פסקי דין על זאיד אל באקי |

981/19 בשפ     10/02/2019




בשפ 981/19 זאיד אל באקי נ' מדינת ישראל




החלטה בתיק בש"פ 981/19



בבית המשפט העליון


בש"פ 981/19



לפני:

כבוד השופט ג' קרא


המבקש:
זאיד אל באקי



נ


ג


ד



המשיבה:
מדינת ישראל


בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעמ"ת 5224-02-19 שניתנה ביום 4.2.2019 על ידי כבוד השופט ר' פרי


בשם המבקש:
עו"ד ליאור גולן
; עו"ד מוחמד חאג'


החלטה


לפניי בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט
צ' קאפח
) בעמ"ת 5224-02-19 מיום 4.2.2019, בגדרה התקבל ערר המשיבה על החלטתו של בית משפט השלום (כב' השופט
ר' פרי
) במ"ת 1331-02-19 מיום 3.2.2019.

רקע והליכים קודמים

1.
נגד המבקש, תושב ה"אזור", הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:
חוק העונשין
); גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין; כניסה לישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.


בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה לעצור את המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.
בית משפט השלום הורה על שחרורו של המבקש בתנאים של העמדת ערבויות והפקדת מזומן.


המשיבה הגישה ערר על החלטה זו.

3.
בקבלתו את הערר עמד בית המשפט המחוזי על כך שהתפרצות לדירת מגורים מצויה ברף הגבוה של עבירות הרכוש וכי קיים בעבירה זו פוטנציאל לאלימות. כמו כן, עמד בית המשפט על כך שהערבויות שנקבעו עלולות להיות חסרות ערך בנסיבות המקרה שלפנינו. בנסיבות אלו ולאור המתווה שנקבע בהלכת
קונדוס
(בש"פ 6781/13
קונדוס נ' מדינת ישראל

(4.11.2013)) הורה בית המשפט על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.


מכאן הבקשה שלפניי.

הבקשה לרשות ערר

4.
המבקש טוען כי עניינו מעלה שלוש שאלות משפטיות החורגות מעניינו הפרטני: האם עצם הגשת כתב אישום בעבירות רכוש מקימה חזקת מסוכנות נגד הנאשם; האם עצם היות הנאשם שוהה בלתי חוקי פוטר את בית המשפט מחובתו על פי חוק המעצרים לבחון חלופות אפשריות לשחרורו; האם ניתן לשלול את היתכנותה של חלופת מעצר רק על פי הערכות עתידיות כלליות, אשר אינן נוגעות באופן ספציפי לעניינו הפרטני של הנאשם.


כמו כן מצביע המבקש על כך שהוא נעדר מעורבות קודמת בפלילים.

דיון והכרעה

5.
דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המדינה. כידוע, הרשות לערור על החלטה בנושא מעצר שמורה למקרים בהם עולה שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית, החורגת מעניינם של הצדדים להליך; או למקרים בהם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, כגון כאשר מדובר בפגיעה שאינה מידתית בזכויות הנאשם, חשש לעוול היורד לשורשו של עניין, או פגם מהותי שנפל בהחלטתו של בית המשפט (בש"פ 5721/12
סאלח בביקר נ' מדינת ישראל

, בפסקה 9 (14.8.2012); בש"פ 4253/17
דבש נ' מדינת ישראל

, בפסקה 11 (18.6.2017)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות מידה אלו. למעשה, המבקש עוטה על בקשתו אצטלה עקרונית וכללית על אף שהבקשה אינה חורגת מעניינו הפרטי של המבקש. זאת שכן, עסקינן ביישומן של ההלכות הקיימות על עניינו של המבקש.

6.
סוף דבר, הבקשה נדחית.


ניתנה היום, ה' באדר א התשע"ט (10.2.2019).




ש ו פ ט

_________________________



19009810_q01.docx

אש
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
http://supreme.court.gov.i

l







בשפ בית המשפט העליון 981/19 זאיד אל באקי נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 10/02/2019)