פסקי דין על פהד ג'בא עראף | פסקי דין על מיח'איל חנא עראף | פסקי דין על בוטרוס חנא עראף ואח' | פסקי דין על נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ

3975-03/16 הפ     07/01/2019




הפ 3975-03/16 פהד ג'בא עראף, מיח'איל חנא עראף, בוטרוס חנא עראף ואח' נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ








בית המשפט המחוזי בחיפה



ה"פ 3975-03-16 עראף ואח'
נ' משרד התשתיות/מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני




לפני כבוד השופטת תמר שרון נתנאל




המבקשים

.1

פהד ג'בא עראף


עז' המנוח חנא אליאס עראף ז"ל באמצעות יורשיו:
2.

מיח'איל חנא עראף

.
3

בוטרוס חנא עראף
4.
יוסף מסעד עראף
5.
חנא אליאס עראף
6.
מוהנא אליאס עראף
7.
וגדי אליאס עראף
8.

וליאס ממותאז מוראני
9.
חנא יוסף קסיס
10.
יוסף מסעד קסיס
11.
ח'ליל פואד קסיס

ע"י ב"כ עוה"ד אמיר עראף

עז' המנוח שפיק סלים עראף ז"ל ועז' המנוח חנא אליאס חליל עראף ז"ל באמצעות יורשיהם:
12.
סלים שפיק עראף
13.
רוזה אליאס עראף
14.
כנסיית העדה היוונית קתולית במעיליא
עז' המנוח אסכנדר יוסף פארן באמצעות יורשיו:
15.
אליאס יוסף פראן
16.
כרים יוסף פראן
17.
כמיל יוסף פראן
18.
נאיל נגיב ליוס

נגד

המשיבה
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עודד בקרמן ואח'




החלטה
לגבי משיב מס' 11 בלבד

1.
בתובענה זו התבקש סעד בנוגע לפיצויים בגין הפקעת מקרקעין.

ביום 5.8.18, הגישו הצדדים לתיק בית המשפט הסדר פשרה בנוגע לכל החלקות הרלבנטיות, למעט בנוגע לחלקה 135 בגוש 18639 (להלן: "החלקה"), אשר מבקש 11 (להלן: "המבקש") טוען לזכותו לפיצויים בגין הפקעתה.
שטחה של החלקה הוא 495 מ"ר וכמעט כולה -שטח של 460 מ"ר, המצוי בחלקה הצפוני, הופקע לצורך הרחבת כביש 89.

לגבי חלקה 135, הוגש הסדר דיוני לפיו, הצדדים יגישו טיעונים בכתב בשאלת המועד הקובע להערכת שווי החלקה ובהתאם למועד שייקבע, ישולמו למשיב פיצויים בסכומים שנקבעו על ידי הצדדים לגבי כל אחת מהאפשרויות.


2.
לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, סבורה אני שהדין עם המבקש ולהלן נימוקיי.

3.
המשיבה טוענת, כי המועד הקובע הוא המועד בו היא יכולה הייתה לתפוס חזקה בחלקה - הוא מועד פרסום צו ההכרזה, שהוא, בענייננו - 15.12.1966.

המבקש טוען, מנגד, כי במקרה דנן אין לראות במועד פרסום צו ההכרזה (להלן: "מועד הפרסום"), את המועד הקובע לעניין חישוב פיצויי ההפקעה וזאת, בשל הסיבות, דלקמן:

א.
צו ההכרזה (להלן: "הצו") היה כללי מידי, מבלבל וחסר יסוד של מסוימות מעשית. בצו לא צוינו מספרי הגוש והחלקה, כי אם תיאור של השטח על פי קואורדינטות. בטענה זו נסמך ב"כ המבקש, בין היתר, על ספרו של המלומד אריה קמר, דיני הפקעת מקרקעין, מהדורה שמינית (הוצאת מירב), כרך ראשון, עמ' 269-268, הערות שוליים 19-18 (להלן: "קמר").

ב.
התשריט שההודעה מפנה אליו ערוך בקנה מידה של 1:20,000 ולא ניתן לזהות בו את החלקה.

נטען, כי החלקה נמצאת בתוך שטח גדול המתחיל בכביש 231, כפר יאסיף ועד לכביש 89, ליד מושב מעונה וכי השטח סומן בקו אדום במפה מס' כ/4150, אך גם לפי נתונים אלה לא ניתן לזהות אותה.

בטענה זו נסמך ב"כ המבקש, בין היתר, על בג"ץ 62/61
זקס ועליאש נ' הוועדה המקומית לבנייה ולתכנון עיר, ירושלים
פד"י טו' 1517 (19.7.1961) (להלן: "עניין
זקס
"); ע"א 664/02
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ר"ג נ' פרופ' אהרון נמדר, עו"ד
,
(10.8.2003);
עררים מאוחדים (ועדת ערר מחוזית-מחוז המרכז) 458-462/04; 457-423/04; 112-97/03.



4.
לאחר שעיינתי במפת האכרזה ונתתי דעתי לכל שאר החומר שבפני
י ולטיועני הצדדים, סבורה אני שהדין עם המבקש;

בעניין
זקס
(בו נדון זיהוי שטח אסור לבנייה), היה מדובר על "
חלקה פעוטה, כמעט מיקרוסקופית
", שלא ניתן היה לראותה אלא במפה בקנה מידה של 1:1250, בעוד שבמפה בקנה מידה של 1:100,000 לא ניתן היה לעמוד על ייעוד החלקה והפקעתה העתידית. משום כך נפסק, כי חישוב הזמן לצורך הגשת תביעה לפיצוי, יתחיל מהמועד בו פורסמה מפה בקנה-מידה המאפשר זיהוי. אעיר, כי בעניין
זקס
, בתכנית פורסם השטח הכללי בו מדובר ובו נמצאת החלקה, בעוד שבענייננו, באכרזה פורסמו רק קואורדינטות.

העיקרון עליו עמד בית המשפט בעניין
זקס
היה, כי כאשר שטח הבניה האסור עולה באופן ברור מתוך המפה המצורפת לתכנית המתאר וקיים רק ספק אם החלקה של המבקש כלולה באותו שטח, אם לאו, על בעל החלקה מוטלת החובה לוודא את הדבר על ידי פנייה לרשויות המוסמכות.

5.
בע"א 664/02
הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת גן נ' פרופ' אהרון נמדר, כנאמן על נכסי עזבונה של המנוחה מרגלית ליטוינסקי ז"ל
(10.8.2003),אשר גם בו (כפי שענייננו) היה מדובר בדרך, טענה הוועדה, כי על אף שקנה המידה בו ערוכה התמ"א - 1:100,000 - מקשה על איתור מדויק של החלקות הנפגעות, הרי ניתן היה להבין מתשריט התמ"א כי תוואי הדרך המוצעת עובר בחלקה. זאת - במיוחד נוכח כך, שהחלקה שימשה חלק מכביש, זה שנים ארוכות ולכן, לשיטת הוועדה - כל אדם סביר אשר היה מעיין בתמ"א יכול היה להבין כי הכביש המסומן בה הוא הכביש הקיים בפועל.

בית המשפט העליון (כבוד הנשיא גרוניס) לא קיבל טענה זו ואישר את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה, מאחר שמדובר בחלקה קטנה וקנה המידה של התמ"א הוא 1:100,000 "
לא ניתן לקבוע באופן וודאי שבעל המקרקעין יכול היה לאתר בה את חלקתו ולדעת שדרך הנזכרת בתוכנית זו - עוברת בחלקתו דווקא
".

6.
במקרה אחר, בו השטח לגביו חלה התכנית תואר על פי
קואורדינטות, ללא ציון מספרי גוש וחלקה, נקבע (לעניין זה) כי "
משהוברר כי בהודעה שפורסמה תוארו השטחים שעליהם חלה התכנית בציון קואורדינאטות בלבד, ראויה הייתה העותרת להישמע בטענה, כי בפרסום זה לא היה כדי להעמידה, באורח סביר, על קיומה של התכנית
" וכי לאחר שגם בהודעה על הפקעת השטחים, שעליהם חלה התכנית, תוארו השטחים בציון קואורדינאטות בלבד "
נמצא שגם בהודעה זו לא היה כדי להעמיד את העותרת, באופן סביר, על התמורות שחלו במצב חלקתה
" -
בג"ץ 314/00

ח. דורון חברה לעבודות בניה בע"מ נ' שר הפנים
, (23.3.2003).

7.
העולה מכל האמור לעיל הוא, כי בבואנו להכריע אם ומתי יכול היה המבקש לדעת כי חלקתו הופקעה (ככל שלא הובאו ראיות על ידיעה בפועל), יש להביא בחשבון כיצד תוארו המקרקעין בנוסח האכרזה שפורסמה, מהו גודל החלקה בה מדובר ומהו קנה המידה של התשריט ולבחון, האם לאור כל אלה צריך היה המבקש לדעת שחלקתו, או חלק ממנה, הופקע או לעשות לבירור שאלה זו.

8.
כאמור, במקרה דנן לא הוכח שהמבקש ידע בפועל, על הפקעת חלקתו. לטעמי, בחינת הפרמטרים הנ"ל, בענייננו, מביאה למסקנה, שהמבקש גם לא היה צריך לברר שמא התכנית חלה על חלקתו;


בנוסח האכרזה, צויין השטח עליה היא חלה, לפי קואורדינטות. מדובר בה על "דרך ברוחב עד 30 מטר, המתחילה בנקודת ציון 269.250-163.930 בקירוב, על כביש מס' 231 כפר יסיף-כברי-מצובה ומסתיימת בנקודת ציון 269.150-175.090 בקירוב על הכביש על יד מעונה, המסומנת לשם זיהוי במפה הערוכה בקנה מידה 1:20,000...".

מנוסח זה לא יכול היה המבקש לדעת, כי חלקתו נכללת באכרזה ואף לא כי האכרזה חלה על הגוש בו נמצאת חלקתו. למעשה, די בכך כדי שאקבע כי המבקש לא צריך היה לעשות בירור נוסף. עם זאת, הזמנתי את מפת האכרזה ללשכתי ועיון בה מעלה, כי אמנם הגוש בו נמצאת החלקה נושק לתוואי הכביש, אך קשה לדעת מהם גבולות הגוש והיכן נמצאת חלקתו של המבקש. בנסיבות אלה, לא אוכל לקבוע כי הייתה על המבקש חובה לפנות לרשויות המוסמכות ולברר אם החלקה כלולה בהפקעה.


9.
אני קובעת, אפוא, כי המועד הקובע לעניין זכותו של המבקש לפיצויי ההפקעה לגבי חלקה 135 בגוש 18639 הוא שנת 1995, בה הסתיימו עבודות המדידה בשטח, על פי ההודעות שנמסרו לבעלי המקרקעין.

התוצאה היא, שבהתאם להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, על המשיבה לשלם למבקש סך של 800 ל"י לדונם נכון למועד הקובע הנ"ל.



10.
הצדדים יגישו, תוך 7 ימים מקבלת

פסק דין
זה, פסיקתה מוסכמת, לחתימתי.


המזכירות תמסור למשיבה את מפת האכרזה הנמצאת בתיק.


המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותקבע תזכורת מעקב לעוד 7 ימים
.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ט, 07 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט מחוזי 3975-03/16 פהד ג'בא עראף, מיח'איל חנא עראף, בוטרוס חנא עראף ואח' נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/01/2019)