענות לקושי שהערימו המבקשים על תיקון קו הביוב עקב בנייה שעשו (פסקאות א' וב' בפסק הבוררות), ואף את טענות המבקשים הכופרות בטענות אלו. לכן ניתנה למבקשים הזכות הראשונית לתקן את קו הביוב בעצמם. אם סברו שתיקונו ייעשה בעלויות פחותות, בין אם יתברר שהבנייה שעשו איננה מונעת זאת ובין מכל סיבה אחרת, כי אז יכלו המבקשים לבצע התיקון בעצמם. אם בכל זאת בחרו לשבת בחיבוק ידיים ולהימנע מתיקון – לא להם להלין על עלויות התיקון בפועל. זו תכלית החלטת הבוררים והגיונה ברור.
16.
לטענת המבקשים, בכל מקרה יש לנכות מכל חוב למשיבים סך של 6,300 ₪, שכך נקבע בפסק הבוררות. טענה זו איננה ברורה. הערכת עלות תיקון זו מובאת בפסק הבוררות רק בחלק המתייחס לטענות המשיבים, בפסקה ב' של פסק הבוררות. נראה שהערכה זו עמדה לנגד עיני הבוררים במתן פסק הבוררות, ברם אין כל הוראה המורה על הפחתה שכזו.
17.
לטענת המשיבים, עומדת להם הזכות לקזז מכל חוב למבקשים סך של 23,400 ₪, שכן זה הסכום שהוציאו בפועל לתיקון קו הביוב. גם טענה זו איננה ברורה. זכות המשיבים לקיזוז איננה מתבססת על ההוצאות שהוציאו בפועל אלא על פסק הבוררות. ובפסק הבוררות נקבע שחבות המבקשים עומדת על 19,710 ₪. סכום זה כולל סך של 13,000 ₪ (בצירוף מע"מ) ועוד 4,500 ₪.
לפיכך, טענת המשיבים לקיזוז סך של 23,400 ₪ - נדחית.
18.
לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים.
19.
לפיכך, אני מקבל את פרשנות המשיבים, דוחה את טענת המבקשים, וקובע שעל יסוד פסק הבוררות חייבים המבקשים לשלם למשיבים סך של 19,710 ₪.
המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים בגין המרצת פתיחה זו בסך של 6,000 ₪.
ניתן היום, י"ט טבת תשע"ט, 27 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.













הפ בית משפט שלום 3142-05/18 שלווה אסייג, ישי (אוליבר) אסייג נ' אתי הוכמן, מיכאל הוכמן (פורסם ב-ֽ 27/12/2018)