פסקי דין על מאיר כגן | פסקי דין על חברת היבריה

32395-04/18 תק     05/01/2019




תק 32395-04/18 מאיר כגן נ' חברת היבריה








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 32395-04-18 כגן נ' חברת היבריה


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
חוי טוקר


התובע
:

מאיר כגן


נגד


הנתבע
ת:

חברת היבריה






פסק דין


1.
תביעת התובע לחיוב
הנתבעת בסך של 2,600 ₪ בגין מחיקתו מרשימת הנוסעים בטיסה.
2.
השאלה הנדרשת להכרעה הינה האם חברת תעופה רשאית למחוק מרשימת הנוסעים נוסע שהתייצב בשדה התעופה כאשר אין בידיו מלוא המסמכים הנדרשים לטיסה.
טענות הצדדים
3.
אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע רכש כרטיס טיסה לנסיעה לארצות הברית דרך ספרד בטיסה של הנתבעת שיצאה מישראל ביום 13.4.15 בבוקר. הצדדים אף אינם חלוקים על כך כי לתובע היה ויזה לארצות הברית אך הוא הגיע לשדה התעופה כאשר הויזה לא היתה ברשותו ובשל כך לא התקבל לבידוק והוא נמחק מרשימת הנוסעים. אין גם חולק כי התובע נדרש לשלם 600$ עבור כרטיסה טיסה חלופי.
4.
תביעת התובע הינה להשבת הסכום ששילם עבור כרטיס הטיסה החלופי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, ובסך הכל העמיד התובע את תביעתו על סך של 2,600 ₪.
5.
לטענת התובע, הוא הגיע לשדה התעופה די זמן לפני מועד נעילת דלפק הבידוק (דלפק ה"צ'ק אין"). לתובע היה ויזה אך זו היתה בדרכונו הישן. התובע הגיע לשדה התעופה עם הדרכון החדש שעשה (דרכון ביומטרי) ושכח את הדרכון הישן, ובו הויזה, בביתו (פרו' עמ' 1 ש' 29-30). התובע הינו תושב ירושלים (פרו' עמ' 7 ש' 1-3).
6.
התובע טען כי עצם העובדה שהגיע לשדה התעופה כשלא כל מסמכי הנסיעה בידיו לא הקנתה לנתבעת את הזכות למחקו מרשימת הנוסעים, אלא היה על הנתבעת ליתן לו הזדמנות להתייצב עם הויזה בפרק הזמן שעד לנעילת דלפק הבידוק, וזאת מאחר והיה די זמן לכך. לכך הוסיף התובע כי הנתבעת לא התחשבה בנסיבותיו האישיות בהן מטרת נסיעתו לארצות הברית היתה פגישה עם רופא בעקבות מחלת בנו בסרטן.
7.
התובע הוסיף וטען כי כשהגיע לשדה התעופה נמסר לו שטיסת ההמשך בוטלה ואף הוצע לו פיצוי בשל כך. לפיכך, טען התובע כי אף ככל שהיתה עילה למחקו מרשימת הנוסעים בשל העובדה שלא היו בידיו מלוא מסמכי הנסיעה הנדרשים, הרי שהחוזה ממילא הופר על-ידי הנתבעת בכך שטיסת ההמשך בוטלה.
8.
הנתבעת עתרה לסילוק התובענה על הסף מחמת התיישנות, וזאת על יסוד סעיף 15 לחוק התובלה האוירית, תש"ם-1980 (להלן: "חוק התובלה האוירית") המפנה לעניין התקופה לפקיעת הזכות לדמי נזק לפי החוק לתקופה הקבועה באמנה או באמנת מונטריאול, לפי העניין. הנתבעת טענה כי על-פי סעיף 29 לאמנת ורשה וסעיף 35 לאמנת מונטריאול הזכות לפיצוי פוקעת אם לא הוגשה התביעה בתוך שנתיים. בעניין זה טענה הנתבעת כי קיימת חשיבות לאחידות המשפטית בהסדרים החלים על התובלה האווירית. לכך הוסיפה הנתבעת וטענה כי בשל תקופת ההתיישנות האבסולוטית ומיליוני הנוסעים בחברתה מדי שנה, היא נאלצת לגנוז מסמכים רבים המצויים בחזקתה המתייחסים לטיסות שהתקיימו למעלה משנתיים, ושמיעת התביעה כיום תפגע בזכותה להתגונן.
9.
לגופם של דברים טענה הנתבעת כי סירובה לעלות את התובע לטיסה היה כדין באשר התובע התייצב לטיסה ללא אשרת כניסה תקפה לארצות הברית. בנסיבות אלה בהן התובע התרשל ולא התייצב בשדה התעופה עם מלוא המסמכים הנדרשים, טענה הנתבעת כי קם לה הפטור הקבוע בסעיף 20 לאמנת מונטריאול וזאת מאחר שהנזק שנגרם לתובע, ככל שנגרם, נגרם מרשלנותו.
10.
אף שהתובע לא תבע נזק בגין עגמת נפש, לשם הזהירות טענה הנתבעת כי לא ניתן לפצותו בגין עגמת נפש וזאת לאור הוראת סעיף 10 לחוק תובלה אוירית אשר אינו מאפשר פסיקת פיצוי אלא לפי החוק.
11.
הנתבעת שללה את טענת התובע כי טיסת ההמשך בוטלה, והוסיפה וטענה כי אף ככל שאכן כך היו פני הדברים, לא היה בכך כדי לעקר את העובדה שהתובע הגיע לשדה התעופה מבלי שהיו ברשותו מלוא המסמכים הנדרשים, ולפיכך טיסתו בוטלה כדין.
12.
במעמד הדיון השיב התובע לטענת ההתיישנות. בעניין זה טען התובע כי לא התמהמה עם הגשת התובענה אלא פנה לנתבעת ועשה כל הניתן על-מנת להימנע מהגשת תביעה משפטית. כמו כן, נטען על-ידי התובע כי עילתו הינה מכוח דיני הנזיקין בכך שנדרש לשלם לנתבעת כסף שלא מגיע לה וזאת ללא קשר לדיני התעופה הבינלאומית.
דיון
13.
כבר בפתח הדברים יצוין כי משבוחרת הנתבעת לטוס לישראל וממנה הרי היא כפופה לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה") ככל "מפעיל טיסה" אחר.
14.
סעיף 1 לחוק שירותי תעופה

מגדיר "מפעיל טיסה":
"מפעיל טיסה" – מפעיל כלי טיס לשם הובלת נוסעים וכבודתם, בתמורה, ממדינת ישראל, אליה או בשטחה;

15.
"טיסה" מוגדרת:
"טיסה" – טיסה הממריאה מתחומי מדינת ישראל או אליה, לרבות טיסה הכוללת חניית ביניים;

16.
חוק שירותי תעופה בא להשלים את החסר במערכת הדינים הקיימת בחוק התובלה האוירית והאמנות הבינלאומיות שהוחלו מכוחו ולכן לא יכולה להישמע עוד הטענה כי לתובע יכולה להיות עילת תביעה רק מכוח חוק התובלה האווירית או האמנות הרלוונטיות (ר' פסק דינו של כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי בתק (פ"ת) 33770-11-14 אלחנן שורץ נ' אליטליה - קומפגניה איראה איטליאנה אס. פי. איי בע"מ, (3.8.2015), פיסקה 5).
17.
סעיף 19 לחוק שירותי תעופה קובע כי:
"תקופת ההתיישנות של תביעה בשל הפרת הוראות חוק זה היא ארבע שנים מיום שנוצרה עילה מזכה".

18.
מאחר ותקופת ההתיישנות הקבועה בחוק שירותי תעופה הינה ארבע שנים, תביעת התובע לא התיישנה.
19.
מאחר והנתבעת הינה "מפעיל טיסה" כהגדרתו בחוק שירותי תעופה, אין בידי לקבל את הטענה כי מסמכי הנתבעת אינם נשמרים למשך תקופה העולה על שנתיים וכי בירור התובענה כיום יפגע בהגנתה. מכל מקום, ולמעלה מן הדרוש, אציין כי ממילא מלוא הנתונים ממוחשבים, ואכן עלה בידי הנתבעת להציג את דוחות המערכת הרלוונטיים.
20.
לגופם של דברים, אציין בראשית הדברים כי לא עלה בידי התובע להוכיח את טענתו כי טיסת ההמשך בוטלה וכי חוזה הנסיעה ממילא בוטל. בעניין זה יצוין, כי התקיים דיון בתובענה ביום 22.8.18 ונקבע דיון נוסף ליום 6.10.18 וזאת לבקשת התובע להביא עדים להוכחת טענתו זו. לא עלה בידי התובע להביא עדים לדיון הנוסף שהתקיים. לעומת זאת, הנתבעת הציגה העתק מדוחות המערכת מהם עולה כי התובע סורב לטיסה מאחר ולא הצטייד עם המסמכים הנדרשים (ר' מסמך א' לכתב ההגנה). כן הציגה הנתבעת העתק מדוחות המערכת מהם עולה, על פניו, כי טיסת ההמשך יצאה בזמן (הוגש וסומן נ/3). מכל מקום, אינני נדרשת להכרעה בסוגיה זו לצורכי התובענה שבכותרת.
21.
נותרה אם כן השאלה האם התובע זכאי לפיצוי לפי
סעיף 5 לחוק שירותי תעופה,

באשר אין מחלוקת עובדתית כי הנתבעת מחקה אותו מרשימת הנוסעים.
22.
הנתבעת טענה, כאמור, כי התובע לא נחשב למי "שהתייצב" מאחר ולא היו בידו מלוא כרטיסי הנסיעה הנדרשים (הויזה) ולפיכך הוא אינו זכאי לפיצוי. טענתה זו של הנתבעת נסמכת
למעשה על
סעיף 2 לחוק שירותי תעופה
הקובע כי:
"2
.
(א)
נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שמתקיימת לגביה עילה מזכה, זכאי להטבות, כולן או חלקן, אם התייצב במועד בדלפק הבידוק (
check-in counter
) של מפעיל הטיסה בשדה התעופה, ואם לא הוקצה דלפק בידוק כאמור לאותה טיסה – התייצב במועד לפני אדם שמונה מטעם מפעיל הטיסה לפי סעיף 8ג(א1) לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963,
ואולם נוסע אינו מחויב להתייצב במועד כאמור, אם הטיסה בוטלה; בסעיף קטן זה, "התייצבות במועד" – התייצבות במועד שנקבע לכך והובא לידיעת הנוסע על ידי מפעיל הטיסה, המארגן או נותן שירותי סוכנות נסיעות, ובלבד שהנוסע לא יידרש להתייצב יותר משלוש שעות לפני המועד המתוכנן להמראת הטיסה, ואם לא נקבע מועד כאמור – 90 דקות לפחות לפני מועד ההמראה האמור.
.
..".

23.
לצורך דיון זה, ומבלי שאכריע בשאלה, אניח כי "התייצבות" לפי סעיף 2 לחוק שירותי תעופה, משמעה התייצבות עם מלוא מסמכי הנסיעה הנדרשים. השאלה הדרושה הכרעה הינה למעשה מהי "התייצבות במועד" הקבועה בסעיף 2 לחוק שירותי תעופה כתנאי לזכאות להטבות.
24.
מחומר הראיות עולה כי הטיסה המריאה בשעה 06:10 (ר' נספח א' לכתב ההגנה). דלפק הבידוק נסגר בשעה 05:10 (ר' דברי נציגת הנתבעת בפרו' עמ' 6 ש' 32-33). לטענת התובע, הוא הגיע לשדה התעופה בסביבות השעה 04:10 – 04:15 וכאשר נמסר לו שלא ניתן לקבלו לבידוק הוא ביקש שיתנו לו הזדמנות לדאוג לכך שהדרכון עם הויזה יובא אליו מירושלים, אך הנתבעת לא אפשרה לו זאת (פרו' עמ' 6 ש' 35-36, עמ' 7 ש' 1-3). לשאלת בית המשפט את נציגת הנתבעת באשר למועד בוא התייצב התובע בדלפק הבידוק השיבה נציגת הנתבעת כי אין לנתבעת רישום אודות כך ואישרה כי לא נתנו לתובע לבצע בידוק (ר' פרו' עמ' 6 ש' 28-33).
25.
לפיכך, השאלה היא האם היה על הנתבעת ליתן בידי התובע את האפשרות להתייצב עם מלוא מסמכי הנסיעה הנדרשים לצורך ביצוע הבידוק, והתשובה לשאלה זו הינה בחיוב.
26.
לעניין זה אחזור ע
ל הגדרת "התייצבות במועד" שבסעיף 2 לחוק שירותי תעופה, כפי שהובא לעיל:
"התייצבות במועד" – התייצבות במועד שנקבע לכך והובא לידיעת הנוסע על ידי מפעיל הטיסה, המארגן או נותן שירותי סוכנות נסיעות, ובלבד שהנוסע לא יידרש להתייצב יותר משלוש שעות לפני המועד המתוכנן להמראת הטיסה, ואם לא נקבע מועד כאמור – 90 דקות לפחות לפני מועד ההמראה האמור.
.
..".
27.
הנתבעת לא הביאה כל ראיה לשאלה מהו המועד שנקבע על-ידה להתייצבות. יחד עם זאת, הנתבעת מודה כי מעת שהתובע התייצב ללא מסמכי הנסיעה הוא נמחק מרישומי הטיסה, וזאת ללא קשר לשאלה מהו המועד שנקבע להתייצבות. אינני מקבלת את פרשנותה של הנתבעת ולפיה מעת שהתובע התייצב ללא מסמכי הנסיעה היא היתה רשאית למחקו מן הטיסה, וזאת ללא קשר לשאלה האם היה בידו לתקן את המחדל ולהתייצב במועד כאשר מלוא המסמכים הנדרשים בידיו. לשם המחשה בלבד, נניח שהתובע היה מתייצב בשעה 03:00, האם ניתן לומר שהנתבעת רשאית היתה למחקו מן הטיסה כאשר ברור שהיה בידו לדאוג להבאת כל מסמכי הנסיעה הנדרשים במועד? נדמה שברור שהתשובה לכך הינה בשלילה.
28.
גרסת התובע ולפיה התייצב בסביבות השעה 04:10 – 04:15 לא נסתרה על-ידי הנתבעת. מאחר ודובר בטווח זמן של כשעה לפני סגירת דלפק הבידוק, היה על הנתבעת לאפשר לתובע לתקן את המחדל ו"להתייצב במועד" עם מלוא המסמכים הנדרשים ואם לא היה הדבר עולה בידו
אזי היתה הנתבעת פטורה ממתן הטבה. משלא עשתה כן הנתבעת, הרי שלא חלה עליה ההגנה שבסעיף 2 לחוק שירותי תעופה.
29.
לפיכך, מעת שהתובע הוסר מרשימת נוסעי הטיסה מבלי שהתאפשר לו לתקן את המחדל ולהתייצב במועד עם מלוא מסמכי הנסיעה הנדרשים הוא זכאי לפיצוי לפי חוק שירותי תעופה.
30.
סעיף 5(ב) לחוק שירותי תעופה

קובע כי:
"(ב)
נוסע שמפעיל טיסה או מארגן סירב להטיסו ולא הסכים לוותר על מקומו
בטיסה
בתמורה מוסכמת כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן
שירותי
סיוע ופיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, וכן לפי בחירת הנוסע – השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי".

31.
התובע תבע את תמורת כרטיס הטיסה החלופי ששולמה על-ידו, ולא תבע פיצוי לפי התוספת הראשונה לחוק, ובסך הכל העמיד את תביעתו על סך של 2,600 ₪. חישוב מחיר כרטיס הטיסה החלופי (600$) על-פי השער היציג ביום 13.4.15 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מעמיד את עלות הכרטיס על סך של 2,547.96 ₪.
32.
במכלול האמור, אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 3,000 ₪, שהם מחיר כרטיס הטיסה החלופי שנאלץ התובע לרכוש בתוספת הוצאות משפט ואגרת בית משפט.
33.
הסכום ישולם לתובע בתוך 30 ימים.
זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 15 ימים.

ניתן היום,
כ"ח טבת תשע"ט, 05 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 32395-04/18 מאיר כגן נ' חברת היבריה (פורסם ב-ֽ 05/01/2019)