פסקי דין על עקיבא אורן | פסקי דין על י.מ.א. יצור מוצרי אריזה

1850/04 דמ     01/12/2005




דמ 1850/04 עקיבא אורן נ' י.מ.א. יצור מוצרי אריזה




5
בתי הדין לעבודה
דמ 001850/04
דמ 001851/04
בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
01/12/2005

כב' השופטת מהא סמיר-עמאר

בפני
נציגת עובדים: גב' שושנה הורן
נציג מעבידים: מר יצחק ברוך
התובע
עקיבא אורן

בעניין:

- נ ג ד -

הנתבעת
י.מ.א. יצור מוצרי אריזה

פסק דין
1. התובע הגיש נגד הנתבעת שתי תביעות, האחת לחייבה בתשלום פיצוי פיטורים בסך של 4,000 ש"ח, מכוח ההסכם שהיה לו עם מנהלת משאבי אנוש בנתבעת, הגב' כרמן גלאון, נספח ב' לתצהירה (להלן: "נספח ב").
והשנייה, לחייב את הנתבעת להחזיר לו את סכום ההודעה המוקדמת, בסך -.700 ש"ח, שקיזזה בעת גמר החשבון, כעולה מתלוש שהונפק עבודה בחודש 11/03.

2. אין ספק ששתי התביעות קשורות אחת בשנייה, שכן התובע טוען לזכותו לפיצויי פיטורים מכוח הסכם, נספח ב' לתצהיר גב' כרמן, שאם יקבע שאכן הוא זכאי להם, ברור כי הנתבעת לא הייתה רשאית לקזז בגין ימי הודעה מוקדמת שלטענתה הוא לא עמד בהם על פי הסיכום.

3. למעשה אין מחלוקת שעילת התביעה אינה מבוססת על זכאות לפיצויי פיטורים מכוח חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן "החוק"), אלא בזכאות לפיצויים מכוח הסכם של התובע עם הנתבעת, נספח ב'. בנסיבות אלו, אין רלבנטיות לטענת ב"כ הנתבעת שהתובע התפטר ועל כן אינו זכאי לפיצויי פיטורים, ואין רלבנטיות גם לטענות ביחס למניע שהביא את התובע להתפטר, והוא המגבלה הרפואית שהוא טוען לה בכתפיו. בהקשר זה אין התובע מבסס את עילת תביעתו לזכאות לפיצויי פיטורים מכוח העילה של התפטרות לרגל מצב בריאותו בהתאם לסעיף 6 לחוק, אלא בדבריו אלו הוא מסביר את הסיבה שהביאה אותו למסקנה כי העבודה אינה מתאימה למגבלותיו, ועל כן הוא ביקש להתפטר.

4. אין חולק, כי התובע ביקש להתפטר, וכי הוא הודיע זאת למנהלת משאבי אנוש, אצל הנתבעת, גב' כרמן, עת הגיע במיוחד אליה ביום האחרון של חופשת המחלה, בה הוא שהה, ביום 4/11/03.
בעקבות אותה פגישה, הגיעו התובע וגב' כרמן לסיכום שהועלה על הכתב, בנספח ב', בו נאמר כדלקמן:

"סיכום - 4/11/03.
אורן עקיבא הודיע על סיום עבודתו ב-15/11/03.
לכן ימשיך לעבוד בימא עד למציאת מחליף ועד ה-15/11/03 לכל המאוחר.
עם סיום יפה של עבודתו ישוחררו לו כספי הפיצויים הצבורים לו בקופה".

5. גרסת התובע היא, שבהתאם ובהמשך לסיכום עם גב' כרמן, הוא התקשר ליגאל, מנהל המכונה, והודיע לו על הסיכום, אך יגאל הודיעו שהוא משחרר אותו מלהתייצב לעבודה, וכי זכותו לנצל ימי חופשה צבורים שלו, איחל לו הצלחה, ואמר לו כי הם יסתדרו בלעדיו, כפי שהסתדרו בלעדיו, במהלך תקופת מחלתו האחרונה מיום 27/10/03 ועד 4/11/03. עוד טען התובע שיגאל אמר לו , כי יתר העובדים ישמחו לעבוד שעות נוספות.

6. מנגד, טוענת גב' כרמן כי על סמך שיחת טלפון שקיים עמה יגאל, הוא אמר לה, שהתובע מסר לו שהיא דווקא זו, שאישרה לתובע להיעדר מהעבודה ולשהות בחופשה אחרי הסיכום שלה עמו מיום 4/11/03.
גב' כרמן מכחישה כמובן שהיא אישרה את החופשה לתובע, ולמעשה התובע לא טוען כך והדבר אף עולה מהקבוע בהסכם.

7. אין ספק כי ההכרעה בתיק זה תיפול על סמך הקביעה, האם הצליחה הנתבע להפריך את גרסת התובע לפיה הוא שוחרר מלהתייצב לעבודה אחרי ה-4/11/03, היינו בתקופת ההודעה המוקדמת, על ידי יגאל אם לאו. בפועל שני הצדדים עומדים מאחורי הסיכום מיום 4/11/03, התובע אומר שהוא ביקש למלא אחרי ההסכם, אך שוחרר מהתייצבות לעבודה בפועל על ידי יגאל, ואילו הנתבעת באמצעות הגב' כרמן טוענת, שיגאל לא היה מוסמך לשחרר את התובע, וכי אותו יגאל הכחיש בפני
ה שהוא שחרר אותו.
8. אולם, גרסת גב' כרמן בעניין זה מעוררת קושי בשני נושאים:
מחד, מעדותה עולה שאותו יגאל היה מוסמך יחד איתה לקלוט עובדים ולפטר עובדים, היה אחראי על סידור העבודה, ושימש כאיש הקשר בין העובדים לבין ההנהלה, והוא ולא גב' כרמן, שימש ככתובת לעובדים שביקשו להודיע שהם לא מגיעים לעבודה מפאת מחלה.
משכך, לא ברור איך מתיישבת טענתה של גב' כרמן שיגאל לא היה מוסמך לשחרר את התובע מעבודתו, גם בשים לב לעובדה כי אכן עמדה לזכותו של התובע חופשה צבורה, כעולה מתלוש חודש 11/03, לפיו בוצע לתובע פדיון חופשה בגין 104 שעות עבודה.

מאידך, לא קיבלנו הסבר מניח את הדעת, לאי הבאתו של יגאל להעיד בפני
בית הדין, בקשר לתוכן השיחה שהייתה לו עם התובע, אחרי הסיכום מיום 4/11/03. אין ספק שרק הוא יכל לאשר או לדחות תוכן השיחה עם התובע לעניין המשך שיבוצו לעבודה בתקופה שאחרי הסיכום.
הנימוק שהיה בפני
גב' כרמן, לאי הבאתו של יגאל למתן עדות משום חסכון בהוצאות יום העבודה שלו, תמוהה ולא סבירה בנסיבות העניין, שכן במהלך הראיות שמענו כי גם הוא עובד במשמרות, ושמענו כי אותו יגאל הפסיק לשמש כמנהל המכונה, והפך מזה חודשיים להיות מנהל משמרת, כך שבוודאי ניתן היה לשחררו היום בשעות הבוקר, כדי לאפשר הגעתו לבית הדין למתן עדות בתיק זה, והדבר לא היה פוגע בסדרי העבודה התקינים אצל הנתבעת, ולא היה גורם כל נזק למר יגאל.

8. עם כל הכבוד הראוי כלפיה של גב' כרמן, נשאר תוכן השיחה שנמסר לה, לטענתה, על ידי מר יגאל בגדר עדות שמיעה, וזאת בנקודה מכרעת שבנסיבות העניין, היא היא שתטה את הכף לכאן או לכאן, במיוחד לאור העובדה, שאותן סתירות עליהם הצביע ב"כ הנתבעת בגרסתו של התובע התגלו, או כלא רלבנטיות (בעניין העילה העומדת בבסיס התביעה) או שאינן סתירות מהותיות המחייבות דחיית גרסתו של התובע על הסף.

9. לאור האמור לעיל, אנו בדעה שהנתבעת לא הצליחה לסתור את גרסתו של התובע לפיה יגאל שחרר אותו מלהתייצב לעבודה אחרי הסיכום מיום 4/11/03, ולמעשה ויתר על עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת.
יתירה מכך, בנסיבות העניין, שחרורו כנ"ל של התובע אינו עומד בסתירה לאמור בהסכם. עיון בקביעות ההסכם מלמד שלא נקבע בו שעל התובע לעבוד עד 15/11/03, אלא שעליו לעבוד עד למציאת מחליף, ולכל המאוחר עד ליום 15/11/03.

10. באשר לטענה שגב' כרמן שלחה לתובע מכתב ביום 6/11/03, ובו היא התריעה בפני
ו שהוא לא ממלא אחרי הסיכום שלה, אין לנו אלא לומר כי בשולי המכתב נמצא ההסבר, שכן, שם כתובתה הערה שאומרת "נשלח לו בדואר עם תלוש חודש 10/03", זאת מבלי להתייחס לתאריך המדויק של שליחת המכתב, אך אין ספק שמועד זה נופל אחרי כתיבתו ב-6/11/03.
מכל מקום, לא ניתן על ידי הנתבעת הסבר לשאלה, מדוע הם לא טרחו להתקשר בטלפון לתובע ולדרוש ממנו לחזור באופן מיידי לעבודה, בהתאם למוסכם, מיד לאחר שהוברר כי קיימת מחלוקת בין גב' כרמן, לבין מר יגאל ביחס לשאלה מי שחרר את התובע מלהתייצב לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת.

11. לסיכום, ולאור כל האמור לעיל, ולאחר ששקלנו את כל טענות הצדדים, ראיותיהם, והמסמכים שהוגשו מטעמם, ואת עדויותיהם בפני
נו היום, הגענו לכלל מסקנה כי הנתבעת לא הצליחה להרים את נטל הראיה המוטל עליה ולסתור את גרסת התובע בעניין הויתור על עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת ושחרורו מהתייצבות לעבודה בפועל על ידי מנהל המכונה, מר יגאל.
בנסיבות אלו, אנו קובעים כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים מכוח ההסכם מיום 4/11/03, ובהתאם למוסכם בו, כלומר, לפיצויי הפיטורים בסכום שנצבר לזכותו בקופת ביטוח המנהלים, אצל חברת הביטוח מגדל, בסך של 3,000 ש"ח, כמוצהר על ידי גב' כרמן.
בנוסף ולאור קביעתנו זו, הרי שלא בדין קיזזה הנתבעת סכום של 700 ש"ח בגין הודעה מוקדמת, עם גמר ההתחשבנות עם התובע, וכעולה מתלוש שהונפק עבורו על ידי הנתבעת בחודש 11/03.

12. סוף דבר - על הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים על פי ההסכם בסך של 3,000 ש"ח ובנוסף 700 ש"ח שקוזזו שלא כדין מכספים שהגיעו לו בעת עריכת גמר החשבון.

13. באשר לסעד של פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ו/או הלנת שכר, הרי בנסיבות שהוכחו בפני
נו, ובהתאם לסמכותנו מכוח סעיף 18 לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958, השתכנענו שיש להפחית את פיצויי ההלנה הנ"ל, לכדי הפרשי הצמדה וריבית כחוק, לאור חילוקי הדעות הממשיים בין הצדדים, לעניין עצם זכאות התובע לפיצויי פיטורים.

14. אשר על כן, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע בגין הנ"ל סך של 3,700 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום יחסי עובד מעביד המוסכמים (15/11/03) ועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של -.2,000 ש"ח ועוד מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל
ניתן היום כ"ט בחשון, תשס"ו (1 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.
יצחק ברוך
נציג מעבידים

שושנה הורן
נציגת עובדים

מהא סמיר-עמאר

שופטת
001850/04דמ 710 ר. סבג.








דמ בית דין אזורי לעבודה 1850/04 עקיבא אורן נ' י.מ.א. יצור מוצרי אריזה (פורסם ב-ֽ 01/12/2005)