פסקי דין על עמית | פסקי דין על פולק | פסקי דין על מטלון ושות' ואח' | פסקי דין על קדמת עדן | פסקי דין על the salesians of don b |

39415-05/18 א     15/01/2019




א 39415-05/18 עמית, פולק, מטלון ושות' ואח' נ' קדמת עדן בע"מ, the salesians of don b








בית המשפט המחוזי בירושלים



ת"א 39415-05-18 עמית
, פולק
, מטלון ושות', משרד עורכי דין נ' קדמת עדן בע"מ
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
חיה זנדברג


תובעת

עמית
, פולק
, מטלון ושות', משרד עורכי דין


נגד

נתבעים

1. קדמת עדן בע"מ
2. the salesians of don b
הידוע גם כ-the salesian agricultural school of beit jamal



החלטה


בקשת התובעת לעיכוב הליכים בתובענה.

כתב התביעה
1.
ביום 17.5.2018 הגישה התובעת את כתב התביעה הנוכחי, ובו טענה כי בשנת 2015 נחתם הסכם חכירה לדורות בין נתבע 2 (להלן – המסדר) ובין חברת אקה פיתוח ובנייה בע"מ (להלן – אקה) ביחס למקרקעין שפורטו בתביעה. לטענת התובעת, ההסכם המדובר הוא חוזה לטובת צד ג, היינו לטובתה, שכן בהסכם נקבע כי החוכרת תיוצג על ידי התובעת וכן נקבע בהסכם שכר הטרחה שישולם לתובעת תמורת העברת זכויות לצדדים שלישיים בפרויקטים שיוקמו במקרקעין.

2.
עוד נטען בכתב התביעה כי לאחר הליכים משפטיים שונים, שפורטו בכתב התביעה, נחתם באפריל 2018 הסכם חכירה חדש ביחס לאותם מקרקעין, הפעם בין המסדר לבין חברות הקשורות לנתבעת 1 (להלן – קדמת עדן). בהסכם חכירה זה נקבע כי החוכרים ייוצגו על ידי משרד עורכי-דין אחר, ולא על ידי התובעת. בכך – לפי הנטען בכתב התביעה – הפרו הנתבעים את החוזה משנת 2015 שנעשה לטובתה, ואף עשו ועושר ולא במשפט על חשבונה, שכן, לטענתה, היא השביחה את המקרקעין.

3.
התובעים ביקשו בכתב התביעה כי יוצהר כי על הנתבעים לתקן את הסכם החכירה החדש, כך שהתובעת תהיה זכאית לטפל בהעברת זכויות לצדדים שלישיים בפרויקטים שיוקמו במקרקעין, ושישולם לה שכר הטרחה כפי שנקבע בהסכם החכירה משנת 2015.

כתבי ההגנה
4.
קדמת עדן טענה בכתב הגנתה כי דין התביעה להידחות. בין היתר, נטען כי מדובר בתביעה כספית, המוגשת בחזות של תביעה הצהרתית; כי מדובר בתביעה לאכיפת שירות אישי בניגוד לדין; כי הסעד המבוקש בתביעה אינו מתיישב עם העובדה שהתובעת ייצגה בהליכים משפטיים נגד קדמת עדן; כי התובעת אינה יכולה לתבוע מכוחו של הסכם חכירה שלא הייתה צד לו, ולעתור לתיקון חוזה שאינה צד לו, כאשר לא צורפו הצדדים הרלוונטיים להליך; וכי משהסכם החכירה בין אקה למסדר פקע, אין מקום לטיעוני התובעת.

5.
המסדר טען אף הוא בכתב הגנתו כי דין התביעה להידחות. לטענת המסדר, לא שולמה אגרה בגין התביעה; בכל מקרה, גם לפי חוזה החכירה עליו מבקשת התובעת להסתמך, אין למסדר (שהוא המחכיר) כל חבות כלפי התובעת; כי לתובעת יש זכות תביעה כלפי אקה, שהיא שיצרה את החבות הנטענת כלפי התובעת, ואין לתובעת זכות תביעה כלפי הנתבעות; וכי ההסכם שנחתם בין המסדר לאקה בטל, ולא ניתן לתבוע מכוחו את הנתבעים.

הבקשה לעיכוב הליכים
6.
ביום 19.12.2018 (לאחר קדם משפט שהתקיים) הגישה התובעת את הבקשה הנוכחית לעיכוב הליכים. בבקשה נטען כי יש לעכב את ההליכים בתביעה הנוכחית עד לסיום הדיון בתביעות, התלויות ועומדות בבית משפט זה בת.א. 38839-07-18 ובת.א. 47438-07-18. שתי התביעות הנ"ל (שהדיון בהן אוחד) הן תביעה שהגיש המסדר נגד אקה וקדמת עדן (ת.א. 38839-07-18) ותביעה שהגישה אקה נגד המסדר וקדמת עדן (ת.א. 47438-07-18), במסגרתן אמורה להתברר השאלה איזה מהסכמי החכירה שנחתמו ביחס למקרקעין הוא ההסכם על-פיו יש לנהוג, ההסכם בין אקה למסדר משנת 2015 או שמא ההסכם בין קדמת עדן למסדר מאפריל 2018 (להלן – התביעות המאוחדות).

7.
לטענת התובעת, טעמים שביעילות מחייבים כי התביעה הנוכחית תתברר רק לאחר שיסתיים בירור התביעות המאוחדות, שכן יכול שיהיה בכך כדי לייתר את התביעה הנוכחית. לכן, הנכון הוא, לטענתה, כי התביעה הנוכחית תעוכב בהתאם לדוקטרינה של "הליך אחר תלוי ועומד". התובעת טענה כי הדוקטרינה חלה גם כאשר קיימת חפיפה חלקית בין השאלות השנויות במחלוקות בין הצדדים, וכי אין הכרח לעכב דווקא את התביעה המאוחרת בזמן (התביעה הנוכחית הוגשה לפני שהוגשו התביעות המאוחדות).

תשובת הנתבעות לבקשה
8.
קדמת עדן התנגדה לבקשה לעיכוב הליכים, וטענה כי על התובענה להימחק. קדמת עדן הוסיפה וטענה שאין מקום להותיר מרחפת מעל ראשה תביעה, שלעמדתה דינה סילוק על הסף, כאשר ההליכים בתביעות המאוחדות עלולים להימשך עת ארוכה. עוד טענה קדמת עדן כי התביעה הנוכחית והתביעות המאוחדות מעלות שאלות שונות, כאשר התביעות המאוחדות עניינן תקפות ההסכמים ואילו התביעה הנוכחית עניינה מתן שירות משפטי מכוח ההסכם משנת 2015. לטענתה, אין לנו מצב של "הליך אחר תלוי ועומד" או של עילות זהות, אלא מצב של הליך אחד, התלוי בתוצאות ההליך השני, ולכן הנכון הוא שהתביעה הנוכחית תימחק עד שיסתיים הדיון בתביעות המאוחדות.

9.
המסדר אף הוא התנגד לבקשה לעיכוב הליכים. לטענת המסדר, המדובר בתביעות שונות, שעילותיהן שונות ואין מקום לקבלת הטענה של "הליך תלוי ועומד", אלא הנכון הוא שהתביעה הנוכחית תימחק או תסולק על הסף.

10.
התובעת הגיבה לתשובות, וחזרה, בעיקרם של דברים, על טענותיה בבקשתה לעיכוב הליכים.


דיון והכרעה
11.
לאחר העיון בבקשה ובתגובות הצדדים, החלטתי כי המתווה המשפטי הנכון, שיש בו כדי לאזן כדבעי בין טענות הצדדים, הוא המתווה הקבוע בתקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אפרט.

12.
לכאורה, יכול שיש טעם בטיעוני הנתבעות לפיהן הדוקטרינה של "הליך תלוי ועומד" אינה חלה כפשוטה בענייננו (בין משום שאין זהות מספקת בעילות בין משום שהדוקטרינה של "הליך תלוי ועומד" חלה, על דרך הכלל, לבקשתו של מי שהוא נתבע באחד מההליכים, מה שאין כן בענייננו. וראו נינה זלצמן מעשה בית-דין בהליך אזרחי (1991) 105).

13.
אולם, בין אם הדוקטרינה של "הליך תלוי ועומד" חלה בענייננו במישרין, כטענת התובעת, ובין אם לאו, כטענת הנתבעים, אין חולק כי בנסיבות המקרה אין טעם או היגיון לנהל את התביעה הנוכחית לפני שיסתיים הדיון (ולו הדיון בבית משפט זה) בתובענות המאוחדות. גם אם השאלות העולות בשני ההליכים אינן זהות, יש ביניהן הרבה מן המשותף (בעיקר: שאלת תוקפם של הסכמי החכירה שנחתמו בנוגע למקרקעין). לפיכך, בוודאי שיקולים של יעילות הדיון וחסכון במשאבי זמן מובילים למסקנה כי נכון בענייננו להמתין ולא לברר לעת הזו את התביעה הנוכחית (מה גם שהתביעות המאוחדות קבועות להוכחות כבר לחודש יוני 2019).

14.
למקרים מעין אלו נועדה תקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר קובעת כי:

"(א) בית המשפט או הרשם רשאי לדחות את הדיון דחיה ללא מועד, ואם עשה כן יהא כל בעל דין רשאי לבקש החזרת המשפט לרשימת המשפטים התלויים ועומדים.
(ב)
נדחה הדיון דחיה ללא מועד ולא נתבקשה החזרת המשפט תוך ששה חדשים מיום הדחיה האחרונה, רשאי בית המשפט או הרשם ליתן הודעה לבעלי הדין לבוא וליתן טעם מדוע לא תימחק התובענה; לא ניתן טעם להנחת דעתו של בית המשפט או של הרשם, תימחק התובענה
".

15.
לפיכך, הנכון בענייננו הוא להורות על דחיית הדיון בתביעה הנוכחית ללא מועד, בהתאם לתקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי. זאת, תוך המתנה להתקדמות ההליך בתביעות המאוחדות.

16.
יוער כי לא נראתה לי בהקשר זה טענת קדמת עדן, לפיה הנכון הוא למחוק את התובענה. בית המשפט העליון כבר פסק בעניין קרוב כי מקום בו נכון לברר תביעה אחת רק לאחר שיסתיים בירורה של תביעה אחרת, אזי הדרך בה יש לילך היא דחיית מועדה של התביעה האחת ולא סילוקה על הסף. ואלו הדברים שנפסקו בע"א 615/84 מרקוביץ בע"מ נ' חייא, פ''ד מב(1) 541 (1988):

"לעתים קרובות מתברר, שתביעה מסוימת הינה מיותרת וחסרת משמעות רק עם סיומו של הליך אחר... כאשר אפשרות כזאת צפויה מראש, יצדק בית המשפט, בדרך כלל, אם יסרב לדון בתביעה השנייה בטרם ניתן פסק-דין סופי בהליך האחר.
...אולם נשאלת בכל זאת השאלה, האם צדק השופט קמא בהחליטו למחוק את התביעה הנדונה על הסף כדי למנוע דיון מקביל...
...זהו צעד מרחיק לכת, אשר בית המשפט ינקוט אותו... רק במקרים חריגים, כאשר נסיבות מיוחדות מצדיקות ומחייבות זאת... נראה לי, כי לא הייתה עילה ולא היה צורך להחליט על מחיקת התביעה על הסף במקרה דנן.
...כמו כן לא היה צורך בנקיטת צעד דראסטי כזה, שכן יכול היה השופט להסתפק במתן החלטה לדחיית שמיעתה של התביעה הנוכחית... [=לפי תקנה 152 או תקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי]... זהו איפוא הצעד שהשופט צריך היה לנקוט
" (שם, בעמ' 547-546).

17.
לפיכך, ובהתאם להלכת מרקוביץ הנ"ל, הנכון הוא להורות בענייננו, מטעמי יעילות הדיון, על דחיית הדיון בתביעה הנוכחית ללא מועד, בהתאם לתקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי, וכך אני מורה.

18.
הוצאות בקשה זו תיקבענה בהליך גופו, ככל שיידרש.


ניתנה היום, ט' שבט תשע"ט, 15 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 39415-05/18 עמית, פולק, מטלון ושות' ואח' נ' קדמת עדן בע"מ, the salesians of don b (פורסם ב-ֽ 15/01/2019)