פסקי דין על יוסי חלפון | פסקי דין על כרמלה חלפון | פסקי דין על גלעד רצ'ר | פסקי דין על אריה שלום | פסקי דין על סלים מחמוד |

1040/00 א     04/12/2005




א 1040/00 יוסי חלפון, כרמלה חלפון נ' גלעד רצ'ר, אריה שלום, סלים מחמוד




1
בתי המשפט
א 001040/00
בית משפט השלום עפולה
4/12/2005
תאריך:
כב' השופטת ג'אדה בסול

בפני
:

1. יוסי חלפון

2. כרמלה חלפון

בעניין:
התובעים

נ ג ד
1. גלעד רצ'ר

2. אריה שלום

3. סלים מחמוד
הנתבעים
פסק-דין

עיקרי עובדות וטענות הצדדים

1. תביעה זו הינה בגין ליקויי בנייה, שנתגלו בבית התובעים, במושב אביטל.

2. הואיל ועיקר המחלוקת בין הצדדים הייתה בעניינים שבמומחיות, מונה מומחה מטעם בית המשפט, אינג' ראובן שליטנר (להלן: "המומחה").

3. ביום 04.08.2004 התקבלה החלטה לפיה ניתן תוקף להסכמה דיונית בין הצדדים, כי הם מסכימים ליתן פסק-דין על בסיס החומר הקיים בתיק וללא צורך בחקירות נגדיות.

4. ביתם של התובעים נבנה במהלך שנת 1996 (להלן: "הבית"), כשהנתבע מס' 1 הינו המהנדס שתכנן את הבית (להלן: "המהנדס"), הנתבע מס' 2 הינו האדריכל (להלן: "האדריכל") והנתבע מס' 3 הינו הקבלן איתו התקשרו התובעים בהסכם לבניית הבית בהתאם לתוכניות המהנדס והאדריכל (להלן: "הקבלן").

5. האדריכל שלח הודעת צד ג' כנגד הקבלן וכנגד המהנדס.

6. בבש"א 1352/02 בתיק, הוחלט כי כתב הגנתו של הקבלן ימחק היות ולא שילם את חלקו בשכר מומחה בית המשפט.

7. התובעים טוענים, כי לאחר שהושלמה בניית הבית והם החלו להתגורר בו, התגלו בו סדקים לכל אורך קירותיו, אשר התארכו והתרחבו מיום ליום, וכללו בין היתר סדקים אלכסוניים. התובעים צרפו לכתב תביעתם שתי חוות דעת, האחת של המהנדס יוסף שולץ והשנייה של המהנדס אלי גויכמן.

8. עם מתן חוות הדעת הראשונה, טוענים התובעים כי פנו לנתבעים וביקשו, שיבצעו את התיקונים של הליקויים ואף המציאו להם את חוות הדעת, אשר המהנדס והאדריכל קיבלו את מסקנותיה, והתחייבו לבצע את התיקונים הנדרשים לפיה.

9. התובעים טוענים כי נגרמה ירידת ערך למרתף עקב הרוחב המינימלי, שהינו כ-69 ס"מ בלבד רוחב מינימלי תקין האמור להיות 80 ס"מ.

10. לטענת התובעים, לצורך ביצוע הבדיקות והתיקונים, החלו התובעים בפעולות חפירה לצורך חשיפת יסודות הבית ולהפרדת הרצפה מן הקרקע, ובעקבות כך נגרם נזק לעבודות הפיתוח שבוצעו סביב הבית.

11. עוד טוענים התובעים, כי ביום 13.10.1999, פנו למהנדס ולאדריכל בכתב והבהירו כי לא בוצעו התיקונים וכן הבהירו את דחיפותן ואת כוונתם להגיש תביעה בנדון.

12. התובעים, בהתבסס על חוות דעתו של המומחה מטעמם, מבקשים פיצוי גם בגין הצורך בפינוי ביתם למשך 30 יום לצורך ביצוע התיקונים, פיצוי בגין ירידת ערך הבית עקב הליקויים וכן דורשים כי הוצאות חוות דעת המומחים, הן מטעמם והן מטעם בית המשפט יחולו על הנתבעים.

13. המומחה קבע לתובעים השתתפות בעלות תיקון הבית והם טוענים כי משהחליטו לבנות את ביתם גייסו כספים רבים, כדי לעמוד בתשלומים, והתאימו עצמם לפי חוות דעת המהנדס והקבלן עת תכננו את הבית וכיום אין להם אפשרות להוסיף כסף, היום ולא צפו כי ייגרם נזק לבית.

14. האדריכל טוען כי התובעים לא דרשו ממנו לתקן הליקויים הנטענים, אלא פנו אליו על מנת לקבל עזרה בפני
יה למהנדס כדי שיטפל בעניין, והוא הגיע לבית מתוך רצון לעזור אך לא משום שהיו כלפיו טענות כלשהן, וראייה לכך היא שמכתבם נשלח רק למהנדס ולא אליו.

15. האדריכל טוען כי ביצע את התחייבויותיו כלפי התובעים ואינו אחראי למחדלים, שנתגלו לאחר סיום הבנייה, וכן טוען כי הליקויים הנטענים הינם ליקויים בקונסטרוקציה, שהינם באחריות המהנדס בלבד וליקויים בביצוע, שהינם באחריות הקבלן בלבד.

16. עוד טוען האדריכל, כי מומחה בית המשפט לא נתן חוות דעתו לכך, שעל גבי התוכניות שהכין האדריכל ישנה הוראה מפורשת לפיה יש לבצע שיפועים הפוכים מהמבנה החוצה, כדי למנוע כניסה של מי גשם לכיוון היסודות, כאשר בפועל לא בוצעו שיפועים הפוכים בקרקע וזו הסיבה לבעיה שנוצרה. טוען האדריכל כי המדובר בטענה עובדתית אשר בית המשפט מתבקש לקבוע ממצאים לגביה.

17. טענה נוספת של האדריכל הינה כי הנזק שנגרם ליסודות המבנה ארע כתוצאה ממחדלם של התובעים להשלים את עבודות הפיתוח ולבצע שיפועים הפוכים בהתאם לדרישותיו, ובשום אופן לא מאופן עבודתו. אין זה מחובתו על לפקח על הפיתוח, שכן הבנייה כבר הסתיימה.

18. עוד טוען האדריכל, כי ספי החלונות נמוכים ואינם משמשים מעקה בטיחות בעת תכנון הבית וכי התובעים הביעו רצונם שהחלונות יהיו בגובה נמוך, ועל אף שהסביר לתובעים כי החלונות צריכים להיות גבוהים יותר הם העדיפו, שהם יהיו נמוכים כדי שלא תהיה פגיעה בנוף. הוא טוען, כי אין לפצות את התובעים בעבור עבודה שתוכננה על פי דרישתם הספציפית, כאשר הוסבר להם מראש שיצטרכו לבצע מיגון והם העדיפו לחסוך זאת.

19. בעניין פחת שווי המרתף, טוען האדריכל כי אין טעות בתוכנית אלא בביצוע, היות ועל פי המסומן בתוכניות, גובה המרתף הוא 2.20 מ' כשבפועל נבנה בגובה של 2.10 מ' וזוהי אחריות הקבלן. כך גם לגבי המדרגות שבפתח הירידה למרתף, שרוחבו 69 ס"מ במקום 80 ס"מ, ורחובן בוצע בניגוד למסומן בתוכנית, והקבלן נדרש על ידי האדריכל לפרקן מאחר ובוצעו בניגוד לתוכנית, אולם הקבלן לא ביצע זאת.

20. טענה נוספת של האדריכל הינה בגין רשלנות תורמת של התובעים בכך שלא דיווחו לו על הליקויים הנטענים, על מנת לתת לו זמן לתקנם באופן מקצועי, ובמקום זאת העדיפו לבצע טיפולים בלתי מקצועיים, ובכך לא הקטינו נזקם והתרשלו התרשלות תורמת וגרמו בכך להגדלת נזקיהם ממספר סיבות: יצרו תעלה המנקזת מים זורמים לכיוון היסודות ומחלישים אותם, ביצעו פיקוח בלתי נאות ללא ניקוזים, הזניחו את הטיפול באי ההתאמות ו/או לא ביצעו עבודות אחזקה ובכלל ביצעו תיקונים בלתי מקצועיים.

21. בנוסף טוען האדריכל כי התובעים לא הוכיחו ירידת ערך וכן כי לא הוכח קשר סיבתי בין עוגמת הנפש לבין הליקויים. לגבי טענת התובעים על פינוי הדירה לצורך התיקונים טוען האדריכל כי מומחה בית המשפט לא קבע שיש צורך בפינוי ולכן יש לדחות טענה זו של התובעים, וכן לגבי הוצאות חוות הדעת טוען כי אלמלא בעיות הביסוס, תביעה זו לא הייתה מוגשת ולכן האחריות הינה על המהנדס.

22. המהנדס טוען כי נשכר על ידי התובעים לצורך תכנון קונסטרוקטיבי של המבנה וכן לצורך היותו מפקח עליון בלבד, כשזה אינו מפקח צמוד על הבנייה ואין תפקידו לוודא שהבנייה נעשית בהתאם לתכנון, ופיקוח עליון הינו פיקוח פסיבי המתבצע אך ורק על פי הזמנת הקבלן הראשי, נוגע לנקודות מוגדרות ומתקיים על פי שלבי התקדמות הבנייה כעולה מתקנה 7 לתקנות התכנון והבנייה (פיקוח עליון על הבניה) התשנ"ו 1992 (להלן: "תקנות התכנון והבניה"), מהשוואת תפקידיו של המפקח העליון כפי שהם מופיעים בתקנות התכנון והבניה לבין תפקידיו של המפקח הצמוד כפי שמופיעים בתקנות שירותי המתכנן שנקבעו על ידי אגודת המהנדסים והאדריכלים בישראל עולה כי האחריות המוטלת על כל אחד מהמתכננים מוגבלת לפיקוח עליון על התכנון בתחומו, ואילו המפקח הצמוד הוא אשר מופקד על תיאום התכנון ועל הדאגה להביא בפני
המתכננים והיועצים, כל בעיה בה הוא נתקל במהלך תיאום התכנון והביצוע של הבניה.

23. טוען המהנדס כי במקרה זה לא העסיקו התובעים מפקח צמוד ולכן אין להם להלין אלא על עצמם, וכן כי יש לקבל את חוות דעת המומחים מטעמו ומלין על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בעיקר בתחום הביסוס היות ולטענתו אין זה תחומו, ומבקש לאמץ את חוות דעתו של מהנדס הביסוס מטעמו.

24. עוד טוען המהנדס כי הסדיקה בקירות המבנה נוצרה עקב תכנון לקוי של האדריכל, ביחס לתנאי השטח וכן ביצוע לקוי של הקבלן, אשר הוחמרו באופן משמעותי עקב ביצוע עבודות לא מורשות ולא מתוכננות על ידי התובעים, לאחר סיום הבניה הרשמית, וכן טוען כי החפירות, ביצוע המרזבים והמזחלות ומדרכות הבטון סביב הבית, לא היו חלק מהתכנון הקונסטרוקטיבי של המבנה, אינם אמורים להיות באחריות קונסטרוקטור המבנה ולפיכך אינו נושא באחריות כלשהי בגינם.

25. לחילופין טוען המהנדס כי יש לחייב את התובעים בהשתתפות בתיקון התמיכה ובתיקון הסדקים, כפי שקבע מומחה בית המשפט, ויש לדחות טענתם כי אינם מסוגלים לעמוד בתשלום ההשתתפות היות והיא לא הוכחה על ידם.

26. בנוסף טוען המהנדס כי יש לדחות מסקנת מומחה בית המשפט בדבר חובתו להשתתף בפיצוי בגין הליקויים התכנוניים ו/או הביצועיים בפני
ם הדירה בגין העדר פיקוח היות ואינו יכול להכריע האם היה עליו כמהנדס קונסטרוקציה לפקח על התכנון האדריכלי ו/או על ביצוע הבנייה בהתאם לתכנון האדריכלי, וכן בנוגע לשאלות ההנדסיות, כי אינו מוסמך לקבוע חבות משפטית.

27. המהנדס טוען כי בעניין ירידת הערך יש לדחות טענת התובעים משום לא הוכיחו טענתם זו, כך גם לגבי הפיצוי בגין נזקים לעבודות הפיתוי, שהינה טענה שבמומחיות לגביה לא הוגשה כל חוות דעת. לגבי טענת התובעים גבין עוגמת נפש טוען המהנדס כי לא הובאו ראיות לכך ולפיכך יש לדחות טענה זו. בעניין דיור חלופי טוען המהנדס כי זוהי הרחבת חזית אסורה שלא נטענה בכתב התביעה.

28. בעניין הוצאות בגין חוות דעת המומחים טוען המהנדס, כי התובעים אינם זכאים להחזר הוצאות היות והאחריות בין האירועים מוטלת על כתפם.

דיון ומסקנות

29. בחוות דעתו מיום 19.03.2002 קבע המומחה כי עלות כלל הליקויים 116,300 ₪ ומתוכן 29,030 ₪ יחולו על התובעים, 37,830 ₪ יחולו על המהנדס, 13,430 ₪ יחולו על האדריכל ו-36,010 ₪ יחולו על הקבלן.

30. התובעים והנתבעים העלו מספר השגות על מסקנות המומחה, כפי שפורט לעיל ולהלן אתייחס אליהן.

השתתפות התובעים בעלות תיקון הליקויים

31. המומחה נשאל לגבי תוספת העלות, שהוטלה על התובעים במסגרת שאלות ההבהרה, שהוצגו לו והפנה לעמ' 12 בחוות דעתו, שם הסביר כי חלק מהליקויים נבע מחסכון של התובעים, שהיו ממילא צריכים לשלמם במקרה של תכנון ופיקוח יעיל יותר.

32. ניתן לייחס לתובעים אחריות הן מטעמי המומחה והן בהסתמך על הוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "פקודת הנזיקין") ס' 15. טעמי המומחה נובעים מתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ"ח 1988 (להלן: "תקנות ובטיחות") מוגדר "מבצע בניה" - קבלן ראשי או מזמין, המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או קבלנים העובדים באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים עבורו. תקנה 6(ג) לתקנות הבטיחות קובעת "הטיל המזמין את פעולת הבניה על יותר מקבלן אחד, יראו המזמין כמבצע הבניה לענין תקנות אלה והחובות המוטלות על מבצע הבניה מוטלות עליו".

33. התובעים לא מינו קבלן ראשי לפקח על התיקונים, שהחלו לעשות עקב גילוי הסדקים, והם יכלו לפטור עצמם מהחבות לו דאגו למינוי מנהל עבודה ברם לא עשו זאת (ראה תקנה 2 לתקנות הבטיחות לעניין חובת מינוי מנהל עבודה ותקנה 5 (2) לעניין הטלת חובות מנהל עבודה על מבצע בניה בהעדר מינוי מנהל עבודה) והרושם הוא שעבודה הייתה בלתי מקצועית ובלתי מפוקחת.

34. אני מסכימה עם מסקנתו של המומחה, שעל התובעים הנטל להשתתף בעלות התיקונים, היות ואשמם התורם הוא בכך שלא מינו פיקוח יעיל יותר, מה שבסופו של דבר גרם להחמרת הנזק, ולכן בנסיבות אלו ישנה הצדקה להטיל על התובעים אחריות היות והמנעותם מהעסקת מפקח מקצועי דיו, ככל הנראה לצורך חסכון כספי, יצא שכרם בהפסדם.

35. גם בהסתמך על סעיף 15 לפקודת הנזיקין, כפי שצוין לעיל, התובעים התרשלו בבחירת בעל חוזה, ואילו לא היו מתרשלים יכלו לפטור עצמם מהחבות.

36. לאור האמור אני מחייבת את התובעים בהשתתפות עצמית בעלות התיקונים, בהתאם לקביעת המומחה.

סדקים במבנה

37. המהנדס טוען כי הסדקים במבנה נגרמו עקב תכנון לקוי של האדריכל, וטענה זו דוחה המומחה בחוות דעתו (ראה סעיף 2 לחוות הדעת, עמ' 3), וקובע חלוקת נטל בין הצדדים, כשעיקר הנטל 40% הינו על כתפי המהנדס עקב תכנון גמיש וביצוע של ראשי כלונסאות, אשר תרמו לשיעור הסדיקה.

38. בשאלות ההבהרה נשאל המומחה כיצד לדעתו צריך היה לתכנן את המבנה באופן המיועד לעמוד טוב יותר מפני סכנת סדיקה, ותשובתו הייתה כי הביסוס המתאים לקרקע חרסיתית, כולל בין השאר שרוול בידוד המאפשר תזוזות בשכבה העליונה של הקרקע, וללא פגיעה ביציבות המבנה, מה שלא היה בבית הנדון ולכן אין ויכוח כי אחריותו של המהנדס היא הגבוהה ביותר ויש לחייבו כפי שקבע המומחה.

39. לגבי טענות האדריכל בסעיפים 13-15 הנ"ל תשובת המומחה בחוות דעתו מספקת, ואינני מקבלת את טענתו כי המדובר בשאלה עובדתית שבית המשפט צריך לתת עליה דעתו. לדעתי מדובר בשאלה מקצועית גרידא, עצם העובדה שעל גבי תוכניות האדריכל ישנה הוראה בעניין ביצוע שיפועים הפוכים, אין זה פוטר אותו מלוודא כי אגן הבנייה מתבצעת בהתאם לתוכנית.

ספי החלונות

40. האדריכל מלין על חוות דעת המומחה באשר לספי החלונות, וטוען כי הוא הסביר לתובעים כי החלונות צריכים להיות גבוהים והם העדיפו אותם נמוכים, כדי שלא תהיה פגיעה בנוף. טענה זו אינה מתקבלת על הדעת ואין זה מקצועי שבעל מקצוע ייתן תשובה כזו לליקוי שעלול היה להסתיים באסון (ראה חוות דעת המומחה, עמ' 5 סעיף 3), ולפיכך אני מאמצת את חוות דעתו של המומחה וקובעת כי האדריכל התרשל בעבודתו ועל כך יחויב בפיצוי כפי שיקבע המומחה.

פחת שווי המרתף

41. בעניין זה נתן המומחה דעתו ולכן אינני רואה לנכון לדון, והכרעת המומחה היא שתקבע (ראה סעיף 19, עמ' 10 לחוות הדעת), שם קבע המוחה כי מאחר שניתן להתאים את רוחב המדרגות ע"י ניסור העודף במהלך העלייה למפלס העליון וע"י הוספת רוחב בהתאם למהלך הירידה למרתף, אין מקום לחישוב פחת שווי אלא רק לתמחר את עלות ביצוע התיקון, אותו קבע על סך 18,700 ₪, מתוכם רוב הפיצוי מוטל על כתפי הקבלן.

42. המהנדס הלין כנגד שיתופו בפיצוי בגין פחת שווי המרתף וטען כי האחריות הינה רק על האדריכל ועל מבצע הבניה, כשהמומחה בחוות דעתו קבע כי גם לחפירת המרתף מתחת לפני השטח יש השפעה על פחת שוויו (ראה עמ' 11 לחוות הדעת), שמהווה אחריות של המהנדס.

ירידת ערך ופינוי הבית לצורך התיקונים

43. את נושא ירידת הערך ציינו התובעים בכתב תביעתם אך לא צרפו חוות דעת של שמאי מקרקעין על מנת שיעריך את ירידת הערך, ולפיכך גם מומחה בית המשפט לא יכול היה להתייחס לשאלה זו ללא צירוף חוות דעת כנדרש (ראה תשובה לשאלות ההבהרה, עמ' 1 סעיף 1.1). עוד אציין, כי זוהי שאלה שבמומחיות וטענה כזו בכתב תביעה כמוה איין, במידה ואין חוות דעת מתאימה, ולכן דין טענה זו להדחות.

44. לגבי פינוי הדירה, טענה זו הינה בגדר הרחבת חזית אסורה היות ולא נתבעה בכתב התביעה, ולכן אני דוחה טענה זו.

מדרגות בדירה

45. המהנדס מבקש לפטור אותו מאחריות לפיצוי בגין המדרגות בטענה כי ביקש מהקבלן לפרקן היות ובוצעו בניגוד לתוכנית וזה לא עשה זאת. טענה זו דינה להדחות, אין לי ספק כי המהנדס התרשל בביצוע תפקידו במפקח צמוד, וכל נסיון להאשים גורם אחר בתפקידו הוא אינו אלא נסיון להתחמק מאחריות.

עוגמת נפש

46. בהתחשב בהיקף הליקויים, חוסר נוחות ופגיעה בהנאה בשימוש בביתם, אני פוסקת לתובעים סך של 5,000 ₪ בגין ראש נזק זה.

סוף דבר

47. הנני מאמצת את חוות דעת המומחה במלואה היות ולא ראיתי הצדק לקבל כל טענה כנגד נכונותה, בהיות חוות הדעת סבירה ואמינה. על כך עמד בית המשפט העליון בע"א 558/96 חב' שיכון דן בע"מ נ' רוזנטל חנן ו-21 אח' פ"ד נב' (4) 569 בעמ' 569: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ את ממצאיו של המומחה, אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו להגביל שיקול דעת של בית המשפט. אך כאמור לא יטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן".

48. לאור האמור אני מחייבת את הצדדים לשלם את עלות הנזקים לתובעים כפי שנקבעה בחוות דעת המומחה לפי החלוקה שקבע המומחה. הסכום שקבע המומחה הינו נכון ליום 27.10.1999 (מועד חוות דעת מומחה התובעים), ומאותו מועד ישא הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה עד ליום מתן פסק הדין, ומהיום הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק. סכום עוגמת הנפש הינו להיום והוא יחולק בין הצדדים כפי אחוזי החלוקה של המומחה (ללא אשם תורם).

49. אני דוחה את הודעות צד ג' ששלח האדריכל כלפי המהנדס והקבלן ומחייבת אותו בתשלום הוצאות למהנדס בסך 4,500 ₪.

50. כמו כן אני פוסקת לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד על סך 10,000 ₪ שיתחלקו בין הצדדים באופן הבא: המהנדס 40%, הקבלן 40% והאדריכל 20%.

51. הצדדים ישלמו לתובעים הן הוצאות ושכ"ט והן את הפיצויים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, ולא ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום ג' בכסלו, תשס"ו (4 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.

ג'אדה בסול
, שופטת








א בית משפט שלום 1040/00 יוסי חלפון, כרמלה חלפון נ' גלעד רצ'ר, אריה שלום, סלים מחמוד (פורסם ב-ֽ 04/12/2005)