פסקי דין על ארמנד ביטון | פסקי דין על הכונס הרשמי | פסקי דין על עו"ד ניר שדה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי |

10717-09/12 פשר     27/12/2018




פשר 10717-09/12 ארמנד ביטון נ' הכונס הרשמי, עו"ד ניר שדה, המוסד לביטוח לאומי








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



פש"ר 10717-09-12 ביטון נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'


תיק חיצוני:



מספר בקשה:12

בפני

כבוד השופט
ישראל פבלו אקסלרד


המבקש

ארמנד ביטון


נגד


המשיבים

1.הכונס הרשמי

2.עו"ד ניר שדה
(נאמן)

3.המוסד לביטוח לאומי




פסק דין


לפניי בקשת חייב להחיל את ההפטר המותנה שניתן לו בתיק פשיטת הרגל בתאריך 18.2.2018, גם על חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי (להלן: "מל"ל"), בשל מצבו הכלכלי והבריאותי של החייב.

רקע וטענות הצדדים בתמצית
1.
עיון בתיק בית המשפט מלמד כי החייב, יליד 1947, כבן 71, גרוש ואב לארבעה ילדים בגירים.

2.
צו כינוס בעניינו של החייב ולבקשתו, ניתן ביום 5.9.2012. במסגרת ההליך, הושת על החייב צו תשלומים חודשי בסך 1,500 ₪ ובמהלך השנים שונה צו התשלומים בהתאם לנסיבות החייב כפי שהוצגו. כאמור, בתאריך 18.2.2018 ניתן לחייב הפטר מותנה מחובותיו בני ההפטר. החייב הגיש בקשתו להרחבת צו ההפטר גם על חוב המזונות למל"ל.

3.
החייב טען בבקשתו כי מצבו הבריאותי הסבוך הביא למתן הפטר בעניינו, על אף המחדלים שצבר בהליך. לטענת החייב, מצבו לא השתפר עם חלוף השנים וכיום הוא מתקיים מקצבה חודשית של המוסד לביטוח לאומי
(להלן: "המל"ל") בסך 3,118 ₪ וסיוע ממשרד השיכון והבינוי בסך 1,100 ₪. החייב טען כי הכנסתו אינה מאפשרת לו לשאת בתשלומים השוטפים כגון שכר דירה, מזון, תרופות וכו'
ולכן, לטענת החייב, הרי שלא יוכל לפעול לסילוק החוב כלפי המל"ל.

4.
החייב טען כי מצבו הרפואי אינו שפיר שכן לקה במחלת הסרטן והוא עדיין סובל מבעיות רפואיות שונות. עוד טען החייב כי הוא חי בצניעות. החייב טען בבקשתו כי נסיבותיו נכנסות בגדר המקרים החריגים בהם הכירה הפסיקה בהפטר שניתן בנוגע לחוב המזונות. עוד טען החייב כי נוכח גילו המתקדם, הרי שסביר שחרף ההפטר שניתן בעניינו, הוא יוותר עם חוב המזונות כלפי המל"ל עד לסוף ימיו.

5.
לטענת החייב, הוא אף פנה למל"ל וביקש כי האחרון יתחשב במצבו, אולם הובהר לו כי אין בסמכות המל"ל לוותר על חוב מזונות העבר. החייב טען כי טענת המל"ל בנוגע לכך שהפטר מחוב המזונות שמור רק לחייבים בעלי 100% נכות – אינה נכונה. החייב המציא פסיקה התומכת בטענתו וטען עוד כי בימים עברו, כשהשתכר כראוי, עמד בתשלום מזונות גבוה מהמקובל ורק בשל המשבר הכלכלי שפקד אותו והסתבכותו בחובות, לא יכול היה להמשיך ולשלם את דמי המזונות. עוד טען החייב כי הקצבה ממנה הוא חי כיום והסיוע ממשרד הבינוי והשיכון אינם בסכומים גבוהים ורק מהם הוא מתקיים ולכן, אין לצפות כי יקוזז לו חוב המזונות מהכנסתו זו. לבסוף טען החייב כי מחלת הסרטן ממנה הוא סובל, עצם העובדה שאין לו ולא תהיה לו יכולת השתכרות בעתיד, הרי שלא תהיה תועלת בהותרת חוב המזונות על כנו ודחיית בקשתו תרוקן את ההפטר
מתוכנו.

6.
המל"ל מתנגד להחלת ההפטר על חוב המזונות. לטענתו, חובו של החייב עומד ע"ס כ – 338,597 ₪. המל"ל טען כי החלת הפטר על חוב המזונות תיעשה במקרים חריגים, בעלי נסיבות קשות במיוחד כמו גיל מבוגר, מצב רפואי קשה במיוחד, נכות של 100%, הוצאות רפואיות רבות, היעדר נכסים וכד'. לטענת המל"ל, החריג הקבוע בסעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל להכללת חוב המזונות בצו ההפטר מיושם במשורה ובמקרים חריגים בלבד. המל"ל טען כי בעבור שניים מילדי החייב, שילם המל"ל את חוב המזונות משנת 1997 וכי החייב לא שילם את תשלום המזונות והתשלום בוצע למעשה אך ורק מקיזוז שביצע המל"ל מקצבאות שונות להן זכאי החייב. עוד לטענת המל"ל, עפ"י המידע שפורט בדו"ח שהוגש בעניינו של החייב טרם הדיון, החייב הצהיר כי הוא מתגורר אצל קרובי משפחה וחברים אך טענה זו, כמו גם היקף הסיוע שמקבל החייב ממשפחתו וחבריו ומצבו הרפואי הרעוע של החייב כיום – כך לטענת החייב – לא גובו באסמכתאות מתאימות.

7.
גם העובדה כי ילדיו של החייב בגירים כיום אינה מהווה שיקול מכריע, לטענת המל"ל, בבחינת האפשרות להרחיב את צו ההפטר על חוב המזונות. כך טען המל"ל גם באשר לגילו המתקדם של החייב. המל"ל טען כי על אף שהחייב טען לבעיות רפואיות, הרי שנסיבותיו לא עולות בגדר נסיבות חריגות שמצדיקות החלת ההפטר על חוב המזונות, שכן, כברירת מחדל, אין להחיל את ההפטר על חוב המזונות בשל הרציונל הסוציאלי של רצון המחוקק להגן על הזכאים למזונות. לבסוף טען המל"ל כי החלת הפטר על חוב המזונות עלולה לגרום לכך שחייבים לא ישלמו את חובם בידיעה שיקבלו הפטר ותשלום המזונות ישולם מכיסה העמוק של המדינה, באמצעות המל"ל.

8.
הנאמן טען, בתמצית, כי בחוות הדעת שהגיש לבית המשפט המליץ הוא על מתן הפטר לחייב, מבלי לפטור אותו מחוב המזונות. הנאמן הצטרף לעמדת המל"ל כפי שהובעה בתגובתו והוא סבור כי קבלת טענות החייב בנוגע להפטר מחוב המזונות תהווה תמריץ לחייבים אחרים, שיתעלמו מחובתם החוקית והמוסרית לשאת בתשלום מזונות ילדיהם, שאף הוגדרו ע"י המחוקק כחוב 'בדין קדימה'. הנאמן סבר כי דווקא כעת, כשעול יתר הנושים הוסר מעל החייב, פעל האחרון להגיש בקשתו לפטרו גם מחוב המזונות, בו נשאה המדינה לכל אורך השנים, מבלי שהחייב עשה דבר לשם הקטנת חוב זה. לאור כך, המליץ הנאמן לדחות את בקשת החייב ואף טען כי ככל שיתגלו נכסים על שם החייב, הרי שנכסים אלה ימומשו לטובת תשלום חוב המזונות.

9.
הכונ"ר טען כי בית המשפט כבר התחשב במצבו של החייב בכך שההפטר בעניינו ניתן לאחר ששילם החייב סך של 10,000 ₪ בלבד מסכום הפיגורים. כמו כן, לדידו של הכונ"ר, מצבו של החייב בתיק זה שונה מהמקרים החריגים שהוכרו בפסיקה בקשר לשאלת מתן הפטר מחוב מזונות. הכונ"ר ציין בתגובתו שהחייב לא המציא מסמכים רפואיים באשר למצבו כיום (החייב נימק זאת בתשובתו וטען כי אינו מצרף את המסמכים על הניתוח וסרטן הערומנית מהם הוא סובל, בשל צנעת הפרט, י.פ.א.) ולכן, מצבו הרפואי של החייב כיום אינו ברור. עוד טען הכונ"ר שיש משמעות לדברים מאחר וההליך בעניינו של החייב התנהל במשך כשש שנים וכאמור, החייב צבר מחדלים רבים בהליך.

המסגרת המשפטית
10.
סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם 1980 (להלן: "פקודת הפש"ר ו/או "הפקודה") קובע כהאי לישנא:

"(א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:
1. חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;
2. חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה
כאמור;
3. חבות לפי

פסק דין
לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה
".

11.
בע"א 6456/13 נעמה ישעיהו נ' יוסף גמזו (פורסם בנבו, 3.5.2015), (להלן: "עניין גמזו") אושר פסק הדין של בית המשפט המחוזי ונקבע כי רק במקרים חריגים יינתן לחייב פטור מלא או חלקי מחוב מזונות. נקבע, כי נכון לשקול, בין היתר, את השיקולים הבאים: גילו של החייב, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הימשכות הליך פשיטת הרגל והיעדר נכסים.

12.
גם ברע"א 7940/13 יוסף קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29.1.14, פורסם בנבו) (להלן: "עניין קצקה") עסק בית המשפט בשאלת ההפטר מחוב המזונות. בית המשפט העליון אישר מתן הפטר לחייב מחוב מזונות. במקרה שם כמו כאן, חוב המזונות התגבש אל מול המוסד לביטוח לאומי
, מאחר והחייב לא שילם את מזונות ילדיו. בית המשפט העליון העניק לחייב הפטר מלא מהחוב כלפי המוסד לביטוח לאומי
, וזאת בעיקר נוכח נסיבותיו האישיות של החייב, תוך שהוא נותן דעתו ל'גילו' של חוב המזונות, שכן תיק ההוצאה לפועל נפתח כ-30 שנה קודם לכן; גילו של הזכאי למזונות - בן 34; גילו של החייב אשר עמד על 62 שנה; מצבו הרפואי של החייב אשר הוכר על ידי המדינה כנכה 100%; מצבו הכלכלי החמור, כאשר החייב התקיים מקצבת נכות בלבד, בגובה של 2,497 ₪ (לאחר קיזוז ביטוח בריאות), סכום הנמוך אף מקו העוני לאדם בודד. כמו כן, עמד בית המשפט העליון על כך שבמסגרת הליכי פשיטת הרגל, קיבל המוסד לביטוח לאומי
דיבידנד בסך של 10,000 ₪.

13.
בשנת 2015 שוב הובאה לפתחו של בית המשפט העליון שאלת החלת צו ההפטר על חוב המזונות.
בעניין ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (פורסם בנבו, 22.10.15) (להלן: "עניין סלימאן") מנה בית המשפט את השיקולים שנקבעו בפסיקה כשיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בבואו לשקול באם להחיל צו הפטר על חוב מזונות והם: כושר הפירעון הנוכחי של החייב ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות החוב; אם מדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להצטבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת 'תרומתו' של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להשתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים למזונות לקיום מינימאלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; וכן, עמדותיהם של בעלי התפקיד בהליך פשיטת הרגל. עוד נקבע בעניין סלימאן, כי רשימת השיקולים הנ"ל אינה רשימה סגורה, וכי יש לתת משקל אף לשאלת תום הלב של החייב.

14.
בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ברדה (ראו ע"א 2837/17 עמוס ברדה נ' כונס הנכסים הרשמי) (פורסם בנבו, 6.6.2018) חזר בית המשפט על קביעתו כי הפטר מחוב מזונות ייעשה במקרים חריגים. בית המשפט העליון עסק בחריג המנוי בסעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל וקבע:

"הטעם לבחירת המחוקק להגן על חוב המזונות באמצעות החרגתו מצו ההפטר הניתן לפושט הרגל, נעוץ במחויבות הסוציאלית של החייב כלפי הזכאי מזונות, ובהיותו של תשלום המזונות הכרחי לקיומו היום – יומי של הנושה".

ובהמשך:

"באמצעות חריג זה, מבקש החוק לקיים את התכלית של הבטחת תשלום חוב המזונות, ומניעת האפשרות "לחמוק" ממנו לאחר שכבר נמנע החייב מלשלמו בעצמו והעביר את חובו הפרטי אל הקופה הציבורית".

15.
חשיבות תשלום חוב המזונות ומתן הפטר מחוב זה רק במקרים חריגים באה לידי ביטוי גם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (שפורסם ביום 15.3.2018) והוא עתיד להיכנס לתוקף תוך שמונה עשר חודשים ממועד חקיקתו. סעיף 175(א)(3) לחוק זה קובע כי "ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה [...] חוב מזונות שהחבות בו היא לפי

פסק דין
".

דיון והכרעה

16.
לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ועל רקע מגמות הפסיקה שהובאו בין היתר לעיל, מצאתי כי דין הבקשה להידחות
.

17.
עסקינן בחייב בן 71, אב לארבעה ילדים בגירים שאינם סמוכים על שולחנו. עם זאת, אין להתעלם מכך שהחייב נמנע מלשאת בתשלום דמי המזונות בהם חויב, החל משנת 1997 (עבור שניים מילדיו) והמל"ל שילם את דמי המזונות שנקבעו, תוך קיזוז קצבאות שונות להן היה החייב זכאי במשך השנים
. לא ניתן להתעלם מכך שהחייב לא נשא בתשלום דמי המזונות בעצמו במשך למעלה מ- 20 שנה והחוב, או מקצתו, נפרע רק כתוצאה מכך שהמל"ל קיזז קצבאות אלה.

18.
נכון הדבר כי יש לשים לב לשיקולים נוספים כמו גילו של החייב ומצבו הרפואי. אכן, עסקינן בחייב מבוגר, שמצבו הבריאותי אינו שפיר, בלשון המעטה. עם זאת, לא ברור מדוע לא הציג החייב אישורים רפואיים הרלוונטיים למצבו כיום. כל שצורף הוא אישור משנת 2014. גם בתיק בית המשפט קיימים מסמכים רפואיים רק משנת 2014. אינני מתעלם מטענת החייב על מצבו הבריאותי הרעוע. עם זאת, לחייב לא נפסקו, ככל הנראה, אחוזי נכות (ובכל מקרה, החייב לא הציג בפני
י כל אישור על אחוזי נכות שנפסקו לו) והוא זכאי לקצבת זקנה בסך 3,118 ₪, הרי שלא שוכנעתי כי נסיבותיו של החייב מצדיקות סטייה מהכלל בדבר אי החרגת חוב המזונות בצו ההפטר.

19.
לא בנקל ייטה בית המשפט להורות על הפטר מחוב המזונות, בשל המשמעות החברתית הרחבה של הדבר ועל מנת שחייבים לא יתחמקו משך שנים מתשלום חוב המזונות, במחשבה כי יופטרו מחוב זה בבוא היום. יש ממש בטענה כי כעת, לאחר שעול יתר הנושים הוסר מעל צווארו של החייב, יוקל עליו לעמוד בתשלום דמי המזונות, גם אם משמעות הדבר היא קיזוז באופן מתון, של הקצבה לה הוא זכאי.

20.
לאור האמור לעיל, מצאתי שדין הבקשה להידחות.

21.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

22.
המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.


ניתן היום,
י"ט טבת תשע"ט, 27 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.













פשר בית משפט מחוזי 10717-09/12 ארמנד ביטון נ' הכונס הרשמי, עו"ד ניר שדה, המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 27/12/2018)