פסקי דין על רז מזרחי

7695-02/18 צא     28/01/2019




צא 7695-02/18 מדינת ישראל נ' רז מזרחי








בית משפט השלום בחיפה


צ"א 7695-02-18 מדינת ישראל
נ' מזרחי




תיק חיצוני:
24209/2018




בפני

כבוד השופט
זיו אריאלי


מבקשת

מדינת ישראל


נגד

משיב
רז מזרחי


החלטה


החלטה זו ניתנת בהמשך להחלטתי מיום 22.2.18, ולהחלטת בית המשפט המחוזי [כב' השופט א' לוי] מיום 8.3.18, במסגרת ע"ח 56979-02-18.

רקע וטענות הצדדים:

1.
בקצירת האומר אזכיר, כי עניינה של הבקשה שבפני
היא בעתירת המבקשת להורות על הרחקתו של המשיב ממגרשי כדורגל, לפי סעיפים 17-18 לחוק איסור אלימות בספורט, תשס"ח-2008 (להלן: החוק).

2.
נגד המשיב הוגש כתב אישום (ת.פ. 7620-02-18) המייחס לו עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, התנהגות העלולה להפר את שלום הציבור וכן עבירת תקיפה במקום בו מתקיים אירוע ספורט. עניינו של כתב האישום הוא במשחק כדורגל שנערך באצטדיון "סמי עופר" בחיפה ביום 15.1.18. במהלך המשחק, כך נטען בכתב האישום, תקף המשיב את המתלונן במכת אגרוף, ואף נגח במתלונן במצחו. למתלונן נגרמו סימני חבלה על פניו.

3.
בהחלטתי מיום 22.2.18 דחיתי את בקשת המבקשת. לעניין התשתית הראייתית העומדת בבסיס הבקשה ציינתי, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בתיק החקירה, כי בידי המבקשת ראיות מבוססות המקיימות את דרישת סעיף 17 לחוק. עוד ציינתי כי המעשים המיוחסים למשיב, התנהגותו במהלך אירוע הספורט, גיליון הרשעותיו הקודמות ותיקים נוספים המתנהלים נגד המשיב בערכאות אחרות – מבססים, בהצטברם, "בסיס סביר לחשש" כי המשיב עלול להתנהג בעתיד באופן אלים או תוך הפרת הסדר הציבורי באירועי ספורט.

4.
עם זאת, סברתי כי אין להיעתר לבקשה בשל כמה טעמים:

א.
הפליה באכיפה פלילית – צפיה בסרטוני מצלמות האבטחה אשר היו בידי היחידה החוקרת מלמדות כי המשיב אינו היחיד שנקט באלימות כלפי המתלונן באותו אירוע. ניתן להבחין, ללא קושי בשלושה אחרים (מלבד המשיב) המכים את המתלונן. למרות זאת, לא נקפה המבקשת אצבע לאיתורם של האחרים. הם לא נעצרו, לא נחקרו, לא התבקשה הרחקתם מהמגרים ולא ננקט נגדם כל הליך שהוא.

ב.
מיצוי זכותה של המבקשת בהליך קודם – עיון בתיק מעלה, כי במסגרת ערר שהוגש על ידי המבקשת בעניין תנאי שחרורו של המשיב טרם הגשת כתב האישום – עתרה העוררת להרחיק את המשיב ממגרשי ספורט, בהתאם לחוק אלימות בספורט. סברתי, כי נוכח עתירת המבקשת במסגרת הליך קודם - לא ניתן "להחיות" מחדש את עתירת המבקשת לסעד לפי סעיפים 17-18 לחוק.

5.
המשיבה לא השלימה עם החלטה זו, ועררה לבית המשפט המחוזי [ע"ח 56979-02-18]. בהחלטתו מיום 8.3.18 קיבל כב' השופט א' לוי את הערר.

א.
לעניין שאלת ההפליה באכיפה פלילית נקבע, כי התקבלו במעמד הדיון הסברים (ולו חלקיים), ומכל מקום הודיע ב"כ המבקשת כי:

"בכוונת המשטרה לפעול על מנת למצות את אפשרויותיה לאתר ולזהות את המעורבים האחרים במעשי אלימות באירוע הנדון, על מנת לבחון גם הפניית בקשה להרחקתם ממגרשי כדורגל".

ב.
לעניין מיצוי זכותה של המבקשת בהליך קודם – נקבע כי טענת התובעת בהליך קודם בבית המשפט המחוזי ובהתאם לחוק איסור אלימות בספורט – בטעות יסודה, שכן הסמכות לפי חוק איסור אלימות בספורט מסורה לבית משפט השלום – ולפניו לא עמדה כל בקשה כאמור. מאחר והבקשה להרחקת המשיב ממגרשי כדורגל הוגשה רק עם הגשת כתב האישום, הרי שהייתה מסורה למותב זה הסמכות לדון בבקשה לגופה.



6.
סוף דבר – הערר התקבל, והתיק הוחזר לדיון בפני
. נקבע כי:

"בית המשפט קמא מתבקש לבחון את טענת ה'אכיפה הבררנית' ולשקול הוצאת צו הרחקה כמבוקש, תוך שהוא מביא בחשבון את המיוחס למשיב בכתב האישום ובחומר הראיות, את עברו ואת התיקים התלויים ועומדים נגדו, את הרחקתו בעבר ממגרשי הכדורגל ואת פעולות הרשות על מנת לאתר ולטפל במעורבים אחרים בפרשה בהתחשב בחלקם היחסי לכאורה".

7.
סמוך לאחר מתן החלטת בית המשפט המחוזי – הוריתי על קיומו של דיון בפני
ביום 11.4.18.

8.
מאז, ובמשך קרוב לתשעה (!) חודשים, הוגשו על ידי ב"כ הצדדים, פעם אחר פעם, בקשות לדחות את הדיון. אדגיש כי במהלך כל התקופה, המשיכו לחול התנאים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי בעניין הרחקתו של המשיב ממגרשי הכדורגל.

9.
בסופו של יום, התקיים בפני
דיון ביום 10.1.19. ב"כ המבקשת ציינה כי התיק העיקרי קבוע ליום 12.2.19 וכי טרם החלה שמיעת הראיות. עוד חזרה ב"כ המבקשת וציינה כי מדובר במעשים חמורים, כי לחובתו של המשיב הרשעות קודמות וכי ניכר שהמשיב אינו מקפיד על התנהגות נאותה באירועי ספורט. לעניין קיומה של טענת אכיפה בררנית, נטען כי הוגש כתב אישום נגד שני מעורבים אחרים בפרשה [הכוונה לת.פ. 42613-10-18 מדינת ישראל
נ' אלירן קויט וציון מזרחי], וכי המשיב הוא הבולט מבין היתר, בכל הנוגע להתנהגותו האלימה. לבקשתי, הוגש לעיוני תיק החקירה בעניינם של האחרים.

10.
ב"כ המשיב טען, כי יש לדחות את הבקשה. העיכובים בהליך העיקרי אינם נעוצים בהתנהלות ההגנה, ואף אינם רלבנטיים להליך הנוכחי. המאשימה לא מסרה תשובה של ממש לעניין טענת האכיפה הבררנית, שכן כתב אישום הוגש נגד שני מעורבים נוספים. לא נמסרה תשובה מדוע לא הוגש כתב אישום נגד מעורב נוסף, רביעי. בנוסף, לא נמסר כל מידע באשר לפעולות שביצעה המבקשת על מנת להרחיק את המעורבים האחרים מאירועי ספורט.

דיון והכרעה:

11.
בחנתי את תיק החקירה פעם נוספת, ועיינתי בתיק החקירה שנפתח בעניינם של המעורבים האחרים באירוע האלימות מושא ההליך שבפני
. צפיתי פעם נוספת בתיעוד ממצלמות האבטחה בגין האירועים מושא כתב האישום. נתתי דעתי לטענות הצדדים, ושיוויתי לנגד עיניי את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 8.3.18.

12.
אשר לתשתית הראייתית – זו נותרה בעינה, אף לנוכח תיק החקירה בעניינם של המעורבים האחרים. למעשה, אין בתיק החקירה בעניינם של האחרים כדי להעלות או להוריד את מארג הראיות שהתגבש בעניינו של המשיב. זה היה – ונותר – איתן ומבוסס.

13.
עם זאת, תמיהתי מיום 22.2.18 בנוגע לאופן בו קושרת המבקשת בין סימני החבלה על פניו של המתלונן לבין מעשיו של המשיב דווקא (ולא, למשל, למכות שספג המתלונן בפני
ו מידיהם של אחרים) – נותרה בעינה. לא מצאתי כי בוצעה כל פעולת חקירה שנועדה להבהיר נקודה זו. אף בטיעוני המבקשת לא מצאתי תשובה לתהיה האמורה. אצא לפיכך מנקודת הנחה כי בידי המבקשת ראיות מוצקות המלמדות על מעורבותו של המשיב בתקיפתו של המתלונן. אין, לדעתי, תשתית ראייתית מוצקה לכך שהחבלה על פניו של המתלונן – נגרמה דווקא ממעשיו של המשיב. לא ניתן להוציא מכלל אפשרות כי החבלה נגרמה מידיהם של הנאשמים האחרים, או מידיו של אדם אחר [המתלונן, כזכור, אינו מוסר גרסה בעניין זה; אף אין בידי המבקשת תיעוד מלא של מצלמות האבטחה מאותו יום].

14.
אשר לקיומו של "בסיס סביר לחשש" כי המשיב עלול להתנהג בעתיד באופן אלים או תוך הפרת הסדר הציבורי באירוע ספורט – הרי שהחשש האמור נותר בעינו ואף התעצם. ביום 15.4.18 הורשע הנאשם, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של התנהגות העלולה להפר את שלום הציבור – זאת בגין התנהגותו ביום 25.5.17, מחוץ לאצטדיון "טדי" בירושלים (בגין הרשעה זו הושת על הנאשם מאסר מותנה וכן קנס כספי). יודגש כי בגין האירועים מושא תיק זה הורחק המשיב ממגרשי כדורגל, בהחלטה שניתנה בבית משפט השלום בירושלים במסגרת הליכי המעצר טרם הגשת כתב אישום (מ"י 58012-05-17) – תחילה למשך שנתיים, ובהמשך, בהסכמת הצדדים, תוקנה ההחלטה כך שתקופת ההרחקה צומצמה עד ליום 23.11.17.

15.
עוד יש לתת את הדעת לכך שהמשיב הורחק פעם נוספת ממגרשי כדורגל וכדורסל למשך שלושה חודשים, בהחלטת בית משפט מחוזי בתל-אביב [עמ"י 30192-08-14] מיום 20.8.14, בגין מעשי אלימות באירוע ספורט. ר' גם החלטת כב' השופט ע' מודריק מיום 7.12.14 בעמ"ת (מחוזי-ת"א) 56228-11-14 בעניינו של המשיב ואח', שם אושרה הרחקתו של המשיב ממגרשי כדורגל למשך 30 חודשים, בגין אותו אירוע.
לחובתו של המשיב, בנוסף, הרשעה בעבירת אלימות משנת 2011, בגינה נדון לעונש מאסר בן 24 חודשים; וכן הרשעה בעבירות רכוש, סמים ואלימות משנת 2009, בגינן הושת על הנאשם עונש מאסר מותנה וקנס.

16.
אשר לטענה בדבר הפליה באכיפה הפלילית ['אכיפה בררנית'] – מצאתי בטיעוני המבקשת תשובה חלקית בלבד לתהיות שהועלו בהחלטתי מיום 22.2.18.

17.
ראשית אציין, כי פעולת החקירה הראשונה בעניינם של המעורבים האחרים בוצעה כבר מספר ימים לאחר שניתנה החלטתי ביום 22.2.18 [ר' למשל מסמך יז' בתיק החקירה הנוסף]. למרות זאת, ועל אף שהחקירה בעניינם של הנאשמים האחרים אינה מורכבת יתר על המידה, הרי שפעולת החקירה האחרונה בוצעה אך במהלך חודש אוקטובר 2018. כתב האישום הוגש ביום 18.10.18. לא ניתן שלא להתרשם מהפער המשמעותי בין קצב ניהול החקירה בעניינם של המעורבים האחרים, לבין עניינו של המשיב [אשר בעניינו הסתיימה החקירה ביעף, וכעבור שלושה שבועות מיום פתיחת החקירה – הוגש כבר כתב אישום]. אזכיר – המדובר במעורבות במעשי אלימות שבוצעו באותו יום, באותה שעה, ובאותו מקום.

18.
שנית, נראה כי לא בוצעו על ידי היחידה החוקרת פעולות חקירה משמעותיות לאיתורו של המעורב הרביעי בפרשה. אזכיר כי בהחלטתי מיום 22.2.18 פירטתי בסעיפים 14-15 את חמש הדקות בהן נראים המשיב ואחרים תוקפים את המתלונן, פעם אחר פעם. כעת, ומשהוגש כתב אישום בעניינם, ניתן לפרט כי "האדם השני" המתואר בסעיף 14 להחלטתי מיום 22.2.18, הינו אלירן קויט, נאשם מס' 1 בתיק האחר [ת.פ. 42613-10-18]. "האדם הרביעי" המתואר בסעיף 15 להחלטתי מיום 22.2.18, הינו ציון מזרחי, הנאשם 2 בתיק האחר (ואחיו של המשיב). זהותו של "האדם השלישי", אשר נראה לכאורה תוקף את המתלונן בצוותא חדא עם המשיב – נותרה עלומה.

19.
שלישית, וכפי שכבר הובא לעיל – למשיב מיוחסת עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה אשר אינו מיוחסת לשני המעורבים האחרים. לא מצאתי כל הסבר לפער האמור. אזכיר: תיעוד רפואי – אין. שיתוף פעולה של המתלונן – אין. הלה סירב למסור גרסה, ואף סירב לאפשר לחוקר לצלם את פניו. כל שנותר לפיכך בחומר החקירה הינו הסרטון המתעד את אירועי התקיפה. מהם לא ניתן ללמוד על שום מה ולמה סבורה המאשימה כי דווקא מעשי המשיב הם שגרמו לסימני החבלה על פניו של המתלונן. למיטב הבנתי ובדיקתי – בידי המבקשת אף לא מצוי תיעוד מלא של סרטוני האבטחה, כך שלא ניתן אף להוציא מכלל אפשרות כי המתלונן נחבל מידיהם של אחרים, בנוסף לאירועים המתוארים בשני כתבי האישום שבפני
.


כאן גם המקום להדגיש ולציין – בתיעוד מצלמות האבטחה יש יותר מאינדיקציה לכך שהמתלונן הותקף אף מעבר למה שפורט בכתבי האישום. כך, על פי כתב האישום בתיק האחר – נטען כי אלירן קויט תקף את המתלונן באופן שסטר על לחיו השמאלית של המתלונן ובהמשך הכה אותו בפני
ו באמצעות ידיו. ככל הנראה, מתייחסת המאשימה לסרטון מצלמות האבטחה "מצלמה 2 מקטע ב'", מול מונה 00:01:24. אלא שמשום מה המאשימה התעלמה מקטע נוסף בו מתועדת לכאורה תקיפה של אלירן קויט את המתלונן. אירוע זה מתועד בקובץ "מצלמה 2 מקטע א'", מול מונה 00:00:24, וניתן להבחין בבירור באלירן קויט מנחית מהלומת אגרוף על פניו של המתלונן, בעת שהלה מוחזק על ידי אדם כלשהו [אלירן קויט מתועד באותה עת כשהוא לובש מעיל שחור ובו תפרים בולטים לרוחב המעיל; מיד לאחר מכן הוא פושט את המעיל, ונותר לבוש ברדס שחור שלרוחבו שלושה פסים בצבעי לבן-כחול-צהוב].
לאירוע זה לא ניתן כל ביטוי בכתב האישום שהוגש נגד אלירן קויט, ונראה כי יש בכך כדי למזער את חלקו בתקיפת המתלונן.

20.
רביעית, לא מצאתי כל הסבר - בטיעוני המבקשת או בתיק החקירה בעניינם של המעורבים האחרים – לשאלה מדוע הוגשה בקשה להרחקה ממגרשי ספורט רק בעניינו של המשיב? אכן, נראה כי המשיב אינו נמנה על לו' הצדיקים. לחובתו הרשעות קודמות בעבירות אלימות, כמו גם החלטות המורות על הרחקתו ממגרשי כדורגל. אף אין חולק כי מעשיו, לכאורה – אלימים ומכוערים. אלא שגם בעניינו של נאשם 2, ציון מזרחי (אחיו הצעיר של המשיב) ניתנו בעבר החלטות המורות על הרחקתו ממגרשי כדורגל [ר' למשל החלטת בית משפט השלום בפתח תקוה, מ"י 58012-05-17 מיום 30.6.17]; אף לנאשם 2 הרשעות קודמות בעבירות אלימות ורכוש. לחובתו של הנאשם 1, אלירן קויט, אמנם אין הרשעות קודמות, אולם אף בעניינו תלויים ועומדים תיקים שעניינם מעשי אלימות ובריונות במגרשי ספורט. בנוסף, לא ניתן לומר כי האלימות שנקט לכאורה אלירן קויט כלפי המתלונן – זניחה בהשוואה להתנהלותו הלכאורית של המשיב.

21.
במלים אחרות – גם אם קיימים הבדלים בין המשיב לבין שני הנאשמים האחרים (עברו הפלילי מכביד יותר; תקופות הרחקה ממגרשי ספורט בעניינו היו ממושכות יותר) – עדיין קשה להבין את הפער בין עמדתה התקיפה של המבקשת בעניינו של המשיב, לבין עמדתה המרוככת בהרבה, בעניינם של הנאשמים האחרים. כאמור, הסברים מאת ב"כ המבקשת – לא ניתנו כלל ועיקר.

22.
בהחלטתי מיום 22.2.18 ציינתי כי התנהלות המבקשת מעוררת תחושת אי נוחות, וכי:

"הרושם המתקבל הוא כי אבק של שרירות נודף מההחלטה להעמיד לדין ולבקש את הרחקתו של המשיב ממגרשי הכדורגל, תוך מה שנראה כהתעלמות מוחלטת ממעורבותם של אחרים".


נראה כי אף לעת הזו, ולאחר שהוגש כתב אישום נגד שניים מהמעורבים האחרים – לא עלה בידי המבקשת לפזר את אותם ענני אבק.

23.
לולא התהיות שהועלו לעיל, לא מן הנמנע כי בקשת המבקשת הייתה מתקבלת כמעט במלואה. נוכח הרשעותיו הקודמות של המשיב, העובדה כי הורחק בעבר, מספר פעמים, ממגרשי ספורט בגין אירועי אלימות בניגוד לחוק איסור אלימות בספורט – נראה כי היה מקום להרחיק את המשיב לתקופה ממושכת ממגרשי הספורט.

24.
אלא שבענייננו, כאמור, לא ניתן להתעלם, בנוסף, מהשיקולים הבאים:

א.
היחידה החוקרת לא פעלה באופן נמרץ לאיתור ומיצוי הדין עם מעורבים אחרים, באותו אירוע אלימות, באותו מקום ובאותו זמן. תחת זאת, "גררה רגליים" במשך חודשים לא קצרים, טרם הוגש כתב אישום נגד שני מעורבים אחרים. הסברים להתנהלות זו של המבקשת – אין...

ב.
גם לאחר שהוגש כתב האישום בעניינם של שני המעורבים האחרים – נראה כי שני כתבי האישום (זה שהוגש נגד המשיב וזה שהוגש נגד אלירן קויט וציון מזרחי) מתארים את שאירע באופן חלקי. תקיפה מוקדמת של המתלונן על ידי אלירן קויט, במכות אגרוף לפניו – לא בא זכרה אל כתב האישום. למשיב מיוחסת בכתב האישום עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש – כאשר על פניו נראה כי קיים קושי ראייתי ממשי בהוכחת הקשר בין החבלה לבין מעשיו של המשיב. מעל ומעבר לאמור – בשני כתבי האישום נפל טעם לפגם, שכן אף לא אחד מהם מתאר את התמונה כהוויתה. כתבי האישום מתארים לכאורה אירועים נפרדים, כאשר באף לא אחד מהם מתוארים אירועי התקיפה האחרים (ואף לא מתוארת נוכחותו של אדם נוסף אשר נטל אף הוא חלק בתקיפת המתלונן). כדוגמא
בלבד – ר' סעיף 2 לכתב האישום בעניינו של המשיב, שם נטען כי נגח במצחו של המתלונן ושב והיכה עם ידו הימנית על ראשו. בסעיף 2 לכתב האישום הנוסף, בעניינו של ציון מזרחי, צוין כי הלה הכה את המתלונן באמצעות ידו השמאלית. באף לא אחד מכתבי האישום מצוין, כי המעשים בוצעו באותה שניה ממש, ובעת ששני האחים עומדים זה לצד זה ותוקפים בצוותא חדא את המתלונן [ר' מצלמה 2 מקטע ב, מונה 00:04:34 ואילך]. הסברים להתנהלות זו של המבקשת - אין...

ג.
היחידה החוקרת לא איתרה את המעורב הרביעי באותו אירוע אלימות, ובתיק החקירה לא נמצא כל הסבר לכך, או אינדיקציה למאמצים כנים ולפעולות חקירה יסודיות לשם איתורו של המעורב הרביעי. המדובר במי שמתועד מתנפל על המתלונן יחד עם המשיב; מצלמות האבטחה מתעדות את פניו באופן ברור וחד.
הסברים להתנהלות זו של המבקשת – אין...

ד.
המבקשת לא נקטה כל הליך נגד מי מהמעורבים האחרים, לפי חוק איסור אלימות בספורט, ולא ביקשה את הרחקתם של האחרים ממגרשי ספורט. זאת הגם שלאחד הנאשמים הרשעות קודמות. לשני הנאשמים אירועי אלימות במגרשי ספורט, וכנגד אחד מהם ננקטו בעבר הליכי הרחקה לפי חוק איסור אלימות בספורט. הסברים להתנהלות זו של המבקשת – אין...

25.
ייתכן כי מלכתחילה לא היה בשיקולים אלו
לבדם כדי להצדיק את דחיית הבקשה להרחקת המשיב ממגרשי ספורט. ואולם, לא ניתן להתעלם כי הלכה למעשה, ונוכח התמשכות ההליכים בעניינו, הרי שהמשיב כבר מורחק ממגרשי ספורט מאז האירוע (מיום 15.1.18) – ובמשך כשנה. זאת כאשר לעומתו, יתר המעורבים באותה תקרית – לא הורחקו ולו למשך יום אחד.

24.
לאור האמור אני סבור כי גם אם אין בשיקולים שהובאו לעיל כדי להוביל לקבלה מלאה של טענת אכיפה בררנית, ולדחיית בקשתה של המבקשת – הרי שיש בהם כדי להטות את הכף לטובת קיצור משך תקופת ההרחקה, לכדי מחצית התקופה המקסימלית הנקובה בסעיף 18(א)(1)(ב) לחוק איסור אלימות בספורט.



סוף דבר:

25.
בקשת המבקשת מתקבלת, באופן חלקי.

על פי סעיף 18 לחוק איסור אלימות בספורט, ניתן בזה צו האוסר על המשיב להיכנס למגרשי כדורגל, במועדים בהם מתקיימים משחקי כדורגל [בכל מסגרת שהיא] או אימוני כדורגל – וזאת לתקופה של 18 חודשים, אשר מניינם ביום הגשת כתב האישום נגד המשיב (6.2.2018).

עוד אני קובע, ובזיקה לסעיף 18(ב) לחוק איסור אלימות בספורט, כי במועדים בהם מתקיימים משחקי כדורגל של מועדון "מכבי תל-אביב" (בכל מסגרת שהיא), יתייצב המשיב בתחנת המשטרה הקרובה למקום מגוריו, 40 דקות לאחר תחילת המשחק, יחתום בפני
קצין תורן וישהה בתחנת המשטרה עד 10 דקות לאחר תחילת המחצית השניה של המשחק.

זכות ערר כחוק.

תיקי החקירה יוחזרו לידי נציג המבקשת, בתיאום עם המזכירות.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ט, 28 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.










צא בית משפט שלום 7695-02/18 מדינת ישראל נ' רז מזרחי (פורסם ב-ֽ 28/01/2019)