פסקי דין על יעקב עיני | פסקי דין על עידנים תשתיות | פסקי דין על אשכנזי אחזקות ואח' |

66670-05/17 בבנ     07/01/2019




בבנ 66670-05/17 מדינת ישראל נ' יעקב עיני, עידנים תשתיות בע"מ, אשכנזי אחזקות בע"מ ואח'








בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב - יפו

בב"נ 66670-05-17 עיני ואח'
נ' ישראל





בפני

כבוד השופטת
רונית אופיר


בעניין:
מדינת ישראל



המאשימה


נגד


1.יעקב עיני
2
.עידנים תשתיות
בע"מ
3. אשכנזי אחזקות בע"מ
4.
נעם אשכנזי



הנאשמים

גזר דין



1.
הנאשמים הורשעו בעובדות כתב האישום, המייחס להם עבירות של בנייה ללא היתר כדין ושימוש חורג ללא היתר בהתאם להוראות סעיפים 145 ו-204(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק") ותקנות התכנון והבנייה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ"ז- 1965.
2.
מדובר בבניית 3 מבנים בשטח כולל של 95 מ"ר ובבניית סככה בשטח של 54 מ"ר. כנטען בכתב האישום העבירות בוצעו בין החודשים ספטמבר 2015 ועד מרץ 2017, ונכון למועד הגשת כתב האישום (23.5.17) המבנים עדיין היו מצויים בשטח.
3.
נאשם 1 הינו בעל הנכס, ונאשמים 2- 4 הינם המשתמשים בפועל במקרקעין.
טיעוני הצדדים לעונש
4.
בטיעוניה עמדה ב"כ המאשימה על משך זמן ביצוע העבירות ועל כך שמדובר בעבירות אשר הניבו לנאשמים רווח כלכלי. באשר לנאשם 1 טענה באת כוח המאשימה כי היה לו מניע כלכלי בהשכרת הנכס והוא לא פעל כפי שמצופה מבעל נכס על מנת למנוע את העבירות ולא פעל באופן אקטיבי כדי להרוס את המבנים ולהפסיק את השימוש. באת כוח המאשימה עמדה על כך שנאשם 1 קיבל דמי שכירות העומדים על 1,000 ₪ לחודש בשנת 2015 ובשנים שלאחר מכן קיבל סכום של 2,000 ₪ לחודש (ת/13). גם באשר ליתר הנאשמים עמדה באת כוח המאשימה על כך שמדובר בעסק שהניב לנאשמים רווחים כלכליים ויש בכך משום נסיבה לחומרה. עוד עמדה באת כוח המאשימה על כך שלנאשם 4 עבירות קודמות בתחום התכנון והבנייה כעולה מהרישום הפלילי שהוצג (במ/1).
5.
באת כוח המאשימה טענה כי יש להשית על נאשם 1 את הקנס המקסימלי הקבוע בחוק בתוספת להתחייבות להימנע מעבירה במשך שנתיים בסכום המקסימלי הקבוע בחוק, לצד צו מיידי להריסת העבודות המצויינות בכתב האישום ולהפסקת השימוש. באשר לנאשמים 2- 4 טענה באת כוח המאשימה כי מתחם העונש ההולם נע בין סכום של 30,000 ₪ לסכום של 40,000 ₪, כאשר לגבי כל אחד מהנאשמים 2- 4 עתרה באת כוח המאשימה לקנס בסך 30,000 ₪ לצד צו מיידי להריסה ולהפסקת השימוש. בנוסף עתרה באת כוח המאשימה לחיוב הנאשמים באגרה בסך 9,655 ₪ אשר תחולק בין הנאשמים. אציין, כי באת כוח המאשימה לא הציגה פסיקה התומכת במתחמים ובקנסות להם עתרה, לרבות בכל הנוגע לבקשתה להטלת הקנס המקסימלי הקבוע בחוק באשר לנאשם 1.
6.
מנגד עתר הנאשם 1 להקלה בעונשו בעמדו על מצבו האישי, הבריאותי והכלכלי- מדובר בנאשם בן 77, בעל נכות אשר עבר ניתוח להסרת גידול בראשו לפני כשנתיים וחצי, כעולה מהמסמכים שצורפו לתמיכה בטענותיו (במ/2). נאשם 1 מתפרנס לטענתו מקצבה של הביטוח הלאומי ומסכום השכירות שמקבל בגין הנכס מושא כתב האישום. לטענת הנאשם 1 הוא לא יכול היה להגיד לנאשם 4 להימנע מהעבירה ולטענתו לא תהיה כל תועלת מהשתת קנס שלא יוכל לעמוד בו.
7.
נאשם 4 עתר אף הוא, בשמו ובשם נאשמות 2- 3 לקנס מינימלי, בעמדו על מצבו הכלכלי הקשה ומצבן הקשה של נאשמות
2- 3. לתמיכה בטענותיו הציג נאשם 4 מסמכים שסומנו במ/4 ובמ/5 מהם עולה כי היקף הפעילות של נאשמת 3 צומצם באופן משמעותי והיא צפויה לסגור את פעילותה העסקית. לאחר הדיון, ולבקשתו, צירף נאשם 4 מסמכי בנק נוספים המעידים על ההלוואות שלקחה חברה נוספת המצויה בבעלות נאשמת 3.
דיון והכרעה
8.
סעיף 40ב לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") קובע כי העקרון המנחה בענישה יהא עקרון ההלימה –
"קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו".
9.
סעיף 204 (א) לחוק התכנון והבנייה קובע כי בגין ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין בלא היתר יוטל עונש של קנס או שנתיים מאסר. לצד העבירה של בניה ללא היתר קבע המחוקק קנס ומאסר בן שנתיים (סעיף 204(א) לחוק), כאשר סעיף 61(א)(3) לחוק העונשין קובע כי בגין עבירה שזהו עונשה יכול בית המשפט להטיל קנס שיהא עד 75,300 ₪. לעניין זה יצויין, כי סעיף 243(ב) לחוק, אשר תוקן במסגרת תיקון 116 לחוק החמיר את רף הענישה וקבע כי הקנס יהא כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, העומד על סך של 226,000 ₪ לצד קנס כקבוע במסגרת סעיף 245 לחוק התכנון והבנייה. אומנם תיקון 116 לחוק אינו חל על כתב אישום זה, אולם יש בהוראותיו משום אמת מידה לאופן בו רואה המחוקק את העבירה בה עסקינן ואת רף הענישה הראוי בה.
10.
בבוא בית המשפט לקבוע מתחם העונש ההולם לעבירה, עליו להתחשב גם בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין). מתחם העונש ההולם עומד על קנסות ממשיים העשויים להתפרס בין אלפי שקלים בודדים ועד למקסימום הקבוע בחוק, הכל בשים לב להיקף הבניה, חומרי הבניה (אם חומרים קלים אם בלוקים/בטון), פרק הזמן שבו המבנה הבלתי חוקי עומד על תילו; האם הוגשה בקשה להיתר בניה ולהכשרתה; האם הנאשם פועל גם על מנת לקדם את אותם הליכים לקבלת היתר, ככל שהחל בהם ולחילופין - האם כבר הרס את המבנה. במסגרת מתחם העונש ההולם, יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, תוך שרשאי בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולא (בשל שיקולי שיקום, סעיף 40ד לחוק העונשין) או לחומרה (מטעמים של הגנה על שלום הציבור, סעיף 40ה לחוק העונשין). עת משית בית המשפט על הנאשם קנס, יתחשב הוא גם במצבו הכלכלי של הנאשם (סעיף 40ח לחוק העונשין).
11.
בטרם קביעת מתחם העונש שקלתי את טענות הצדדים, הרשעת הנאשמים וכן האינטרס המוגן בו פגעה עבירתם; עוד התייחסתי לעקרון ההלימה המחייב יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמתם של הנאשמים ובין סוג ומידת העונש המוטל עליהם; בנוסף נתתי דעתי לצורך בהרתעה עתידית הן כנגד הנאשמים והן כנגד נאשמים פוטנציאליים אחרים.
12.
אין צורך להרחיב בדבר האינטרס המוגן בו פגעה עבירתם של הנאשמים. העבירה של בניה בלתי חוקית איננה "עבירה קלה". נאמר עליה [ביחס למבחני אי הרשעה] כי "עבירות אלו הינן מסוג העבירות אשר הפכו לתופעה רחבת היקף הדורשת את התייחסותה המחמירה של מערכת השפיטה ומשכך גבר האינטרס הציבורי בהרשעה אשר תעביר מסר חד משמעי באשר לאיסור" (רע"פ 2460/09 לשם נ' מדינת ישראל
([פורסם בנבו] 25.6.09)).
13.
על חומרתה של תופעת הבניה ללא היתר כנדרש בחוק עמדו בתי המשפט במספר רב של פסקי דין (וראו לדוגמא:
ברע"פ 6665/05

מריסאת נ' מ"י
,

ברע"פ 2809/05

גבריאל טסה נ' מ"י
, רע"פ 5509/13 סלימאן נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה
מבוא העמקים מיום 20.10.2013).
14.
בניה בלא היתר משקפת מצב שאין לקבלו של איש הישר בעיניו יעשה ומתעלמת משיקולים של חזות העיר, שימושים מותרים, קיומן של תשתיות מתאימות, בטיחות המבנים וכן פוגעת גם בשיוויון בין התושבים.
אין כל הצדקה לשיפור מצבם של הנאשמים ביחס ליתר התושבים, אשר משלמים אגרות, מגישים תכניות אדריכליות, נושאים בהוצאות השונות הכרוכות בקבלת היתר ובונים רק לאחר שכל אלו הוסדרו. בנייה ללא היתר מציבה את שיקוליהם הכלכליים או שיקולי נוחותם של הנאשמים מעל לכל אלו.
15.
בקביעת מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון גם את גודל המבנים,
וכן נתתי דעתי גם לעובדה כי מדובר בבנייה שבוצעה לצרכי עסקם של הנאשמים 2- 4, וכי הנאשם 1, בהשכירו את הנכס, הפיק מהמקום רווח כלכלי תוך העלמת עין מהעבירות המבוצעות בו.

16.
בנוסף, נתתי דעתי לקנסות הקבועים בתקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי- תכנון ובנייה), התשע"ח-2018, אשר נכנסו לתוקפן בסוף חודש דצמבר. הגם שתקנות אלו אינן חלות על ענייננו, יש בהן כדי לשקף את דעתו של המחוקק ביחס לקנסות ההולמים בעבירות מסוג זה.
17.
מתחם העונש ההולם, בעבירת בניה בלא היתר, שמתייחסת לבנייה ללא היתר ושימוש ללא היתר, בשטח של 95 מ"ר יחד עם סככה בגודל של 54 מ"ר, אשר עומדת על תלה כשנתיים, הוא קנס שבין 35,000 לבין 50,000 ₪ וכן התחייבות להימנע מעבירה וצו הריסה:
א.
כך בתיק חע"מ (ב"ש) 166-05 מדינת ישראל
ומועצה לתכנון ובנייה שמעונים נ' אבו מערוף לטיפה (12.1.2012) הורשעה הנאשמת בעבירות של בנייה ושימוש ללא היתר של תוספת בנייה למבנה בשטח של 90 מ"ר וסככה בשטח של 20 מ"ר שנועדה לשימוש מסחרי ונגזר עליה קנס בסך 33,000 ₪ לצד צו הריסה והפסקת שימוש, התחייבות כספית ותשלום אגרות.
ב.
כך בתיק 01/16/0001316 מדינת ישראל
נ' יוסף ואסתר חרוש הורשע הנאשם בעבירה של בנייה ללא היתר של מבנה חניה העשוי קונסטרוקציית ברזל מכוסה ביריעות בד בשטח כולל של 20 מ"ר, שעמדה על תילה תקופה של כחודש, ונגזר עליו קנס כספי בסך 6,500 ₪, תשלום אגרה וצו הריסה.
ג.
בתיק 01/13/5349 מדינת ישראל
נ' אפרים וחגית מלכה הורשעו הנאשמים בעבירה של בנייה ללא היתר של קונסטרוקציה מאלומיניום ומזכוכית במרפסת ביתם בשטח של 27 מ"ר ומדרגות שעמדה על תילה כשנתיים, ונגזר על כל אחד מהנאשמים קנס בסך 7,000 ₪, כפל אגרה וצו הריסה.
ד.
בתיק 01/12/0008581 מדינת ישראל
נ' צמח שמואל הורשע הנאשם בעבירה של בנייה ללא היתר של קונסטרוקצית עמודים וקירוי זכוכית וכן קורות עץ בשטח של 29.6 מ"ר, שעמדה על תילה כשלוש שנים ונגזר עליו קנס בסך 12,000 ₪, אגרה וצו הריסה.
העונש המתאים לנאשמים
18.
נתתי דעתי לטיעוני הנאשמים לעונש ובכלל זה לנסיבותיו האישיות, הכלכליות והרפואיות של הנאשם 1 כפי שפורטו על ידו, אשר נלקחו על ידי כשיקול לקולא. לא מצאתי כי יש בשיקולים אלו כדי לחרוג מהמתחם, אולם אין אני סבורה כי יש לנקוט עם הנאשם 1 חומרה יתרה ביחס לנאשמים 2- 4.
19.
באשר לנאשמים 2- 43 לא מצאתי שיש במסמכים אשר הוצגו בפני
כדי פירוט מלא למצבם הכלכלי של נאשמים 2- 4. על בית המשפט להביא בחשבון לא רק את שכרו של נאשם 4 והלוואות שנלקחו על ידי חברה המצויה בבעלות נאשמת 3 אלא את מכלול יכולתם הכלכלית של נאשמים 2 – 4 ואלו לא הוצגו בפני
. גם לקחתי בחשבון את העובדה שלא מדובר בעבירה ראשונה מתחום התכנון והבנייה של נאשם 4 כנסיבה לחומרה ואת האופן שבו נוהל ההליך על ידי הנאשמים, אשר נקטו בדחיות רבות ולא פעלו להסרת המבנים עם הגשת כתב האישום אלא בחרו לנהל הליך עד לתומו, וזאת על מנת להוסיף ולהשתמש במבנים הלא חוקיים שנבנו.
20.
נתתי דעתי גם לעובדה כי המאשימה לא עתרה לקנס העולה על 30,000 ₪ באשר לנאשמים 2 -4 ובהתאם לא אחרוג מהקנס לו עתרה המאשימה, אך לא מצאתי כי מדובר בנסיבות מיוחדות בגינן יש לסטות ממתחם ענישה זה.
21.
אשר על כן אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:
נאשם 1
:
א.
קנס
בסך 30,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתו.
ב.
כמו כן
אני גוזרת על נאשם 1 תשלום אגרה בסך 2413.75 ₪.
הקנס והאגרה ישולמו ב- 15 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 15.2.19 ובכל 15 בחודש שאחריו.
לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד יתרת הסכום לפרעון מיידי.
ג.
צו הריסה

- אני מורה לנאשם 1 להרוס את כל הבנייה שנבנתה ללא היתר כאמור בכתב האישום. הנאשם 1 יבצע את הצו עד ליום 15.2.19, אלא אם כן יהיה בידיו היתר בניה כדין.
ד.
צו הפסקת שימוש
- ניתן בזה צו להפסקת השימוש האסור. הצו יכנס לתוקף באופן מיידי.
הצווים ירשמו בלשכת רישום המקרקעין.
אני רואה מקום להזהיר את נאשם 1 כי אם יופרו הצווים האמורים הוא עלול להיות מואשם בעבירה נוספת של אי קיום צו שיפוטי וכי ההתחייבות עליה נדרש לחתום כמפורט להלן כוללת עבירה זו וכי העונש שעשוי להיות מוטל עליו בגין עבירה שכזו יבוא בנוסף לעונשים שהוטלו עליו במסגרת גזר דין זה.
ה.
אני מחייבת את נאשם 1 לחתום על התחייבות להימנע מעבירה לפי הוראות פרק י' לחוק. ההתחייבות תהא למשך שנתיים ובסכום של 60,000 ₪. אם לא תיחתם ההתחייבות בתוך 5 ימים מהיום, יאסר הנאשם 1 למשך 5 ימים.
נאשמת 2
-
א.
קנס
בסך 30,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתו.
ב.
כמו כן
אני גוזרת על נאשמת 2 תשלום אגרה בסך 2413.75 ₪.
הקנס והאגרה ישולמו ב- 15 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 15.2.19 ובכל 15 בחודש שאחריו.
לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד יתרת הסכום לפרעון מיידי.
ג.
צו הריסה

- אני מורה לנאשמת 2 להרוס את כל הבנייה שנבנתה ללא היתר כאמור בכתב האישום. הנאשם 1 יבצע את הצו עד ליום 15.2.19, אלא אם כן יהיה בידיו היתר בניה כדין.
ד.
צו הפסקת שימוש
- ניתן בזה צו להפסקת השימוש האסור. הצו יכנס לתוקף באופן מיידי.
הצווים ירשמו בלשכת רישום המקרקעין.
אני רואה מקום להזהיר את נאשמת 2 כי אם יופרו הצווים האמורים היא עלולה להיות מואשמת בעבירה נוספת של אי קיום צו שיפוטי וכי העונש שעשוי להיות מוטל עליו בגין עבירה שכזו יבוא בנוסף לעונשים שהוטלו עליו במסגרת גזר דין זה.
נאשמת 3-
א.
קנס
בסך 30,000 ש"ח.
ב.
כמו כן
אני גוזרת על נאשמת 3 תשלום אגרה בסך 2413.75 ₪.
הקנס והאגרה ישולמו ב- 15 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 15.2.19 ובכל 15 בחודש שאחריו.
לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד יתרת הסכום לפרעון מיידי.
ג.
צו הריסה

- אני מורה לנאשמת 3 להרוס את כל הבנייה שנבנתה ללא היתר כאמור בכתב האישום. הנאשמת 3 תבצע את הצו עד ליום 15.2.19, אלא אם כן יהיה בידיה היתר בניה כדין.
ד.
צו הפסקת שימוש
- ניתן בזה צו להפסקת השימוש האסור. הצו יכנס לתוקף באופן מיידי.
הצווים ירשמו בלשכת רישום המקרקעין.
אני רואה מקום להזהיר את נאשמת 3 כי אם יופרו הצווים האמורים היא עלולה להיות מואשמת בעבירה נוספת של אי קיום צו שיפוטי וכי העונש שעשוי להיות מוטל עליה בגין עבירה שכזו יבוא בנוסף לעונשים שהוטלו עליו במסגרת גזר דין זה.

נא
שם 4-
א.
קנס
בסך 30,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתו.
ב.
כמו כן
אני גוזרת על נאשם 4 תשלום אגרה בסך 2413.75 ₪.
הקנס והאגרה ישולמו ב- 15 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 15.2.19 ובכל 15 בחודש שאחריו.
לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד יתרת הסכום לפרעון מיידי.
ג.
צו הריסה

- אני מורה לנאשם 4 להרוס את כל הבנייה שנבנתה ללא היתר כאמור בכתב האישום. הנאשם 1 יבצע את הצו עד ליום 15.2.19, אלא אם כן יהיה בידיו היתר בניה כדין.
ד.
צו הפסקת שימוש
- ניתן בזה צו להפסקת השימוש האסור. הצו יכנס לתוקף באופן מיידי.
הצווים ירשמו בלשכת רישום המקרקעין.
אני רואה מקום להזהיר את נאשם 4 כי אם יופרו הצווים האמורים הוא עלול להיות מואשם בעבירה נוספת של אי קיום צו שיפוטי וכי ההתחייבות עליה נדרש לחתום כמפורט להלן כוללת עבירה זו וכי העונש שעשוי להיות מוטל עליו בגין עבירה שכזו יבוא בנוסף לעונשים שהוטלו עליו במסגרת גזר דין זה.
ה.
אני מחייבת את נאשם 4 לחתום על התחייבות להימנע מעבירה לפי הוראות פרק י' לחוק. ההתחייבות תהא למשך שנתיים ובסכום של 60,000 ₪. אם לא תיחתם ההתחייבות בתוך 5 ימים מהיום, יאסר הנאשם 4 למשך 5 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.



ניתן היום,
א' שבט תשע"ט, 07 ינואר 2019, בנוכחות הצדדים.












בבנ בית משפט לעניינים מקומיים 66670-05/17 מדינת ישראל נ' יעקב עיני, עידנים תשתיות בע"מ, אשכנזי אחזקות בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 07/01/2019)