פסקי דין על אסיף דב אפרים | פסקי דין על אפרים אסיף | פסקי דין על שושנה עוז | פסקי דין על חנה טובים | פסקי דין על ירון אסיף | פסקי דין על ששון אסיף | פסקי דין על גדעון בר יוסף | פסקי דין על נאדר ג`ברין

65155/04 א     21/11/2005




א 65155/04 אסיף דב אפרים , אפרים אסיף, שושנה עוז, חנה טובים, ירון אסיף, ששון אסיף, גדעון בר יוסף נ' נאדר ג`ברין




1
בתי המשפט
ת.א 065155/04
בית משפט השלום תל אביב-יפו
21/11/2005

כב' השופט חיים טובי

בפני
:
1. אסיף דב אפרים

2. אפרים אסיף

3. שושנה עוז

4. חנה טובים

5. ירון אסיף

6. ששון אסיף

7. גדעון בר יוסף

ע"י ב"כ עוה"ד ל. ברוך

התובעים:

- נ ג ד -
נאדר ג`ברין
ת.ז. 054448451
הנתבע:

פסק - דין

1. זוהי תביעה, לתשלום חוב דמי שכירות ודמי נזק, שמקורה בהסכם שכירות שנחתם בין הצדדים.

2. התובעים - יחדיו - הינם בעלי הזכויות בדירה בת 3 חדרים, המצויה בקומת הקרקע בבנין הבנוי ברח' אוסישקין 3, פרדס-כץ, בני ברק (להלן: "הדירה"), אותה ירשו מאמם המנוחה.

בתאריך 12.11.98 נחתם הסכם שכירות בין התובע 1 (בשמו ובשם שאר בעלי הזכויות) לבין הנתבע, לפיו שכר זה האחרון את הדירה לתקופה של 12 חודשים, החל מיום 20.11.98 וכלה ביום 20.11.99 (להלן: "ההסכם").
שכר הדירה נקבע בהסכם לסך של 650 $ בש"ח, לפי השער היציג של הדולר בעת התשלום. דמי השכירות אמורים היו להשתלם כל חודשיים מראש.

יצויין, כי הגם שהנתבע חתם על הסכם השכירות, הוא הזדהה באמצעות תעודת זהות של אדם אחר והציג עצמו כג'ברין אברהים. בגין כך הוגש נגדו כתב אישום, הוא הורשע על פי הודאתו ונגזר דינו (ראה נספח ד' לתצהיר ת/2).

3. בתביעה שבכאן טענו התובעים כי הנתבע הפר את הסכם הפרה יסודית, בכך שחדל מלשלם את דמי השכירות החל מחודש אוגוסט 99 ואף נותר חוב קודם, לפני המועד האמור.
כמו כן, טענו התובעים בכתב תביעתם כי הנתבע הותיר את הדירה במצב מוזנח, כאשר מערכת החשמל הרוסה, הזגוגיות שבורות, דלתות נעקרו ממקומן, וכל כיוצא באלה מעשה השחתה.
באשר לנזקי הדירה סמכו התובעים תביעתם על חוות דעתו של שמאי המקרקעין מר ברוכין, מיום 9.11.99 (להלן: "חוות הדעת").
עוד טענו התובעים כי נגרם להם נזק נוסף, בהתאם למפורט בסעיף 9 לכתב התביעה, אובדן דמי שכירות,הוצאות ועוגמת נפש.
התובעים עותרים, אפוא, לחייב הנתבע בתשלום סך כולל של 77,976 ₪, נכון ליום הגשת התביעה.

4. בכתב הגנתו הכחיש הנתבע את התביעה ועתר לדחייתה. לטענתו הדירה הושכרה לחברה שהוא היה מנהלה, כך שאין הוא צד להסכם השכירות.
לדבריו, אף הצ'קים אשר ניתנו בגין דמי השכירות נמשכו על ידי החברה , מה שמלמד כי השוכרת היתה החברה ולא הוא באופן אישי.
עוד טען הנתבע כי דמי השכירות שולמו ע"י החברה במלואם עד תום תקופת השכירות, ובשל כך יש לדחות את התביעה בגין ראש נזק זה.
הנתבע הוסיף וטען כי מצבה של הדירה, בעת שהוא שכר אותה, היתה בכי רע, מוזנחת ופרוצה לכל רוח, כך שהעתירה לתשלום נזקי הדירה דינה להידחות.
לבסוף הכחיש הנתבע את עתירת התובעים להוצאות, לאבדן דמי שכירות, כמו לתשלום בגין עוגמת נפש.

5. שמעתי את העדויות, עיינתי בסיכומי הצדדים בעל פה ולהלן מסקנותיי:

6. אני דוחה על הסף את טענת הנתבע, כאילו הוא לא שכר את הדירה אלא החברה אותה ניהל. הגם שבחקירתו הנגדית טען הנתבע בתחילה, כי הוא לא חתם על הסכם השכירות, הודה לבסוף כי אכן הוא חתום על חוזה זה (עמ' 4 לפרוטוקול).
לא זו אף זו, אף בתצהירו טוען הנתבע כי התובע 1 (להלן: "התובע") עמד על דעתו כי החוזה יערך עם אדם פרטי וסירב להשכיר את הדירה לחברה, שהיתה בניהולו של הנתבע.
מן האמור עולה ברורות, כי חוזה השכירות נחתם עם הנתבע והוא חב על פיו לכל דבר ועניין, הגם שהוא התחזה, כאמור, לאדם אחר.

7. באשר לעתירה לדמי השכירות אשר שלא שולמו, אני מקבל את טענת התובעים במלואה, זאת נוכח הוראת ההסכם הקובעת, כי על הנתבע לשלם את דמי השכירות כסדרם, כל חודשיים מראש.
טענת הנתבע כי דמי השכירות שולמו עד תום, על ידי החברה, הינה טענה סתמית שנטענה בעלמא ואין היא ראויה לאמון.
הנתבע יכול היה בנקל להוכיח טענתו זו, אילו היה מציג בפני
ביהמ"ש את הצ'קים של החברה, שלדבריו נמסרו לתובע בגין דמי השכירות.
ברי, כי הימנעות הנתבע מלהציג בפני
ביהמ"ש את הצ'קים האמורים, מוכיחה, כמאה עדים, כי לא היו צ'קים כאלה, כך שנראה בעליל, כי דמי השכירות למן למחודש אוגוסט 99, לא שולמו כלל ועיקר.
טענת הנתבע כאילו חלוף הזמן, מהמועד בו תמה תקופת השכירות ועד ליום הגשת התביעה, אינה מאפשרת לו להציג המסמכים, הינה טענת סרק שיש לדחותה על הסף.
הנתבע יכול היה לפנות לרואה החשבון של החברה ו/או לבנק ולקבל את העתקי הצ'קים. משך למעלה משנה מיום שהתביעה הוגשה ועד למועד זה, לא עשה הנתבע דבר, כך שטענתו בדבר חוסר יכולתו להציג עותקי השקים, אין בה ממש.
התובעים זכאים, אפוא, למלוא דמי השכירות אשר לא שולמו, העולים לסך של 11,700 ₪ נכון ליום הגשת התביעה. כן זכאים התובעים להפרשי דמי השכירות בסך 900 ₪ בגין חוב קודם.

8. באשר לנזקי הדירה. הגם שמחוות הדעת עולה, כי עלות תיקון הליקויים הינו בסך של 19,948 ₪, לא ראיתי לנכון לפסוק את מלוא הסכום הקבוע בחוות הדעת, זאת לנוכח העובדה כי לא הוכח מה היה מצבה של הדירה, טרם השכרתה לנתבע.
מעיון בס' 8 להסכם נמצאנו למדים, כי השוכר הצהיר שקיבל את הדירה במצב טוב ותקין והתחייב להחזיר את הדירה כפי שקיבלה וכן לתקן על חשבונו, שמשות לחלונות, הדלתות ומערכת החשמל.
מהאמור עולה כי התחייבותו של הנתבע היתה להחזיר את המושכר כפי שקיבלו, אך אין מוטל עליו לשפץ את הדירה, מעבר למצבה עובר לחתימת ההסכם.
בחנתי את חוות הדעת לפרטיה ואני סבור כי אין לחייב הנתבע בצביעה כללית של הדירה, כמו גם בתיקון מערכת החשמל (תיקון שקעים, מפסקים ומנורות).
נראה כי הפריטים האמורים הינם שיפוץ ושיפור של הדירה, מעבר למצב אשר היה טרם חתימת חוזה השכירות.
הפועל היוצא מהאמור הוא כי התובעים זכאים לפיצוי בגין נזקי הדירה, אך בסך של 8,050 ₪ בתוספת מע"מ בסך 1,328 ₪ וביחד סך של 9,378 ₪.

9. אני דוחה את עתירת התובעים לפצותם בגין שכר הטרחה בניהול הליך קודם (בתיק אזרחי 104062/99), כמו גם בגין אובדן דמי שכירות בשל חוסר יכולת להשכיר הדירה. ראשי נזק אלה לא הוכחו כלל ועיקר. לעניין זה לא הובאה שמץ של ראיה על תשלום ו/או על דרישה לתשלומם.

להבדיל מהאמור לעיל, באשר להוצאות האחרות עליהן קיימות אסמכתאות, זכאים התובעים לשיפוי ואלה הם: שכר טרחת השמאי בגין עריכת חוות הדעת, כמו גם ההוצאות שנפסקו לו בגין עדותו העולים לסך 1,033 ₪, החזר אגרת המשפט בהליך הקודם בסך 984 ₪ וכן הוצאות מסירת התביעה הקודמת והנוכחית, בסך כולל של 562 ₪.

10. באשר לעוגמת הנפש וההוצאות הנלוות, סבורני כי לנוכח התחזותו של הנתבע לאדם אחר, נאלץ התובע להגיש תביעה כנגד האדם האחר, אליו התחזה הנתבע, בכך נגרמו לתובעים הוצאות מיותרות ועוגמת נפש. בגין כך זכאים הם לפיצוי והנני מעמידו על סך של 3,000 ₪.

11. סוף דבר ולאור כל האמור, אני קובע כדלקמן:

א. א. הנני מחייב הנתבע לשלם לתובעים בגין דמי השכירות, דמי נזק ועגמת הנפש סך כולל של 27,557 ₪, המהווה סיכומם של הסכומים המפורטים לעיל.
סכום זה ישא ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

ב. ב. אני מחייב הנתבע לשלם לתובעים את אגרת המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד תשלומו המלא.
המזכירות תשלח עותק

פסק דין
זה, לב"כ התובעים ולנתבע - באמצעות הדואר.

ניתן היום י"ט בחשון, תשס"ו (21 בנובמבר 2005) בלשכתי, בהעדר הצדדים
טובי חיים - שופט








א בית משפט שלום 65155/04 אסיף דב אפרים , אפרים אסיף, שושנה עוז, חנה טובים, ירון אסיף, ששון אסיף, גדעון בר יוסף נ' נאדר ג`ברין (פורסם ב-ֽ 21/11/2005)