פסקי דין על דניאל הרשקו | פסקי דין על לירון אלמוג | פסקי דין על שולמית אלמוג | פסקי דין על רחובות הנהר ואח' |

20797-06/18 הפ     31/01/2019




הפ 20797-06/18 דניאל הרשקו נ' לירון אלמוג, שולמית אלמוג, רחובות הנהר בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ה"פ 20797-06-18 הרשקו נ' אלמוג ואח'






לפני
כבוד השופטת
מיכל עמית - אניסמן


המבקש

דניאל הרשקו


נגד


המשיבים

1. לירון אלמוג
2. שולמית אלמוג
3. רחובות הנהר בע"מ
4. חנניה ונונו
5. דוד אלמוג




החלטה

1.
לפניי שאלת סמכותו העניינית של בית המשפט לדון בתובענה דנן, שעניינה בקשת המבקש (להלן: "הנאמן"), שאצלו מוחזקים בנאמנות כספים שהתקבלו מכוחו של הסכם מכר מיום 20.2.18, למכירת מקרקעין שנמכרו על ידי המשיבה 3, אשר המשיב 4 הינו בעל מניות בה (להלן: "כספי הנאמנות"), למתן הוראות באשר לשחרורם או אי שחרורם של כספי הנאמנות וזאת נוכח צווי עיקול שהוטלו על כספים אלו במסגרת הליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים המתנהל בין המשיבים 1, 2 ו-5 שהינם בני משפחה. כמו כן, מתבקש בית המשפט ליתן הוראות לנאמן נוכח "החלטות שונות ולא ברורות בקשר לאותם צווי עיקול ולזכויות המשיבים" שניתנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים.

2.
בהחלטתי מיום 20.1.2019 קבעתי, כי לא ברור מדוע התובענה הוגשה לבית משפט זה, שעה שעניינה מתן הוראות לנאמן בעקבות החלטות שניתנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, ודומה כי בית המשפט שנתן את אותן החלטות הוא זה שצריך לפרשן. משכך, הצעתי כי התובענה תועבר לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, וקבעתי כי הצדדים יביעו עמדתם לעניין זה עד ליום 30.1.2019.

3.
ביום הודיעו המשיבים 3-5, כי לשיטתם אין מקום לעכב עוד את ההכרעה בתובענה, שעה שכספי הנאמנות צריכים להיות מועברים למשיבה 3, וכל עוד הם מוחזקים בנאמנות נגרם לה נזק. עוד טענו המשיבים 3-5 כי מההחלטות השונות של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים עולה כי לא מוטל כל עיקול על הכספים המוחזקים בנאמנות, ואין כל מניעה להעבירם למשיבה 3, בהתאם להוראות הסכם המכר. לטענתם, המשיבים 3-4 אינם בני משפחה של יתר המשיבים, ומשכך אין מקום להעביר התובענה לבית המשפט לענייני משפחה.

4.
ביום 30.1.2019 הודיע הנאמן עמדתו, לפיה עניינה של התובענה אינו מתן הבהרות להחלטות בית המשפט לענייני משפחה, כי אם טענות סותרות באשר לזכאות לכספים המוחזקים על ידי הנאמן. לטענת הנאמן, הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט כאן, נוכח הוראות תקנות 248(2) ו-249(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר עניינן, הגשת המרצת פתיחה על ידי נאמן בבקשה למתן הוראות לעשות או להימנע מלעשות מעשה מסוים במסגרת תפקידו.

5.
בהודעת הבהרה נוספת שהגיש הנאמן ביום 30.1.2019 על פי החלטת בית המשפט הבהיר הוא כי הסכום המוחזק על ידו בנאמנות עומד על הסך של 1,563,000 ₪.

6.
המשיבים 1-2 לא הודיעו עמדתם, חרף החלטתי מיום 20.1.2019. מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי ב"כ המשיבים 1-2 צפתה בהחלטה האמורה עוד ביום 20.1.2019. עם זאת, כאמור, לא הוגש דבר מטעמם.

7.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, סבורתני כי הסמכות העניינית לדון בתובענה דנן אינה נתונה לבית המשפט המחוזי.

8.
הכלל הוא כי הסמכות העניינית נקבעת על פי מבחן הסעד ולא על פי מבחן העילה. לכן, מקום בו הסעד הנתבע הוא סעד כספי המצוי בתחום סמכותו של בימ"ש שלום, הסמכות תהא נתונה לבית משפט זה

[ראו לעניין זה - ע"א 2846/03


אלדרמן נ' ארליך

, פ"ד נד(3) 529 (2004)].

9.
בהתאם לכך קבע בית המשפט העליון בע"א 8751/11 י.ב גלאור ייזום והשקעות בע"מ נ' איתי (פורסם בנבו, 3.10.2013), כי משנתבע סעד כספי הנכנס בגדר סמכותו של בית משפט השלום, הסמכות נתונה לבית משפט השלום, וכי לא ניתן לקבוע כי כל אימת שמועלית טענת נאמנות בכתב התביעה, נתונה הסמכות לבית המשפט המחוזי. עוד קבע בית המשפט העליון, כי אמנם בהתאם לסעיף 37 לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979 (להלן: "חוק הנאמנות"), בית המשפט המוסמך לדון בענייני נאמנות הוא בית המשפט המחוזי, אך הכוונה היא להליכים הקשורים בטבורם לחוק הנאמנות, כגון יצירת נאמנות על פי כתב הקדש. יש להבדיל בין טענה שעניינה מוסד הנאמנות, לבין טענה שעניינה יחסי נאמנות.

10.
בענייננו, מעיון בטענות הצדדים, עולה כי אין מדובר בטענה הקשורה למוסד הנאמנות שבסמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי, אלא ליחסי נאמנות הנוצרים באופן תדיר בעסקאות מקרקעין ונדונים בהתאם לסכום התביעה [ראו למשל: ת.א (מחוזי ת"א) 47052-03-17 ויטל נ' שריקי (פורסם בנבו, 2.8.2017); ת.א. (מחוזי חי') בירמן נ' פלוני (פורסם בנבו, 23.5.2016); ת.א. (מחוזי ת"א) 14189-09-14 אדוט ניסו בע"מ נ' צבי לייט חברה לעבודות בנייה בע"מ (פורסם בנבו, 15.12.2014)].

11.
משכך, ושעה ששווי התובענה, קרי סכום כספי הנאמנות, הינו בסך של 1,563,000 ₪, איני סבורה כי הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט המחוזי.

12.
יחד עם זאת, לא מצאתי להורות על העברת התובענה לבית משפט לעניני משפחה, הן מאחר והמשיבה 3 טענה כי אינה "בן משפחה" ומשכך סמכותו אינה חלה עליה והן מפאת העובדה אין להגיש תובענה להבהרת החלטות של ערכאה אחת בפני
ערכאה אחרת, כפי שהוגדר הסעד המבוקש על ידי הנאמן עצמו בסעיף א' להמרצת הפתיחה. זאת ועוד, מעיון בהחלטות בית המשפט לענייני משפחה, אשר בגינן הוגשה התובענה דנן, עולה כי החלטות אלה ברורות לחלוטין.

13.
כך, מהחלטתו האחרונה של בית המשפט לענייני משפחה, מיום 6.6.2018, עולה כי אין כל עיקול על כספי המשיבה 3, שאינה צד להליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה. לכן, לכאורה, על פי החלטה זו, על הנאמן לפעול בהתאם להוראות הסכם המכר וככל שהתקיימו התנאים על פיו, עליו להעביר למשיבה 3 את הכספים עליהם הוסכם במסגרת הסכם המכר מושא התובענה. ככל שהמשיבים 1-2 סבורים כי קיימת אי בהירות או כי נפלה שגגה מלפני בית המשפט לענייני משפחה, עליהם לפנות בהליך הראוי לערכאה המתאימה.

14.
מכל מקום, המחלוקות הקיימות בין המשיבים באשר לזכויות במשיבה 3 או בכספים המגיעים ממכירת הנכס אין מקומן להתברר במסגרת תובענה שמגיש הנאמן למתן הוראות. צד הטוען לזכויות בחברה או בכספים המגיעים לה על פי הסכם המכר, עליו הנטל לפנות בהליך המתאים לערכאה המוסמכת.


15.
נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על מחיקת התובענה.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לצדדים ותסגור התיק.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ט, 31 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט מחוזי 20797-06/18 דניאל הרשקו נ' לירון אלמוג, שולמית אלמוג, רחובות הנהר בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 31/01/2019)