פסקי דין על עזבון המנוח עגאג אבו רוקן | פסקי דין על כמיליא אבו רוקן | פסקי דין על גאדה אבו רוקן ואח' | פסקי דין על אנסים אבו רוקן | פסקי דין על רידאן אבו רוקן | פסקי דין על כמיל טרודי ואח' |

10815-05/17 א     13/01/2019




א 10815-05/17 עזבון המנוח עגאג אבו רוקן, כמיליא אבו רוקן, גאדה אבו רוקן ואח' נ' אנסים אבו רוקן, רידאן אבו רוקן, כמיל טרודי ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה


ת"א 10815-05-17 אבו רוקן ואח'

נ' אבו רוקן ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני




לפני כבוד השופט נאסר ג'השאן



התובעים

1
.
עזבון המנוח עגאג אבו רוקן

ת"ז 020219416
2
.
כמיליא אבו רוקן

ת"ז 2996878
3
.
גאדה אבו רוקן
ת"ז 2319420

4
.
זאקי אבו רוקן
ת"ז 03337932


נגד


הנתבעים

1. אנסים אבו רוקן

ת"ז 27507805

2. רידאן אבו רוקן

ת"ז 02478127
3. כמיל טרודי
ת"ז 023187305
4. שקיב אבו רוקן
ת"ז 023463680


החלטה

1.
לפניי בקשת התובעים למתן הוראות. בבקשתם, עותרים המבקשים להורות על ביטול ישיבות ההוכחות הקבועה לשמיעת ראיות הצדדים, להתיר לתובעים לתקן את כתב תביעתם ולהורות על עריכת הליכי גילוי מסמכים מחדש, וזאת לאחר שהתקיימו במסגרת ההליך שלוש ישיבות קדם משפט ובית השפט הורה על הגשת תצהירי עדות ראשית והתיק נקבע להוכחות.

2.
בכתב התביעה המקורי, עתרו התובעים- שלושה מילדיו של המנוח עגאג אבו רוקן (להלן: "המנוח"), להורות על ביטול עסקת המכר של דירת מגורים בת שתי קומות, שעל-פי הנטען רכשה הנתבעת מס' 1 (להלן: "אנסים") מאמם של התובעים – מונא ז"ל . נטען כי עסקת המכר שביצעה, אמם של התובעים – מונא ז"ל, היורשת ב-5/10 חלקים מעיזבון אביהם המנוח, בטלה ומבוטלת ממספר טעמים, בין היתר בשל אי דיווח לרשויות המס אודותיה, וכן בשל העובדה שהעסקה נעשתה ברמיה, שכן המנוחה, לאור מצבה הרפואי ביום החתימה, לא ידעה על מה היא חותמת. עוד נטען כי נעשתה עסקה בזכויותיהם של התובעים, ללא ידיעתם וללא הסכמתם. כתב התביעה הוגש כאמור כנגד אנסים, וכן כנגד אחיהם של התובעים רידאן וכנגד הנתבעים 3 ו-4 עורכי דין שהיו מעורבים בעסקה.



3.
בכתב ההגנה טענה אנסים כי ההסכם שצורף לכתב התביעה בין המנוחה מונא ז"ל לבינה מתייחס אך לקומת הקרקע (המרתף), והוא נערך על מנת להסדיר מגורי בת משפחה של התובעים המתגוררת במקום. עוד נטען, כי את הקומה העליונה של הבית מכרה המנוחה מונא לצד ג' – הגב' נוזהא עטשי, ואנסים רכשה את הדירה מעטשי כאשר כחלק מן העסקה בין עטשי לבין אנסים נחתם ההסכם המסדיר זכויותיה של אנסים בקומת המרתף. עוד נטען כי כל ילדיה של המנוחה מונא ובכללם התובעים ויתרו לה על זכויותיהם בעזבון אביהם על-פי הסכם שנחתם בפני
עורך דין אבו רוקון.

4.
הנתבע מס' 4 הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף בה אישר, כי נערכה עסקה בין המנוחה מונא לבין נוזהא עטשי אולם הוגשה הצהרה לרשויות המס על ביטול עסקה זו.

5.
ביום 15.01.2018 התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה. במעמד הישיבה ולנוכח הטענות שהועלו בכתבי הטענות הציע בית המשפט לב"כ התובעים לתקן את כתב התביעה, לנוכח העבודות החדשות שעלו מכתבי הטענות. ב"כ התובעים אף הודיע "
אשקול את הצעת ביהמ"ש לתקן את כתב התביעה מאחר ונודע לי ממסמך שצורף לכתב ההגנה כי ילדי המנוחה ובכללם התובעים אותם אני מייצג ויתרו לטובת האם על הזכויות בבית המגורים עוד כשהיתה בחיים. על כן, אשקול תיקון כתב התביעה באופן שטענות מרשיי ייטענו כעיזבון המנוחה
". בהתאם התרתי לב"כ התובעים לתקן כתב התביעה וככל שיחליט לעשות כן עליו להגיש כתב תביעה מתוקן תוך 30 ימים.

6.
כתב תביעה מתוקן לא הוגש. ביום 10.05.2018 התקיימה ישיבת קדם משפט שנייה. במעמד הדיון הודיע ב"כ הנתבעת מס' 1-אנסים, כי בקשר לקומה העליונה ישנם מסמכים המוכיחים עסקה בין המנוחה מונא לבין אימה של הנתבעת מס' 1, לרבות יפוי כח בלתי חוזר ועל כן הבעלים בקומה העליונה היא הגב' הינד אבו רוקון. נוכח האמור, התרתי שוב לתובעים לתקן את כתב התביעה וקבעתי בסעיף 1 להחלטתי, כי "
אני מתיר לתובעים לתקן את כתב תביעתם. התיקון אף נדרש לאור המסמכים שהומצאו היום לעיונו של ב"כ התובעים מהם ניתן ללמוד כי לכאורה מי שרכש את הקומה העליונה היא הגב' הנד אבו רוקון ולא הנתבעת בפני
י. כמו כן סבורני, כי נדרש לתקן את כתב התביעה מאחר ועפ"י טענת הנתבעת העסקה בין המנוחה לבין נוזהה עטשה מעולם לא בוטלה חרף הטענות שהועלו בישיבה הקודמת
".



7.
התובעים אמנם הגישו כתב תביעה מתוקן ביום 06.06.2018 אולם עיון בכתב התביעה מעלה, כי אינו כולל התייחסות לעובדות שעלו הן בישיבה הראשונה והן בישיבה השנייה
. כתב התביעה המתוקן תיאר את הדברים שהתגלו לאחר הגשת כתב התביעה, מבלי להוסיף בעלי הדין ומבלי להגיש את התביעה בשם יורשי המנוחה מונא ז"ל.

8.
בישיבה השלישית, הודיע ב"כ התובעים כי הוא מבקש לקבוע את התיק להוכחות. לאור בקשת ב"כ התובעים נקבע התיק להוכחות הצדדים. בית המשפט ציין, ברחל ביתך הקטנה, כי
"לאור בקשת ב"כ התובע ייקבע התיק להוכחות. אולם מובהר בזאת כי בית המשפט יידרש אך לטענות שהועלו בכתב התביעה ולא יידרש לטענות אחרות. דהיינו, ככל שלא נקבע סעד הנוגע לחלק מן הדירה שלגביה קיים הסכם, לא יידרש בית המשפט לסעד שלא נקבע (צ"ל- נתבע, נ'.ג')".

9.
בחלוף כחודש וחצי, ביום 05.12.2018 הגישו התובעים בקשה למתן הוראות. בגדר בקשתם עתרו התובעים לבטל את ישיבת ההוכחות, להתיר להם תיקון כתב התביעה ולהורות על הליך גילוי מסמכים מחדש. לתובעים טענות כנגד יצוגם על-ידי ב"כ הקודם. לטענתם ב"כ הקודם לא הכיר עובדות הנוגעות לתיקים אחרים שבהם היה מעורב עו"ד אבו רוקון.

10.
הנתבעת מס' 1 הגישה תגובה ועמדתה היא שיש לדחות את הבקשה. נטען, כי טענות לגבי איכות הייצוג אינה סיבה להתיר תיקון כתב התביעה לאחר שהתיק נקבע לישיבת ההוכחות. בנוסף, טענות לגבי עו"ד אבו רוקון אינה סיבה מספקת לתקן את כתב התביעה.

11.
לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה שהגישו התובעים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

12.
תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 קובעת כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

13.
אמנם, גישתם

של

בתי

המשפט

בסוגיית

תיקון

כתבי

טענות,

ככלל,

היא

ליברלית.

כל

אימת

שתיקון כתב

טענות

מיועד

להביא

להכרעה

בשאלות

שבמחלוקת

ואין

בכך

כדי

לגרום

נזק

או

עיוות דין

לבעלי

הדין, נוטה

בית

המשפט

להיעתר

לבקשה ברוחב לב (ראו

לדוגמא:

רע"א 2345/98
דנגור ואח'
נ' ליבנה ואח'
, פ"ד נב(3) 427, 431-432 (1998); ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3), 214 (1992)). החריג לכלל הנ"ל הוא, שיהוי ניכר בהגשת הבקשה, חוסר תום לב של מגישה, או כאשר יגרם נזק לצד שכנגד על-ידי שלילת הגנה שהייתה קמה לו אילו התביעה הייתה מוגשת מחדש (ראו: רע"א 60/03 רובין נ' אפלבוים, פ"ד נז(3) 475 (2003)).

בבואו לבחון בקשה לתיקון כתב תביעה על בית המשפט לבחון את "התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, הפגיעה הפוטנציאלית באפשרותו של הצד שכנגד להתגונן מפניה, מידת התועלת שצפוי התיקון להשיג וכן האם היעתרות לבקשה תגרום ל'הכבדה רבה והארכת הדיון וסרבולו'" (
רע"א 6113/13
מירו נ' ועד האגודה השיתופית כפר ביאליק (19.12.2013)).

14.
בענייננו, בית המשפט התיר לב"כ התובעים פעמיים לתקן כתב תביעתו ואף בישיבת קדם המשפט, כאשר הוגש כתב תביעה מתוקן אשר לא כלל את כל התיקונים אותם התיר בית המשפט, עמד ב"כ התובעים על קביעת התיק להוכחות. נראה, כי לאחר שלוש ישיבות קדם משפט ולאחר פעמיים בהן התיר בית המשפט לתובעים לתקן את כתב התביעה, אין מקום לבטל ישיבת ההוכחות שנקבעה ו"לחזור מבראשית". בקשת התובעים, לתקן את כתב התביעה ולהתיר להם לנהל הליכים מקדמיים משמעותה היא, "להתחיל את הכל מחדש"- בבחינת הגשת תביעה חדשה, שכן מבוטל לבטל ישיבת ההוכחות ואף להורות על ניהול הליכים מקדמיים מחדש.

15.
ועוד, הנימוק המועלה על-ידי התובעים, לפיו החליפו את הייצוג, וכי הייצוג הקודם לא היה לרוחם אינה סיבה מספקת לתיקון כתב הטענות. אף הטענה לפיה קבע בית המשפט ממצאים לגבי אחד מעורכי הדין שביצעו את העסקה אינה סיבה מספקת לתקן את התביעה. יתרה מזאת, לא ברור מהו התיקון המבוקש, והעובדות החדשות לא נתמכו בתצהיר כמצוות התקנות. ודוק, אין התובעים מבקשים לתקן כתב התביעה על מנת שבית המשפט יכריע בשאלות השנויות במחלוקת כי אם מסיבות כלליות הנוגעות לפרשיות שהיה מעורב בהן אחד מעורכי הדין שליווה את עסקת המכירה. בכל הכבוד הראוי, נימוקי הבקשה אינם מצדיקים היעתרות לבקשה לתקן את כתב התביעה.

16.
הבקשה נדחית אפוא. התובעים ישלמו לנתבעת מס' 1 הוצאות בקשה זו בסך 1,500 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.


ניתנה היום, ז' שבט תשע"ט, 13 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.












א בית משפט מחוזי 10815-05/17 עזבון המנוח עגאג אבו רוקן, כמיליא אבו רוקן, גאדה אבו רוקן ואח' נ' אנסים אבו רוקן, רידאן אבו רוקן, כמיל טרודי ואח' (פורסם ב-ֽ 13/01/2019)