פסקי דין על אלכסיי צבטקוב | פסקי דין על אפיקים - שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ

6460-10/18 תק     24/01/2019




תק 6460-10/18 אלכסיי צבטקוב נ' אפיקים - שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה


24 ינואר 2019
ת"ק 6460-10-18 צבטקוב נ' אפיקים - שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ




בפני

כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי


תובע

אלכסיי צבטקוב


נגד


נתבעת

אפיקים - שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ




פסק דין


בפני
י תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה שעניינה פיצוי בשל איחורים וביטולים חוזרים של קווי אוטובוס שמפעילה הנתבעת.

עובדות המקרה וטענות הצדדים
:
התובע, תושב פתח תקווה שעבד בתל אביב נסע למקום עבודתו ובחזרה לביתו בקו 49 שמפעילה הנתבעת. לטענתו, פעמים רבות איחר האוטובוס מלהגיע ופעמים אף לא יצא מתחנת המוצא. בשל כך טוען התובע לנזקים שונים ובכלל זה עגמת הנפש ואיחורים חוזרים למקום העבודה שגרמו לחיכוכים במקום העבודה שהביאו עד לכדי פיטוריו.
כן טוען התובע כי בפעמים אחרות בהם ביקש לעשות שימוש באחד מהקווים שמפעילה הנתבעת לא יצא האוטובוס ממוצא הקו ובשל כך נגרם לו נזק ועוגמת נפש.
בשל האמור הוגשה התביעה לפיצוי בסך של 28,750 ₪.

הנתבעת לא חולקת כי במקרים שונים איחר האוטובוס לצאת במוצא הקו אלא שטענה כי לעיתים מדובר באוטובוס שאיחר מלסיים קו נסיעה קודם. לגבי חלק מטענות התובע טוענת הנתבעת כי האוטובוס כלל לא איחר וכן טוענת כי איחורים שונים נגרמו עקב נסיבות שאינן תלויות בה, כדוגמת מחסור בנהגים או שנעשו תוך קבלת אישור מאת משרד התחבורה.

לעניין גובה הנזק טוענת הנתבעת כי זה מופרז וכי התובע לא הוכיח נזק קונקרטי שנגרם לו.

טענות נוספות של הצדדים יפורטו בהמשך ככל שיידרש.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות
:
יש לבחון את המקרים בגינם הוגשה התביעה.


א.
ביום 7/7/18 המתינו ילדיו של התובע לקו מספר 91 שהיה אמור לצאת ממוצא הקו לפי המידע שפרסמה הנתבעת במרכז מידע טלפוני, בשעה 20:15. בפועל הגיע האוטובוס בשעה 20:50.
לטענת הנתבעת מדובר במוצאי שבת ועל פי לוח הזמנים ליום זה האוטובוס הראשון יוצא בשעה 20:45. התובע השמיע הקלטה בה נשמע כי מוצא קו 91 מתחנה מרכזית בשעה 20:15 כפי שטען. יש לפסוק פיצוי בגין מקרה זה.

ב.
ביום 10/8/18 המתין התובע לקו 49 כדי לנסוע למקום עבודתו; זאת לאוטובוס שאמור לצאת בשעה 13:30. לטענת התובע האוטובוס לא יצא ועל-פי פרסום באפליקציה ייעודית גילה כי יש לצפות ליציאת אוטובוס בעבור חצי שעה. בנסיבות אלה נסע התובע במונית.
הנתבעת אישרה שהאוטובוס איחר כ- 14 דקות בשל איחור מקו קודם (עמ' 3, ש' 10). לטענתה על-פי דו"ח שימושים של הקו (נספח ו לכתב ההגנה) עלו 6 נוסעים בשעה 13:40.
יש לפסוק פיצוי בגין מקרה זה.

ג.
ביום 26/8/18 אוטובוס קו 49 שהיה צריך לצאת בשעה 17:10, יצא בפועל בשעה 17:30. הנתבעת אישרה הטענה.
יש לפסוק פיצוי בגין מקרה זה.

ד.
ביום 15/9/18 המתין התובע ומשפחתו בתחנה בפתח תקווה בסביבות השעה 21:00 לאחד מהקווים 99, 91, או 97 כדי לנסוע לתחנת מרכזית בפתח תקווה. לטענת התובע אף אחד מהקווים הללו לא יצא במועד וכפי הנראה הנתבעת ביטלה את יציאתם באותו מועד.
הנתבעת הפנתה לדו"ח מיקומים (נספח ח'-יב לכתב ההגנה) לפיו כל הקווים יצאו במועדם בשעה 20:45 ושעה 21:05.
אין לפסוק פיצוי בגין מקרה זה.

ה.
ביום 18/9/18 – ערב יום כיפור, המתין התובע לקו 49 בשעה 05:50 וזאת לאחר שבדק במוקד המידע הטלפוני של הנתבעת שם נאמר לו לטענתו כי הקו פועל במתכונת יום שישי. רק לאחר המתנה מרובה אמר לו אחד הנהגים כי הקו לא פעיל באותו יום.
הנתבעת אישרה כי באותו יום לא פעל הקו, אך זאת לטענתה באישור משרד התחבורה.
אין לפסוק פיצוי בגין מקרה זה.

ו.
ביום 30/9/18 נסע התובע בקו 49 בשעה 13:30 בדרך למקום עבודתו. לטענתו המזגן היה לא תקין ובשל אותה תקלה הורה הנהג לנוסעים לרדת באחת התחנות וזאת לטענת התובע מבלי שהנתבעת דואגת לאוטובוס חלופי. לכן נסע במונית ואיחר למקום עבודתו.
הנתבעת אישרה שהנסיעה הוספקה, אך זאת לטענת בשל תקלה טכנית לא צפוייה שלא אפשרה את המשך הנסיעה.
התובע עצמו אישר כי הפסקת הנסיעה היתה בשל תקלה טכנית באוטובוס. בכתב התביעה מתאר התובע עצמו כי היה מדובר ביום חמסין ולדבריו "אין צורך לתאר מה הרגשנו בתוך האוטובוס...". לכן יש לאשר כי הפסקת הנסיעה היתה נדרשת.
לפיכך אין לפסוק פיצוי בגין מקרה זה.

ז.
ביום 25/10/18 המתין התובע לקו 49 של שעה 13:30, אשר יצא בפועל ב שעה 13:42.
הנתבעת אישרה שבאותו
מועד יצא הקו באיחור, אך זאת לטענתה באישור משרד התחבורה בשל מחסור בנהגים (נספח יד לכתב ההגנה).
אין לפסוק פיצוי בגין מקרה זה.

ח.
ביום 28/10/18 המתין הנתבע לקו 49 של שעה 13:10, אשר יצא באיחור של 10 דקות. הנתבעת אישרה כי הקו יצא באיחור, וזאת לטענתה בשל מחסור באוטובוס בשל עומס בכביש.
יש לפסוק פיצוי בגין מקרה זה.


ט.
ביום 29/10/18 המתין התובע לקו 44 של שעה 15:15, אשר לא יצא כלל. לכן לא הצליח לבקר את בנו.
הנתבעת אישרה כי הקווים של שעה 15:15 ושעה 15:30 בוטלו.
יש לפסוק פיצוי בגין מקרה זה.


באשר לגובה הפיצוי, התובע לא הציג ראיות לנזק ישיר שנגרם לו כתוצאה מאיחור ספציפי או ביטול ספציפי של קו. כך למשל לא הציג קבלות על הוצאות בגין מוניות וכד'. ואולם לא ניתן להתעלם מאי-הנוחות המשמעותית שנגרמה לתובע וזאת פעמים רבות, שעה שהמתין להגעת אוטובוסים, איחר להגיע ליעדו ושונו תוכניותיו, וזאת פעמים רבות. בגין אלה יש לפסוק לתובע פיצוי; בייחוד מקום הנתבעת לא סיפקה הסברים כלל או הסברים מניחים את הדעת לחלק מהאיחורים.


באשר להיקף הפיצוי יש להקדים ולהבהיר כי מדובר בפיצוי בגין אי הנוחות. כן יש להבהיר שהנתבעת אינה אחראית לנזקים עקיפים שנגרמו לתובע, ככל שנגרמו ובכלל זה פיטוריו ממקום עבודתו בשל איחורים (סומן ת/4) או החמצה של אירוע בנוגע לבני המשפחה (סומן ת/6).

חיכוכים במקום העבודה המביאים לפיטורים, בשל איחור למקום העבודה, הוא נזק עקיף 'רחוק'. ממילא יכול היה התובע לצמצם הנזק לו היה נוסע לחילופין במונית או נוסע באופן קבוע בשעה מוקדמת יותר כדי שלא לאבד מקום עבודתו.

מדיניות משפטית ראוייה צריכה למתוח קו גבול בין נזק ישיר, צפוי ו/או קרוב שיש להכיר בו כבר פיצוי לבין נזק עקיף, בלתי צפוי ו/או רחוק, וזאת על בסיס 'מבחן ריחוק הנזק', המגביל את היקף הנזקים התוצאתיים, המתפתחים מן הנזק הראשוני שיוכרו בתחום אחריותו של המזיק (ישראל גלעד דיני נזיקין – גבולות האחריות (כרך א') 632 (2012).


סע' 76 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הקובע את עקרון 'ריחוק הנזק', קובע:
"פיצויים אפשר שיינתנו [...]; אלא שאם –
(1)
סבל התובע נזק, יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע;
(2)
..."
על-פי עקרון 'ריחוק הנזק' אין מקום לחייב את הנתבעת בפיצוי נזקי התובע מקום בו מדובר בנזק שניוני, ללא קירבה טבעית וישירה לארוע הנזיקי ולאחריות הנתבע. המבחן שיש להחיל הוא מבחן הצפיות שעניינו, חיוב בפיצוי רק מקום בו קיימת צפיות סבירה לנזק ו/או לתהליך גרימתו.

מבחן הציפיות אינו מאפשר לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין העובדה שנוסעיה מגיעים באיחור ליעדם. נוסע אחד עלול להחמיץ הסעה למקום העבודה; אחר עלול להחמיץ טיסה; שלישי עלול להחמיץ פגישה חשובה; רביעי עלול להחמיץ תור לבדיקה רפואית; האחר יכול להחמיץ אירוע משפחתי ועוד כהנה. גם אם לא עמדה חברת האוטובסים בתנאי הרישיון מאחר שקיימים ליקויים בלוח הזמנים בהפעלת הקו – והדבר צריך שייבדק בידי משרד התחבורה – יש להגביל את היקף החובה של הנתבעת לפיצוי. הנתבעת אינה יכולה להיות אחראית להשלכות הכספיות של האיחור, שאם לא כן אין גבול לפיצוי הכספי שתצטרך לשאת בו לגבי כל אחד ואחד מנוסעיה בהתאם להשלכות האיחור לגביו (כאמור החמצת טיסה, החמצת פגישה, החמצת עיסקה וכו').

עוד יש להעיר כי הקנסות שמטיל משרד התחבורה, אליהם הפנה התובע (סומן ת/1), הם ביחסים שבינו כמקנה הרישיון לבין חברת האוטובוסים ותכליתם סנקציה. אלו לא מהווים קנה מידה לפיצוי נזיקי בגין נזק ישיר מוכח או בגין פיצוי בשל אי-נוחות.



מכל האמור בגין האירועים לעיל שנקבע כי הם מזכים בפיצוי אני מוצא לפסוק לתובע סכום כולל של 2,500 ₪.


התוצאה
:
אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע 2,500 ₪ בתוספת 400 ₪ הוצאות משפט וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.


ניתן היום,
י"ח שבט תשע"ט, 24 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 6460-10/18 אלכסיי צבטקוב נ' אפיקים - שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/01/2019)