פסקי דין על דאוד יאסין | פסקי דין על יוסף זילברמן

27017-11/18 רעצ     08/01/2019




רעצ 27017-11/18 דאוד יאסין נ' יוסף זילברמן








בית משפט השלום בנתניה
רע"צ 27017-11-18 יאסין נ' זילברמן




תיק חיצוני: 0195676066






מספר בקשה:
1

לפני
כבוד השופט
אלי ברנד

מבקש
דאוד יאסין


נגד

משיב
יוסף זילברמן


ב"כ המבקש: עו"ד חיר מאלק
ב"כ המשיב: עו"ד רונית אלון-בוהדנה



החלטה

לפני בקשת המבקש ליתן לו רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל אפרת אידר ינון מיום 1.11.18 על פיה נדחתה בקשתו לעיכוב ההליכים נגד החייב ולהחייאת תיק האיחוד שהתנהל נגדו אשר בוטל בהחלטה קודמת של כב' רשם ההוצאה לפועל עמית גולן מיום 21.8.18.
למען ההבהרה, החלטת כב' הרשם גולן מלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב ניתנה במסגרת תיק האיחוד שהתנהל נגד המבקש באותה לשכה ואילו החלטת כב' הרשמת אידר ינון מלשכת ההוצאה לפועל בנתניה ניתנה בתיק הוצאה לפועל פרטני, אחד מתוך תיקי ההוצל"פ המתנהלים נגד המבקש, המתנהל בלשכה זו אליו הוגשה בקשת המבקש.
בבקשת רשות הערעור שהגיש טוען המבקש כי החלטת כב' הרשם גולן שגויה נוכח העובדה שיסוד עילת פיזור תיק האיחוד בטעות מאחר שהוא עומד בתשלומים לתיק האיחוד, כי הבקשה וההחלטה – לפזר את תיק האיחוד אם לא ימלא תוך 30 יום אחר ההוראות שניתנו בהחלטה קודמת – לא הומצאו לו, כמו גם אותה החלטה קודמת, ועל כן לא יכול היה לפעול על פיהן וכן טענות נוספות בענין מצבו האישי והעובדה שדבר מתן החלטת כב' הרשם גולן נודע לו רק בעקבות חידוש הליכי ההוצאה לפועל נגדו.
ב"כ המשיב עתרה לסילוק בקשת רשות הערעור על הסף באשר, לטענתה, העלה בה המבקש טענות רק נגד החלטת כב' הרשם גולן ולא נגד החלטת כב' הרשמת אידר ינון שהיא טכנית באופיה, כאשר המועד להגשת בקשת רשות ערעור ביחס אליה חלף וכאשר לא צורף לבקשה צד רלוונטי בדמות זוכה נוסף בתיק האיחוד.
על פי הוראת תקנה 119(ז) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979 (להלן: "התקנות") אין הכרח בקיום דיון בבקשת רשות ערעור שכן –
"החליט

בית

המשפט, לאחר

שעיין

בבקשה

לפי

תקנות

משנה (ד) ו-(ה), שאין

היא

מצריכה

תשובה, ידחנה

מיד
.
"
בענייננו, הוגשה בקשת המשיב לסילוק בקשת רשות הערעור על הסף במסגרת תשובתה לבקשת רשות הערעור והמבקש השיב עליה.
בתשובתו, טען המבקש כדלקמן (מספרי הסעיפים מתוך תשובת המבקש לבקשת הסילוק על הסף) –
על מנת לבחון את הבקשה שלפני, להלן נוסח נימוקי החלטת כב' הרשמת אידר ינון אליה מתייחסת בקשת רשות הערעור –
עיון בנימוקי ההחלטה מלמד כי כב' הרשמת כלל לא דנה בבקשה לגופה אלא הבהירה כי אינה מוסמכת לדון בתקיפת החלטת רשם הוצאה לפועל אחר, כי מאחר שמדובר בבקשה ביחס לאיחוד תיקים היה על המבקש להגיש בקשתו בלשכה בה מתנהלים מרבית תיקיו והבהירה מה עליו לעשות ככל שחפץ הוא בעיכוב הליכים בתיק הפרטני בלבד.
שלא כטענת המבקש, מדובר בהחלטה הדומה במהותה למחיקה על הסף של בקשתו מבלי להדרש לגופה, בשל העדר סמכות עניינית ואי הגשתה בלשכת ההוצאה לפועל המתאימה.
בבקשה שלפני לא מצאתי כל התייחסות, כזו או אחרת, אל נימוקי הרשמת הנכבדה או כל טענה המבהירה מדוע לעמדתו בטעות יסוד החלטתה זו.
גם בתשובה לבקשת הסילוק על הסף לא היתה התייחסות עניינית כלשהי לנימוקי הרשמת הנכבדה ולבד מן האמירה כי אין מדובר בהחלטה טכנית וכי הרשמת הנכבדה הוטעתה מתייחס יתר הטיעון לגופו של ענין, לרבות הטענה בדבר תוכן ההטעיה, אל הנושאים בהם עסק רק כב' הרשם גולן בהחלטתו וכלל לא עלו ולא נדונו בהחלטת כב' הרשמת אידר ינון.
גם לגופו של ענין הצדק עם כב' הרשמת אידר ינון.
צדקה הרשמת הנכבדה בכך שאין היא מוסמכת לדון בתקיפת החלטת כב' הרשם גולן או כל רשם הוצאה לפועל אחר (ראו סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967) ובכך שבקשת חייב בענין איחוד תיקים יש להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בה מתנהלים רוב תיקי ההוצל"פ נגדו (ראו תקנות 29 ו-33א לתקנות).
נמצא כי מונחת לפני בקשה התוקפת לכאורה את החלטת כב' הרשמת אידר ינון ללא כל נימוקים הנוגעים אליה ומבלי להצביע על כל טעות בנימוקיה או בתוצאה אליה הגיעה.
ככל שחפץ היה המבקש להגיש בקשה לביטול החלטת כב' הרשם גולן, אשר לטענתו ניתנה במעמד צד אחד תוך הפרת חובת הצדק בשל אי המצאתה לידיו ומניעת זכות הטיעון ממנו, היה עליו להגישה לתיק האיחוד במסגרתו ניתנה ההחלטה נושא טרונייתו כך שהיתה נדונה לפני כב' הרשם גולן (ראו תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984) או לבקש רשות ערעור על החלטת כב' הרשם גולן מאת בית משפט השלום שלו הסמכות המקומית לכך (ראו תקנה 119(ד) לתקנות).
אעיר כי הרושם הנוצר לאור עמידת המבקש על ניהול בקשת רשות ערעור זו, גם לאחר קבלת בקשת הסילוק על הסף ונוכח האמור בתשובה שהגיש ביחס אליה, הוא כי מדובר בנסיון לעקוף את דרך המלך המתוארת לעיל, אם בשל מועד החלטת כב' הרשם גולן ואם מסיבה אחרת.
בענין דומה (
רע"א 621/13 גרגור חיים ליזרוביץ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (17.4.2013),
שם דובר בבקשת עיון חוזר בהחלטה אשר למעשה כנגדה הופנו הטענות "הערעוריות" אך ההגיון דומה) כבר פסק בית המשפט העליון כי –
"הכלל הוא כי הגשתה של בקשה לעיון חוזר היא כשלעצמה אינה מאריכה את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה שלגביה מתבקש העיון החוזר (ראו בר"ם 6440/12 ויסמן נ' עיריית ת"א (9.10.2012); רע"א 11449/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ' תורג'מן (6.2.2006)). ככל שסברו המבקשים כי בית המשפט שגה בהחלטתו הראשונה וככל שהיו בפיהם טענות "ערעוריות", היה עליהם לעתור לרשות לערער על ההחלטה שניתנה."
לאור האמור, מאחר שבקשת רשות הערעור ואף תשובת המבקש לבקשת הסילוק על הסף אינן מעלות כל טענה המצביעה על טעות בהחלטת כב' הרשמת אידר ינון, אשר כביכול ביחס אליה הוגשה הבקשה, והטענות שהועלו בה מכוונות למעשה נגד החלטה קודמת של כב' הרשם גולן, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.

המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך 2,000 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז – לוד תוך 30 יום
.


ניתנה היום, ב' שבט תשע"ט, 08 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.










רעצ בית משפט שלום 27017-11/18 דאוד יאסין נ' יוסף זילברמן (פורסם ב-ֽ 08/01/2019)