פסקי דין על שושנה ימין ז"ל | פסקי דין על הועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב- יפו

66624-05/17 בבנ     31/01/2019




בבנ 66624-05/17 שושנה ימין ז"ל נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב- יפו








בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב - יפו


בב"נ 66624-05-17 ימין נ' מדינת ישראל




תיק חיצוני: 01170002181




בפני

כבוד השופטת
רונית אופיר


מבקשת

שושנה ימין ז"ל
באמצעות עו"ד שי רוסינסקי


נגד

משיב
הועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב- יפו
באמצעות עו"ד מוריה כהן









החלטה



1.
בפני
בקשה לביטול צו הריסה מנהלי אשר הוצא על ידי המשיב ביום 13.6.17 בהתאם להוראות סעיף 238א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965, כנוסחו טרם תיקון 116.

רקע עובדתי
2.
ביום 13.6.17 נחתם על ידי המשיב צו הריסה מנהלי כנגד בניה ללא היתר אשר התבצעה ברחוב לה- גארדיה מס' 26 בגוש 7098 חלקה 14 בתל אביב (להלן: "הצו" ו"הבנייה" בהתאמה). הבנייה ללא היתר המפורטת בצו הינה "
גידור וקירות בלוקים
". קדמו להוצאת הצו מספר ביקורות שנערכו במקום ביום 25.5.17 על ידי מר לב פוטשניקוב, ובימים 1.6.17 ו- 7.6.17 על ידי מר ראובן מאיר, שניהם מהנדסים במחלקה לפקוח בנייה של עיריית תל אביב- יפו. במסגרת הביקורת הראשונה נמצא, כי נבנית במקום גדר מעמודי ברזל ורשת בגובה של 2 מטרים. בביקורת השנייה נמצא כי המשיכו בעבודות הבנייה ובנו גדר במבוק על גבי גדר הרשת, ובמסגרת הביקורת השלישית נמצא כי הבנייה נמשכה בכך שנבנו קירות בלוקים בהמשך לגידור הרשת והבמבוק. בתצהיר המהנדס אשר צורף לצו ובדו"חות הביקורות בשטח (אשר צורף לתצהיר) צויין כי קיימות תמונות המעידות על מצב הבנייה מתאריך 25.5.17 (הצו על נספחיו סומן כמש/1- מש/8).
3.
ביום 22.6.2017 הוגשה בקשת המבקשת ז"ל לביטול הצו (להלן: "הבקשה") כשהיא נתמכת בתצהירה של המבקשת ז"ל. בבקשה טענה המבקשת כי לא נעשתה כל בניה חדשה, לא נבנו בלוקים או הוצבה רשת. לטענת המבקשת, במסמוך למועד הנטען בצו התייצב במקום לוכד נחשים שהוזמן ככל הנראה על ידי מוקד 106 ופירק את הגדר על מנת שיוכל ללכוד נחשים שהיו מתחתיה.
4.
ביום 10.7.17 התקיים דיון ראשוני בבקשה בפני
כבוד המותב הקודם, השופט רועי פרי. בהתאם לבקשת ב"כ המבקשת נקבע דיון לשמיעת ראיות ליום 6.11.17. בנוסף ולבקשת ב"כ המבקשת, ביום 5.9.17 הוגשו מטעם המבקשת שני תצהירים משלימים- מטעם בנה של המבקשת, מר שאול ימין ומטעם חברו מר סמי טיאנו. כעולה מהתצהיר, מר סמי טיאנו היה נוכח בביקורו של לוכד הנחשים הנטען בבקשה.
5.
ביני לביני התחלף המותב ולמגינת הלב המבקשת הלכה לעולמה בנסיבות טרגיות ביום 11.9.17. מאז עוכב ההליך עד למתן צו ירושה ומינוי מנהל עיזבון. ביום 7.8.18 הודיע ב"כ המבקשת כי התקבל צו הירושה ובנה של המבקשת, מר שאול ימין ייכנס לנעלי המבקשת. יחד עם זאת, צו הירושה או אסמכתא כלשהי לעניין מינוי מנהל העיזבון לא צורפה על ידי המבקש (גם לא נכון למועד זה). כל שצירף המבקש כאסמכתא להוכחת זיקתו למקרקעין, במסגרת הודעתו מיום 11.12.2018, הינו העתק רישום מפנקס הבתים המשותפים בו נרשם כי ביום 13.1.2015 הועברה שכירות ללא תמורה לשאול ימין בדירה המצויה בקומה הראשונה בתת חלקה 3.
6.
הדיון נקבע להוכחות ליום 24.12.18, אולם בשל בקשות דחייה חוזרות ונשנות (ועל כך אעמוד בהמשך) התקיים דיון ההוכחות ביום 23.1.19. בבוקרו של הדיון הוגשה בקשה לצירוף תצהיר נוסף של בנה של המבקשת- מר שלמה ימין. בהסכמת הצדדים צורף התצהיר.

טענות הצדדים
7.
בתמצית, טענת המבקשת- אשר בנה נכנס בנעליה (להלן: "המבקש"), אשר פורטה בבקשה, במסגרת הדיונים שהתקיימו בהליך ובסיכומים שהוגשו מטעמה, הינה כי הצו אינו עומד בתנאים הקבועים בסעיף 238א לחוק לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (כנוסחו טרם תיקון 116, להלן: "חוק התכנון והבנייה") וזאת בשל הטעמים הבאים:
ראשית
, טוען המבקש כי אין מדובר בבנייה אסורה. לטענת המבקש, מדובר לכל היותר בהחלפת ישן בחדש. המבקש טען כי לא ביצע בנייה חדשה אלא מדובר בגדר אשר פורקה על ידי לוכד הנחשים והוא הקימה מחדש. עוד טוען המבקש כי מדובר בבית מגורים ובהתאם הצו אינו עומד במועדים הקבועים בחוק לעניין זה. עוד טוען המבקש כי המשיב נמנע מהבאת ראיות ועדים רלוונטים באשר לא הובא תצלום אויר המעיד על הבנייה החדשה הנטענית ולא הובאו לעדות שני המפקחים הנוספים שנכחו במועד הביקורות במקום.
שנית
, טוען המבקש כי דין הצו להתבטל בשל פגמים שנפלו בהוצאתו- לטענת המבקש, הצו הוצא מבלי שקויימה חובת ההיוועצות הקיימת כדין. עוד טוען המבקש כי הוצאת הצו עומדת בניגוד למדיניותה של הרשות עצמה, כפי שזו באה לידי ביטוי במסגרת מסמך מב/4, אשר הוצא על ידי עו"ד שלי וייל, מנהלת המחלקה הפלילית בעיריית תל אביב מיום 24.8.2003 הנושא כותרת "מקרים בהם אין להגיש תביעות משפטיות בשל חוסר עניין לציבור".
8.
מנגד טוען המשיב, כי הצו הוצא כדין, שכן מדובר בבנייה הדורשות היתר אשר התבצעה ללא היתר. לטענת המשיב, אין מדובר בהחלפת ישן בחדש. עוד טוען המשיב כי המבקש לא הרים את הנטל המוטל עליו במסגרת הבקשה: המבקש לא הרים את הנטל להוכחת זכותו במקרקעין וכן לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי מדובר בבניה ישנה או כי מדובר בבנייה העומדת בתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע"ד- 2014 (להלן: "תקנות הפטור"). עוד טוען המשיב כי עומדת לצו חזקת התקינות, אשר לא נסתרה על ידי המבקש, ומסמך מב/4 אינו רלוונטי לענין באשר הוא עוסק בתביעות משפטיות ולא בצווי הריסה והוצא בשנת 2003, לפני התקנת תקנות הפטור.


ראיות הצדדים
9.
במסגרת דיון ההוכחות העידו ונחקרו בחקירה נגדית המבקש ואחיו, אשר תצהירו הוגש ביום הדיון. מר סמי טיאנו, אשר תצהירו הובא לבקשת ב"כ המבקשת כתצהיר משלים, לא הובא לעדות. פרט לתצהירים, הגיש המבקש העתק רישום מרוכז מפנקס הבתים המשותפים בנוגע לגוש 7098 חלקה 14 (מב/2) להוכחת זיקתו למקרקעין, ומסמך מיום 24.8.2003 מאת עו"ד שלי וייל המשנה ליועמ"ש ומנהלת המחלקה הפלילית בעיריית תל אביב (מב/4).
10.
מטעם המשיב העידו המהנדסים, מר פוטשניקוב ומר מאיר. הראיות שהוגשו מטעם המשיב הינם הצו על צרופותיו (מש/1- מש/8) ותמונות שצולמו על ידי המהנדסים במועדי הביקורות שנערכו במקום, אשר קדמו להוצאת הצו (משא/9- מש/16)

דיון והכרעה
11.
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועדויותיהם, עיינתי בראיות שהוגשו מטעם הצדדים ועיינתי בסיכומיהם- הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.
12.
כפי שנפסק לא אחת, תכליתם של צווי הריסה היא להכות בברזל בעודו חם ולמגר את תופעת הבניה הבלתי חוקית באיבה. לשם קידום תכלית זו העניק המחוקק לרשות כוחות וסמכויות נרחבים (וראו ב
רע"פ 03/1782
הוועדה המקומית לתו"ב נ' סועאד
, פ"ד נט

(3), 652 (30.12.2004);
רע"פ 97/5086
בן חור נ' עיריית ת"א
, פ"ד נא

(4) 625 (18.9.1997); ועע"ם 3518/02
רג'בי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים
, פ"ד נז(1) 196 (27.11.2002)).
13.
התנאים להוצאת צו הריסה מנהלי מפורטים בסעיף 238א(א) לחוק התכנון והבניה (כנוסחו לפני תיקון 116). לשם הוצאת צו הריסה מנהלי יש להניח בפני
יו"ר הועדה המקומית תצהיר מהנדס ובו מבואר, כי המבנה נבנה ללא היתר, הקמתו היא מהעת האחרונה (כמפורט בחוק התכנון והבנייה) וכך אף אכלוסו. הונחה התשתית האמורה לפני יו"ר הועדה המקומית, רשאי הוא לצוות בכתב על מתן צו הריסה מנהלי למבנה.
14.
מדובר בהליך מנהלי והיקף התערבות בית המשפט בקשר להליך מוגבל בחוק ובהלכה הפסוקה. בית המשפט אינו שם עצמו במקומה של הרשות ואף אינו מחליף את שיקול דעתה, אלא בדומה להיקף ההתערבות ביחס לכל הליך מנהלי. בית המשפט בוחן האם הונחה בפני
הרשות תשתית ראייתית סבירה לצורך נקיטת ההליך המנהלי, ואת סבירות ההחלטה שהתקבלה על יסוד התשתית העובדתית. ככל שאותה החלטה מצויה במתחם הסבירות ומבוססת על תשתית ראייתית סבירה, לא יתערב בה בית המשפט.
15.
סעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבנייה קובע את המסגרת לשיקול הדעת של בית המשפט לעניין ביטול צו הריסה מנהלי בקבעו כי: "
לא יבטל בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבנייה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת
". הנטל להוכחת קיומם של התנאים הדרושים לביטול הצו מוטל על המבקש, ועליו גם מוטל הנטל לסתירת חזקת תקינותו של הצו. על המבקש לכרסם בכוחה של חזקה זו להציג ראיות, להבדיל מטענות בעלמא, לביסוס טענותיו.
16.
כאמור, התנאים שנקבעו בחוק התכנון והבנייה לעניין בנייה שטרם הסתיימה ומבנה שטרם אוכלס הם תנאים מקדמיים שבלעדיהם יש להורות על ביטול הצו. הנטל להוכחת קיומה של תשתית ראייתית סבירה לצורך נקיטת ההליך המנהלי מוטל על המשיב, אחרת נשמטת הקרקע מתחת לצו המנהלי ודינו בטלות. באם עומד המשיב בנטל, עובר הנטל הראייתי לפתחו של המבקש את ביטול הצו, ועליו להוכיח, כי המבנה, חרף התשתית הראייתית שהועמדה על ידי המשיב הוא מבנה ישן או בבחינת עובדה מוגמרת וכן את הפגמים שלטענתו מכרסמים בחזקת התקינות המנהלית. אין מדובר בהליך פלילי, בו נטל ההוכחה מוטל על התביעה ברמה המגיעה עד כדי מעבר לכל ספק סביר. עסקינן בהליך בעל אופי מנהלי, נטל ההוכחה המחייב הינו עמידה במאזן ההסתברות, והוא מוטל על המבקש. לא די למבקש לעורר ספק לגבי ראיות המשיב, אלא עליו לבסס את הנטל המוטל עליו להוכיח את טענותיו.
17.
אקדים ואומר כי המבקש לא עמד ולו במעט מהנטל המוטל עליו. פרט לטענות בעלמא, אשר נבעו ככל הנראה מניסיונו לדחות את הקץ, לא ביסס המבקש ולו תשתית רעועה להוכחת בקשתו.

האם מדובר בבנייה חדשה
18.
מצאתי כי המשיב הניח תשתית ראייתית סבירה להוצאת הצו ולכך שמדובר בביצוע בנייה חדשה ואין מדובר במניעת עובדה מוגמרת. תשתית ראייתית זו נסמכת הן על התמונות שהוצגו בפני
והן על עדויות המהנדסים:
19.
בתמונות מש/12- מש/16, אשר צולמו במועד הביקורת ביום 25.5.17, ניתן לראות את הגדר המוקמת. מר פוטשניקוב העיד כי היה במקום וראה כי בונים גדרות מרשת בגובה 2 מטרים (פרוטוקול הדיון מיום 23.1.19 עמ' 9 ש' 17) וכי ראה כי מדובר בבנייה חדשה. עדותו של מר פוטשניקוב הייתה קוהרנטית ובהירה ולא נסתרה במהלך חקירתו הנגדית.
20.
גם מר מאיר העיד כי הגיע למקום בעקבות ביקורת קודמת וראה כי מוסיפים על הגדר המוקמת עוד קירות בלוקים וגדר במבוק לאורך גדר הרשת. מר מאיר הצביע על הסימנים מהם למד כי הבנייה לא הסתיימה (
שם
, עמ' 13 ש' 19 -24) אותן ניתן לראות בתמונה מש/9: קיר בלוקים שאינו גמור, שקים עם חומרי בנייה המוצבים במקום, גדר במבוק חדשה אשר אינה מחוזקת: "
כשאני באתי לשם ראיתי חומרי בניה עם מליטה, רואים שגדר הרשת לא בנויה וגדר הבמבוק שמכסה אותה וודאי רואים שהיא לא גמורה, אם כן אז רואים שהיתה גמורה לא יותר משבוע
" (
שם
, עמ' 18 ש' 27- 29). מר מאיר העיד כי בדק לפני הוצאת הצו ולא מצא כי קיים היתר לבניה (
שם
עמ' 17 ש' 18). על אף חילופי הדברים והרוחות שהתלהטו במהלך חקירתו הנגדית (שטוב היה אם לא היו מתלהטות), מצאתי את עדותו של מר מאיר כעדות מהימנה אשר עולה בקנה אחד עם התמונות ויתר הראיות שהוצגו מטעם המשיב.
21.
לא מצאתי כי אי הבאת עדים נוספים אשר נכחו במועד הביקורות מחלישה את התשתית הראייתית שהציג המשיב. כך גם לגבי אי הבאת תצלום האוויר. עדותם של המהנדסים אשר היו במקום והעידו על סמך ניסיונם המקצועי מעמידה תשתית ראייתית סבירה להוצאת הצו. תשתית אשר מעבירה את הנטל לפתחו של המבקש להוכיח כי אכן מדובר בבנייה ישנה. אולם המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו.
22.
כאמור, המבקש טען כי לא בוצעה כל בניה חדשה, אלא רק הקמה של הגדר מחדש לאחר שפורקה על ידי לוכד נחשים. אולם פרט לטענות בעלמא לא צורפה כל ראיה לטענה זו. המבקש הלין על כי המשיב לא צירף תצלום אויר להוכחת הבניה החדשה, ועל כך יש לומר "טול קורה מבין עיניך", שכן גם המבקש לא טרח לצרף תצלום אויר מטעמו. ככל שאכן מדובר בבנייה קיימת, היה על המבקש לטרוח ולהביא ראיה לכך. זאת לא נעשה.
23.
זאת ועוד. כאמור לעיל, מטעם המבקש הוגש תצהיר של מר סמי טיאני אשר כפי שעולה מתצהירו, היה נוכח כביכול במועד ביקורו של לוכד הנחשים הנטען. מר טיאני לא הובא לעדות. בתצהירו של מר שלמה ימין, אחיו של המבקש אשר תצהירו צורף ברגע האחרון, לא נאמר כי הוא היה נוכח במועד הביקור הנטען והוא גם לא העיד על הביקור הנטען.
24.
מכל מקום, וגם אם היתה גדר במקום- עובדה שלא הובאה לה כל ראיה על ידי המבקש- הרי שהיא נבנתה ללא היתר ולא הוצג כל היתר על ידי המבקש. גם אם אלך לשיטתו של המבקש, משפורקה גדר קיימת ללא היתר ונבנתה מחדש ללא היתר- אין מדובר בבנייה מותרת (עפ"א (ת"א) 80167/05
לוי נ' עיריית תל אביב
(15.5.06)).

האם נפלו בצו פגמים מהותיים המביאים לביטולו
25.
ההלכה היא, כי על צו הריסה מנהלי, חלים כללי המשפט המנהלי. המבקש לטעון כי הוא הוצא שלא כדין או נפל בו פגם, עליו מוטל הנטל להוכיח טענתו, שכן הרשות נהנית מן החזקה בדבר תקינות מעשיה (וראו: רע"פ 2958/13
סבאח נ. מדינת ישראל
(8.5.2013)).
26.
בהיותו מעשה מנהלי, נקבע בפסיקה, כי פרט לעילות שפורטו
בסעיף 238א(ח)

לחוק, ניתן לתקוף את תוקפו של הצו המנהלי על בסיס עילות נוספות המוכיחות כי נפל בו פגם חמור עד כדי כך שניתן לראותו כבטל מעיקרו (וראו: רע"פ 5635/93
הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ת"א נ' עורקבי
, פ"ד מח(2) 397 (מיום 22.3.94)).
27.
טוען המבקש, כי הצו הוצא מבלי שקויימה היוועצות ראויה. מעבר לעובדה כי צורף לצו מסמך המעיד על היוועצות (מש/1), הרי שהחלטה מנהלית סבירה צריכה להתקבל על סמך תשתית עובדתית רלבנטית מלאה ואמיתית. על מנת שיקבע כי נפל פגם חמור בהחלטה להוציא צו מנהלי, היה על המבקש להוכיח, כי בעת שנשקלה האפשרות להוצאת הצו, חסר היה למקבל ההחלטה מידע רלבנטי ובעל משמעות, שיכול היה להשפיע על החלטתו.
28.
לאחר ששמעתי את עדות המהנדסים ועיינתי במכלול הראיות, לא מצאתי כי יש בטענה זו ממש. המהנדסים ציינו, כי היו במקום וראו בנייה חדשה לא גמורה. המהנדסים צילמו תמונות ממועד הביקורות ומר מאיר ערך את מסמכי הצו. המהנדסים העידו שעל סמך התרשמותם המקצועית, הן מהתמונות והן מביקורם בשטח, מדובר בבנייה חדשה. התרשמותם המקצועית של המהנדסים על סמך ניסיונו והבנתו, כי מדובר בבניה חדשה, נראית בעיני סבירה.
29.
נוכח מסקנתי זו, לא מצאתי מקום לדון בשאלה האם המבקש הוכיח את זיקתו למקרקעין אם לאו. מבלי לקבוע מסמרות בעניין רק אציין כי תמוה בעיני כי צו הירושה או מסמכים רלוונטיים היכולים להעיד על הירושה לא צורפו על ידי המבקש, אלא כל שצורף הוא מב/2 שלגבי הזכות ברכוש המשותף קובע כי למבקש חלק המהווה 23/576. אך כאמור, לא מצאתי מקום להרחיב בסוגיה זו.
30.
באשר למסמך מב/4, מעבר לעובדה כי הוא הוגש שלא על ידי עורכו ובהתאם אינו קביל, הרי שלא מצאתי כי מדובר במסמך רלוונטי לענייננו. מדובר במסמך שהוצא בשנת 2003, טרם הוצאת תקנות הפטור, אשר שינו את המצב החוקי שקדם להוצאתן. בהתאם, טענת המבקש לפיה מסמך מב/4 קובע כי הבנייה מושא הצו היא בנייה מותרת אינה יכולה לעמוד.

טרם סיום- על התנהלות המבקש והימשכות ההליכים
31.
כאמור לעיל, עסקינן בצו שהוצא עוד ביוני 2017. בשל מותה הטרגי של המבקשת ז"ל בספטמבר 2017 עוכבו ההליכים למעלה משנה. אולם גם לאחר שהמבקש נכנס לכאורה בנעלי המבקשת ז"ל, באוגוסט 2018, לא אצה לו הדרך (לשון המעטה) לקדם את ההליך.
ובמה דברים אמורים? לאחר שהתקבל צו הירושה נקבע דיון בבקשה ליום 12.9.18. דיון זה נדחה לבקשת הצדדים (תחילה לבקשת המבקש בשל דיון אחר שנקבע לבא כוחו ובשל נסיעתו לחו"ל, ולאחר מכן הצטרף גם המשיב לבקשה בשל חופשה של העד מטעמו) ונקבע ליום 6.12.18. בבוקרו של יום הדיון הגיש המבקש בקשה לדחיית מועד הדיון, בשל מחלה. יצוין כי אומנם צורף אישור מחלה אולם לא מסמך מתאים להגשה בבית משפט. הדיון נדחה ליום 24.12.18, ויום לפני הדיון הוגשה שוב בקשה לדחיית מועד הדיון מטעם ב"כ המבקש וזאת בשל דיון אחר המתנהל בבית המשפט המחוזי בנצרת, אשר לטענת ב"כ המבקש לא ניתן לדחותו. לבקשת ב"כ המבקש הדיון נדחה בשלישית ליום 14.1.19 ושוב ערב הדיון הוגשה בקשה חוזרת לדחיית מועד הדיון, והפעם נוכח עתירת אסיר דחופה שלטענת ב"כ המבקש הוא נדרש להתייצב אליה בבאר שבע. בהחלטתי מיום 13.1.19 דחיתי את הבקשה, אך שעת הדיון שונתה והותאמה על מנת שב"כ המבקש יוכל להתייצב ולקיים את הדיון. ביום הדיון, יום 14.1.19, שוב הוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון והפעם בשל טענות ל"כאבי תופת" שהחלו אצל ב"כ המבקש. הבקשה נתמכה במסמך שאינו מעיד על אבחנה רפואית כלשהי, אלא על הפניה לבדיקות. על אף החלטתי כי על ב"כ המבקש לצרף מסמכים רפואיים שיש בהם כדי לבסס את בקשת הדחייה, מסמכים אלו לא צורפו. בהחלטתי מיום 15.1.19 קבעתי כי כתנאי להמשך עיכוב הביצוע על המבקש להפקיד סכום של 2,500 ₪ בקופת בית המשפט והדיון נדחה ליום 23.1.19 תוך שקבעתי כי על הצדדים להיערך לסיכומים בעל פה באותו מועד.
32.
ביום 17.1.19 הוגשה בקשה נוספת לדחיית מועד הדיון, והפעם בשל בקשת המבקש שבית המשפט יפנה את הצדדים להליך גישור. נוכח התנגדות המשיב, הבקשה נדחתה והדיון התקיים הפעם במועדו.
33.
כאמור לעיל, בבוקרו של הדיון הגיש המבקש תצהיר נוסף, וזאת על אף הזמן הרב שעמד לרשותו להגשת תצהירים, ואף תצהירים משלימים. זאת ועוד, גם התנהלותו של המבקש במהלך הדיון לא תאמה את ההתנהלות שיש לצפות לה בבית משפט, ובהתאם המבקש אף הוצא מהאולם על מנת שהדיון יוכל להמשיך ולהתנהל כסדרו. בסיומו של הדיון, ועל אף החלטתי כי על הצדדים להיערך לשמיעת סיכומים בעל פה, ביקש ב"כ המבקש להגיש את סיכומיו בכתב במועד אחר. נעתרתי לבקשה, תוך הגבלה מפורשת של היקף הסיכומים, אולם גם בהוראה זו לא עמד המבקש.
34.
מצאתי מקום לפרט את התנהלותו החריגה של המבקש, שכן התנהלות זו מעידה כי עיקר מטרתו של המבקש בהליך זה הייתה לעכב ולדחות את הקץ, על אף שאין בידו כל ראיה להוכחת טענותיו. יתר על כן, התנהלותו של המבקש לאורך ההליך כולו ביטאה זלזול בחוק ובבית המשפט, תוך עשיית דין עצמי ואי כיבוד החלטות שיפוטיות. באופן זה עיכב המבקש את ביצועו של הצו הרבה מעבר לנדרש, תוך דחיות רבות אשר גרמו לבזבוז זמנו של בית המשפט והמשיב גם יחד. לא ניתן להשלים עם התנהלות זו.

סוף דבר
35.
לאור המפורט, אני דוחה את הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי.
הגם שהוראות תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה אינן חלות על הליך זה, הרי שרוחו מרחפת עליו. אשר על כן ולאור התקופה בה כבר עוכב ביצועו של הצו (אשר הוצא ביו6י 2017), הצו יהא מאושר לביצוע באופן מידי.
36.
לאור התנהלות המבקש בהליך זה,
מצאתי מקום לחייב את המבקש בהוצאות לטובת המשיב בסך 5,000 ₪, שישולמו בתוך 30 ימים מהיום. הסכום שכבר הופקד על ידי המבקש יקוזז מסכום זה.

זכות ערעור כדין
.
המזכירות תשלח החלטתי לצדדים
.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ט, 31 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.










בבנ בית משפט לעניינים מקומיים 66624-05/17 שושנה ימין ז"ל נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב- יפו (פורסם ב-ֽ 31/01/2019)