Google

חמזה חמאדה - המוסד לביטוח לאומי

פסקי דין על חמזה חמאדה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

63348-05/17 בל     14/01/2019




בל 63348-05/17 חמזה חמאדה נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בירושלים

ב"ל 63348-05-17



14 ינואר 2019
לפני:
כב' השופט כאמל אבו קאעוד
- סגן נשיא
התובע
:



חמזה חמאדה
ע"י ב"כ עו"ד עופר דהאן ואח'



-

הנתבע
:



המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ויויאןקליין-בנימין


החלטה
לפניי בקשת הנתבע להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי שמונה על ידי בית-הדין, ד"ר דוד אנג'ל (להלן: "המומחה הרפואי" או "המומחה").

הרקע לבקשה
1.
בעניינו של התובע מונה מומחה רפואי לשם קביעת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו הוא סובל בכפות ידיו לבין תנאי עבודתו.
2.
העובדות שנקבעו בעניינו של התובע הן כדלקמן:

א.
התובע, יליד 1978, מועסק מזה 5 שנים בעבודות תשתית במנהרות ירושלים, באמצעות חברת "רול צור".

ב.
עבודתו של התובע כוללת "עבודה פיזית עם פטיש אויר באמצעותו מוברגים
הברגים על הקידוחים שנעשים על ידי מכונת הבירוג וכך עם פטישון שבאמצעותו מוחדרים "קוצים" לתוך הסלע שבו נחפרת המנהרה".

ג.
התובע עובד 5 ימים בשבוע, 5 משמרות כל משמרות כ 11 שעות. מתוך הזמן הזה לפחות כ- 75 אחוז מהזמן הוא עובד עם פטישון או עם פטיש אויר ששני אלה יוצרים רטט.

ד.
התובע סובל מסכרת ומקבל אינסולין והוא נפגע במשחק כדורגל בשנת 2015 בשורש כף יד ימין.
3.
המומחה התבקש להשיב לשאלות הבאות:

א.
מה הליקוי של התובע בכפות ידיו.

ב.
האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל (גם החמרת מצב הליקוי משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים).

ג.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר קרות הליקוי: האם בעיקרו של דבר ניתן לומר כי ליקוי של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחד הסבה לו נזק בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה לליקוי.

ד.
ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים (בפרט מחלת הסכרת והנפילה שהיתה לו על שורש יד ימין).
דהיינו האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית הינה בשיעור 20 אחוז ומעלה).

ה.
בנוסף לכל האמור האם יש לראות בליקוי ממנו סובל התובע כמחלת מקצוע לפי פריט 26 (א) לרשימת הליקויים.
4.
ביום 13.8.2018 התקבלה בבית-הדין חוות-דעת המומחה, בה השיב לשאלות בית-הדין, כדלקמן:

א.
הליקוי שנמצא בכפות הידיים של התובע הנו תסמונת תעלה קרפאלית בשתי הידיים (יותר משמאל).

ב.
כן, ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% כי בעבודתו עם המכשירים הרוטטים להכנסת קוצי מתכת לקיר והברגת הברגים, נגרמים נזקים זעירים ובלתי הפיכים באזור התעלה הקרפאלית.

ג.
מנגנון התרומה של עבודתו לגרימת מחלתו הוא בנזקים זעירים, מוגדרים ובלתי הפיכים, שמצטברים בהדרגה לכדי תרומתו למחלתו (מיקרוטראומה).

ד.
הסכרת הינה גורם סיכון שתורם להתפתחות תסמונת תעלה קרפאלית. חבלה בשורש יד ימין יכולה לתרום גם כן, אם כי תרומתה אינה ניכרת משום שלא היה שבר עם תזוזה ואין במסכמים דיווח על לחץ באזור התעלה הקרפאלית. תרומת העבודה במקרה זה עול לדעתי על 20% גם בהבאה בחשבון של הסכרת והחבלה בשורש כף היד.

ה.
המחלה ועבודתו מתאימים לסעיף 14 בחלק ב' של התוספת השניה ברשימת מחלות המקצוע (מחלות עצבים שנגרמות מעבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים).
דיון והכרעה
5.
כפי שצוין בפתח הדברים, במסגרת הבקשה שלפניי ביקש הנתבע להפנות אל המומחה שאלות הבהרה.
6.
התובע התנגד לשאלות 1ב, 1ג, 1ז וכן לכל שאלה 2, על תתי סעיפיה, מהנימוקים המפורטים בתגובתו, והסכים ליתר שאלות ההבהרה.
7.
בפסק-הדין בעניין דוד בן חמו[1]

, נפסק כי:

"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית-הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4
המוסד לביטוח לאומי
– מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1
אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי
, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו 0-139
דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית-הדין; והאם אין
בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי...". [ההדגשות הוספו – כא"ק].
8.
עוד נפסק, כי אין מקום להפנות למומחה שאלות, שהינן תיאורטיות ובוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לתביעה, אין מקום להפנות למומחה שאלות העומדות בניגוד למסמכים רפואיים, או לשאלות קודמות של המבקש עצמו, ואין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית-הדין[2]

.
9.
עוד נקבע כי המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ובמופתים מהם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על-פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאיה עבודה[3]

.
10.
לאחר שעיינתי בכל החומר המונח בפני
י בית-הדין, בחוות-הדעת, בבקשת הנתבע ובתגובת התובע, החלטתי לדחות את הבקשה. להלן נימוקיי לכך.

11.
הדיון בשאלות 1ב ו- 1ג:
שאלה 1ב
"נכון כי הערכים הרלבנטיים בבדיקה זו (
emg
) הם זמן חביון מוטורי גודל מ-4.4
msec
וזמן חביון סנסורי גדול מ-4

msec
?"
שאלה 1ג
"נכון כי תוצאות הבדיקה מ-11.3.2016 לא מראת על פגיעה בחלקן הסנסורי של עצב מדיאני אלא זמן חביון סנסורי של 3.04 מימין ו-2.96 משמאל בלבד?"
השאלות הנ"ל הן שאלות כלליות שעניינן אופן ביסוס האבחנה של תסמונת התעלה הקרפאלית, בה ציין המומחה בחוות-דעתו כי התובע לוקה. אמת, ניתן להפנות את המומחה הרפואי לקביעה או דעה מסוימת וברורה בספרות הרפואית ולבקש התייחסותו אם יש לכך השלכה על חוות-דעתו. אולם, השאלות הנ"ל לא כוללות הפניה כאמור, לא ברור על מה מבוססות הקביעות המופיעות בהן, ונראה כי הן מבקשות לבחון את מומחיותו של המומחה גרידא, זאת בניגוד לעמדת הפסיקה כמפורט לעיל. לפיכך, בית-הדין אינו מאשר להעביר את השאלות בנוסחן הנוכחי למומחה. כמו-כן, אין מקום להעביר למומחה את השאלות 1ד ו-1ה, בשים לב לכך שאלה נסמכות על תשובתו לשאלות 1ב ו-1ג.
12.
הדיון בשאלה 1ז:
שאלה 1ז
"באם כן, האם לאור העובדה כי בתיעוד הרפואי לא נמצאה עדות לתלונות על הפרעות תחושה בכפות הידיים אלא תלונות של כאב בלבד, יש מקום לבחון מחדש את האבחנה של
cts
?"
התובע התנגד לשאלה הנ"ל בציינו כי כן התלונן על פגיעה תחושתית בכפות ידיו ולעניין זה הפנה למסמך הרפואי שצורף כנספח ב' לכתב התביעה. עיון בנספח מעלה כי אכן מופיעה בו תלונת התובע בנדון. לפיכך, בית-הדין אינו מאשר להעביר את השאלה למומחה, שכן היא מבוססת על קביעה שגויה.

13.
הדיון בשאלה 2:
במסגרת שאלה זו טען הנתבע כי המומחה לא נימק כיצד הגיע למסקנתו בדבר הקשר הסיבתי בין עבודת התובע לבין מחלתו, זאת בשים לב לקיומם של גורמים אישיים אחרים העשויים להשפיע על התהוות המחלה, דוגמת מחלת הסכרת ממנה סובל התובע. לטענת הנתבע, לאור חומרת המחלה, מועד אבחונה וכן הספרות הרפואית הקיימת, מסקנות המומחה אינן מבוססות דיין. לאור זאת, ביקש הנתבע להעביר 10 שאלות הבהרה נוספות למומחה, אשר כוללת בחלקן הפניה לספרות מקצועית. שאלות אלה נועדו לבהיר מדוע סבור המומחה כי מחלת הסכרת אינה מנתקת את הקשר הסיבתי בין עבודת התובע למחלתו.
השאלה המוצעת מבקשת מהמומחה הרפואי לקרוא מאמרים רפואיים, להבהיר מהן הקביעות הרפואיות הנטענות בהן, ולפרט האם יש בקביעות אלה כדי להשפיע על חוות-דעתו לעניין הקשר הסיבתי בין עבודת התובע למחלתו.
כמפורט בפסיקה שהובאה לעיל לא ניתן להציג למומחה שאלות כלליות המבקשות לבחון את מומחיותו ואין מקום להפנות אליו שאלה כללית האם מאמר או פרסום מחקרי מסוים משפיע על חוות-הדעת. לפיכך, בית-הדין אינו מאשר להעביר למומחה את השאלה הנ"ל, על כל תתי סעיפיה.
לעניין זה עוד יצוין, כי המומחה ציין מפורשות בחוות-הדעת כי נתן דעתו למחלת הסכרת ממנה סובל התובע וכי על אף המחלה הוא סבור כי יש לעבודת התובע השפעה על התפתחות תסמונת התעלה הקרפאלית. בכך נתן המומחה מענה לשאלתו המפורשת של בית-הדין בנושא (ראו: שאלה ד לשאלות שהועברו למומחה).

סוף דבר
14.
ממכלול הטעמים המפורטים לעיל, אני רואה לדחות את בקשת הנתבע להעברת שאלות ההבהרה למומחה. יוער, כי בשים לב למהות השאלות שנותרו עליהן לא הייתה כל מחלוקת (שאלות 1א ו- 1ו), הרי שמתייתר הצורך אף בהעברתן למומחה.
15.
בנסיבות אלה, יודיע הנתבע תוך 21 יום האם הוא עומד על עמדתו או שמא ניתן להגיע להסכמות אשר ייתרו את המשך ההליכים בתיק.


ניתנה היום, ח' שבט תשע"ט,
(
14 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.





[1]
בר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו נ' המוסד לביטוח לאומי
(2.6.11).

[2]
בבר"ע 331/07 יצחק לוי נ. המוסד לביטוח לאומי

(מיום
30.4.09).
[3]
עב"ל 215/05 מוריס מגירה נ. המוסד לביטוח לאומי
(מיום 5.11.06).








בל בית דין אזורי לעבודה 63348-05/17 חמזה חמאדה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 14/01/2019)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים