פסקי דין על רפאל ויקטור נעים

23198-07/17 פ     02/01/2019




פ 23198-07/17 מדינת ישראל נ' רפאל ויקטור נעים








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"פ 23198-07-17 מדינת ישראל
נ' נעים




לפני כבוד השופטת בכירה
יעל פרדלסקי

מספר פל"א

293880/2017





לפני כבוד השופטת בכירה יעל פרדלסקי


המאשימה


מדינת ישראל


נגד

הנאשם

רפאל ויקטור נעים

ת.ז.
013191689



נוכחים:
ב"כ המאשימה: מתמחה מר רביב מרגלית
ב"כ הנאשם: עו"ד מירב בן שבת
הנאשם בעצמו
<#1#>
גזר דין
1.
הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירה של הסגת גבול, עבירה לפי סעיף 447(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), ובעבירה של היזקים מיוחדים, עבירה לפי סעיף 452 + 453(ב)(1) לחוק העונשין.
2.
בקליפת אגוז אציין, כי בהכרעת הדין קבעתי כי הוכח בפני
י שביום 5.7.17 בשעה 16:20 לערך, הגיע הנאשם לבניין ברחוב אליהו חכים 10 בתל אביב (להלן: "הבניין"), בו התגוררה בקומה 4 בת זוגו לשעבר- הגברת אלה מיסוצ'ניק (להלן: "המתלוננת"). הנאשם צלצל מספר פעמים באינטרקום של הבניין, ולאחר שהמתלוננת סירבה לפתוח לו את דלת הכניסה לבניין, נכנס הנאשם לבניין, לאחר שאחרת פתחה את דלת הכניסה לבניין באמצעות קוד ונכנסה לבניין, והנאשם נכנס אחריה. הנאשם עלה לקומה 4 בבניין, דפק בחוזקה על דלת הכניסה לדירה של המתלוננת (להלן: "הדירה"), אשר לא פתחה לו את הדלת וביקשה ממנו ללכת, אולם הנאשם
המשיך לדפוק בחוזקה על הדלת. עוד קבעתי בהכרעת הדין, כי הנאשם חתך את הצינור
הראשי של דוד המים השייך לדירה, ובנסיבות אלו חדר הדודים בקומה 4 בבניין הוצף, וקומה 4 בבניין הוצפה במים. בנוסף קבעתי בהכרעת הדין, כי הנאשם ניתק את צנרת הגז של הדירה מהחיבורים בקיר ומהשעון, ובנסיבות אלו התפשט גז, וכשהגיעו לוחמי האש לקומה 4 בבניין, גלאי הגז התריע שכמות נכבדה של גז דלפה, ולוחמי האש סגרו את הגז בבניין ופינו את דיירי קומות 3-5 מהבניין, בשל חשש לפיצוץ.
3.
במסגרת ראיות לעונש הגיש ב"כ המאשימה גיליון הרשעות קודמות של הנאשם ממנו עולה, כי לנאשם 2 הרשעות קודמות- הרשעה משנת 2018
בגין ביצוע עבירה של החזקת סם מסוכן
לצריכה עצמית בשנת 2016, והרשעה משנת 2013 בגין ביצוע עבירה של פציעה כשהעבריין מזויין משנת 2009
, בגינה נידון לחודשיים מאסר בעבודות שירות ולעונשים נלווים.
מטעם ההגנה העידה אמו של הנאשם, אשר העידה, כי היא בת 80, הנאשם מתגורר איתה ועם אביו בן התשעים, ומסייע לה בטיפול באביו הסובל מבעיות בריאותיות. כן העידה, כי באם ישלח בנה למאסר, לא יהיה מי שיסייע לה בטיפול באביו של הנאשם.
4.
תמצית טיעוני ב"כ הצדדים לעונש:
א.
ב"כ המאשימה עתר להטיל על הנאשם עונש שלא יפחת מ-28 חודשי מאסר, מאסר על תנאי ארוך ומשמעותי, קנס שייתן ביטוי להוצאות הרבות שנפלו על כתפי הציבור, ופיצוי
למתלוננת ולכלל
דיירי הבניין, ולכל הפחות לאלה שפונו מדירותיהם. לחילופין עתר להטיל פיצוי כולל לוועד הבניין.
ב"כ המאשימה טען, כי הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות בגינן הורשע הנאשם עניינם זכותו של אדם לפרטיותו, לשלוות נפשו, לשלמות גופו ולהיותו מוגן בביתו,
כשהנאשם פגע בערכים המוגנים
ברף העליון.
עוד טען, כי הנזק הצפוי ממעשיו של הנאשם שחתך צינור גז
גדול מאד , שכן ניצוץ קטן יכול היה לפוצץ את הבניין, כעולה מעדותו של עד התביעה מר תומר קשרי. ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה, בהם נאשמים העמידו את הציבור בסיכון דומה וטען, כי מתחם העונש ההולם נע בין 24 חודשי מאסר ל-36 חודשי מאסר. בנוסף טען, כי יש להטיל על הנאשם ענישה מוחשית ומשמעותית, שכן הנאשם סיכן את כלל דיירי הבניין, לא לקח אחריות, ולחובתו 2 הרשעות קודמות אשר לא הרתיעו את הנאשם לחזור ולבצע עבירות.
ב.
ב"כ הנאשם
עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה עבודות שירות ועונשים כספיים.
ב"כ הנאשם טענה, כי יש להתחשב בכך שלא נגרם נזק, בכך שהנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי, עובד, מתפקד, ועברו הפלילי כולל עבירה משנת 2009 שאינה מענייננו
ועבירה של גידול סם. עוד טענה, כי יש להתחשב בכך שהרקע למעשיו לכאורה של הנאשם העולה מעדות המתלוננת עניינו בכך שהתלה במעשיה בנאשם. כן עולה מעדותה
שהנאשם אדם טוב שאינו מסוגל לפגוע באחר, ולא יצר איתה קשר מאז האירוע נשוא גזר הדין. מעדות אמו של הנאשם עולה, שהנאשם אשר אומץ על ידי הוריו הינו בן טוב, מטפל באביו והיא אינה יודעת כיצד תתפקד בבית אם הנאשם לא יוכל לעזור לה. עוד טענה, כי הנאשם משוחרר ללא כל תנאי ואינו מסוכן. כמו כן טענה, כי הפסיקה שהגיש ב"כ המאשימה אינה דומה למעשים שביצע הנאשם, שכן מעשיו לא גרמו לנזק ולא בוצעו בשל בצע כסף ועברו הפלילי של הנאשם אינו מכביד.
5.
מתחם העונש ההולם:
א.
הנאשם הורשע
בביצוע עבירות
של הסגת גבול ושל היזקים מיוחדים. הערכים
המוגנים
שנפגעו מביצוע עבירה של הסגת גבול עניינם
הגנה על שלוות נפשו של הפרט,קניינו
ופרטיותו.
הערכים
המוגנים שנפגעו
מביצוע
עבירה של היזקים מיוחדים



עניינם
שמירה על בטחון הציבור, בריאותו ,חייו וקניינו .


ב.
המחוקק הביע עמדתו לחומרה שבביצוע עבירה של היזקים מיוחדים בכך שבידל את העבירה מעבירה של היזק בזדון ,עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין שהינה עבירה מסוג עוון וקבע שמדובר בעבירה מסוג פשע שלצידה עונש של 4 שנות מאסר.
ג.
בעת קביעת מתחם העונש, עמדו לנגד עיניי נסיבות הקשורות לביצוע העבירות,
הנזק שנגרם מביצוע העבירות והנזק שהיה צפוי להיגרם לכלל דיירי הבניין, כשלנגד עיני עדויות עדי התביעה
ובפרט
עדות
מפקד צוות לוחמי האש- מר תומר קשרי, אשר העיד שגלאי הגז
בעת שהגיעו לוחמי האש לקומה 4 בבניין התריע, שכמות נכבדה של גז דלפה והיה חשש לפיצוץ.

ברי מעדותו שלמרבה המזל לא התרחש פיצוץ שיכול היה לגרום לנזקים פיסיים
נפשיים לכלל דיירי הבנין ולאורחים של דיירי הבנין
ולגרום לקיפוח חייהם , וכן לגרום לנזק לרכושם של דיירי הבנין ולבעלי החיים בבנין.
ד.
מידת הפגיעה בערכים המוגנים:
לאחר שבחנתי את נסיבות ביצוע העבירות ובפרט
נסיבות ביצוע
עבירה של היזקים מיוחדים אני סבורה, כי מידת פגיעת הנאשם בערכים המוגנים גבוהה.


ה.
מדיניות הענישה הנוהגת:
בחינת פסקי דין בעבירה של הסגת גבול מעלה כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר. ראה לדוגמה ת"פ (שלום אילת) 2660-08-13 מדינת ישראל
נ' אל טופחי (10.6.14).
מעיון באתרים משפטיים לא מצאתי פסיקה
העוסקת בעבירה
של היזקים מיוחדים לפי
סעיף 452 + 453(ב)(1) לחוק העונשין.
עוד עולה מעיון באתרים משפטיים ומהפסיקה שהגיש ב"כ המאשימה, כי על מורשעים בעבירות של מעשה פזיזות ורשלנות בחומר לקיח וגניבה בנסיבות מיוחדות , אשר במעשיהם יצרו סיכון פוטנציאלי לפגיעה בחיי אדם בשל דליפת גז או חשש לדליפת גז, יש להטיל עונשי מאסר על מנת להרתיע את הציבור מלבצע
עבירות שיש בהן סיכון פוטנציאלי לחיי האדם. להלן אפרט מספר דוגמאות:
בת"פ (שלום ת"א) 3348-04-10 מדינת ישראל
נגד
מקסים ספיבק (20.12.10) הורשע נאשם לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירות של גניבה בנסיבות מיוחדות, מעשה פזיזות ורשלנות והחזקת סכין, בכך שגנב רכיבי מערכת גז מעמדת גז בבניין מגורים, תוך שהוא מותיר את עמדת הגז כאשר גז דולף ממנה. הנאשם נדון ל-38 חודשי מאסר בפועל, כשהופעלו 12 חודשי מאסר על תנאי שהיו תלויים כנגדו מהם 8 חודשים הופעלו במצטבר ל- 30 חודשי מהאסר שהוטלו עליו ו-4 חודשים בחופף, וכן הוטל מאסר על תנאי.
בת"פ (שלום ירושלים) 3514-01-11 מדינת ישראל
נגד דאוד אבו אלחג (06.7.11) הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע 2 עבירות של גניבה בנסיבות מיוחדות , החזקת סכין שלא כדין, ופזיזות ורשלנות בחומר לקיח, בכך שגנב צינורות נחושת מקווי גז ביתיים, ונגזרו עליו 27 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

בת"פ (שלום ת"א) 28021-05-16 מדינת ישראל
נ' רדואן דכה (17.9.18) הורשע הנאשם לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירה של ניסיון לגניבה והסגת גבול, בכך שהנאשם נכנס לחצר בבניין בבת ים, פירק שני בלוני גז מחיבוריהם ועסק בפירוק בלון שלישי בכוונה לנגבם, ונתפס בכף על ידי עוברי אורח. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות ועד 9 חודשי מאסר בפועל.
ו.
לאחר ששקלתי את כלל נסיבות ביצוע העבירות, כשלנגד עיניי אדישות הנאשם לסכנה הרבה הכרוכה
בהיזק לתשתית הגז, בעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים ובמדיניות הענישה, ממנה

עולה כי על בתי המשפט ליתן ענישה שיהיה בה כדי להרתיע ולמנוע ממבצעים פוטנציאליים
ליצור מצבי סיכון, ולזלזל בחיי אדם,
אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 חודשי
מאסר
ועד 24 חודשי מאסר.
6.
בבואי לגזור את דינו של הנאשם עמדו לנגד עיניי בנוסף למתחם העונש ההולם, טיעוני ב"כ הצדדים, גיליון הרשעותיו
הקודמות של הנאשם ממנו עולה כי לנאשם 2 הרשעות קודמות הרשעה בעבירה על פי פקודת הסמים והרשעה בעבירה של פציעה כשהעברין מזוין
ועדות
אמו של הנאשם.
עוד עמדו לנגד עיניי


נסיבותיו
האישיות של הנאשם והפגיעה בנאשם שמעולם לא ריצה עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח והפגיעה בהוריו של הנאשם, באם אגזור על הנאשם
עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
7.
לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, כשלנגד עיניי תיקון 113 לחוק העונשין, וכשלא מצאתי כי יש לחרוג ממתחם העונש לקולא משיקולי שיקום או לחומרה, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.
14 חודשי מאסר בפועל.

ב.
6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים, והתנאי הוא שלא יעבור על העבירות בגינן הורשע.

ג.
הנאשם יפקיד בקופת בית משפט השלום בת"א, פיצוי בסך 2,000 ₪ למתלוננת ופיצוי
בסך 3,000 ש"ח לוועד הבניין ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בכל ראשון בחודש, החל מיום 1.3.19. אי תשלום שיעור אחד במועדו יעמיד את היתרה לפרעון מידי.
המאשימה תעביר למזכירות בית משפט בתוך 10 ימים את פרטי המתלוננת ואת פרטי חשבון ועד הבניין.


זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי.
מזכירות תשלח עותק של גזר הדין לשב"ס.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ה טבת תשע"ט,
02/01/2019
במעמד הנוכחים.









פ בית משפט שלום 23198-07/17 מדינת ישראל נ' רפאל ויקטור נעים (פורסם ב-ֽ 02/01/2019)