פסקי דין על ילנה לנדרמן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

26473-02/16 בל     07/02/2019




בל 26473-02/16 ילנה לנדרמן נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה

ב"ל 26473-02-16

בפני
:
כב' השופט נוהאד חסן

נציג
ציבור (עובדים)
מר חוסיין סעד
נציג ציבור (מעסיקים)
מר עודד ליפשיץ

התובעת
:

ילנה לנדרמן
ע"י ב"כ: עו"ד בנימין פילובסקי

-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד דורון ירושלמי
הלשכה המשפטית

החלטה

1.
זוהי תביעה במסגרתה מבקשת התובעת להכיר בכאבים שנגרמו לה לטענתה במרפק יד ימין, בברך רגל שמאל, בגב תחתון ובצווארה, כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, על פי עקרון "המיקרוטראומה".

2.
התובעת ילידת שנת 1970, ובזמנים הרלוונטיים לתביעה, עבדה כ-11 שנים ברציפות בסופר "קשת טעמים" בהיקף של משרה מלאה, 6 משמרות בשבוע, לכל הפחות 8 שעות בכל משמרת. התובעת עבדה כ-10 וחצי שנים כסדרנית של מוצרים על מדפים.

3.
תביעת התובעת הוגשה כנגד החלטת הנתבע שלא להכיר בליקויים מהם היא סובלת לטענתה בגב התחתון, בצווארה, במרפק ימין ובברך שמאל, כ"פגיעה בעבודה", על בסיס עיקרון המיקרוטראומה.

להלן עיקר העובדות הצריכות לענייננו:

4.
א.
על פי תאורה של התובעת, בהודעה לחוקר (נ/2), בתצהירה(ת/1) ובעדותה, במסגרת עבודתה כסדרנית מוצרים על המדפים בחנות, היא נדרשה לפרק בכל יום בין 3 ל-7 משטחים, כשעל גבי כל משטח היו בין 30-80 ארגזים, בגדלים ומשקלים שונים, תלוי בסוג המוצר שהיה בתוך כל קרטון.

ב.
התובעת עבדה כ-9 שעות ביום, מתוכן כ-6 שעות עבדה בסידור מוצרים על מדפים, ותוך כדי קודדה מחירים על המוצרים אותם סידרה.

ג.
מדי יום, התובעת הייתה אחראית להעביר מהמקרר שבמחסן את מוצרי החלב ולהניחם על גבי עגלה, לאחר מכן להסיעם כ-10-15 מטר לשם סידורם על המדפים במקררים אשר בתוך החנות. התובעת העבירה ארגזים של עוגות
שדורשות הקפאה מהמקרר למדפי קירור בחנות. לאחר מכן, הייתה חוזרת למקרר שבמחסן לקחת קופסאות סלטים (חומוס, כרוב, חצילים וכד') והייתה מסדרת את הסלטים על מדפי המקרר שבחנות, כמו גם תבניות ביצים שהוציאה מהמקרר למדפים בחנות.

ד.
בנוסף לסידור המוצרים שהוצאו מהמקרר במחסן למדפים בחנות, בין לבין, הייתה מגיעה סחורה מספקים שונים, שהתובעת נדרשה לפרקה מהמשטחים ולסדרה במקרר אשר במחסן. לשם כך הייתה חותכת עם סכין את הניילון שעוטף את המשטח, מרימה את הקרטונים מהמשטח לעגלה ומעבירה מהעגלה למדפים במקרר. לאחר מכן הייתה פורקת את יתר הקרטונים שאינם צריכים מקרר, ומעבירה אותם אל עגלה ומסיעה את העגלה לסידור המוצרים על המדפים בחנות. התובעת הייתה אחראית גם לסידור אריזות סוכריות במשקל 2 ק"ג כל אריזה על גבי מדפים, וכן הייתה מסדרת את חבילות המוצרים היבשים כגון: דגנים, אורז, דוחן וכוסמת שהייתה מעבירה מהמחסן לסידור במדפי החנות.

ה.
לפני סידור המוצרים על המדפים, היה על התובעת לקודד את המוצרים עם מדבקת מחיר באמצעות מכשיר קידוד.

5.
לטענת התובעת, כל הפעולות והעבודות שביצעה, היו לטענתה פעולות קבועות וחוזרות על עצמן באופן יומיומי, אשר הצריכו במשך כל היום התכופפות עם הגב והצוואר וכיפוף הברכיים, לשם סידור המוצרים על גבי מדפים נמוכים מאוד, והרמת הידיים למעלה לשם סידור המוצרים על מדפים גבוהים, ותוך כדי כיפוף ויישור של הגב והצוואר, אשר גרמו לטענתה למחלה ממנה היא סובלת בגבה בצווארה ובברך שמאל. בנוסף לכך, פעולת קידוד המחירים גרמה לה לטענתה, לכאבים במרפק יד ימין, לכן לטענתה יש להכיר בפגיעות מהן היא סובלת כ"תאונת עבודה" על פי תורת המיקרוטראומה.

6.
מנגד טוען הנתבע, כי התובעת במסגרת תפקידה, עשתה פעולות מגוונות בסדר משתנה, בזמנים שונים ובתדירויות שונות, בהתאם לצרכי העבודה,
ולמעשה לא ביצעה פעולות חוזרות ונשנות שפעלו על מקום מוגדר ומסוים בגופה של התובעת, שנעשו באופן רציף ובתכיפות הנמשכת על פרקי זמן מספיקים לגרימת הנזק המצטבר, הפוגע בכושר עבודת התובעת.

דיון והכרעה

7.
הלכה פסוקה היא, כי על מנת להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה, יש להוכיח, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הפגיעות הזעירות הינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע (ראה: עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי
נ' אשר יניב, פד"ע ל"ה, 529, בעמ' 533).

8.
זאת ועוד, יש לאבחן בין רצף של תנועות זהות או דומות, לבין תנועות שונות ומגוונות, חסרות רצף (ראה לעניין זה: עב"ל 175/03 רחל סויסה נ' המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 26.10.04; עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 28.7.02 (להלן - הלכת אלי שבח); עב"ל 1428/04 ליליאן פרץ - המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 6.3.06).

9.
בית הדין הארצי מצא מקום לאבחן בין סדרה של פעולות זהות או דומות במהותן לבית פעולות שונות ומגוונות. אלה האחרונות לא תקנינה את כרטיס הכניסה לסיווגן כמיקרוטראומה (ראו לעניין זה: עבל 175/03 רחל סויסה - המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 26.10.2004; עבל 190/03 יעקב מורון - המוסד לביטוח לאומי
, טרם פורסם, ניתן ביום 13.3.2005).

10.
יחד עם זאת, על פי הפסיקה, ניתן לבודד בתוך רצף של תנועות שונות ומגוונות, רצף או רצפים של תנועת דומות במהותן הפועלות על מקום מוגדר בגוף, וכל עוד מדובר ברצף או רצפים המשתרעים על פני פרקי זמן משמעותיים, יש מקום להעביר את עניינו של העובד לחוות דעת של מומחה רפואי
(
ראו:
עב"ל 90/06
אמנון כובש - המוסד לביטוח לאומי

, ניתן ב- 17.8.2006).

11.
מתיאור עבודתה של התובעת כסדרנית בסופר, במסגרת הודעה לחוקר (נ/2) בתצהירה (ת/1), ובעדותה בפני
נו,
עולה, כי
התובעת בתפקידה כסדרנית בסופר, ביצעה פעולות שהצריכו התכופפויות מרובות במהלך רוב שעות יום העבודה, בעת שפירקה משטחים עם קרטונים במשקלים שונים, נדרשה להרימם מהמשטח לעגלה, לאחר מכן דחפה את העגלה העמוסה למקרר במחסן לשם סידור המוצרים על מדפים, או שדחפה את העגלה לתוך החנות לשם סידור המוצרים על המדפים שהיו בגבהים שונים. התובעת נדרשה
להתכופף גם לשם סידור המוצרים השונים על גבי המדפים נמוכים "כמעט בגובה רצפה" (עמ' 6 שורה 27 לפ').

הפעולות והתנועות אותן ביצעה התובעת עת התכופפה להרים ארגזים מהמשטח אל העגלה כדי לסדרם, והתכופפותה פעם אחר פעם, בעת שלקחה מוצרים מהעגלה וסידרה אותם על מדפים בגבהים שונים, כאשר כל הפעולות הללו נעשו במהלך כ-6 שעות בכל יום עבודה במשך כ-10 וחצי שנים, יש להגדירן כפעולות דומות ה "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, אשר חזרו על עצמן באותו אופן ובאותה צורה בתדירות גבוהה וכולן פעלו על מקום מוגדר - במקרה של התובעת על עמוד השדרה המותני והברכיים. שהרי, על מנת לסדר מוצרים במדפים נמוכים בסופר שהינם עמוקים, היה עליה להתכופף עם הגב תוך כדי כיפוף הברכיים, לפיכך, יש לקבל את טענתה לפיה היה עליה לבצע תנועות חוזרות ונשנות שפעלו על הגב המותני וברך שמאל, שאפשר כי יגרמו לנזק על פי
תורת המיקרוטראומה.

לטענת הנתבע, לפני הנחת המוצרים על המדפים, הייתה מקודדת מחירים ופעולה זו קטעה את רצף ההתכופפויות לשם סידור המוצרים על המדפים.
אולם
על פי ההלכה הנוהגת, תדירותן של התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.

על פי גרסת התובעת אשר לא נסתרה, מתוך יום עבודה רגיל של 9 שעות,
עסקה כ-6 שעות בסידור סחורה על מדפים (ס' 21 לת/2), ובין לבין הייתה מקודדת מחירים. לאור אופי עבודתה, אנו קובעים כי עבודת התובעת כללה תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף הגב המותני תוך כדי כיפוף הברכיים.
וניתן לבודד בתוך רצף התנועות שעשתה התובעת, רצפים של תנועת דומות במהותן אשר פעלו על גבה וברכיה פרקי זמן משמעותיים.
התובעת הסבירה, כי בשל עומק המדפים, היא הייתה צריכה
להתכופף עם הגב והברכיים ולרכון קדימה ולהושיט ידיים לעומק המדף לסידור הסחורה.

12.
לאור האמור, אנו מקבלים את טענת התובעת, כי במסגרת עבודתה כסדרנית, היא ביצעה תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף הגב המותני והברכיים כ-6 שעות במצטבר, במהלך יום העבודה.

13.
התובעת ייחסה את הפגיעה במרפק יד ימין, לעבודת קידוד המחירים שעשתה התובעת עם יד ימין. בסעיף 46 לתצהיר המשלים (ת/2), תיארה את עבודת הקידוד כך:
"תנועת קידוד עם היד והאצבעות נעשית מאות פעמים ביום. הקידוד מבוצע לפני העברה למדף."

לפני שהתובעת נטלה מוצרים מהקרטון או מהעגלה כדי להעבירם למדפים, הייתה מקודדת מחיר על המוצר באמצעות מכשיר, פעולה שהצריכה תנועות חוזרות ונשנות מאות פעמים ביום אשר פעלו על אצבעות כף היד וגם על המרפק, כאשר תנועת כיפוף ויישור נעשתה מהמרפק.
לפיכך, יש לקבל את טענתה, לפיה התנועות החוזרות ונשנות שפעלו על מרפק יד ימין במהלך תקופת עבודתה הנטענת, היו בגדר תנועות שאפשר כי יגרמו לנזק עפ"י תורת המיקרוטראומה.

14.
באשר לטענת התובעת לפגיעה בצווארה, התובעת לא הניחה תשתית עובדתית לתנועות חוזרות ונשנות שפעלו על צווארה, שכן בעת ההתכופפות לסידור המוצרים על המדפים הנמוכים, התובעת התכופפה עם הגב והברכיים, אולם לא נדרשה לתנועה חוזרת ונשנית עם הצוואר, הצוואר היה מתוח במצב סטטי.

נקבע לא אחת בפסיקה, כי

"ביצוע עבודה בתנוחה לא נוחה אשר אפשר שגורמת למאמץ או לחץ על איבר מסויים אינה באה בגדר של תורת מיקרוטראומה" (עב"ל 630/03 יעל עמנואל אדרי - המוסד לביטוח לאומי
(לא פורסם ניתן ב-23.8.05); דב"ע נו/180-0 שושנה שוורץ – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע כט 360; דב"ע לו/75-0 המוסד לביטוח לאומי
– טויאטו, פד"ע ט 18).



כאשר התובעת סידרה מוצרים במדפים העליונים עשתה שימוש בסולם (ראו: עמ' 6 משורה 27 לפ'), ולא נטען שעשתה תנועות חוזרות ונשנות עם הצוואר.

15.
לאור כל האמור לעיל, קיימת התשתית העובדתית הנחוצה לצורך מעבר לשלב של מינוי מומחה רפואי, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין מצבה הרפואי של התובעת בגבה, בברך שמאל ובמרפק יד ימין, לבין תנאי עבודתה על פי תורת המיקרוטראומה.

16.
נוכח מסקנתנו דלעיל, ועל מנת לייתר את הצורך במינוי מומחה רפואי בעניין הגב, הברך והמרפק של התובעת, יתייעץ ב"כ הנתבע עם רופא המוסד וישקול קבלת התביעה על סמך האמור בהחלטתנו זו, ויודיע עמדתו עד ליום 26.2.19.

17.
הצדדים רשאים לבקש רשות ערעור על החלטה זו מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15
ימים מיום שהחלטה זו תומצא לו.

18.
לעיון ביום 28.2.19.


ניתנה היום, ב' אדר א' תשע"ט,
(
07 פברואר 2019),בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.







חוסיין סעד
נציג ציבור עובדים

נוהאד חסן
, שופט
אב"ד

עודד ליפשיץ
נציג ציבור מעסיקים









בל בית דין אזורי לעבודה 26473-02/16 ילנה לנדרמן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 07/02/2019)