פסקי דין על אילן פנחס קירשנבאום | פסקי דין על נציגות הבית המשותף ברחוב בזל 43 | פסקי דין על אבי טל | פסקי דין על הניה גודס |

49184-01/19 רעא     22/01/2019




רעא 49184-01/19 אילן פנחס קירשנבאום נ' נציגות הבית המשותף ברחוב בזל 43, אבי טל, הניה גודס








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רע"א 49184-01-19 קירשנבאום נ' נציגות הבית המשותף ברחוב בזל 43
ואח'




לפני
כבוד השופטת
אביגיל כהן


המבקש

אילן פנחס קירשנבאום


נגד


המשיבים

1. נציגות הבית המשותף ברחוב בזל 43
2. אבי טל
3.
הניה גודס
ע"י ב"כ עו"ד אריה לוי




החלטה


1.
לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בתל אביב (כב' סג"נ השופטת רסלר - זכאי) בת.א. 58594-03-14 מיום 19/12/18, 20/12/18 ועל הפסקאות הראשונה והשניה בהחלטה מיום 28/12/18.

2.
ממערכת נט המשפט עולה, כי זו בקשת רשות ערעור שמינית המוגשת על החלטות ביניים בתיק קמא. חלקן נדונו על ידי.

3.
כפי שכבר ציינתי בהחלטתי מיום 3/7/18 ברע"א 2071-07-18 קירשנבאום נ' נציגות הבית המשותף ברחוב בזל 43
ואח',המבקש הוא בעלים של דירה הנמצאת בבניין משותף ברחוב בזל 43 בתל אביב (להלן: "הבניין"). הוא תובע בתיק קמא בגין נזקים שנגרמו לדירתו ולאזורים שונים בבניין, הן את נציגות הבניין והן את שני חברי הנציגות בזמנים הרלבנטיים לתביעה (כך נטען בסעיפים 9-10 לכתב התביעה).




כחלק מהסעדים המבוקשים הוא ביקש
גם למנות מהנדס "מומחה – קונסטרוקטור- מפקח (סעיף 67 לכתב התביעה).

בבקשת רשות ערעור שהגיש ביולי 2018 העלה המבקש טענות בנוגע למומחיותו וליתר דיוק - העדר מומחיותו של מי שמונה כמומחה מטעם בית משפט. דחיתי את בקשתו לקבלת רשות לערער אף ללא צורך בתשובה.

4.
גם לאחר שדחיתי את בקשת רשות הערעור ומשדחה בית המשפט העליון את בקשת המבקש לערער על החלטתי (רע"א 5753/18 החלטה מיום 6/8/18), לא הצליחו ההליכים להתקדם כראוי ובהחלטה מפורטת ומנומקת מיום 26/8/18 קבע בית משפט קמא כי בית משפט לא ישוב וידון בבקשת התובע לפסילת המומחה וכי הבקשה לקיים ביקור בדירת התובע תיבחן רק לאחר שתתקבל חוות הדעת.

5.
חוות דעת הוגשה ביום 11/11/18.
בהחלטה מיום 19/11/18
דחה בית משפט קמא את בקשת הנתבעים לדחיית התביעה בשל היעדרותו מבדיקת מומחה שנקבעה ליום 8/11/18 בדירתו וכן נדחה בקשת התובע לפסול את המומחה.
בית משפט קמא חייב את התובע לשלם הוצאות בסך 3,500 ₪ לנתבעים. 1,500 ₪ + מע"מ למומחה ו- 1,500 ₪ לאוצר המדינה.


6.
ב"כ הנתבעים הגיש ביום 11/12/18 מסמך שכותרתו: "צירוף חוות דעת בתשובה לחוות הדעת שהוגשה על ידי התובע".
התובע הגיש "התנגדות לגבי חוות הדעת המשלימה מטעם הנתבעים".
בהחלטה מיום 13/12/18 נכתב: "ראיתי".






המבקש הגיש "הודעה, הבהרה ושאלת הבהרה" ביום 13/12/18 וניתנה החלטה ביום 13/12/18 .

7.
המבקש ביקש ביום 19/12/18 להוציא את חוות הדעת לכאורה מטעם הנתבעים ובהחלטה נכתב:
"לתגובה ותשובה. אדון בדיון".


על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני (להלן: "ההחלטה הראשונה").

8.
המבקש הגיש ביום 20/12/18 "שאלת הבהרה ובקשה להנמקת ההחלטה מיום 19.12.18 ועדכון בעניין העדים".

בהחלטה מיום 20/12/18 נכתב: "ראיתי".


גם על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני (להלן: "ההחלטה השניה").



9.
המבקש הגיש ביום 27/12/18 "שאלת הבהרה ובקשה למתן החלטה" ובהחלטה
מיום 28/12/18 נקבע:
"המסמך שהוגש על ידי הנתבעים הינו תוספת לחו"ד והשלמה בהמשך לחוה"ד הנוספת והמשלימה שהגיש התובע.
התובע צודק כי המסמך אינו ערוך כחו"ד ואולם בשלב זה אין לכך כל משמעות אופרטיבית, היות ובתיק מונה מומחה מטעם ביהמ"ש.
בנסיבות אלו ובכדי לחסוך מזמנם של הצדדים ומזמנו של ביהמ"ש, הנזקק לשוב ולתת החלטות בתיק זה כמעט מידי שבוע, ניתנה החלטתי.
אני שבה ומפצירה בתובע לחדול מהגשת בקשות חוזרות ונשנות המטילות עומס בלתי סביר על ביהמ"ש וכן על הנתבעים.
התנהלות זו בהחלט תגרור הוצאות נכבדות בסיומו של ההליך".

גם על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני
לגבי הפסקאות הראשונה והשניה. (להלן: "ההחלטה השלישית").

10.
בבקשת רשות הערעור נטען, כי החלטות בית משפט קמא אינן מנומקות לפי הוראות הדין.
נטען, כי בית משפט קמא סתר את עצמו בהחלטותיו וכי הסתמכות מומחה בית משפט על מסמך לא קביל ולא חוקי תשפיע באופן ממשי על זכויותיו של התובע.

11.
דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים הבאים:
א)
באשר להחלטות הראשונה והשניה לא ניתן לטעמי להגיש בקשת רשות ערעור לפי הוראת סעיף 1 (1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט - 2009. (להלן: "הצו").

בית משפט כלל לא קבע מסמרות בעניין אלא יכריע בטענות לגופן רק לאחר שיוגשו תגובה ותשובה לפי התקנות ולאחר קיום דיון.
לכן גם לא היה צורך לנמק את ההחלטה או לתת החלטה מנומקת ביום 20/12/18.



ב)
באשר להחלטה השלישית:
אין מקום להתערבות ערכאת ערעור. בית משפט קמא לא קבע כלל מסמרות בעניין ואישר את טענת התובע כי אין מדובר במסמך ערוך כחוות דעת. נקבע כי בשלב זה אין לכך משמעות אופרטיבית.

מומחה בית משפט אינו פועל לפי חוות דעת מטעם הצדדים. אין בהחלטה משום השפעה באופן ממשי על זכויות מי מהצדדים .גם לא עלול להיגרם למבקש נזק של ממש לפי דרישת סעיף 52 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984.
לפיכך, אין מקום להיעתר למבוקש.

12.
לסיכום:

א)
בקשת רשות הערעור נדחית.

ב)
מוטב היה למבקש להימנע מבקשת סרק מעין זו. עליו לדעת כי קיימת אפשרות להשית עליו הוצאות לטובת אוצר המדינה בגין נקיטת הליכי סרק.
הרבה לפנים משורת הדין לא אפסוק הוצאות, משלא התבקשה תשובת המשיבים לבר"ע.


ג)
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ט, 22 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.










רעא בית משפט מחוזי 49184-01/19 אילן פנחס קירשנבאום נ' נציגות הבית המשותף ברחוב בזל 43, אבי טל, הניה גודס (פורסם ב-ֽ 22/01/2019)